בסוכות רבות ברחבי הארץ תשבנה הערב משפחות ישראל לסעודת החג, ובין המאכלים, הברכות והשיחות, תינשא גם התפילה שתיפרס עלינו "סוכת רחמים וחיים ושלום". בסוכה אחת התפילה הזאת תהיה אישית במיוחד, ותיאמר בכוונה מיוחדת ומעומק הלב.
אמש (יום ג') הגיעו לכיכר החטופים בתל אביב פעילים חרדים שמלווים את משפחות החטופים שמצפות ומייחלות בחרדה לשובם של יקיריהן. הפעילים ביקשו להביע מסר מאחד ולהקים יחד סוכה שתעמוד במקום בימי החג ותזכיר לעוברים והשבים שאצל משפחותיהם של החטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה – השמחה אינה שלמה.
8 צפייה בגלריה
מאוחדים. מימין: דיקמן, הרב דרוק, צוהר, בר־און, בן עמי, וכהן, אתמול בסוכה
(צילום: דנה קופל)
מי שבנו יחדיו את הסוכה וקישטו אותה בדגלי ישראל היו ישראל כהן, איש תקשורת ופרשן חרדי שפעיל להעלאת מעורבות המגזר החרדי – לרבות נבחרי הציבור ובכירי הרבנים – בנושא המאבק להחזרת החטופים, והרב דוד דרוק, יו"ר ארגון "כיסופים", שמלווה את בני משפחות החטופים.
השניים הקימו את הסוכה לצידם של גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי חמאס; יולי בן עמי, בתו של אוהד בן עמי שמוחזק ברצועה; יובל בר-און, חתנו של החטוף קית' סיגל; ואריאל צוהר, בת דודתו של החטוף עומר נאוטרה. "בימים אלו, שבהם אנו מציינים שנה לאסון הנורא, חשוב שעם ישראל ימשיך לזכור את החטופים מבלי להרפות עד שישוחררו", אמרה יולי בן עמי. "אני מזמינה את כל אזרחי ישראל לבוא בימי חג הסוכות לכיכר החטופים בתל אביב ולהתארח כאן בסוכה, לחזק את המשפחות ולתמוך בנו, שנהיה כולנו יחד מתוך אחדות למענם, חזקים ביחד בשובם".
"לפני שנה היינו, גיל דיקמן ואני, באולפנים ובכיכרות משני צידי המתרס בשלל נושאים שעוררו מחלוקת ציבורית בין ימין לשמאל, דתיים וחילונים ועוד סוגי מחנות ומפלגות", אמר ישראל כהן. "מאז 7 באוקטובר התאחדנו, שילבנו זרועות למען השבת החטופים לבתיהם. הסוכה הזאת מסמלת את האחדות והחיבור הזה ואת הציפייה לשובם במהרה".
"בלתי נתפס שהקמנו 'סוכת חטופים'"
במקביל, בקיבוץ בארי הוקמה סוכה בשטח שבו היו ביתם של משפחת שרעבי, ממנו נחטפו יוסי שרעבי ז"ל ואופיר אנגל, וביתן של רעיה והילה רותם, שממנו נחטפו יחד עם אמילי הנד. "כואב ובלתי נתפס שהקמנו 'סוכת חטופים' שתכליתה להמשיך את המאבק עבור החזרת אהובינו מעזה", אמרו בקיבוץ.
הסוכה בבארי
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
"לא נשאר זכר פיזי לבית שלנו. לא תמונה, לא וילון. אבל אנחנו כאן, מתעקשות לבנות סוכה שתזכיר לעולם כולו – היה כאן בית, היו כאן משפחות, היה כאן עולם, והוא לא שלם. לא נעצור לרגע ולא ניתן לשכוח. חייבים להחזיר את אלי ויוסי שרעבי ואת כל החטופים והחטופות שנמקים כבר מעל לשנה בשבי", אמרה נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שרעבי ז"ל שנרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין נמצאת ברצועת עזה, וגיסתו של אלי שרעבי שנמצא בשבי כבר 376 ימים ולילות.
