"בשנה הקרובה לא רק שלא נראה עלייה בגיוס החרדים, נראה דווקא ירידה", מזהיר הרב יונתן רייס, מייסד וראש ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא".
"אין דרך לגייס חרדי, שגדל בתרבות החרדית, מעולם לא נחשף לחברה הישראלית ולא מכיר מושגי יסוד כמו גבעת התחמושת והר הרצל, באופן שהוא יהיה יעיל לצבא. זה בחור שלא יודע כלום על ההיסטוריה של המדינה ומלחמות ישראל, גדל בחממה חרדית שבה רק לומדים תורה. אין דרך להביא אותו ולעשות ממנו חייל טוב, עם רוח ומסירות כמו שצה"ל צריך".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הרב רייס (35) הגיע מעומק הציבור החרדי. הוא גדל בבני-ברק כחסיד בעלז, בגיל צעיר התחתן ובמשך תקופה התגורר בברזיל. "כמו כל חרדי מצוי, גיוס לצה"ל בכלל לא היה באפשרויות שלי", הוא אומר, "גרנו תקופה בברזיל והצווים מצה"ל לא אמרו לי כלום. אבל גם לא נרשמתי בלשכת הגיוס כדי לקבל דחייה וכך נחשבתי לעריק. כשחזרתי מברזיל נעצרתי וגויסתי בכפייה".
בגיל 26, כשהוא נשוי ואבא לילדים, גויס הרב רייס לצה"ל. "הייתי אחראי על גיוס החרדים לחיל התקשוב. ליווי של המתגייסים החרדים מבחינת התנאים והצרכים שלהם, הרבה באו כבר כנשואים עם ילדים".
את הפער בין הרקע החרדי המובהק לבין השירות הצבאי הוא חווה על בשרו. לפני ששוחרר הוא ביקש ליצור מנגנון שיאפשר לגשר על התהום. "הבנתי שהצבא לא עובד מול החרדים נכון, יש משהו עמוק שצריך לפתור ונכנסתי לעומק הסוגייה. חצי שנה לפני השחרור אמרתי למפקד שלי, 'תן לי לייצר משהו אחר'. עשיתי את השירות שלי, מילאתי את התפקיד שקיבלתי ואמרתי לו 'בוא ננסה ליצור משהו שונה, כדי לגשר על הפער'. התחלתי להקים ישיבת הסדר חרדית. לא באתי לגייס אנשים שלא רוצים, אלא בתפיסה שמי שרוצה להשתלב – תהיה לו כתובת שתעזור לו לעשות את זה כחרדי, כמו שבצבא התפקיד שלי היה להביא את המענה והתנאים המתאימים למי שכבר הגיע".
מי שכבר רוצה להתגייס, למה הוא צריך מוסד שיעזור לו לעשות את זה?
"הדנ"א של הצבא מאוד ישראלי וחילוני, וכמה שיגידו 'אנחנו נדאג לצרכי החרדים', זה לא באמת משנה. את זה צריכות לעשות מסגרות חינוכיות, שילוו את החיילים החרדים במהלך השירות הצבאי".
בתוך מספר חודשים נפתחה בגן יבנה ישיבת הסדר חרדית עם שישה תלמידים. "הכרתי טוב את הרב שמעון הרטמן, חרדי שהיה קצין ברבנות הצבאית הרבה שנים ובדיוק השתחרר באותה תקופה. התחלנו להפעיל את הישיבה. העברנו שיעורים, אני מפתח את הרעיון והוא מכהן כראש ישיבה בפועל".
בתוך פחות מעשור צמח המפעל של הרב רייס ל-400 תלמידים. בחודש אלול הקרוב הוא יפתח שנת לימוד ישיבתית עם ארבע ישיבות גדולות: חוץ מהישיבה בגן יבנה, שבה לומדים מעל ל-100 תלמידים, יש ישיבות נוספות בנשר ובירושלים, ובשנה הבאה תיפתח ישיבה נוספת בנתיבות.
עם יד על הלב, מגיעים לישיבות שלך חרדים מעומק החברה החרדית, או משפחות ש"סניקיות או זרמים אחרים, שגם ככה יש מהם מתגייסים?
