ביום ראשון ציינו מחוץ לבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג את יום הזיכרון השישי להתקפה האנטישמית הקשה ביותר בהיסטוריה של ארה”ב. מי שמבקר במקום, נתקל בתזכורת קבועה גם בכניסה: 11 פרחי זכוכית לזכר 11 הנרצחים ב-27 באוקטובר 2018, וגדר שעדיין מקיפה חלק גדול מהמתחם ההרוס.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
שש שנים אחרי, החשש מפני האנטישמיות הגואה בפנסילבניה וברחבי ארה”ב בכלל רק גבר. את הפיגוע בעץ החיים ביצע רוברט באוורס, איש ימין קיצוני שנשטף בתיאוריות אנטישמיות על "ההחלפה הגדולה", מזימה יהודית כביכול להחליף את הנוצרים במהגרים. אבל בשנה החולפת למדו יהודי ארה״ב שהם צריכים לחשוש גם מאנטישמיות מהשמאל. לכך הם היו פחות ערוכים ולכן גם עוד יותר מבוהלים. כל זה מתנקז לבחירות לנשיאות מהחשובות בהיסטוריה, שגם צפויות להיות צמודות מאוד, ולכן גם לקהילה קטנטנה יחסית תהיה השפעה לא פרופורציונלית על התוצאות.
בניגוד למערכות בחירות קודמות, הפעם גם הרבה יותר קשה לחזות את החלוקה של הקול היהודי, שהיסטורית מצביע ברוב של כ-70 אחוז, פלוס-מינוס, למועמד הדמוקרטי. לא בטוח שזה מה שיקרה גם ביום שלישי הקרוב. 7 באוקטובר היה רעידת אדמה מהרבה מאוד בחינות, עם אפטר-שוק כמעט חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית של הפוליטיקה האמריקאית - אירוע שמתרחש בצד השני של האוקיינוס ולא נוגע ישירות בארה"ב אבל משפיע באופן ממשי על מערכת הבחירות לנשיאות.
דאגה לקול היהודי היא אחד מכאבי הראש שבדרך כלל נחסכים ממועמד דמוקרטי לנשיאות. מרבית היהודים האמריקאים הם ליברלים ורפורמים, והחיבור שלהם לדמוקרטים ארוך שנים ודי טבעי, למרות שבמבט רחב אפשר לראות ירידה הדרגתית באחוזי ההצבעה הכמעט אוטומטיים שלהם. 90 אחוז מיהדות ארה״ב הצביעו לפרנקלין רוזוולט, 82 אחוז לג'ון קנדי, 80 אחוז לביל קלינטון, 78 אחוז לברק אובמה, 71 אחוז להילארי קלינטון ו-68 אחוז לביידן ב-2020.
למרות חלקם הקטן מאוד באוכלוסייה (2.4 אחוזים, שהופכים ל-4.5 אחוזים כשמחשיבים את מי שגם מזדהים כיהודים), ליהודים יש משקל משמעותי מאוד בחברה האמריקאית על כל חלקיה. גם בפוליטיקה האמריקאית יש לקול היהודי הקטן משקל של ממש, ויש לו חשיבות גדולה מאוד עבור הדמוקרטים.
ב-6 באוקטובר לא הייתה שום סיבה לחשוב שמשהו מזה עומד להשתנות, וגם בשבועות שאחרי 7 באוקטובר נשאה יהדות אמריקה עיניים לג׳ו ביידן והודתה לו על תמיכה ללא תנאים ואמפתיה אינסופית. אבל האווירה בארה״ב השתנתה מהר מאוד וביידן מצא עצמו בצרות מבית, תקוע בין חלקי הבסיס של המפלגה הדמוקרטית - הצד הפרו-ישראלי, המבוגר יותר, מול צעירים ופרוגרסיביים שהחיבור שלהם לישראל רופף או לא קיים, או במקרים לא מעטים, פשוט טובל בטינה עמוקה.
במשך חודשים הוזהר ביידן כי בגלל תמיכתו המוחלטת בישראל הוא מאבד קולות קריטיים בשמאל, בקרב צעירים לא לבנים, ובעיקר: בקרב מוסלמים-אמריקאים במישיגן, מדינה מתנדנדת שבה מתגוררת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בארה״ב. הרבה מתחת לרדאר עברה האפשרות שביידן יאבד גם קולות של יהודים, בעקבות המלחמה בעזה.
