את ניסים סאאל, הכוכב החדש של עולם החזנות, אני תופסת ביום שני השבוע בביתו בסטאטן איילנד שבניו-יורק, כמה שעות לפני שהוא עולה על טיסה בדרכו עם המשפחה לישראל, כדי להתחיל בראש השנה תפקיד חדש ומאתגר: חזן הבית של בית הכנסת "ישורון" בירושלים. בית הכנסת ישורון, שכבר חגג את יום הולדתו המאה, נחשב לאחד מבתי הכנסת היוקרתיים לחזנים, והוא גם אחד מפחות מחצי תריסר בתי כנסת בישראל שמחזיקים חזן בית קבוע. יש הטוענים שסאאל מאיים אפילו על הכוכב מספר אחת של עולם החזנות כיום — יצחק מאיר הלפגוט (54) מארה"ב, המבוקש ובעל השכר הגבוה ביותר בעולם, שמשמש כחזן הבית של בית הכנסת הגדול פארק איסט במנהטן, ניו-יורק.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כניסתו של סאאל לתפקיד מסמלת את השינויים שעוברים על אחד המקצועות השמרניים ביותר בעולם היהודי, החזן, שעיסוקו העיקרי הוא אמנם לשמש כשליח ציבור בתפילות בבתי כנסת, אבל הוא כולל גם הופעות בפני קהל – חלקו לעתים חילוני – באולמות ובאירועים. השינויים בהלכי הרוח של הציבור העכשווי, בעולם של קצב חיים מהיר, כוללים בין היתר חיפוש אחרי ריגושים וכוכבים חדשים, התמעטות של הקהל המבוגר חובב החזנות, וצורך גם של בתי הכנסת וגם של מארגני קונצרטים ו"שבתות חזנות" (סוף שבוע של נופש מלווה בחזנים שמובילים את התפילות, שרים בסעודות וגם נותנים הופעה), להביא עוד ועוד צעירים לאהוב את התחום.
סאאל מודע לשינויים. "אני רואה היום הרבה יותר בני ישיבה, צעירים ומבוגרים, שמגיעים לתפילות עם חזנים מקצועיים בבתי הכנסת וגם להופעות באולמות קונצרטים. חזנות היא אמנות יפהפייה. אבל אני מאמין שלא הוגשה נכון בשנים האחרונות. אם אני ואחרים נגיש אותה נכון, נראה תוצאות".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הסיפור של סאאל (39, נשוי+3) לא שגרתי בנוף החזני. הוא ממוצא סורי-ארגנטינאי, ששר ובקיא בנוסח התפילה בניב האשכנזי. הוא גדל בקהילת סאטמר-קריית-יואל במונרו, הסמוכה לניו-יורק, להורים חוזרים בתשובה שהגיעו מארגנטינה. בניגוד לכוכבים מקובלים בעולם החזנות, הוא לא השתתף בילדותו במקהלות ילדים בבתי כנסת ולא הוגדר מעולם כ"ילד פלא". "כילד הקשבתי באובססיביות לפרקי חזנות של יוסל'ה רוזנבלט (מגדולי עולם החזנות האשכנזי, מלחין ומבצע, חי בשנים 1882־1933 — ש"ח). הייתי גם שר אותם בלי סוף, מסתגר בחדר ומקשיב לטייפ הקטן שלי כדי לא להפריע למשפחה". שם, וגם באירועים משפחתיים, נבטו הניצנים, אבל ב18 השנים האחרונות סאאל עבד בכלל בתכנון והקמה של פרויקטים נדל"ניים, עבודה שהוא עדיין מנסה לשמר. "עזבתי את החזנות, אולי גם כי לא חשבתי שיש בה עתיד".
4 צפייה בגלריה
החזן ניסים סאאל. ''הקשבתי באובססיביות לפרקי חזנות של יוסל'ה רוזנבלט''
(צילום: מתוך היוטיוב)
ואז, לפני שנתיים, שני ילדיו הגדולים, בני 17 ו-19, החליטו להחזיר אותו למקצוע. "הם לא הרפו ממני, אמרו: אולי תעשה משהו. צחקתי, בגילי?".
חזנים מתחילים את הדרך לחזנות בגילי 10 עד 20 מקסימום. למרות זאת, סאאל השתכנע והתחיל להוציא קליפים, ואחד מהם צד את אוזנו של יוחי בריסקמן, יהודי-אמריקאי מגדולי המנצחים, המארגנים והמפיקים במוזיקה היהודית היום. בריסקמן אמר לו: "אתה תהיה חזן גדול", והחליט להפוך אותו לכוכב.
חזן בית מוביל את תפילות הימים הנוראים — סליחות, ראש השנה ויום כיפור – בבית הכנסת, את תפילות שלושת הרגלים — סוכות, פסח ושבועות – ועוד תפילות ב-20-12 שבתות בשנה. בשאר השבתות, וכמובן בימות השבוע, הוא פנוי להופיע באירועים. כמה מרוויחים החזנים המקצועיים?
עונת השיא המסורתית של עולם החזנות היא "הימים הנוראים", מראש השנה ועד סוכות. החזנים הטובים, שיוצאים לבתי כנסת בחו"ל (שמשלמים הרבה יותר מאשר בארץ), יקבלו בין 15,000-10,000 דולר, כולל הוצאות. מעטים יגיעו גם ל-40,000-20,000 דולר ברוטו. מדובר בשהות מערב ראש השנה ועד למחרת איסרו חג של סוכות, שהוא שמחת תורה בחו"ל. "יש כאלו שנוסעים לחו"ל עבור מימון כרטיס הטיסה בלבד, ורבים מאוד יקבלו 5,000-3,000 דולר בלבד בנוסף לכרטיס", אומר החזן הוותיק ישראל רנד (60), היום חזן הבית של בית הכנסת הראשי ברמת-גן, הנחשב לאחד ממורי ומטפחי החזנות בישראל.
כאן בארץ יש מעט מאוד חזנים שיקבלו יותר מ-20,000 שקל ומעלה לימים הנוראים. וכמה מרוויחים על קונצרטים ואירועים? המעטים המבוקשים יקבלו 20,000-15,000 דולר לקונצרט, בארץ ובחו"ל. עבורם הצטרפות לשבת עם נופשים (ראו בהמשך) תניב גם שכר של 30,000-20,000 דולר. חזנים מהשורה השנייה והשלישית יקבלו 13,000-7,000 דולר לקונצרט, ו-10,000-6,000 שקל לשבת. עדיין, מדובר במספר מצומצם. חזנים רבים מוצאים עצמם מקוששים פרנסה בשיעורי נגינה, בניצוח, בעיבוד ובעבודות מחוץ לעולם המוזיקה, כמו חזן בבית כנסת ידוע שהוא הייטקיסט. הסיבה היא שבתי הכנסת המעוניינים בחזנים נעשים קטנים יותר, ולמעטים מהם יש היכולת והעניין לממן חזנים מובילים. יש הרבה בעלי קולות טובים ואפילו משובחים ששמחים על עצם העובדה שמזמינים אותם לעבור לפני התיבה.
"הבעיה הגדולה של תחום החזנות היום היא פרנסה. מעטים מהחזנים מתפרנסים מחזנות, ורובם לא עוסקים במקצוע לשם פרנסה. למרות זאת, זה לא מונע זרימה של קולות חדשים לתחום", מסביר לי אחד האוהדים הוותיקים ופטרון של עולם החזנות. "בתחילת כל שנת לימודים אני אומר לתלמידים שלי: אם חשבתם שבאתם למצוא פרנסה, שמחר תעמדו בהיכל התרבות – תשכחו מזה, חבל שבאתם. מקסימום תקבלו ג'וב של כמה אלפי שקלים לחודש", מודה רנד.
השכבה שמתפרנסת בכבוד מחזנות היא דקה מאוד בעולם כולו. יצחק מאיר הלפגוט הוא היחיד שמגיע – לפי הערכות – להכנסות הנאמדות בשבע ספרות בדולרים, כלומר מעל מיליון דולר בשנה, מחזנות בלבד. מלבד שכר מבית הכנסת בו הוא משמש כחזן הבית, הוא מרוויח, על פי הערכות, כרבע מיליון דולר בשנה (לפני הוצאות מגורים עם משפחתו במנהטן בחגים ובשבתות, שכן הוא גר בברוקלין), ועל כך יש להוסיף הופעות באירועים פרטיים ובקונצרטים.
