שלושה שבועות לפני ראש השנה, עשרות אלפי חסידים לא יודעים עדיין כיצד הם יגיעו לקבר רבי נחמן מברסלב בעיר אומן באוקראינה, שאותו הם נוהגים לפקוד מדי שנה. בגלל המלחמה עם רוסיה, לא ניתן לטוס ישירות מישראל לאוקראינה, וגם הפתרון שהסתמן – הגעה דרך מולדובה – לא יתאפשר: בימים האחרונים קיבלו החסידים שכבר רכשו כרטיסי טיסה למולדובה הודעות כי הטיסות בוטלו, בטענה של עומס בשדות התעופה.
מעבר לכך, מתברר שהבעיה העיקרית היא כספית. בשנה שעברה, בתיאום בין ממשלות ישראל ומולדובה, תוגברו מעברי הגבול כדי שיהיה אפשר להכיל את עשרות אלפי האנשים שעשו את דרכם לאומן. השנה זה לא יקרה, ודובר ממשלת מולדובה דניאל וודה הסביר: "למרות הצהרות פומביות של בכירים ישראלים שהם ישלמו את החובות על האקסטרות מהשנה שעברה, רפובליקת מולדובה עד היום לא קיבלה יותר מ-2.5 מיליון ליי מולדובי (כ-550 אלף שקל) לחשבון של משרד האוצר". הדובר גם הדגיש כי לא ניתן לספק את הדרישות הביטחוניות של הישראלים.
אומן בראש השנה בשנה שעברה
(צילום: פאייכלה)
מי שמנסה למצוא פתרון הוא הרב הראשי למולדובה, פנחס זלצמן, שאמר: "אני מופתע מרצף הידיעות, שלגמרי לא תואמות את מה שסוכם בין המדינות, ומנסה לתאם פגישות כדי לבטל את רוע הגזרה. מדינת ישראל העבירה למולדובים התחייבות לתשלום החוב, למרות שבישראל סבורים כי מדובר בעשרה אחוזים מהסכום שהם מבקשים. אולי מישהו חושב שישראל חלשה בגלל המלחמה ואפשר לסחוט אותה, אבל הם טועים".
שגריר מולדובה בישראל, אלכס רויטמן, מכחיש: "זה לא נכון שמולדובה קיבלה מכתב התחייבות על תשלום החוב מישראל. יתר על כן, משרד החוץ הישראלי סירב לנהל איתנו משא ומתן בטענה כי מסע החסידים אל קברו של רבי נחמן באומן הוא יוזמה פרטית".
חסידי ברסלב רואים בהגעה לקבר רבי נחמן ערך גדול על סמך הבטחתו כי מי שיגיע אליו בראש השנה יזכה לברכה גדולה. "אני בן 37, ומגיל שלוש אני מגיע לאומן לראש השנה. אין אפשרות שלא אגיע", אומר נחמן רבני, תושב ביתר עילית. "אני מבין שיש בעיות אבל ברור שזה יסתדר, אין אפשרות אחרת. אם לא דרך מולדובה, אז דרך הונגריה. אם לא יהיה מעבר גבול אחד נלך למעברים אחרים. בקורונה, כשלא היו מעברים בכלל, נחתנו במולדובה ומשם עברנו את הגבול דרך נהרות ויערות בסירות ובהליכה ברגל. נסענו בשנה שעברה במלחמה, ואנחנו לא מפחדים לנסות לעשות את זה גם השנה. בחסידות, הדרך לצדיק היא חשובה לא פחות מההגעה עצמה".
נפתלי גלהר מגיע לאומן קרוב ל-20 שנה. "אנחנו נוסעים כל שנה, ההורים שלי עם כל האחים", הוא מספר. לפני למעלה משבוע הוא עשה שבת באומן בתום מסע שנמשך תשע שעות, אבל הוא מבין שבראש השנה יהיה עמוס יותר. "האנשים ייסעו דרך פולין, הונגריה, רומניה, פולין, כל מדינות אירופה, ומשם יתניידו בתחבורה ציבורית. קונים כרטיס לרכבת שנוסעת 25 שעות, מתניידים מנקודה לנקודה עד שמגיעים. בשפה החסידית זה נקרא 'מניעות', יש מכשולים בדרך ששווה לעבור והמניעות האלה מגדילות את הזכות והמצווה למי שמגיע. בראש השנה של הקורונה נסענו בסירות, שחייה לילית בנהר קפוא, הליכה רגלית של כמה שעות. אם צריך, נעשה את זה גם השנה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.24
