הרבנים הראשיים הכריזו על מרד נגד הממשלה - ובמשרד לשירותי דת שוקלים לרכך את רפורמת הכשרות. ל-ynet נודע כי השר מתן כהנא מקיים בימים האחרונים דיונים עם משרדי המשפטים והאוצר, במטרה להכניס שינויים במהלך להפרטת הענף באופן שיאפשר גם לרבנות להשתתף בתחרות על מתן שירותי השגחה.
בתוכנית המקורית שהוצגה בחודש שעבר ושעתידה להיכלל בחוק ההסדרים, ביקשה הממשלה לבטל לחלוטין את מונופול הרבנות בתחום זה ולהפוך אותה לרגולטור בלבד. שר הדתות ספג על כך בשבועות האחרונים ביקורת חריפה בעולם הדתי והחרדי, בין היתר בטענה כי הוא פוגע במעמד הרבנים. כעת, לאחר הידברות עם נציגיהם, בכוונתו לאפשר גם לרבני הערים להעניק שירותי כשרות בתנאים מסוימים, כאשר המועצות הדתיות מתחרות בתאגידים הפרטיים.
בעיות משפטיות בדרך
הפשרה נרקמה בפגישות שקיים כהנא עם רב היישוב בית אל, זלמן מלמד; רב השומרון, אליקים לבנון, ורבה של ירושלים, אריה שטרן - שלושה רבנים מקומיים מבכירי הציונות הדתית, ובמשרד לשירותי דת מאמינים כי היא עשויה להפחית משמעותית את עוצמת ההתנגדות לרפורמה בעולם הרבני. היום (ד') צפויה מועצת הרבנות הראשית לכנס דיון חירום בהפרטת הכשרות ובמהלכים נוספים שהממשלה מבקשת לקדם בנושאי הדת והמדינה.
ואולם בדרך לשינוי המבוקש נתקל השר כהנא בקשיים משפטיים - בעיקר בשל האיסור על רב עיר, כעובד ציבור, לעסוק בעבודות פרטיות. קושי נוסף הוא בכך שהמועצות הדתיות, המתוקצבות על ידי המדינה, תתחרה בשוק החופשי בגופים פרטיים, כשהיא נהנית מיתרון כלכלי משמעותי. במשרד לשירותי דת חוששים עוד כי עיסוק הרבנים בכשרות בכל הארץ יבוא על חשבון צרכי הקהילה, בקהילות המקומיות שבהן הם מכהנים.
בשל הקשיים הללו הדברים נבחנים כעת במשרדי המשפטים והאוצר, ובכל מקרה סוכם כי ההתנהלות הכספית של הרבנים והמועצות בתחום הכשרות תהיה נפרדת משירותי הדת האחרים שהם מעניקים לציבור, על מנת להבטיח תחרות שווה. בנוסף, הרב המקומי לא יוכל לקבל שכר נוסף על עבודתו זו. אם המהלך שמציע שר הדתות יאושר, השינויים צפויים להתבצע במסגרת הליך החקיקה בכנסת.
שיתוף פעולה הכרחי
לפני כשבוע הודיעה מועצת הרבנות הראשית כי לא תשתף פעולה עם המהלך שמובילה הממשלה להפרטת הענף, וכי בכוונתה לפעול לסיכולו אף אם יאושר בכנסת. בישיבה שקיימה מועצת הרבנות, תקפו חבריה בחריפות את כוונת השר לשירותי דת, מתן כהנא, הממונה עליה, להפקיע את סמכויותיה הבלעדיות להענקת שירותי כשרות ממלכתיים ולהעבירן לגופי השגחה פרטיים. בהחלטות הכינוס נקבע כי הדבר מנוגד להלכה, וכי לרבני ישראל - בהם גם עובדי מדינה - אסור ליישמו.
להכרזת המרד מצד הרבנות הראשית עשויה להיות השפעה משמעותית על יישום הרפורמה, שכן היא זו שאמורה לקבוע את הסטנדרטים ההלכתיים שלפיהם יאושרו התאגידים הפרטיים למתן שירותי השגחה והיא גם זו שתפקח על אותם גופים כרגולטור מטעם המדינה.
"זהו חלק ממגמה כללית של פגיעה בשירותי הדת, בכשרות, בנישואין ובגיור שמטרתה הסופית היא ביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל", טענה הרבנות. "ממשלת ישראל קיבלה החלטה לשנות את זהותה היהודית של המדינה במחטף, אגב חוק ההסדרים, ללא מתן אפשרות לחברי הכנסת לקיים דיון מסודר. זוהי תוכנית מסוכנת ומקיפה שנעשית ללא תיאום והיוועצות עם הגורמים המוסמכים לכך על פי חוק – הרבנות הראשית, רבנים מקומיים והמועצות הדתיות, ותוך התעלמות מדו"חות וועדות של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת שעסקו בעניין".
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה פרטיים מוכרים וקפדניים. הרעיון שמאחורי החוק הקיים הוא רצון למנוע הונאת צרכנים, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות), רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים תעודות כשרות בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.
לפני כשלושה שבועות הציג השר לשירותי דת, מתן כהנא, רפורמת ענק שמקדמת הממשלה להפרטת ענף הכשרות ולהגברת התחרות בתחום, במסגרתה יפקחו גופים פרטיים על הכנת מזון, ויעניקו תעודות השגחה במקום הרבנות הראשית, שתשמש כרגולטור בלבד - מהלך שייתן מענה לשורה של אתגרים משפטיים וציבוריים שעמם מתמודדת הרבנות בשנים האחרונות. הרפורמה הוכנסה במסגרת חוק ההסדרים, יחד עם תקציב המדינה.