"90 אחוז מגיעים מהמיינסטרים החרדי. בחורים שבגיל 16 או 17 מסיימים ישיבות קטנות, ואומרים להורים או למורים שלהם 'אנחנו לא רואים את עצמנו ממשיכים לישיבה גדולה (גיל 17 ומעלה) רגילה, אנחנו רוצים משהו שונה'. הם באים אליי עם ההורים, להיכרות עם הישיבה ולרישום. הם מגיעים מרצף גדול של ישיבות קטנות, מהכי טובות ועד לבינוניות. יש גם מיעוט שמגיע מישיבות תיכוניות חרדיות, אבל הרוב מגיע מהישיבות החרדיות הרגילות".
ראינו השבוע את ההפגנה הסוערת מול ביתו של הרב דוד לייבל, בזמן שהוא נפגש עם קצינים בכירים בצבא לדון איתם על מתווי גיוס לחרדים, וגם מכתבים והצהרות של רבנים נגד הגיוס לצבא. בטח נתקלת גם בהתנגדויות מתוך הציבור שבו אתה פועל.
"להפך. יש לי גיבוי מוחלט. אמנם בשתיקה, אבל יש לי גיבוי מכל גדולי ישראל. יש גם נכדים של גדולי ישראל שלומדים אצלי".
סדר היום בישיבות של הרב רייס משלב לימודי קודש, גמרא והלכה בשעות הבוקר, ואחה"צ תכנים של הכנה לצבא: "אנחנו קודם כל ישיבה, חצי יום לומדים לימודי קודש. בחור יגיע לצבא מתוך התורה, גם אם בישיבה הקודמת הוא לא היה עמוק בתוך סדרי הלימוד. יש אצלנו מקום חשוב ללימוד התורה לצד השירות הצבאי, וזה מתבטא בסדר היום. אחר הצהריים יש חלוקה למסלולים. תלמידי המסלול המקצועי לומדים תואר במדעי המחשב או חשמל והנדסה, ויש את המסלול הקרבי, שבו מתאמנים על כושר ובחלק מהימים עוברים סדנאות, לימודי מנהיגות, סיורים להכרת הארץ, במטרה לחבר אותם לערכים שילוו אותם בשירות הצבאי".
ובשירות עצמו – אתה ממשיך ללוות אותם?
"כן, יש עכשיו פלוגה חרדית בגבעתי שחצי ממנה זה בחורים שלמדו אצלנו. אני נותן להם את הליווי בשירות, אני לא מאמין למפקדים החילונים שהם ישמרו לתלמידים שלנו על הדת. מבחינת הצבא חייל שהוריד את הכיפה – אם הוא מקצועי וטוב בתפקיד שלו – לא משנה לצבא אם הוא דתי או לא. וזה כמובן בצדק. אני לא מצפה מהצבא שישמור על הדת של התלמידים. אנחנו עושים להם הליך חינוכי, להכין אותם לשירות. אחרי הגיוס, התלמידים שכבר בצבא רואים בישיבה את הבית שלהם. הם באים לשבתות, מתקשרים להתייעץ על הרבה דברים. הם מתגייסים בקבוצה וככה הם שומרים אחד על השני בתוך המסגרת הצבאית".
בכנסת דנים בנושא חוק הגיוס ובתהליכים שמובילה מערכת הביטחון לקראת הרחבת מעגלי הגיוס, בדגש על גיוס חרדים. שר הביטחון הודיע על שליחת 3,000 צווי גיוס לצעירים חרדים בקרוב, ובצה"ל מנסים לאתר דווקא את אלה שלא לומדים כל היום בישיבה, כדי לא לפתוח בעימות מול הרבנים החרדים. גם דוח שכתב האלוף במיל' אליעזר שקדי עוסק במסלולי גיוס עם התחשבות מירבית בצרכי הדת של החרדים. על כל אלה מסתכל הרב רייס בתסכול: "יושבים בוועדת חוץ וביטחון עם פוליטיקאים חרדים ומסכמים סיכומים, אבל לא מדברים עם מי שבסוף צריך להביא את האנשים. גם שליחת הצווים זה שטויות. חסרים לצה"ל חיילים מצד אחד, מהצד השני החברה החרדית אומרת שהיא לא יכולה להתגייס למערכת חילונית. איך חקיקה תפתור את זה? הם לא מביאים פתרון רציני.
