בחפירות שבוצעו במרתפי שני בתים בוורשה, ברחוב מורנובסקה 39 ומורנובסקה 41 – לא הרחק ממילא 18, שם היה ממוקם הבונקר של מרדכי אנילביץ' בגטו – נמצאו למעלה מ-5,000 פריטים שקשורים לחיי היהודים שהיו דיירי הבתים הללו לפני המלחמה. החפצים הועברו למוזיאון גטו ורשה.
במרתפים ששרדו התגלו פריטים שונים הקשורים לחיי היומיום ולמנהגים הדתיים של התושבים, בהם תפילין, ספרי תפילה וכלים לנטילת ידיים. לדברי החוקרים, חשיפת המרתפים היא דבר יוצא דופן. ראשית, בשל הקרבה לבונקר של אנילביץ' (מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה), שייתכן שהיו חלק ממנו. שנית, בשל סוג הזיכרון המיוחד שהם מאפשרים – אזור החפירה במילא 18 לשעבר הוא המקום היחיד בוורשה העכשווית, שנבנתה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, המאפשר להתקרב לעיר שכבר לא קיימת ולראות שחלקים גדולים ממנה עדיין נמצאים תחת רגלי תושביה.
"כבר בהתחלה המחקר הארכיאולוגי היה אמור להימשך ארבעה שבועות. אבל בשלב מסוים נפלנו כולנו למערבולת קסומה שלא יכולנו לסיים את החפירות כי התגלו עוד ועוד חדרים", אמרה חנה ורובלבסקה, שרת התרבות והמורשת הלאומית. "החלו פרשנויות של היכן אנו נמצאים. זה מילא 18, זה מילא 20? מורנובסקה? בשלב מסוים התברר שגילינו עיר תת-קרקעית. כעת אנחנו תוהים איך לטפל בה".
בפקולטה לארכיטקטורה של האוניברסיטה הטכנולוגית בוורשה התקיים ב-8 במאי דיון בנושא ההנצחה במרחב הציבורי שבו שוחחו על האפשרויות והאתגרים הקשורים לשימור והנצחה המתאימה של המרתפים במילא 18, שנחשפו במהלך עבודות ארכיאולוגיות שבוצעו שם בעבר.
מוזיאון גטו ורשה כבר החליט שלא לקבור בשלב זה את המרתפים החשופים ולנקוט צעדים לשימורם ולהפיכתם לאתר זיכרון, עדות חומרית להיסטוריה ולמורשת של יהודי ורשה. ההחלטה שלא לקבור את שטח החפירה קשורה גם בתקווה שהוא יהיה מעין אתר הנצחה – זיכרון קבוע להיסטוריה של העיר שכבר לא קיימת.
אלברט סטנקובסקי, מנהל מוזיאון גטו ורשה, דיבר על הצורך לשמר את מילא 18 עבור הדורות הבאים: "מה שהיה מזעזע עבורי היה פגישה עם קבוצת בני נוער ישראלים, שבמהלכה ניגשה אליי אחת הבנות ושאלה אם היא יכולה לקחת איתה אבן מאתר החפירה. רק אז הבנתי כמה חשוב שצעירים שמגיעים לפולין ומחפשים עקבות חומריים של היסטוריה, יוכלו ממש לגעת ולראות את ההיסטוריה הזו. וזה, בין השאר, הוביל לפנייתו של מוזיאון גטו ורשה לשמר את מילא 18".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.05.24