עד לפני כמה חודשים היו בשטח זה בתים שנשרפו ונהרסו על ידי מחבלי חמאס. בתים אלו פונו, ובשטח זה הוקמה סוכה על ידי מטה מאבק משפחות החטופים של קיבוץ בארי, יחד עם מתנדבים מגרעין עילי. על קירות הסוכה סימנים צהובים של כפות ידיים ושלטים של 10 חטופי קיבוץ בארי. בנוסף נתלה נוסח חדש לתפילה בסוכה: "בזו הסוכה נשב ונקשיב, לרחשי הלב המתגעגע, למי שחייבים להשיב. מזו הסוכה נשלח כוחות, לאהובים ואהובות שיש להחזיר, ולכל המשפחות. בזה הפתח תיכנס תקווה, בזה המקום נאמר כי עוד היום, יש להזכיר, יש להכיר, יש להחזיר – את כולם".
8 צפייה בגלריה
הסוכה בבארי. "סוכה שתזכיר לעולם – היה כאן בית, היה כאן עולם, והוא לא שלם"
(צילום: דוברות בארי)
רעיה רותם, שנחטפה יחד עם בתה הילה ועם אמילי הנד, והוחזרה אחרי 54 ימים במסגרת עסקת החטופים, אמרה: "אי אפשר להתרגל למראה הריק שנשאר איפה שפעם היה ביתנו, ביתנו שנשרף באותו יום שחור. לא ייאמן שעל השטח הזה עומדת סוכה שמסמנת את החוסר באורחים הכי חשובים שיש, אחינו ואחיותינו שעדיין נמצאים בעזה. החזרתם היא עניין שלא סובל דיחוי ואסור שירד מסדר היום הציבורי, כן, גם על רקע כל שלל האירועים הביטחוניים הקשים שחווה מדינתנו".
תום הנד, אביה של אמילי בת ה-10, הוסיף: "אני ומשפחתי בני מזל ביותר שזכינו שאמילי חזרה הביתה כדי לחגוג איתנו את חג הסוכות הזה. לצערנו, ישנן הרבה משפחות מהקיבוץ שלנו שלא היו כה בנות מזל, יש הורים שאיבדו ילדים, ילדים שאיבדו הורים, ולמעשה, יש משפחות שלמות שנמחקו לחלוטין. חלק מהחטופים שעדיין שבויים בעזה, אחרי שנה, הם חברי המשפחה היחידים שנותרו בחיים. זכרו זאת ועזרו לנו להחזיר אותם הביתה".
עוד נחזור לקיבוץ
ילדי קיבוץ עין השלושה והוריהם חוגגים לראשונה את חג הסוכות בנתיבות. רוב חברי הקיבוץ (92%) מתגוררים כעת יחד בבניינים בעיר. "למרות הקושי, הקהילה בוחרת בכל יום לומר שהחיטה צומחת שוב, עוד נחזור וניישב את ארצנו הקטנה ונשוב הביתה", אומרים תושבי עין השלושה. בין הילדים, יש כאלה שאיבדו בני משפחה ב-7 באוקטובר, כמו ילדי משפחת בן צור. אבישי רעי (5), מטר (3), ואסיף (בת שנה, נולדה יומיים לפני הטבח) איבדו את סבתא מרסל טליה ז"ל, שנרצחה כשהייתה בדרך לנכדיה מדירת האירוח בקיבוץ עם ממתקים בידה. איתם נמצא גם תומר לוי (3) שסבא שלו, רמי נגבי ז"ל, שהיה רבש"ץ הקיבוץ, נפל כשהגן על התושבים. (אילנה קוריאל)
סוכת הגיבורות מאופקים
אל בית משפחת אוחיון באופקים התכנסו שורה של נשים אמיצות וגיבורות, חלקן איבדו את היקר להן מכול. רחל אדרי, "רחל מאופקים", שנלקחה כבת ערובה על ידי המחבלים יחד עם בעלה דוד, שנפטר בפברואר האחרון. לצידה שרית אוחיון, שאיבדה את בעלה משה ובנה אליעד, שיצאו להילחם במחבלים וזכו באות הנשיא לגבורה אזרחית.