7 צפייה בגלריה
היו שחשבו שממשל ביידן לא עשה מספיק לעצור את גל האנטישמיות בקמפוסים
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
נבחרי ציבור ומצביעים דמוקרטים סיפרו על תחושת ״בגידה״ מצד מי שנחשבו כבעלי ברית פרוגרסיביים ו"אובדן בית פוליטי". חלק חשבו שהממשל לא עשה מספיק לעצור את גל האנטישמיות בקמפוסים, וחלק חשבו כי ביידן - למרבה האירוניה, הנשיא הציוני האחרון בעתיד הנראה לעין - לא תמך מספיק בישראל. כשהתחילו להגיע לבית הלבן מיילים מודאגים מתורמים יהודים בכירים, החלו הניסיונות למזער נזקים.
אבל עוד לפני הפרישה של ביידן אמר טרוי זוקובסקי, פעיל בכיר במפלגה הדמוקרטית במישיגן, כי "היו אנשים שאמרו לי 'איך יהודי יכול להצביע לדמוקרטים עכשיו׳. אני לא כל כך מודאג מיהודים שעשויים להצביע לדונלד טראמפ, אני מודאג מאלה שעשויים להצביע למועמדי צד שלישי או פשוט להישאר בבית". אבל מתברר שהדמוקרטים דווקא כן צריכים להיות מודאגים מיהודים שעשויים להצביע לדונלד טראמפ.
ג׳ף (השם המלא שמור במערכת), יהודי ניו-יורקי, הצביע ב-2016 להילארי קלינטון וב-2020 לג׳ו ביידן. הפעם הוא מצביע לטראמפ. "זה נכון שטראמפ הוא בלתי צפוי ומסוכן ויש לו נטיות דיקטטוריות", הוא אומר, "אבל אני חושב שהמוסדות שלנו חזקים מספיק לעמוד בכך. הבעיה הגדולה שלי היא מדיניות חוץ ואני פשוט לא יכול לסמוך בנושא הזה על קמלה האריס והדמוקרטים. האויבים שלנו מאוד חזקים עכשיו, אין שום סיכוי שהאריס תלך למלחמה, והם יודעים את זה. איראן וסין ינצלו אותה. היא חלשה ואין לה ביטחון בענייני חוץ, ואנחנו לא יכולים שיהיה לנו נשיא כזה".
האריס גם סוחבת איתה את הבגאז׳ שביידן הותיר לה מול שני הצדדים בסכסוך שמתרחש כל כך רחוק מארה"ב: מצביעים ערבים-אמריקאים עוזבים את המפלגה הדמוקרטית בכמויות גדולות, ולפי כמה סקרים, רובם יצביעו לטראמפ אך ורק מתוך כעס עצום על מה שקורה בעזה, בתמיכה מלאה של ארה״ב ובעיקר עם נשק אמריקאי. הכעס מהצד היהודי על ממשל ביידן-האריס מגיע עם קצת יותר ניואנסים.
"האנטישמיות שראינו באוניברסיטאות השנה, זה משהו שלא היה עובר בשתיקה אם זה היה נגד שחורים או הומואים", אומר ג׳ף, "וממשל ביידן נכשל בהגנה על סטודנטים יהודים. אני חושב שטראמפ יגן הרבה יותר על סטודנטים יהודים בקמפוסים".
7 צפייה בגלריה
''טראמפ אומר דברים מגוחכים, אבל אני לא חושב שהוא אנטישמי''
(צילום: AP Photo/Yuki Iwamura)
טראמפ אומר דברים אנטישמיים בלתי נסבלים.
״אני לא חושב שהוא אנטישמי, הוא אומר הרבה דברים מגוחכים. אני חושב קודם כל על אמריקה, כי אני אמריקאי, אבל ישראל היא בת ברית מרכזית, והיחס של הנשיא אליה, חשוב לי. ביידן היה נהדר בתחילת המלחמה, אבל כל מה שהוא עשה מאז היה קטסטרופה לישראל. טראמפ היה הנשיא הכי טוב לישראל במאה השנים האחרונות, אין על זה ויכוח״.
המקום שבו המאבק על הקול היהודי באמת יכול להכריע את הבחירות הוא פנסילבניה, המדינה המתנדנדת החשובה ביותר שבה גרים כ-300 אלף יהודים בגיל ההצבעה. יותר מבכל המדינות המתנדנדות האחרות (מישיגן, וויסקונסין, נבדה, אריזונה, צפון-קרוליינה וג׳ורג׳יה). רק כ-26 אחוז מציבור הבוחרים היהודי בפנסילבניה מזדהים כרפובליקנים או נוטים להזדהות כרפובליקנים, בהתאמה בערך לתמונה הלאומית, אבל סקר שנערך בקיץ מצא שטראמפ מפגר אחרי האריס ב-12 אחוז בלבד בקרב יהודי פנסילבניה. במדינה שצפויה להיות מוכרעת על אלפי קולות בודדים, זה יכול להיות משמעותי.