"לשריין את הלפגוט צריך שנה מראש. כשאנחנו מסיימים את שבת החזנות השנתית שלנו בינואר, אנחנו כבר מזמינים את השבת הבאה", מספרת דפנה כהן, בעלים ויזמת תיירות מחברת "תור פלוס". כהן יזמה כבר לפני 25 שנה, יחד עם בעלה יעקב, שהוא מנכ"ל החברה, את "שבת החזנות" הראשונה, שהפכה מאז למסורת. "בשבת כזאת בירושלים גם הייתה אחת החשיפות הראשונות שלו. הוא הגיע כאורח, ביקשו שישיר משהו, והקהל עצר את נשימתו".
בני הזוג כהן גם יזמו את הכנסת הופעות החזנים לאירועי נופש שהחברה מארגנת בארץ ובחו"ל בחופשות הקיץ, בסוכות ובפסח. בחורף הקרוב הם יביאו למלון דיוויד ים המלח את הלפגוט ואת החזן הכוכב שלום למר, החרדי הראשון שחתם על חוזה עם חברת "יוניברסל מיוזיק גרופ". למר הוא חזן הבית של קהילת אהבת תורה באנגלווד בניו-ג'רסי, ויש הטוענים שהוא יותר זמר מחזן. כהן מקווה שיגיעו יותר מ-1,000 איש לנופש במלון כדי לשמוע את שני הכוכבים.
הלפגוט, חסיד גור שמופיע גם בקונצרטים עם קהל מעורב דתי וחילוני, נולד בישראל. קולו האגדי התגלה כבר בילדותו. הוא התחיל כחבר במקהלת הילדים הגדולה של חסידות גור. כשבגר הגיע כחזן לבית כנסת בפרנקפורט, נכנס לתחום הקונצרטים, והשאר היסטוריה. מאז הוא חי בארה"ב. "הוא ניחן בזיכרון מוזיקלי בחסד עליון, ומתמודד בקלות עם יצירות כבדות ביותר. הוא מופיע בשטריימל בשבת במנהטן, אבל מבוקש בכל העולם, והופיע גם בסין, יפן, טורקיה. גם לא יהודים הגיעו לשמוע אותו, והוא אף הוציא תקליט משותף עם הכנר יצחק פרלמן", אומר אחד מחובבי החזנות הוותיקים שעימם שוחחתי. את תגובת הלפגוט לא הצלחנו להשיג למרות נסיונותינו.
עוד כוכב הוא יוסף מלובני, החזן הוותיק של בית הכנסת בשדרה החמישית במנהטן, וישנם חזנים הנתפסים יותר ככוכבי עבר אבל עדיין מוערכים, כמו נפתלי הרשטיק, לשעבר חזן בית הכנסת הגדול בירושלים, ויעקב מוצן (74), שמתגורר בארה"ב. בעבר שימש מוצן כחזן הראשי בשורה של בתי כנסת בקנדה ובארה"ב. היום הוא לא קשור לבית כנסת מסוים, אך נחשב למורה ומוביל דרך לדור החדש של החזנים.
אם כל כך קשה להתפרנס מזה, מדוע אתה משקיע בלימודי חזנות, אני שואלת את מ', ארכיטקט ואב לחמישה, שהחליט בשנות ה-40 לחייו להשקיע יומיים בשבוע בקורס בן שנתיים ללימודי חזנות באחד משלושת בתי הספר לחזנות הפועלים בישראל (בתל-אביב, בפתח-תקווה ובירושלים) ומכשירים עשרות תלמידים בשנה. "האהבה היא מבית אבא, שמשמש כחזן, אם כי לא מפורסם, מזה עשרות שנים. כל השנים רציתי ללמוד. קול הוא מתנה משמיים. אבל בחזנות כמו באופרה, צריך להגיע איתו לגבהים בלתי מקובלים, לסלסולים באורך ובאוקטבות שאדם מן השורה לא יכול לבצע. חייבים ללמוד את הטכניקות. וחשוב היה לי ללמוד. גם קריאת תווים, גם שיעורי מקהלה, וגם את נוסח התפילות לעומקו", אומר מ', שמתמסר להגשמת חלומו למרות שאינו בטוח שימצא בו עתיד.
