החלטת היועצת המשפטית לממשלה להקפיא את סבסוד מעונות היום לחייבי גיוס, נועדה אולי למצות את הדין עם צעירים חרדים שלא התגייסו בהיעדר חוק המסדיר את הפטור מגיוסם לצה"ל, אך מי שתפגענה בפועל הן דווקא אמותיהם של התינוקות שיישארו ללא מסגרת רשמית.
על פי דוח של משרד העבודה, הצטמצמו הפערים בשוק העבודה בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות. שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עולה משתי סיבות: נשים בשנתוני גיל צעירים יותר עובדות יותר; שיעורי התעסוקה בתוך כל שנתון גילי עולים לאורך הזמן. לדוגמה, בקבוצת הגיל 31-29, שיעור התעסוקה עמד על 49% בשנתוני הלידה 1970–1972 ועל 73% בשנתוני הלידה 1991–1993. דווקא ההחלטה האחרונה עלולה לפגוע בתעסוקת נשים חרדיות.
"הציבור החרדי פחות רועש וגועש על זה כי היינו באותו סיפור כשליברמן ניסה גם לעצור את סבסוד המעונות לחרדים", אומרת רבקי טאובר, תושבת בית-שמש, "אז בסוף בג"ץ עצר את זה אבל אפשר לומר שהתרגלנו. ברמה האישית נשים כן מחפשות פתרונות. אני שומעת את זה ביומיים האחרונים כל הזמן. זה אומר שהרבה הורים יעברו ממעון מפוקח למשפחתון שעובד עד אחת בצהריים, בעלות של משהו כמו 600 שקלים בחודש. זה אומר מקום לא מפוקח, פחות מושקע, לא מקצועי, בסלון בית, ולא תמיד מותאם לילדים. בציבור החרדי יגלו הבנה. נשים שעובדות בעבודה שאפשר לקחת הביתה ישימו את הילד במעון כזה יום קצר, ייקחו אותו ויהיו איתו בבית וימשיכו את העבודה בשעות הערב והלילה אחרי שהילדים יישנו. בבתי הספר המורות עם הילדים הקטנים ינסו לעבוד רק בשעות המוקדמות כדי להספיק להחזיר אותם מוקדם. בעבודות המשרדיות יפזרו את העבודה על פני הבוקר והלילה".
בתיה, תושבת ירושלים, נשואה לאברך כולל, רשמה את בנה למעון בידיעה שתמשיך בעבודתה במשרד עורכי דין. מאז יום ראשון היא מחשבת מסלול מחדש. "יש לי בן גדול בגן עירוני ובן קטן שרשמנו למעון והוא צריך להתחיל בו עוד שבועיים וחצי", היא מספרת, "אני עובדת ובעלי אברך שרוב היום לומד בכולל. כבר פגשנו את המנהלת והמטפלת שלו, הכל היה מתוכנן. עכשיו אנחנו מבינים שהמעון יעלה לנו בערך 3,200 שקלים, במקום 1,600. זה הבדל מאוד גדול. אנחנו חושבים עכשיו מה לעשות. או שנשלח אותו למשפחתון פרטי ואצטרך לצמצם את המשרה שלי או לעבוד יותר מהבית. אעשה את המאמץ, העיקר שלא תופחת אפילו רבע שעה מלימוד התורה של בעלי. זה דבר שלא אתן לו לקרות גם אם אצטרך לעשות ויתורים גדולים. אנחנו כנשים חרדיות רגילות להקריב עבור לימוד התורה. אנחנו מוותרות על דברים שאנחנו רוצות בסופר, על הכנסה גבוהה יותר שיכולה להיות אם שנינו נעבוד".
שילת כהן תסיים חופשת לידה בתחילת שנת הלימודים. היא תיכננה להתחיל שנה בעבודה חדשה כאשר התינוקת הטרייה והתינוק הגדול יותר יפתחו את השנה במעון יום. אלא שהוראת היועצת גורמת לה לתכנן מחדש את השנה הקרובה.
"הייתי עד עכשיו עצמאית", היא מספרת, "וחשבתי לחזור מחופשת הלידה לעבודה כשכירה. עם שני ילדים במעון היינו צריכים לשלם 2,000 שקלים בחודש. בעלי לומד בכולל ומקבל מלגה ואני עובדת. עכשיו עם ההחלטה הזאת אני מבינה שנשלם 6,400 שקל. זה לא סכום שאני אשלם למעון. נשאיר אותם בבית. נעשה להם סדר יום של גן ואני אנסה לעבוד. ברור שההכנסה שלי תפגע, אבל אי-אפשר לצאת לעבוד עם שני תינוקות בלי מסגרת, וגם אי-אפשר לשלם כזה סכום".
אתמול ביקש שר העבודה יואב בן צור לדחות את יישום הוראות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להפסקת סיוע למשפחות חייבי גיוס בסבסוד מעונות יום. במכתב ששלח למשנה ליועמ"ש כתב השר כי "חוות הדעת מתעלמת משלום וביטחון הפעוטות והיציבות הכלכלית של המשפחות". במקביל, ח"כ ישראל אייכלר הגיש הצעת חוק לעקיפת ההחלטה.
רבקי טאובר: "הורים יעברו ממעון מפוקח למשפחתון שעובד עד אחת, בעלות של 600 שקלים בחודש. זה אומר מקום לא מפוקח, בסלון בית. נשים ישימו את הילד במעון כזה יום קצר, ייקחו אותו וימשיכו את העבודה בערב"
פורסם לראשונה: 00:00, 13.08.24
