מה לא עבד עד כה?
מה נכון לעשות כדי לגייס חרדים? ראשית נפרט מה לא עושים. לא מקדמים חקיקה אגרסיבית הכוללת סנקציות פליליות או כלכליות ופגיעה בעולם הישיבות, לא מייצרים שנאה ומלחמות, לא רותמים חרדים על ידי שימוש בערכים שאינם בעלי משמעות במגזר החרדי כגון "שוויון בנטל".
יש שיגידו שלא באמת ניסינו סנקציות, אך המומחים יודעים שזה נוסה הן בתיקון 21 לחוק שירות ביטחון והן באופנים שונים, ונחל כישלון.
2 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר. חקיקה אגרסיבית ודיבור על "שוויון בנטל" לא יעזרו
(צילום: מוטי קמחי)
לדייק את ההגדרה: מיהו חרדי?
הסבלנות אזלה, אז מה כן צריך לעשות כדי להרחיב משמעותית את גיוס החרדים? בתחילה, מכינים את התשתית בתוך הצבא, כולל אמירה ברורה של המטכ"ל ובכירי צה"ל על הצורך הקריטי כיום בסד"כ והרצון האמיתי לשלב חרדים בצה"ל, גם במחיר של פיתוח מסלולים מגדריים והתאמה לאורח החיים החרדי. כן, חשוב לאנשי חינוך רבים במגזר החרדי לדעת שיש צורך אמיתי.
על צה"ל מוטלת האחריות לבנות אמון מול המגזר החרדי ולעמוד בכל ההתחייבויות הכוללות שירות מגדרי לגברים בלבד, כשרות מלאה, שמירת שבת בכל המוצבים החרדיים, קליטת חרדים בלבד למסלולים ועוד. הרעיון המרכזי הוא "נער שנכנס חרדי, יוצא חרדי" – אלו השגרירים הטובים ביותר השבים לקהילה בכל שבוע.
צה"ל יידרש להתאים את עצמו ולהקים מנגנון מקצועי שונה לחלוטין לקליטת חרדי המתגייס לצה"ל, הן באפיון הרקע הסוציולוגי והן באפיון הברה"ני (הנוגע לבריאות הנפש) ובעיקר לדייק את ההגדרה מיהו חרדי. לדוגמה, יוצא בשאלה אינו חרדי (ללא אפליה), חוזר בתשובה הוא חרדי. בדיוק כמו באזרחות.
הרחבת ההיצע – גיוון מסלולי השירות
צה"ל והשירות האזרחי יפעלו כדי לגוון מסלולים לחרדים, בדגש על מקצועות קריטיים לצה"ל כגון רובאי 03 להחלפת יחידות ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) ביהודה ושומרון; מסלולים המאפשרים פרנסה בקצה, כגון מפעילי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), חשמלאים, נהגי תובלה ועוד; וכן הרחבת השירות הלאומי-אזרחי בדגש על שירות ביטחוני, כולל ארגוני ההצלה.
ציר ההנהגה וציר השטח
במקביל לשיפור התשתית, משרד הביטחון וארגונים אזרחיים כמו עמותת נצח נדרשים לפעול בשני צירי עבודה במגזר החרדי – ציר ההנהגה וציר השטח.
ביחס לציר ההנהגה תידרש עבודה יומיומית עם רבנים חרדים שכיום מוכנים לשתף פעולה עם גיוס של כל מי שאין תורתו אומנותו, עד לתמיכה ברורה מצידם באופן פומבי. בתרגום למספרים: עוד אלפי חרדים שיגויסו לצה"ל.
נוסף על כך, יש לרתום אנשי חינוך ואת כלל ארגוני הייעוץ לנוער, ראשי הישיבות, רבני שכונות ועוד, להבנה כי שירות צבאי מהווה פתרון טוב לנערים חרדים רבים שאינם מוצאים את עצמם בספסלי הישיבות.
ציר השטח נחלק לטווח המיידי ולטווח הבינוני והארוך. בטווח המיידי דרושה הגדרת אישור לצה"ל לאכוף גיוס על ידי העברת מידע מהיר ממשרדי הממשלה השונים. דרושים איתור של כלל החרדים באקדמיה (מל"ג) ובשוק העבודה הלבן וזה שאינו, אשר יכולים וצריכים להתגייס, וביצוע גיוס מיידי של כל מי שלומד מקצוע או עובד. הפוטנציאל מוערך במעל ל-6,000 חרדים (לפי ועדת החינוך של הכנסת בפברואר אשתקד).
בטווח הבינוני והארוך, דרוש שינוי שיטת הפיקוח והאכיפה למסגרות המוגדרות "תורתו אומנותו" עד לאיתור כלל הנשירה הסמויה (תלמידים רשומים שאינם לומדים), כולל קנסות משמעותיים למי שלא יפעל ביושר ובשקיפות.
