דוח חדש מצביע על בלימה בעלייה במספר האירועים האנטישמיים בעולם, לאחר עלייה בעשור האחרון, אולם תמונת המצב עדיין מדאיגה: מדי יום מדווחים יותר מעשרה אירועים אנטישמיים ברחבי העולם, בעוד אירועים רבים אינם מדווחים באופן רשמי. כמו כן, נצפית עלייה מתמדת בעוצמת ההד התקשורתי ביחס לשנים קודמות; מלחמת רוסיה-אוקראינה יצרה קונספירציה אנטישמית בהקשר של נסיבות פרוץ המלחמה; וארגוני ה-BDS מהווים גורם משמעותי להפצת האנטישמיות ברחבי העולם.
כך עולה מדוח מצב האנטישמיות שפרסמה המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, בהובלת רחלי ברץ-ריקס, לקראת יום השואה הבינלאומי. הדוח המבוסס על דוחות מקומיים, בינלאומיים, גופי מחקר, משטרות מקומיות, קהילות יהודיות ועוד.
במהלך שנת 2022, אירועי האנטישמיות שמקורם באירופה ובצפון אמריקה תפסו נפח משמעותי הנעמד על כ-46% ו-39% בהתאמה, לעומת 47.7% שהתרחשו אשתקד באירופה ו-33% בארה"ב. מרבית אירועי האנטישמיות השנה התאפיינו בתעמולה (כ-39%, גידול של 15% מהשנה שעברה) והשחתה (28%), כאשר לצידן נעמדות הרחק מאחור האלימות הפיזית (14%), האלימות המילולית (11%) והדה-לגיטימציה (7%), בעוד רק 1% מכלל סוגי האירועים התאפיין באירועי הפגנה.
בארה"ב נצפית עלייה מדאיגה בתופעת האנטישמיות, המתבטאת במגמות מטרידות נוכח התחזקותם של ארגוני עליונות לבנה לצד התגברות של התבטאויות אנטישמיות מצד השמאל הפרוגרסיבי האמריקני, זאת לצד בחירות האמצע לקונגרס שהיוו קרקע פורייה להפצת אנטישמיות. על פי נתונים בנושא בשנים האחרונות חלה קפיצה של 61% במספר מקרי האלימות או תכנון אלימות כלפי מוסדות יהודיים. לצד זאת, מדוח בנושא עולה כי חלה עלייה של 125% במספר פשעי השנאה כלפי יהודים במדינת ניו-יורק, כאשר בערים מרכזיות כמו שיקגו, ניו-יורק ולוס-אנג'לס חלה עלייה של כ-20% במחצית הראשונה של 2022.
מעבר לכך, פעילותם של ארגוני ה-BDS בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת, ועל פי מדגמים שנערכו בנושא, אחד מבין שלושה סטודנטים בארה"ב העיד כי חווה אנטישמיות במהלך שנת הלימודים – כאשר כמעט 80% מבין מי שחוו זאת מעידים כי חוו אנטישמיות יותר מפעם אחת. במהלך שנת 2022 אירעו למעלה מ-350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, כאשר רבים מהסטודנטים הישראלים חשים צורך להסתיר את זהותם או את תמיכתם בישראל.
אנטישמיות מחלחלת למערכת החינוך
בבריטניה הרשמו במחצית הראשונה של השנה 786 מקרי אנטישמיות, ירידה של 43% ביחס לשנה הקודמת, שכן במחצית הראשונה של 2021 דווחו 1,371 מקרי אנטישמיות שם – מספר שיא בכל הזמנים. לצד זאת, מנתוני הדוח התמונה במערכת החינוך הבריטית מדאיגה: במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 173% במספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר, ובין השנים 2022-2021 נצפתה עלייה של קרוב ל-30% במקרי האנטישמיות במוסדות החינוך.
