ג' היה רק בן 14 כאשר הותקף על ידי המשגיח שלו בחדר שבו למד. הוא הותקף גם בבית הכנסת מספר פעמים - ואף במקוואות בעיר שבה גר. בשנת 2016 הורשע המשגיח בעבירות מרובות של מעשים מגונים, ונשלח לשבע שנות מאסר. כעת תובע ג', היום כבר בן 24, את המשרד לשירותי דת, את משרד החינוך, את משרד הבריאות, את העירייה שבה התגורר, את העמותה שהפעילה את המוסד החינוכי וגם את רבו שפגע בו כשהיה ילד - ומרצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.
"הנזקים מהם סובל ג' מקשים עליו גם כיום", מפרט כתב התביעה. "המחשבות הקשות על הפגיעות שחווה רודפות אותו מדי יום, מקשות עליו בתפקודו כאב לילדים קטנים – פעולות בסיסיות כמו החלפת חיתולים אינן אפשריות עבורו. הנתבעים גרמו לתובע צער כאב, סבל ועוגמת נפש, ומגיע לו פיצוי משמעותי כקובע בפסיקה לנפגעי עבירות מין, תוך ניצול היותו קטין".
- בונים סוכות ברחבי הארץ - ומצטיידים בארבעת המינים | מצעד התמונות
- אל תהיו יונה הנביא: כשהאמת המוחלטת היא בעצם שקר מלא/ פרופ' רוחמה וייס
הוא מאשים את המשרד לשירותי דת, האחראי על הפעלת המקוואות, כי לא נקט לטענתו צעדים נדרשים כדי למנוע פגיעה מינית בילדים בתחומי מקוואות. עוד טוען ג', כי "עם השנים הפכו מקוואות הטהרה לגן עדן לפדופילים", וכי אין פיקוח מספק עליהם, בשעה שידוע כי נהוג שילדים מגיל בר מצווה טובלים ללא השגחת מבוגרים. ג' טוען עוד כי המשרד לשירותי דת התרשל בתפקידו בכך שלא פיתח תוכניות מוגנות ושמירה להגנה על קטינים בתחומי המקוואות.
אף אחד לא שמר על ג'
ג' ראה במשגיח שתקף אותו מינית דמות אב קדוש. אך המשגיח תקף אותו מספר פעמים במקווה בעיר כאשר נגע בו ונצמד אליו עד אשר הגיע לפורקן מיני. הוא מספר כי ואף לאחר שהמקרים פורסמו בתקשורת הפכו חייו לסיוט. "הפגיעה הקשה מכל היא הפגיעה האמונית במדרג בעלי השררה: הרבנים, המורים והמנהלים, שהיו בעיניו טהורים ושליחי האל על פני האדמה", נכתב.
"הפגיעה ריסקה את יסודות אמונתו ואת ביטחונו באל. כל אלה הביאו אותו למחשבות אובדניות, לסיוטים בלילות ולקשיים להתרכז בלימודיו עד שנאלץ לעזוב את הישיבה שבה למד. המחשבות הקשות על האירועים הטראומטיים שעבר פוגעות בזכות הבסיסית שלו לנהל זוגיות בריאה".
ג' תובע בנוסף גם את משרד הבריאות מכיוון שעל פי חוק, הוא האמון על פעילות המקוואות לשם שמירה על בריאות הציבור. לטענתו, "לא נעשתה כל פעולה על מנת לשמור על בריאותם של קטינים הרוחצים במקוואות וחשופים לפגיעות. אין משגיח או מציל או מאבטח במקום".
בתביעה האזרחית מונה ג' את אחריותו של כל גוף על כך שנפגע מינית בהיותו ילד. כך, הוא תובע גם את העיר שבה התגורר ולמד בהיותו ילד בטענה כי העירייה היא הרשות המקומית שבשטח שיפוטה פעל המקווה שבו, על פי הכרעת הדין, בוצעו הפגיעות המיניות הקשות ביותר שביצע אותו משגיח בג': "במחדלה הפקירה (העירייה) את הקטינים הרוחצים במקוואות, ובכך היא נושאת באחריות לפגיעות הקשות שחווה".
עוד הוא טוען כי משרד החינוך, המפקח על המוסד הלימודי שבו למד, זנח את חובתו ונושא באחריות לנזקים כמי שכשל בביצוע תפקידו והכשיר את הקרקע לביצוע פגיעות קשות בתלמידים.
פרקליטו של המשגיח: "שהתובע יבקש סליחה"
עו"ד אריאל עטרי, המייצג את המשגיח, המרצה כאמור עונש בגין העברות, אומר כי "מדובר בתביעה מופרכת. מרשי כופר בטענות התובע ורואה בהן ניסיון נוסף להעליל עלילות ולתאר דברים שלא היו ולא נבראו. אנו מציעים לתובע לעשות חשבון נפש בימים הנוראים, ולבקש סליחה על העוול שעשה לנתבע. עדיין לא מאוחר מדי".
עורך הדין אריאל עטרימהמשרד לשירותי דת לא נמסרה תגובה. ממשרד הבריאות נמסר: "כתב התביעה התקבל במשרד הבריאות. תגובת המשרד תינתן בבית המשפט, כמקובל".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד ייתן את תגובתו בבית המשפט, כמקובל".