שי אברמסון הוא החזן הראשי של צה"ל ב-16 השנים האחרונות. לדבריו, הוא חייב את כניסתו לעולם הזה לגבי אשכנזי, הרמטכ"ל דאז, שהתרגש כששמע ביצוע שלו לקטע חזנות באירוע חגיגי שנערך לכבוד בני גנץ – אוהד חזנות בפני עצמו, שסבו היה חזן. אברמסון הוא בן למשפחה מוזיקלית, ששר בילדותו במקהלה היוקרתית של בית הכנסת הגדול בירושלים, אבל בצה"ל עסק בטכנולוגיה ובלוגיסטיקה והגיע לדרגת רב סרן. אחר כך עשה מהפך לחזנות. "כשהתחלתי לעסוק במה שאני אוהב, ולקבל פידבקים מהארץ ומחו"ל, ממשפחות שכולות, אבל לא רק, הרגשתי הכוונה מלמעלה", הוא מספר. "16 שנה אני בתפקיד, ולכל יום ההתרגשויות שלו. השנה אחגוג יום הולדת 50. לצערי יש לי כבר חברים שהלכו לעולמם, ומכרים חולים, ואני מתרגש מאוד בסוף תפילת 'ונתנה תוקף', מול המילים 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, משול כחרס הנשבר, וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף'. אני חושב על הקרובים שעוברים דברים קשים, ולא מצליח לסיים בלי שאתחיל לבכות וקולי ייחנק. והקהל מגיב. כשהחזן נחנק, הדברים נוגעים ללב". את ראש השנה ויום כיפור יבלה אברמסון בטורונטו, שאליה טס עם מקהלה בת חמישה משתתפים, וישיר בבית הכנסת "שערי שמיים". כי אין הרבה בתי כנסת שמעסיקים חזנים באופן מסודר.
החזן הוא שליח הציבור לפי הספרות ההלכתית, ותפקידו להוציא ידי חובה את כלל קהל המתפללים, כלומר להביא אותם להעצמת ההתרגשות והכוונה בתפילה. ואולם יש עולם יהודי שלם שבו בבתי הכנסת לא מתפקדים חזנים, אלא מה שקרוי "בעלי תפילה", ששירתם פחות מורכבת וקונצרטית ויותר פשוטה, ועבודתם נחשבת לזכות וכבוד, והם אינם מקבלים עליה שכר. מדובר על כל העולמות החסידיים, כולל בתי הכנסת הגדולים בעולם, שהם של אדמו"רים, וכן בתי הכנסת של עולם הישיבות ובוגריו.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת יצאה החזנות מבתי הכנסת גם לאולמות הקונצרטים ולאולפני ההקלטות. בעבר היה ניתן להבחין בכל קונצרט לחזנות במספר משמעותי של חילוניים בקהל. ראש עיריית תל-אביב לשעבר, שלמה (צ'יץ') להט, ושופט בית המשפט העליון דב לוין, לדוגמה, היו חובבי חזנות מושבעים. "היום עדיין רואים בקהל משתתפים חילונים", אומר אופיר סובול, מנצח, מעבד ומפיק המוזיקלי, שממשיך את מפעלו של אביו מרדכי סובול ז"ל כמנהל ומנצח של "האנסמבל הישראלי לחזנות יובל", שתרם רבות לחזנות בישראל. לכל קונצרט של האנסמבל מגיעים 2,000 איש ומעלה. הרוב גברים, אם כי יותר ויותר נשים מצטרפות בשנים האחרונות. סובול: "לאחרונה הבחנו באלופי צה"ל לשעבר, כמו יורם יאיר (יא יא) ועוד. חלקם מגיעים עם פמליות. בקונצרטים ראיתי גם את פרנק לואי, בעלי הקניונים היהודי-אוסטרלי המפורסם, איש העסקים רמי אונגר, אפילו את אהוד אולמרט ושלמה בראבא, שלא לדבר על השופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' — חובב חזנות מובהק".