בגרמניה בחודשים ינואר עד ספטמבר דווחו למשטרה 1,555 תקריות אנטישמיות – חמישה מקרי אנטישמיות מדי יום בממוצע. עם זאת, נדמה כי ביחס לשנים קודמות חלה ירידה ניכרת במגמת האנטישמיות, שהחריפה לנוכח התפרצות מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" בישראל. בשנת 2021 מספר המקרים עמד על כ-2,738, לעומת 1,957 מקרים בשנת 2020.
באיטליה, השנה החולפת בלטה במספר אירועי האלימות כלפי יהודים, לצד דיווחים על עלייה במספר התקריות האנטישמיות על פי נתוני הארגונים היהודיים במדינה. כמו כן, הדוח מציג את האנטישמיות הקיימת במערכת החינוך באיטליה שנבחנה בקרב בתי ספר תיכוניים במדינה. גורם נוסף שהיה כר פורה לאמירות נגד יהודים הוא מערכת הבחירות באיטליה, שאליה התלוו התבטאויות אנטישמיות, כחלק מהמאבק המתמשך בין מפלגות הימין והשמאל להקמת הממשלה.
על פי מדגם שנערך בנושא בבתי ספר תיכוניים ברומא, נמצא כי 64% מהתלמידים סבורים כי קיימת אנטישמיות באיטליה. כאשר נשאלו בדבר המקור, 25% מהנשאלים השיבו כי מקורה באנטישמיות פשוטה, 5% השיבו כי מקורה באנטי-ציוניות ו-30% סברו כי העוינות נובעת משני גורמים אלו.
רבים מהיהודים בצרפת חשים מאוימים
בצרפת, המדינה שבה יושבת הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, חלה לפי הדוח ירידה במספר התקריות האנטישמיות בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, מגמות האנטישמיות בצרפת מגלות תמונה עגומה שלפיה כ-74% מיהודי צרפת היו קורבנות למעשים אנטישמיים במהלך חייהם, בהם הערות גנאי (68%), איומים ברשתות החברתיות (28%), איומים מילוליים (20%) ואלימות פיזית (20%). לצד זאת, הצביעו 37% מהיהודים הצרפתים כי הם מרגישים מאוימים בגלל השתייכותם הדתית, 41% מהנשאלים היהודים הודו כי נמנעו מהצגת מזוזות וסמלים דתיים וכ-35% טענו כי נמנעו מלבוש המזוהה כיהודי.
כמו כן, מרבית הנשאלים – היהודים (77%) והלא-יהודים (73%) כאחד – סבורים שהאנטישמיות היא גורם בעייתי לא רק עבור היהודים במדינה, אלא עבור כלל החברה הצרפתית. עם זאת, הסקר מצא כי יהודי צרפת חשים שהאנטישמיות במדינה הולכת ומתחזקת יותר מאשר האוכלוסייה הכללית.
85% מיהודי צרפת סבורים כי האנטישמיות מהווה כיום תופעה נפוצה בצרפת, ו-73% טוענים כי היא עלתה בעשור האחרון – בעוד בקרב האוכלוסייה הכללית, רק 64% רואים את האנטישמיות כבעיה שהולכת וגוברת. הסקר מעלה כי 80% מאלו שחוו מעשה אנטישמי לא הגישו תלונה לרשויות בצרפת ו-76% לא דיווחו על אירועים אלו לעמותות הקהילה.
המלחמה הולידה טענות אנטישמיות
ברוסיה מזוהה במהלך העשור האחרון ירידה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות, אולם ממחקר שבוצע בתחילת השנה נדמה כי האנטישמיות עדיין מושרשת במדינה: המחקר מצא כי 13% מהנשאלים אינם רוצים לראות כלל יהודים.
באוקראינה בשנים האחרונות מזוהה עלייה במספר התקריות האנטישמיות, אולם מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה, מספר הדיווחים על אירועים אנטישמיים ירד. אפשר לשער שהמספרים הללו אינם מדויקים. קהילת יהודי אוקראינה ממשיכה לפרסם דיווחים על אירועים אנטישמיים, אך בצל המלחמה קשה לראות את התמונה המלאה של מצב האנטישמיות במדינה.
המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה מלווה בהתבטאויות אנטישמיות כלפי הקהילות היהודיות בשתי המדינות, לצד קונספירציות ברשתות החברתיות בדבר מעורבותה של ישראל במלחמה, המתאפיינות בטענות כי היהודים זוממים להשתלט על העולם ואמירות על "הקשר היהודי" העומד כביכול מאחורי הלחימה. כמו כן, סקר שנערך בקרב אנשים התומכים בעליונות לבנה מצא כי 78% מהנשאלים הצביעו כי היהודים הם המרווחים הגדולים בעקבות המלחמה בין המדינות.
בפולין, החל מחודש פברואר חלה עלייה ניכרת בהיקף הביטויים האנטישמיים ותיאוריות הקונספירציה הקשורות לפלישה לאוקראינה, ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת. הקונספירציות כללו האשמות כלפי יהודים כמי שנושאים לכאורה אחריות לפלישתה של רוסיה, כדי להרוויח ממנה, לפגוע בפולין ולהשתלט על אוקראינה.
"מציבים דגל שחור"
אוסטרליה, המתאפיינת כמדינה מכילה ופלורליסטית, פעלה בשנים האחרונות בניסיון להילחם נגד האנטישמיות, אך חרף התנגדות זו חלה עלייה בתופעה במדינה. מחקר שבוצע השנה בנושא מצביע כי למעלה מ-60% מאוכלוסיית אוסטרליה לא רואה בעיה בהפצת מסרים שקריים על אודות השואה, ובשנת 2021 חלה עלייה של 35% במקרים האנטישמיים במדינה, כולל 272 מקרים של ונדליזם ותקיפות פיזיות ומילוליות ו-175 איומים שהופנו כלפי יהודים באמצעות מסרים בטלפונים, בדואר האלקטרוני ועוד.
בדרום אמריקה תופעת האנטישמיות משתנה בין אזורים שונים ברחבי היבשת, ודיווחים רבים אינם מגיעים לידי הקהילות היהודיות. שנה האחרונה קיים שינוי לטובה לאור חקיקה במדינות באזור, אך לנוכח המצב הכלכלי והאינפלציה הגואה באזורים מסוימים עולה החשש שהנושא הכלכלי יהיה קרקע פורייה לאנטישמיות בעתיד.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, אמר כי "האנטישמיות ברשתות החברתיות עולה בקצב מדאיג ולצערי הרב, כפי שההיסטוריה לימדה אותנו, עלולה להוביל גם למעשים פיזיים. אנחנו מציבים דגל שחור וברור נוכח העלייה בהסתה ברשתות, וקוראים לראשי המדינות להעלות את המאבק באנטישמיות לראש סדר העדיפויות".
"כמו כן, על שולחן הממשלה מונחת הצעה שהגשתי לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט, להכיר בנפגעי אנטישמיות בעולם כחללי פעולות איבה", הזכיר חגואל. "אפעל בהקדם האפשרי כדי לקדם את ההצעה הזו. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול שיהיו חלק בלתי נפרד מזיכרון האומה וההתייחדות הלאומית המשותפת".
ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, רחלי ברץ-ריקס, הוסיפה: "העלייה המתמדת במגמות האנטישמיות בעשור האחרון היא מושא לדאגה, וגם הבלימה הניכרת בשנה זו בכמות האירועים לא מהווה אנחת רווחה. האנטישמיות נמצאת בכל מקום, בכל נקודת זמן ומרחב, ואסור לנו לשקוט אל השמרים מול התופעה. אני קוראת לשילוב זרועות ולטיפול משותף במרחבי התודעה וההסברה, לשם מתן מענה רחב לתופעה המטרידה הזו".