עם הון שמוערך ב-44 מיליארד דולר, קלאוס-מיכאל קוהנה (87) הוא האיש העשיר ביותר בגרמניה. קוהנה, בן יחיד וללא ילדים בעצמו, נולד שנתיים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, והוא יושב ראש הכבוד של חברת "קוהנה + נאגל" שהקים סבו, חברת הלוגיסטיקה והשילוח הגדולה בגרמניה, שמחזיקה במניות רבות בחברות כמו לופטהנזה, הופאג-לויד, חברת האוטובוסים הצפון-אמריקנית גרייהאונד ליינס ועוד.
למרות מעורבותו הרבה בכלכלה, בפוליטיקה, בפילנתרופיה, בתרבות, באמנות ובספורט בגרמניה, הוא אינו משלם מיסים בארץ שבה נולד, והוא מנסה להישאר כמה שאפשר מתחת לרדאר, עד כמה שאדם שהרוויח בשנה שעברה 4.5 מיליארד אירו מדיבידנדים מהאימפריה שלו יכול להישאר מתחת לרדאר.
2 צפייה בגלריה
קלאוס-מיכאל קוהנה (משמאל) בטקס פתיחת אוניברסיטת הלוגיסטיקה קוהנה עם אולף שולץ (מימין), כיום קנצלר גרמניה ואז ראש העיר המבורג
(צילום: TheodorL2000, ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0)
מאז 2015, קוהנה דוחה מכול וכול ניסיונות של חוקרים והיסטוריונים לעשות מחקר לגבי מקורות העושר של העסק המשפחתי וההתנהגות של העסק ובעליו במהלך השלטון הנאצי. "אני רואה בזה ניסיון סחיטה", הוא התבטא כמה פעמים לגבי הדרישה שיממן את המחקר.
כעת, לפי תחקיר של המגזין האמריקני "ואניטי פייר", מתברר שלקוהנה הייתה סיבה טובה לנסות לשמור על סודות העושר המופלג. מתברר שב-2015, במלאת 125 שנה לחברה, הוא הזמין בעצמו תחקיר דומה עם חופש ועצמאות אקדמית לחוקרים. תוצאות התחקיר, בלשון המעטה, לא ממש החמיאו לעסק המשפחתי ולחברי המשפחה. הוא נכנס לעימות עם מבצעי התחקיר, צעק עליהם "אבי לא היה נאצי", ואסר על הפצת התחקיר. בסוף נובמבר האחרון, אלמוני מרח על קברו של אלפרד קוהנה, אביו של קלאוס-מיכאל, את הכתובת: "עושר נאצי".
אלפרד קוהנה ואחיו ורנר עשו את הונם ברווחים שהפיקו תחת השלטון הנאצי ורדיפתו אחר יהודי אירופה. לא רק שהאחים קוהנה הדיחו עם עליית הנאצים את כל בעלי המניות היהודים בחברה, אלא שהם היו המוטבים לתכולת האמנות, הרהיטים והספרים שנבזזו מ-70 אלף בתי יהודים שנשלחו למחנות מלוקסמבורג, מצרפת, מבלגיה ומהולנד.
לפי "ואניטי פייר", רק הקשרים החזקים שלהם עם ארגוני ביון בריטיים ואמריקניים מנעו מהאחים קוהנה העמדה לדין לאחר המלחמה. חברת קוהנה + נאגל אומנם הסכימה להיות חלק מ-6,500 חברות גרמניות שהקימו קרן בת 2.5 מיליארד דולר לתשלום פיצויים לעובדים בכפייה בשנת 2000, אבל בניגוד לחברות כמו דויטשה בנק (שמימנה את בניית אושוויץ), פולקסווגן (השתמשה בעובדי כפייה לבניית נשק) או ברטלסמן (הייתה אחראית לפרסום והפצה של חומרים אנטישמיים), קוהנה + נאגל מעולם לא פתחה את הארכיונים שלה, וטענה כמעט לאורך כל הדרך שהם אבדו במהלך הפצצות בעלות הברית.
היסטוריונים שהתראיינו ל"ואניטי פייר" טענו שהשמועות על החברה תמיד היו ידועות, אבל כעת, לנוכח עליית הימין הקיצוני בגרמניה והניסיון שלו למחוק או לטשטש את האחריות ההיסטורית של גרמניה, ההחבאה של קוהנה נראית כמו שיתוף פעולה עם הניסיון הזה.
לפי התחקיר, האחים קוהנה הדיחו את בעלי המניות היהודים בחברה שלהם שלושה חודשים בלבד לאחר עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933. מיד לאחר מכן הם נרשמו כחברים במפלגה הנאצית, וב-1937, השנה שבה נולד קלאוס-מיכאל, קיבלה החברה תואר של כבוד מהמפלגה. משבעה סניפים בגרמניה ב-1939, התרחבה החברה ל-26 סניפים בכל אירופה ב-1944. בעלי החברה, לפי התחקיר, אולי לא ידעו שהיהודים נשלחו למותם, אבל הם ידעו היטב מה מקור השלל שהביא להם את הונם. רק שווי הציורים שנבזזו מוערך במאות מיליוני דולרים.
שני האחים הרוויחו ב-1942 סכום שווה ערך ל-4.6 מיליון דולר כיום. אחרי המלחמה, כאמור, ובעזרת מכתבי המלצה משירותי המודיעין המערביים, הם קיבלו את אחזקותיהם בחברה. קלאוס-מיכאל קוהנה הפך את החברה לתמנון הון ענקי עם הכנסות של 30 מיליארד דולר, 80 אלף עובדים ו-1,300 סניפים במאה מדינות.
באתר החברה אין שום חלק שמזכיר את ההיסטוריה שלה. היא הודתה פעם בחצי פה שהייתה שותפה בכלכלת המלחמה ואמרה שהייתה חייבת לעשות זאת כדי לשרוד. "אני יכול להבין למה אנשים רצו לעסוק בזה 20-10 שנים אחרי המלחמה כשהכול היה עדיין טרי ומי שהיה אחראי עדיין היה בחיים", אמר קוהנה בריאיון עיתונאי ב-2022, "אבל אחרי 70 שנה צריך להניח לדברים וללמוד מההיסטוריה".
"קלאוס-מיכאל קוהנה היה בן שבע כשהמלחמה הסתיימה ולכן אין לו שום חלק במה שקרה בזמן המלחמה", ענתה מחלקת יחסי הציבור של קוהנה לתחקיר של "ואניטי פייר".
חלק מבעלי המניות היהודים שאותם הדיחה החברה נרצחו באושוויץ. שושלת משפחת קוהנה תגיע אל סופה כשקלאוס-מיכאל ימות. הוא קיווה שהמורשת של המשפחה תונצח דרך מפעלי הצדקה שלה, אבל יותר ויותר ארגונים ומוסדות אומרים שלא ייגעו בכסף הזה. אפילו את מנוחת העולם בחלקה הצמודה לקבר אביו, קלאוס-מיכאל קוהנה כבר לא יקבל.