עם זאת, מספרם של חובבי החזנות החילוניים הולך ומתמעט. הדור הצעיר פחות מתחבר ליצירות המוזיקליות הכבדות ועתירות הסלסולים שאורכות 20-15 דקות. גם החיבור לטקסטים נחלש בעולם החילוני. שמעון פרס המנוח ביקש לבצע ביום הולדתו ה-90 ובלווייתו את תפילת "אבינו מלכנו", הנאמרת ביום כיפור, ושהדהדה בו מאז האזין לה כילד מתחת לטלית של סבו. אבל לדור הצעיר החילוני, הטקסטים החזניים מתפילות החגים נשמעים כמו סנסקריט. האתגר הוא להביא צעירים כדי להבטיח את עתיד המקצוע – מסכימים החזנים והיזמים שעימם שוחחתי. "לא מוותרים על חזנות קלאסית, אבל למשל מגישים אותה בעיבודים קלים יותר, כמו לשיר את התפילה לשלום המדינה במנגינת השיר 'ארץ הצבי' הידוע מהסרט על אנטבה, שהלחין דובי זלצר", מגלה כהן.
"הקהל של היום רוצה ריגוש", אומר מוצן בשיחה מארה"ב. "מעניין אותו מה הטון הגבוה שנתן החזן, והוא לא מבין שבחוויית הרגש ניתן לזכות רק כאשר החזן לפחות, ורצוי גם הקהל, מבין את התפילה. לרבים במגזר הדתי, גם לחזנים, חסרה הבנת הנקרא. רבים בארץ ובחו"ל מגיעים לבתי הכנסת בגלל החברים, מחפשים את החוויה החברתית, והולכים ומתמעטים בתי הכנסת בחו"ל שמסוגלים להחזיק חזן בית במשכורות של 150,000 דולר לשנה".
למרות זאת, סאאל מאמין שיש עתיד לעולם החזנות: "אמרו לי שחלק מהאנשים יאמרו לי, זה מקצוע מת או גוסס, אבל אני רואה את הפידבק מהציבור. המקצוע חי, ובהחלט יש לו עתיד". לא מעטים מהמרים שסאאל אכן יצליח לעשות שינוי בעולם הזה. "הוא בורך במנעד קולי נדיר", אומר סובול, ומוצן אומר: "הוא יצליח כי מעבר למתנת הקול, הוא מוכן ללמוד ומקבל כל הערה בצורה הנכונה".
מעטים היום בתי הכנסת שמחזיקים חזן בית. מלבד בית הכנסת הראשי ברמת-גן, עם החזן ישראל רנד, בין המעטים שעדיין עושים זאת נמצא לדוגמה בית הכנסת הגדול בירושלים, עם שני חזנים מתחלפים ומקהלה גדולה. אבל כמו בכל תחום, גם בחזנות ישנה שכבת היוקרה המצומצמת. מדובר בכתריסר בתי כנסת פרטיים של יהודים בעלי ממון, שמעסיקים חזן בית משלהם – בישראל, בקנדה, בדרום אמריקה ובארה"ב.
אחד המפורסמים הוא בית הכנסת "בעל שם טוב" בווסלי הילס, שכונה יהודית יוקרתית מצפון לניו-יורק. בית הכנסת נבנה על פי הצורה המקורית של בית הכנסת של הבעל שם טוב במדז'יבוז' שבפולין, כולל לבנים מקוריות מאותו בית כנסת, וגם שברי אבנים מיסודות הבונקר של לוחמי הגטו ברחוב מילא 18 בוורשה. המייסד רב האמצעים, דוד ליכטנשטיין, מארח בו לא פעם לשבתות חזני צמרת כמו יצחק מאיר הלפגוט או שלום למר, עם מקהלה.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים גם תופעה של בעלי אמצעים שיזמינו לשבתות, לחנוכת בית או לבר מצוה חזן ידוע, ואפילו מקהלה של עד 40 ילדים, מבוגרים, או גם וגם. אהוד במיוחד וכוכב עולה כמנצח אירוע הוא רפי ביטון", מספרת כהן, יש אפילו משפחות עשירות שבחגים נוסעות, כל המשפחה המורחבת, לנפוש באחד מאיי הנופש – ולוקחות איתן חזן.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.09.23