"יושבים עם פוליטיקאים חרדים ומסכמים סיכומים, אבל לא מדברים עם מי שבסוף צריך להביא את האנשים"
"20 שנה המדינה מנסה לגייס חרדים ולא מצליחה. גם אם תהיה חטיבה חרדית – זה לא מה שיביא את הצעירים החרדים ללבוש מדים. גם בחור חרדי שלא לומד תורה ולא נמצא בישיבה, לא יקפוץ ללשכת הגיוס כי יש חטיבה חרדית. הוא צריך לעבור תהליך חינוכי, שיבנה אותו ויכין אותו לשירות הצבאי, יקים לו מסגרת וקהילה שתתמוך בו במהלך השירות. חייבים לבנות גשר בין הישיבה לצבא. צריך לגשר בין ההווי הצבאי שבנוי על ערכים חילוניים, לבין עולמו של החרדי שגדל בעולם הפוך לגמרי. ההתנגשות היא בלתי נמנעת. גם אם הוא לא לומד בישיבה, יש פער אדיר. הסיפור של גיוס חרדים זה לא לימוד תורה, כולם יודעים שיש בחורים שחתומים על דחיית גיוס בלי שהם יודעים אפילו איפה הישיבה שבה הם רשומים. היום בחור שיצא מהישיבה לא רואה בצבא אופציה".
את האצבע המאשימה הוא מפנה לשני גורמים עיקריים: מערכת הביטחון, שלא השכילה לטענתו להבין כיצד לפתוח את שערי הצבא בפני החברה החרדית, וכן את המפלגות המייצגות את אותו מגזר, שהתעלמו מהשינויים שהוא עובר. "אני מכיר במשך עשור את הסיפור הזה מכל הצדדים, יש פה כישלון של חברי הכנסת החרדים. הם באים לשמור על עולם התורה, הם לא מנסים לגייס חרדים. זו המטרה שלהם וזה בסדר, אבל מעבר למי שלומד בישיבה - יש פה היבטים חינוכיים משמעותיים, זה הילדים של המצביעים שלהם שצריכים את המסגרות החלופיות, אם הם לא לומדים. גם אחרי 7 באוקטובר וההבנה שיש פה אירוע שצריך לפתור אותו, הם לא עשו דבר. יכול להיות שהתשובה היא שאין פתרון בחקיקה, אבל צריך לבוא לציבור הישראלי, להסתכל לו בעיניים ולומר את זה. לא ללכת סחור-סחור ולספר סיפורים".
בעיני הרב רייס, חוק הגיוס לא יפתור שום דבר: "עוד לפני שהרבנים קראו לא להתייצב ולא ללכת לצבא, אמרתי את זה – מה שעושה היום המערכת יביא להרחקה של החרדים מהגיוס. בשבועות האחרונים יצא דובר צה"ל ואמר 'החרדים מתגייסים'. כבר אז אמרתי שהחרדים ילכו להסתגרות ולהקצנה. אין דרך להביא חרדים בכפייה, וגם אם הבאת אותם לבקו"ם והם לא יפרו את הפקודה – הצבא לא יכול לעבוד עם חיילים שבאים בלי מוטיבציה. אם לפני עשור היו מתחילים ישיבות הסדר חרדיות ביוזמת הצבא, היום כבר היו אלפים. אני לבד גדלתי משש ל-400, אבל ראש אכ"א הולך בדרך קצרה שהיא ארוכה. היא לא תביא לפתרון טוב, וזה במקום להביא את הפתרונות דרך היוזמות שעובדות עכשיו. חטיבה חרדית נשמעת בתקשורת יותר טוב, אבל זה יתפוצץ יותר מהר. בלי רוח החטיבה הזאת לא תצליח".
ובכל זאת, החטיבה הזאת יכולה להיות כתובת לתלמידים שלך, שלפיך מתאמצים לשמור על זהותם הדתית והחרדית במסגרת הצבאית.
"אני אומר לך כאן, אני אנחה את התלמידים שלי לא להתקרב לחטיבה החרדית. עדיף לי שהם יהיו עם דתיים-לאומיים שבאו מישיבות, מאשר עם חרדים שכבר מזמן לא בישיבות ונהיו שבאבניקים ואני לא יודע מה יביאו איתם. צריך להתמודד עם מי שבא מהחינוך החרדי, לחשוב איך המדינה ניגשת אליהם. לבוא לחרדים ולומר להם 'עכשיו ננתק אתכם מהכספים וכל התמיכות עד שתתגייסו', זה גם לא נכון. צריך לשבת על זה, לדון לעומק ולהביא לפתרונות יסודיים".
