דברים אלה נכתבים בצער רב, בנושא שמתחת לרדאר הציבורי כי הדעת נתונה לעניינים בוערים, אך הוא מדיף צחנה. הכותב הוא יהודי שומר מצוות שבתפקידיו השונים בשירות הציבורי, כמזכיר הממשלה, יועץ משפטי לממשלה ושופט השתדל לכבד את עולם הרבנות והדיינות, שיש בו רבים טובים וישרים, גם אם לעיתים היו חילוקי דעות. אך במובן הציבורי, בציבור החילוני וגם הדתי, נשחק עד דק הכבוד לרבנות ולעולם המינויים בה ובדיינות.
כבוד ואמון הם תנאי הכרחי להשפעה אמיתית, להשראה. דימוי הרבנות, גם אם לא תמיד הוא מדויק אך נקנה לדאבוני ב"יושר", הוא של מוסד לחלוקת ג'ובים ול"דילים" מכוערים שהפוליטיקה החילונית, הירודה כשלעצמה, יכולה ללמוד מהם. הנפוטיזם הממאיר – שתולים אותו כביכול במסורת שבה השרביט אמור לעבור מאב לבניו, מסורת שחלף זמנה והרקיבה, כשבעלי כישורים לא פחותים אחרים נותרים מחוץ למשחק – ממאיס את המוסדות הרבניים ואת הכבוד להם.
2 צפייה בגלריה
מימין: הרב יהודה דרעי והרב דוד יוסף, המועמדים לתפקיד הרב הראשי הספרדי
(צילום: יעקב כהן)
שיטת "חבר מביא חבר" שנטענה (בהגזמה רבה) כלפי מערכת השפיטה, היא למרבה הצער תופעת קבע בעולם הרבני והדייני, ובתוכה "קרוב מביא קרוב". מינוי דיינים הוא סיפור לא רחוק מזה, שהממאירות בו בדרגה גבוהה. תלמיד חכם צנוע בעל כושר לדיינות שאיננו חלק מ"דילים", ויש לא מעטים כאלה, סיכוייו להגיע לדיינות קלושים עד אפסיים. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי – איש מקצוע מעולה, שכל ימיו מגן על עולם השיפוט הרבני בבית המשפט העליון ושחוות דעתו הן יסוד מוסד בעולם הפסיקה הרבנית – מתריע מזה שנים על הליקויים והפגמים, ובהם הנפוטיזם המשפחתי המוסדי, ומקלחות הצוננין שהוא סופג מכמירות לב. שם ה"דילים" הם "שמור לי ואשמור לך", בין חרדים אשכנזים, חרדים ספרדים, וציונים – שליש-שליש-שליש, ללא קשר לזירה ציבורית רחבה, כי למי אכפת.
האם לוחמי צה"ל מבחינים בין אחיהם לקרב אם ספרדים הם או אשכנזים? אלא שאם תבוטל ברבנות הראשית והמקומית הכפילות, ספרדים-אשכנזים, יאבדו ג'ובים רבים – אז עוטרים זאת בנימוקים מעין הלכתיים שבסיסם רעוע. פשיטא שגדולי הפוסקים הספרדים והאשכנזים מצטטים בשפע אלה את אלה.
אם תבוטל ברבנות הראשית והמקומית הכפילות, ספרדים ואשכנזים, יאבדו ג'ובים רבים – אז עוטרים זאת בנימוקים מעין הלכתיים שבסיסם רעוע. הרי גדולי הפוסקים הספרדים והאשכנזים מצטטים בשפע אלה את אלה
קצר המצע מהשתרע לעולם הכשרות, אך כמה אינטרסים כספיים כרוכים במתן ההכשרים, והרי רבים מהמעורבים לא יאכלו זה בהכשר של זה ולא כל שכן בהכשר רבנות בלבד, ובינתיים מכונת הכסף תפעל במלוא עוזה. רבים, גם שוחרי הדת והחפצים במסורת, בורחים לטקסי נישואים שלא ברבנות, ולכשרויות חדשות. תישאל השאלה מדוע – והיכן התשובה?
אציע לראשי ה"דילים" להביט יום-יום במראה. יוכלו אז להבין מדוע אבד הכבוד באופן דרמטי כל כך. מה שנחוץ לאמיתו של דבר, ואין זה הדבר היחיד בחיינו הציבוריים שנדרש לכך, איננו תיקון אלא בנייה מחדש. אם היא לא תקרה חלילה, והסיכוי לכך קיים לצערי, ימשיך הכבוד לרדת מדחי אל דחי. אנו ראויים לטוב מזה. ומצער לא פחות, שפולמוס גיוס החרדים נכרך בכל זה. כבוד התורה, הראויה כל כך לכבוד, נדחק לקרן זווית. האין בעולם הרבני והדייני מועמדים ראויים שמעבר למעגל הקִרבה? ומה על אמון הציבור ומראית העין?
יש הרבה אנשים מעולים ברבנות ובדיינות, המוכתמים גם הם בעיני המתבוננים מבחוץ – על לא עוול. יביטו אותם פוליטיקאים ורבנים בעלי העסקות במראה – ואין זו ה"אספקלריה המאירה" שמיוחסת למשה רבנו עליו השלום, שעליו נאמר בתורה, וגם זאת נזכור, כי היה "עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". היכן הענווה? היכן דין וחשבון אמיתי לעצמם ולציבור? אנא הקיצו נרדמים.
- אליקים רובינשטיין הוא שופט בדימוס שהיה בעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה
