כיכר דיזנגוף בערה בימים האחרונים. מאז העימותים שנרשמו במהלך תפילות יום הכיפורים בין אנשי ארגון "ראש יהודי" לתושבי השכונה החילונים, נדמה היה שהקרע בשכונה רק הולך ומעמיק. עם הצהרתו של בן גביר על תפילה בהובלתו (שהתבטלה מאוחר יותר), לצד יוזמת אנשי המחאה לתפילת נגד, נכנסו לתמונה גם אנשי השכונה, דתיים וחילונים הגרים כאן יחד. הם מבקשים בלשון אחת – אל תפיצו שנאה מלמעלה, זאת לא השכונה שלנו.
הפגשנו השבוע בין השכנים של כיכר דיזנגוף: אבי איפרגן, עדן־טל ססי חדד, שני ונועם רגב ואריאל שטרמן.
3 צפייה בגלריה
yk13609634
yk13609634
מימין: עדן־טל ססי חדד, אבי איפרגן, אריאל שטרמן, שני ונועם רגב
(צילום: דנה קופל)
איפרגן חי לא רחוק מהכיכר, הוא גידל כאן את ילדיו ובשנים האחרונות הגיע עם אשתו לתפילה ביום כיפור: "שנינו גדלנו בבית מסורתי, אבל שנינו כבר לא אנשים מאמינים. ביום כיפור חשתי בושה שזה מה שקרה כאן במשמרת שלי".
הוא מוסיף כי "כששמעתי שמתכננים ביום חמישי לעשות משהו חמור, קראתי לעשות משהו אחר בקבוצות תושבים. אמרתי לכולם – בואו נתווכח, בואו נדבר, עם סוכרייה בפה או איזה פרח, אתם תדפיסו לי מחזורי תפילה ואני אביא לכם שירים של אהוד בנאי – ונחליף, נלמד אחד את השני".
3 צפייה בגלריה
הרב ישראל זעירא ראש יהודי במהומות בכיכר דינזגוף, ערב יום הכיפורים
הרב ישראל זעירא ראש יהודי במהומות בכיכר דינזגוף, ערב יום הכיפורים
"לא אשכח לעולם את המחזות הקשים". העימותים בכיכר דיזנגוף בערב יום כיפור
(צילום: דנה קופל)
שותף לתחושה הקשה הוא אריאל שטרמן, בחור מאמין המתגורר בשכונה עם אשתו ושלושת ילדיו: "הייתי חזן בכיפור האחרון בבית כנסת קרוב ועברתי כאן בכיכר, והיה לי מדכא כל כך", מספר שטרמן וקולו רועד. "הקיצונים משני הצדדים שולטים בשיח, שולטים באווירה. אני מאמין שהרוב הוא באמצע, כמוני, רוב שמכבד אחד את השני ואת הקונצנזוס של מה שקדוש".
גם בעיני שני ונועם רגב, מה שקרה במהלך כיפור לא מייצג את השכונה שמסביב לכיכר. "היה פער משמעותי בין איך שאני ראיתי את הכיכר למה שהופץ. זה לא מה שאני חוויתי כשראיתי כיכר מלאה באנשים מכל הסוגים והמינים מנהלים שיחות, משחקים טאקי, מעבירים את הלילה. אנשים כאן לא מחפשים לחרחר ריב או מלחמה", אומרת שני.
3 צפייה בגלריה
המהומות בכיכר דינזגוף, ערב יום הכיפורים
המהומות בכיכר דינזגוף, ערב יום הכיפורים
"אפשר להזדהות עם התחושה הקשה שהייתה לצעירות דתיות שראיתי בוכות בכיכר"
(צילום: דנה קופל)
נועם, האחות הצעירה, מספרת על תחושותיה: "יש אווירה שונה בכל הארץ ביום הקדוש הזה, יש תחושה של משהו טהור. גם כחילונית אפשר להזדהות עם העוצמה הזאת ולהזדהות עם התחושה הקשה שהייתה לנערות דתיות שראיתי בוכות בכיכר".
עדן־טל ססי חדד היא בחורה דתייה בת 25 המתגוררת עם בעלה בסמוך לכיכר. היא מספרת: "אילון בעלי הוא לא אדם דתי. בשבת הראשונה שלנו בעיר הגענו לקבלת שבת בכיכר והיה לנו נורא מרגש. כל אחד יכול להישאר בבית הכנסת שלו אבל אנחנו רצינו את השלם – את כל עם ישראל. האשמה היא על הקיצונים משני הצדדים – לא אשכח לעולם את המחזות הקשים שראיתי פה בכיפור".