במקביל נדרש שיתוף פעולה בין-משרדי כתוכנית לאומית. התוכנית תאגד את כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לטובת העברת משאבי ידע: האגף הבטחוני-חברתי במשרד הביטחון, כאוטוריטה משמעותית ומנוסה בגיוס חרדים לצה"ל, משרד החינוך החולש על כלל המוסדות ומודע לכל מי שלא שוהה במסגרת, ומשרד הרווחה בעל הפעילות הענפה עם נוער חרדי מתמודד/נושר.
יצירת מאות שגרירים
ישנם כיום כ-800 עובדי נוער ויועצים חרדים שלא רואים בצה"ל אופציה לנוער. יש לעבוד איתם, לפתח את האמון ולחבר אותם לחשיבות השירות הצבאי, מפני שרובם לא שירתו בצה"ל, ולגרום להם לעודד גיוס.
הקמת מכינות והרחבת ישיבות ההסדר החרדיות
כדי להגדיל את מספר המתגייסים החרדים, דרושים גם פיתוח תוכניות הכנה לצה"ל, הקמת מכינות קדם-צבאיות לציבור החרדי המכוונות לשירות קרבי והרחבה משמעותית של ישיבות ההסדר החרדיות, כולל פיתוח מתכונת טכנולוגית הקיימת כיום רק בחמש ישיבות הסדר. כדי לעודד גיוס כדאי להציע למתגייסים שילוב של לימודי תואר עם שירות צבאי בעולמות המקצוע, באמ"ן, ביחידת אופק בחיל האוויר ועוד.
תגמול למוסדות חרדיים שיעודדו גיוס
יש לפתח תוכנית תגמולים למוסדות חרדיים מעודדי גיוס ולחרדים המשרתים. המטרה היא להביא להעלאת שיעור הגיוס במוסדות המוגדרים "אפורים": ישנם למעלה מ-100 מוסדות חינוך חרדים המוגדרים "משתפי פעולה" במידה כזו או אחרת כגון תיכונים חרדיים, ישיבות לנוער מתמודד ומסגרות רכות נוספות. יש לפעול עם מסגרות אלו להעלאת אחוז הגיוס המוערך בכ-8% ל-40%, בתוך זמן קצר ומוגדר. כמו כן, יש ליצור העדפה זמנית ותגמול ייחודי למשרתים שירות מלא.
פיתוח מרכזי הכוון לנוער חרדי
בדומה למודל שהציעה עמותת נצח לממשלה וכעת כבר בשלבי ההקמה, יש להקים מרכז הכוון לנוער חרדי ולצעירים בגילי 25-15 כדי לספק מענה משלב ההתלבטות, לפני הנשירה או בחירה אחרת, ולאפשר לנוער להיחשף לאפשרות של שירות צבאי/הסדר חרדי. המרכז יבצע מפגש ראשוני, ליווי והשמה גם לחרדים מהמיינסטרים.
תכלול ומדדי הצלחה
מעל לכל הנ"ל, יש להגדיר צוות עבודה בנושא, בשיתוף גורם צבאי בכיר בדרגת אלוף במיל' לצד אישיות חרדית מוערכת, וכן נציג מכל ארגון אזרחי משמעותי הקשור לתחום ונציגים בכירים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. צוות העבודה יפעל בדיווח ישיר לשר הביטחון ולממשלה.
יוסי לוילצוות יוגדרו יעדים מחזוריים וכן מדדי הצלחה ברורים בעבודה מול מסגרות אפורות ובהרחבת תלמידי ישיבות ההסדר והמכינות החרדיות, לצד מדדי הצלחה ביצירת מסלולים מותאמים לאורח החיים החרדי וכן בקרב בוגרי צבא חרדים.
תוכנית לאומית רב-שנתית בהחלטת ממשלה
אחרי שראינו במשך שנים תוכניות רבות שלא יצאו לפועל ונכנסו עמוק למגירה, מפני שנפלו בין הכיסאות בכל ממשלה, התוכנית צריכה להיות תוכנית לאומית רב-שנתית – ולכן חייבת להיתמך בהחלטת ממשלה בדומה לתוכניות חומש לשילוב חרדים באקדמיה. יש להבטיח משאבים משמעותיים שיאפשרו את מימושה, ולא להמשיך בהדבקת פלסטרים שעד היום לא הצליחו לאורך זמן וגרמו לכך שגיוס החרדים נותר תלוי ביזמי השטח.
רס"ן (במיל') יוסי לוי הוא מנכ"ל עמותת נצח יהודה, המלווה חרדים המשרתים במסלולים ייעודיים בצה"ל
