שאלה:
מותר ללכת ליום כיף בעבודה שחל בערב ט' באב? (מילו, אשדוד).
תשובה:
מילו שלום,
במשנה במסכת תענית נאמר: "משנכנס אב ממעטים בשמחה". אין הגדרה מדויקת מהי משמעות מיעוט השמחה, ואילו פרטים נכנסים בכלל זה. יש מי שכותב שההגדרה היא ש"כל מה שנחשב אצל אדם לשמחה ראוי למנוע ממנו" (נודע ביהודה תנינא-או"ח קה).
אולם, כשם שבאבלות פרטית על אדם שנפטר, יש הדרגה באבלות: השבעה, השלושים, והשנה, כך גם באבלות על החורבן יש הדרגה אבל בסדר הפוך. כלומר, ככל שמתקרבים לתשעה באב, מנהגי האבלות חמורים יותר; ישנם דברים שאסורים כבר מי"ז בתמוז, דברים אחרים מתווספים מראש חודש אב, משבוע שחל בו הצום, בערב תשעה באב, ובתשעה באב עצמו.
ריקודים ומחולות, תספורת, ונישואין, אסורים לכל הדעות מראש חודש אב, ויש מחמירים כבר מי"ז בתמוז. בנוסף, "ממעטים במשא ובמתן ובבניין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בניין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה..." (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא ב).
הגבלות אלו חלות, כאמור, מראש חודש אב. בשבוע שחל בו תשעה באב (כלומר, ממוצאי שבת), חלות הגבלות נוספות של אבלות, ובכללן, שאין מכבסים, אין רוחצים רחיצה של תענוג, ואין אוכלים בשר. (ויש מחמירים בכך כבר מראש חודש). בערב תשעה באב, האבלות חמורה יותר, ובסעודה המפסקת אין אוכלים שני מאכלים מבושלים. נמצא, שערב תשעה באב, נחשב כזמן שהאבלות כמעט בשיאה, ולכן, לא נכון ללכת ליום "כיף", גם אם הוא מטעם העבודה.
ראוי הוא בית המקדש, שנתעצב עליו מספר ימים בשנה ונגביל עצמנו ממעשים של שמחה. אנו מקווים כי ב"ה, כאשר נזכה לבניינו, יהפכו ימי האבלות לימי ששון ושמחה, כהבטחת הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". (זכריה פרק ח, יט). (צום החמישי, הוא צום תשעה באב שהוא החודש החמישי מניסן). כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
