כשאלפים בקהל בפסטיבל המוזיקה "צמאה" רוקדים, מריעים או מתרגשים עד דמעות, הלהיב אותם אברהם פריד, מאבות הזמר היהודי-חסידי העכשווי, בשירים המוכרים יותר ופחות, וכן בסיפורים מרגשים ובקשות תפילה.
בערך מאז היותי בגן או בכיתה א' נשאלתי בכל הזדמנות אם יש לי קשר משפחתי לזמר אברהם פריד, ולמעשה עד היום אני נשאל כך בערך באותה תדירות. קשר משפחתי אין לנו, אבל אם השאלה ממשיכה להיות רלוונטית, זה סימן שענק המוזיקה החסידית שומר על רמה גבוהה של חשיפה ונשאר רלוונטי באותה מידה במשך יותר מ-20 שנה.
"הושיעה את עמך": אברהם פריד במופע לנשים מתוך פסטיבל צמאה
(צילום: הדסה סאסי)
"אם אנחנו מצליחים להישאר בשיא הרבה שנים זה קודם כול סיעתא דשמיא (עזרה מהשמיים)", הוא עונה, לפני שעולה על הבמה באחת המסגרות האהובות עליו. "שנית, אני חושב שזה תלוי בחומר. אם יש לך מסעדה שמצליחה, סימן שיש לך שם טוב ואוכל טעים. אם זמר מצליח הרבה שנים, זה מעיד לכאורה שיש לו חומר טוב".
בכניסה לחדר האמן שבו הוא מתכונן להופעה, אחת מני רבות בפסטיבל צמאה שמתקיים בבנייני האומה בשיתוף עיריית ירושלים החל מהשבוע שעבר ועד מחר (יום ג'), הוא מברך אותנו בברכת Happy New Year. הוא לא מתכוון לשנה הלועזית שתחל בשבוע שעבר, אלא ליום י"ט בכסלו, המכונה "ראש השנה לחסידות" – היום שבו רבי שניאור זלמן מלאדי יצא מהכלא הרוסי לפני כמאתיים שנה, ומאז החל בהפצה שיטתית של תורת חב"ד, אחת מהתנועות החסידיות הוותיקות.
מדובר ביום חג לאנשי חב"ד, שבשנים האחרונות סחף אחריו רבים ממגזרים אחרים, בעיקר בציונות הדתית, שאנשיה נוהרים לפסטיבל צמאה המבוסס כולו על שיעורים, שיחות והופעות עם שירי חב"ד בביצוע אמנים מהשורה הראשונה. על הבמה, בחסות עיריית ירושלים, הופיע פריד לצד ישי ריבו ואמיר דדון, ובשנים עברו השתתפו גם זמרים נוספים.
פריד, שחי בברוקלין ומגיע לארץ באופן תדיר להופעות שונות, אומר שזה האירוע החביב עליו: "האש ב'צמאה' היא שונה לגמרי, השמחה והאנרגיה, ומעל הכול זה רק ניגוני חב"ד. זה חידוש משמעותי. בהופעות שלי משולבים שירים של חב"ד, אבל לא רק, כאן הכול זה ניגוני קודש מיוחדים של החסידות שבה גדלתי. הקהל נהנה מאוד ומתחבר, וזה ייחודי".
המסר מהרבי מלובביץ'
פריד חתום על מאות להיטים שהפכו לפסקול של הציבור החרדי והדתי בארץ ובתפוצות. לעיתים פרץ את גבולות המגזר כאשר עשה קאברים כמו "רק תפילה אשא", ביצוע משלו לשיר "שהשמש תעבור עלי" של ירדנה ארזי, ו"מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה. הוא שיתף פעולה במהלך השנים עם יוצרים וזמרים מוכרים כמו אביב גפן, רמי קלינשטיין, חנן בן ארי, קובי אפללו, יהורם גאון, בעז שרעבי, חנן יובל ואחרים.
בראשית חייו הבוגרים הוא בכלל לא חשב על קריירה של זמר. "הייתי שר ועולה על במות כ'ילד פלא', בגיל 9–10", הוא נזכר, "ניגוני חב"ד השפיעו עליי ואהבתי לשיר. אחרי שהקול שלי השתנה בגיל 13 אמרתי: זהו, נגמר החלום. אבל בגיל 20, כשלמדתי בישיבה של חב"ד בברוקלין, חשבתי אולי לנסות לעשות קצת שירים. התחלתי לעשות מוזיקה עם מסרים ששמעתי מהרבי מלובביץ'. לא היה לי חלום להופיע על במות ולהיות זמר כזה מפורסם, זה היה רחוק ממני. רציתי להפיץ בשירים מסרים של הרבי. התחלתי לשלוח סקיצות לכמה מפיקים וקיבלתי תשובות כמו 'נתקשר אליך אחרי שנשמע'. אחד מהם אכן חזר אליי. זה היה שימי מנדלוביץ', שנפטר לא מזמן. הוא אהב את מה ששמע והציע שנעסה דיסק שלם".
פריד הלך על ההצעה, והשאר היסטוריה. אגב, שמו המלא הוא אברהם פרידמן. בתחילת הדרך הוא חשש מהתגובות שיקבל בעולם החרדי. "השם שלי זה אברהם פרידמן, אמרתי: 'נשנה את השם לפריד, ככה אני צדיק נסתר'", הוא צוחק. "הדיסק הצליח והיה נפוץ מאוד, אנשים נהנו מהשירה ולא ידעו שזה אני. השמעתי לחברותא שלי בישיבה כמה שירים ממנו הוא אמר לי: 'זה זמר טוב, מי זה?' לא ידעו שאני קשור לשירה בכלל".