לצידן טלי חדד, שזכתה לאחרונה באות הנשיא לגבורה אזרחית לאחר שיצאה אחרי בנה איתמר שנלחם במחבלים ונפצע קשה. היא סייעה לפנות אותו ואזרחים נוספים שנפצעו מירי בשכונת מישור הגפן. חדד: "יש כעת אווירה של חג סוכות באופקים והמאבק הוא לשמור על השגרה". זהבה גורי, שאיבדה את שני בניה, רואי ואריאל ז"ל, שיצאו להילחם במחבלים: "אנחנו חוגגים ומנסים לשמור על שפיות ולחייך כמה שיותר. אבל הכאב לא בורח וגם הזמן לא מרפא". ישי צ'אנה איבדה את בנה ישראל ז"ל, שהיה הראשון לצאת להילחם. יום הולדתו ה-30 חל ב-7 באוקטובר: "אני לא יודעת איך חוגגים את החג. הוא נולד ונרצח ב-7 באוקטובר. הוא היה גיבור". (אילנה קוריאל)
למרות הכול, אתרוגים מהעוטף
במטע של שדיאור אברהמי במושב מסלול, ליד אופקים, גדלים אתרוגים תימניים מהודרים. מדי שנה משווק המטע אתרוגים לקראת חג הסוכות, אך בשנה האחרונה הוא נאלץ להתמודד עם נזקי המלחמה. "התחלנו את השנה עם הטבח ואיתו הבריחה של הפועלים התאילנדים שמתחזקים לאורך השנה את הגידולים", אומר אליצור אברהמי, בנו של שדיאור, בעל המטע. "בחודשים הראשונים נשארנו בלי אנשים ובלי הטיפול בעצים, אבל עם הזמן הגיעו מתנדבים רבים שסייעו לנו. זה היה מחזה יפה של אחדות ואכפתיות. אחרי כמה חודשים הפועלים חזרו, המטע שב לפעילות והוצאנו עשרות אלפי אתרוגים לשווקים".
בתוך כך, צעירי חב"ד יצאו בקמפיין חדש הקורא ללמוד מארבעת המינים, עליהם נהוג לברך בחג הסוכות, את חשיבות האחדות והכלת הדעות השונות. "ארבעה מינים שונים – אבל ביחד" הוא המסר הרלוונטי במיוחד בעת האחרונה, ושליחי חב"ד יגיעו במהלך החג למאות אלפי יהודים עם סוכות ניידות וארבעת המינים כדי לאפשר להם לקיים את מסורות החג. (שילה פריד)
סוכה כשרה בלב עזה
לוחמי גדוד 749 בחטיבה 5 לא מוותרים על בניית הסוכה גם בתוך רצועת עזה. הלוחמים הקימו סוכה כהלכתה בלב שכונת זייתון בדרום העיר עזה והצטיידו גם בארבעת המינים. הדבר הזה לא התאפשר השנה לרבים מהלוחמים שנמצאים בחזית ובמהלך תמרון, ועל כן במיוחד עבורם סופק דגם של "סוכה מבצעית", שאותה ניתן לפרק, להרכיב ולנייד במהירות. הסוכה כמובן עומדת בכל הכללים ההלכתיים. בסך הכול סופקו כ-13,200 סוכות על ידי חיל הרבנות הצבאית – מבצעיות ורגילות. בנוסף סופקו לחיילים 80 אלף מחזורים וסידורים לחגים, מתוכם כ-25 אלף במהדורת כיס המותאמת גם היא, כמו הסוכה המבצעית, ללוחמים בשטח. (קורין אלבז-אלוש)
מקשטות את החג
בשנה שעברה הם חגגו את סוכות בבית, אבל השנה יציינו ילדי המפונים מגבול הצפון את החג בסוכה במעונות של המכללה האקדמית בעמק יזרעאל, בתקווה לשוב הביתה. אתמול היו עסוקות בקישוט הסוכה אלה עוז מקיבוץ חניתה, גולן מור, רון וליאן אלון ממושב כפר יובל, אוריה אלמליח, ליאל ונויה לנקרי, גאיה אלמליח ותהל לנקרי מקריית שמונה. תהל, בת 11, סיפרה: "כל שנה אני אצל סבא וסבתא, אבל השנה חוויתי משהו אחר ומיוחד, כי הכרתי פה אנשים ומנהגים חדשים". שרי לוי, מנכ"לית המכללה האקדמית עמק יזרעאל: "אנחנו שמחים להיות בית למשפחות המפונות היקרות, ואנו תקווה שאת החגים הבאים הם והחטופים יחגגו בבתיהם". (ישראל מושקוביץ)
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.24
