בתי כנסת, מסעדות כשרות, מוזיאונים, חיי תרבות וקהילה יהודית שצומחת בקצב גבוה. פורטו, העיר השנייה בגודלה בפורטוגל, הפכה ליעד מבוקש בין ישראלים ויהודים מרחבי העולם.
מרכז החיים של הקהילה הוא בית הכנסת "מקור חיים כדורי". במתחם אפשר למצוא גם מקווה פעיל, גלריית ציורים – ובקומת המרתף יש אפילו בונקר עם מסכות אב"כ. יש גם מסעדות ומינימרקט עם אוכל כשר מישראל. מעבר לכביש נמצא המוזיאון היהודי וכמה מאות מטרים משם מוזיאון השואה. בעוד יותר ויותר ישראלים מגיעים לפורטוגל, לפורטו ולסביבתה, הקהילה פועלת רבות כדי לשמור על המסורת, הדת והתרבות.
דיוויד גארט, חבר מועצת המנהלים של הקהילה היהודית בפורטו, מספר: "בשנת 2012 היו רק 400 אירו בחשבון הבנק שלנו. בתוך כמה חודשים צבענו ושיפצנו את בית הכנסת, פתחנו מלון כשר, הבאנו רב וקידמנו תוכנית ללימודי רפואת שיניים באוניברסיטה מקומית, עבור מאות סטודנטים יהודים מצרפת. אחרי שלוש שנים כבר הייתה לנו קהילה אמיתית. חוק האזרחות הפך את הארגון שלנו לאחד החזקים והפעילים ביותר באירופה מבחינת תרבות וחינוך. אירוע יום הכיפורים שלנו תואר על ידי שגריר ישראל בפורטוגל, אורן רוזנבלט, כטוב ביותר שראה אי פעם".
חוק האזרחות משנת 2015 איפשר לצאצאים של יהודים לקבל אזרחות פורטוגלית, והביא לפורטו יהודים מכל העולם. "רבים החלו להשקיע באופן משמעותי בפורטוגל, ועם העמלות שהתקבלו מתהליכי ההסמכה בנינו בית כנסת, מוזיאונים, מסעדות ובית קברות. סיפקנו תמיכה כספית לקהילות ביותר מתריסר מדינות, גם למדינת ישראל", מציין גארט.
ההתנגדויות לחוק החלו בשנת 2020. "קבוצה פרלמנטרית סוציאליסטית ניסתה לשנות את החוק, מבלי להתייחס להיבטים החיוביים שלו, ובמקום זאת דיברה על יהודים המחפשים דרכוני נוחות, ועל משרדי עורכי דין בישראל שמרוויחים כסף מתיווך", אומר גארט, "חוסה קרפ, אז נשיא קהילת ליסבון, אמר שהממשלה יצרה עוד פרשת דרייפוס".
הרב נעצר, התיק נסגר
בדצמבר 2021 הציגה הממשלה הסוציאליסטית טיוטת תיקון לחוק, שהקהילה היהודית טענה שהיא לא חוקתית. לאחר מכן החלו להתפרסם סיפורים שקריים על מיליארדרים יהודים והחלו חקירות משטרה ופשיטות על בתים, הכול בהתבסס על תלונות אנונימיות. במרץ 2022 נעצר רב הקהילה של פורטו בשדה התעופה, בדרכו לישראל, ונערך עליו חיפוש. הטענות היו שהקהילה העניקה זכאות לאזרחות למיליארדר רומן אברמוביץ' תמורת "שוחד". בספטמבר 2022 קבע בית המשפט לערעורים בליסבון כי בכל הפרשה אין מאום, והקהילה הגישה תביעה מהמדינה לפיצויים על סך 10 מיליון אירו.
במסגרת החקירה נגד הקהילה פשטה המשטרה גם על ביתה של איזבל לופז באשטו, מראשי הקהילה ונכדתו של בארוש באשטו, גיבור מקומי היסטורי של הקהילה: "השוטרים הפכו את הבית, לקחו מחשב וטלפונים ניידים שלי ושל בעלי. עד היום לא החזירו לנו כלום וגם לא התנצלו. אותה הרדיפה שהייתה נגד סבא שלי, חזרה בפרשת הדרכונים. אבל זה לא יעזור להם, כי הם לא יודעים עם מי הם מתעסקים".
המלחמה בישראל השפיעה גם בפורטו. ריסוס גרפיטי על גדרות בית הכנסת שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר, הפגנות הקוראות "לא לשכור דירות מבעלי הבית הישראלים והציונים", ופרסום כתבות המאשימות את הישראלים בהעלאת מחירי הדיור בעיר. למרות זאת, חברי הקהילה אומרים שאין להם חשש ללכת ברחוב עם כיפה או כל סממן יהודי אחר.
"הגשמנו לקפטן באשטו את החלום"
את היסודות לקהילה היהודית בפורטו הניח בארוש באשטו. עבור היהודים בפורטו מדובר בסמל למאבק ולמי שמכונה "דרייפוס הפורטוגלי". באשטו נולד בשנת 1887 בכפר ליד פורטו. הוא היה קפטן בצבא פורטוגל, לחם במלחמת העולם הראשונה ונחשב גיבור מלחמה. בשנת 1920 התגייר במרוקו וחזר לפורטו, שם מצא קהילה קטנה, שמנתה כמה עשרות יהודים. באשטו החליט להקים מחדש את הקהילה. הוא איתר מאות בני אנוסים, צאצאים של קורבנות צו המלך הפורטוגלי מנואל הראשון ושל האינקוויזיציה. הוא פתח בית ספר יהודי, ייסד עיתון והחל לגייס תרומות כדי להקים את בית הכנסת הגדול ביותר בחצי האי האיברי.
התוכנית לא הצליחה. בין 1934 ל-1936 התקבלו ברשויות מכתבים אנונימיים, שהאשימו את הקפטן בהומוסקסואליות, מה שהיה אסור אז בפורטוגל. מעט היהודים שחיו בפורטו ניתקו קשר איתו, בית הספר נסגר והקהילה היהודית החדשה התפזרה. באשטו נוקה מהחשדות, אך אז התגלה כי ביצע ברית מילה לתלמידיו, מהלך שהצבא הפורטוגלי ראה כמעשה לא מוסרי. "הצבא ניצל את התלונות האנונימיות וזרק את סבא שלי משירות צבאי", מספרת איזבל, המשמשת כיום כסגנית נשיא הקהילה היהודית בפורטו.
באשטו בילה את שארית ימיו בעוני ובתסכול. הוא הלך לעולמו ב-8 במרץ 1961 בגיל 73 ונקבר במחוז פורטו, במדי הצבא הישנים שלו. ב-2012 קבע הפרלמנט של פורטוגל כי קפטן באשטו היה מטרה לרדיפה פוליטית ודתית, וייעץ לצבא להעלות אותו לדרגת קולונל. מאז חלפו 12 שנה ומשרד ההגנה מסרב להורות לצבא לבצע את ההחלטה. איזבל אומרת: "לא נפסיק להילחם. אם נצטרך נתבע את פורטוגל בבית הדין לזכויות אדם. אני חייבת לעשות לו צדק. אמא שלי חיכתה שהצדק ייעשה אבל מתה ב-2005. אנחנו רוצים סגירת מעגל".
איזבל מתנחמת בכך שסבא שלה היה גאה מאוד אילו היה יודע איך הקהילה בפורטו התפתחה והפכה ליעד מבוקש. "במובן מסוים הגשמנו לבאשטו את החלום", מסכם גארט.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.24