האלבום הראשון הודפס בלי תמונה שלו עליו, ועד היום הוא לא מדפיס תמונות על אלבומים. "אני ממשיך עם זה עד היום. תמונה זה לא מה שחשוב", הוא אומר. בסופו של דבר, ההזמנות להופיע באירועים שונים היו אלה שחשפו את זהותו: "קצת אחרי שהתחילו הטלפונים עם עוד הצעה ועוד הזמנה, היה לי קשה לסרב".
את המוזיקה החל להפיק לאור המלצה של הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון: "ראיתי שהוא כותב כמסר שמי שיש לו כלי ביד – הוא צריך לעשות איתו דברים טובים. יש לי כישרון, אז השתמשתי בו להפיץ מסרים טובים, שירים עם אמירות מהתורה וחסידות".
התייעצת עם הרבי בעצמו?
"לא בדיוק התייעצתי איתו על המוזיקה. כן כתבתי לו מכתב לפני יציאת האלבום הראשון. סיפרתי לו במכתב עליי, על השירים שיהיו בדיסק, והרבי כתב לי תשובה שריגשה אותי מאוד. קודם כול התרגשתי בכלל שהוא עונה, אבל גם מהמענה שלו: הוא אמר לי לכתוב להדפיס על הדיסק כיתוב שלא להפעילו בשבת וביום טוב. חשבתי שזה בטח בשביל המצווה, לא בדיוק משהו רלוונטי כי הקהל שלי מן הסתם שומר שבת. אבל כנראה הוא ראה קדימה את המחוזות שאליהם נצליח להגיע, בלי שאני דמיינתי את זה. יום אחד כתב לי מישהו מכתב וסיפר שהוא לא שומר שבת, אבל נהנה מאוד מהמוזיקה. בזכות העובדה שאני כותב את זה על הדיסק הוא מכבד ולוחם נגד זה, כי זה עונג שבת שלו".
"שרים, מחייכים, אבל הלב שבור"
פריד, שהחל את דרכו בגיל 20, היום בן 65. המרץ שבו הוא מופיע על הבמה, כולל ריקודים וקפיצות שמלהיבים את הקהל, לא מרמז על היותו סבא לנכדים. במהלך ההופעה הוא מבקש להתחבק עם חייל שנמצא בקהל, שואל ממנו את הכומתה ומברך את החיילים כשהיא על ראשו. בין השאר הוא עובר בשנה האחרונה בין מחלקות האשפוז ומבקר חיילים שנפצעו במלחמה, וכן מופיע בבסיסי צה"ל או בימי התרעננות לחיילים.
הופעות בפני חיילי צה"ל היו לו עוד לפני המלחמה, אך בשנה החולפת הפעילות הזו התעצמה. "זאת הזכות הכי נפלאה. בטח ששירה זה פרנסה וברכה, אבל הזכויות האלה להיות במחיצתם של חיילים, לחזק את אלה שזקוקים לרפואה ולתת להם קצת עידוד ושמחה – אין שום הרגשה שדומה לדבר הקדוש הזה. החיילים שלנו זה אין לתאר. קטונתי לעומתם. אני אומר שאי-אפשר לעמוד במחיצתם. הם שומרים על ארץ ישראל, יש זכות לשמח אותם ולחזק אותם, ואם זה אני – אז הנני".
במהלך המופע ב"צמאה", הזמרים שרו שירי תפילה, הזכירו את החטופים ואת הנופלים, ולבמה עלה שמעון כהן שנפצע ברצועת עזה נשא יחד עם פריד תפילה לשלום חיילי צה"ל.
כשפריד נשאל כיצד אפשר לקיים הופעה שכוללת שירים שמחים וריקודים כשברצועת עזה עוד מצויים 100 חטופים וחטופות, משפחות שכולות רבות עוד בתוך שנת האבל והמלחמה רחוקה מסיום, הוא משיב: "זו ההיסטוריה שלנו. שרים, מחייכים, אבל הלב שבור. זו ההיסטוריה של עם ישראל, ואם נפסיק לשיר זה אוי ואבוי. אם נפסיק לחזק אחד את השני – זה יהיה גרוע. לא מוותרים זה על זה. עם ישראל חי. מתפללים שנזכה שהלב שלנו יהיה לב שמח. י"ט בכסלו מבוסס על השחרור של האדמו"ר הזקן מהכלא, ועד היום רואים שהוא ניצח עם הניגונים שלו. אחד מהניגונים של צמאה הוא ניגון 'ארבע בבות' שלא האדמו"ר הזקן, אנשים מתפללים ובוכים בניגון הזה. זה מדהים. זכותו יגן עלינו".
בשנה שעברה, בצל המלחמה, ביקש פריד לפנות במיוחד לליבם של הילדים. הוא הוציא ספר ילדים שבו בלחיצת כפתור בצד הכריכה אפשר לנגן את שיריו, לצד עלעול בין הדפים המאוירים בחגיגיות.
"צמאה" הוא פרויקט מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים אותנטיים, בני מאות שנים, בעיבודים מוזיקליים עכשוויים ובביצוע אמנים מכל המגזרים. במסגרת הפרויקט בוצעו ופורסמו מאז היווסדו בשנת 2009 ועד היום שישה אלבומים ולמעלה מ-70 שירים. האלבום השביעי יושק בקרוב בכל פלטפורמות המוזיקה.
ברכה שילת, שהיא ובעלה הרב משה שילת הם מייסדי צמאה, אומרת: "גם השנה אירועי צמאה מתקיימים במתכונת מותאמת למצב העם. זה מעמד של ניגון ותפילה וגם שמחה הבוקעת מהלב". בימי הפסטיבל יופיעו הזמרים 17 פעמים מול קהל שמגיע לאירועים ולמופעים השונים. בסך הכול מגיעים לאירועים קרוב ל-100 אלף איש.