האריס לקחה סיכון לא קטן כשהעדיפה שלא לבחור את ג'וש שפירו, המושל היהודי הפופולרי של פנסילבניה, לתפקיד הסגן שלה. במפלגה הדמוקרטית טוענים כי ליהדותו של שפירו והיותו פרו-ישראל לא היה שום קשר להחלטה, אבל באווירה של חוסר ביטחון כללי, הפרנויה משגשגת. ״זה הכל קונספירציות״, אומר עוזר לאיש קונגרס דמוקרטי בכיר, "היא לא בחרה בשפירו רק מסיבות פוליטיות, הוא פשוט כוכב שלא בנוי להיות מספר 2. אם האריס תפסיד, שפירו ירוץ לנשיאות ב-2028. אף מועמד לנשיאות לא בוחר בסגן שעשוי להאפיל עליו, אבל אני מניח שהיא לקחה בחשבון שעשוי להיות לזה מחיר. 300 אלף קולות של יהודים בפנסילבניה זה חתיכת אוצר״.
תחושת החרדה שמלווה את יהודי פנסילבניה מתחילה כמובן עם הפיגוע בבית הכנסת עץ החיים, אבל רחוקה מלהסתיים שם. למרות היותם אחוז מזערי באוכלוסייה, יהודי אמריקה היו השנה קורבן לכ-60 אחוז מפשעי השנאה על רקע זהות דתית. לפי נתוני ה-FBI, פשעי השנאה האנטישמיים עלו לרמות "היסטוריות" אחרי 7 באוקטובר, ובפנסילבניה הרגישו את זה היטב. ביולי רוססו כתובות נאצה אנטישמיות על בנייני ארגונים יהודיים לא רחוק מעץ החיים. סטודנטים יהודים הותקפו באוניברסיטת פיטסבורג וצלבי קרס צוירו מחוץ לבית של משפחה יהודית.
על כל זה מנסה לרכוב גם דונלד טראמפ. הקואליציה היהודית-הרפובליקנית (RJC) השקיעה בשבועות האחרונים לא פחות מ-15 מיליון דולר בתשדירי טלוויזיה שבהם נראים מצביעים יהודים אומרים כי קמלה האריס לא תומכת בישראל. זהו הסכום הגדול ביותר שהושקע אי פעם מתוך מטרה להשיג מצביעים יהודים בבחירות.
ב-RJC יודעים שקהל היעד שלהם לא סובל את טראמפ, והקמפיין מיועד לתת להם תחושה פסיכולוגית שזה בסדר להצביע לו למרות זאת כי ״זה הדבר הנכון עבור היהודים״. בתשדיר אחד יושבות במעדנייה שלוש שחקניות שמגלמות נשים יהודיות המסמנות וי על כל סטריאוטיפ. הן מדברות על האנטישמיות הגואה ובסופו של דבר אומרות: ״לא אהבתי אף פעם את טראמפ, אבל הוא ישמור אותנו בטוחים. מעולם לא הצבעתי לרפובליקני, אבל אני מצביעה לטראמפ״.
גם ג'ף הניו-יורקי מזדהה עם התחושה, בערך. ״טראמפ לא היה הבחירה הראשונה שלי״, הוא אומר, ״הייתי מעדיף להצביע לניקי היילי, אבל אני צריך לבחור בין מה שיש והמצב בעולם דורש לבחור בו. טראמפ ניצח את דאעש והאויבים שלנו פוחדים ממנו. אני חושב שפוטין לא היה פולש לאוקראינה אם טראמפ היה בבית הלבן. דיקטטורים מפחדים ממנו כי הוא לא צפוי. פוטין עשה את הפלישות שלו מול אובמה וביידן, לא מול טראמפ. לאויבים שלנו אין שום תחושת הרתעה עם דמוקרטים בשלטון״.
באחת העצרות הראשונות שלה, אחרי שהפכה למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, נתקלה האריס במה שהיה פיצ'ר קבוע בנאומים של ביידן מאז 7 באוקטובר: מפגינים פרו-פלסטינים שהפריעו לה באמצע הנאום. ביידן אף פעם לא הצליח למצוא את המענה להפרעות האלה – הוא רצה לתת למפגינים אפשרות להביע את דעתם, אבל גם להמשיך בנאום, ובעיקר, הפך יותר ויותר עייף. גם להאריס לא היה קל למצוא דרך ביניים, אבל בסך הכל בנאומים שלה היו הרבה פחות הפרעות של מפגינים פרו-פלסטינים מאשר אצל ביידן, ואולי גם זה גרם לתחושה בקרב חלק מהמצביעים היהודים שהם לא יודעים אם אפשר לסמוך עליה.
ולמרות הכל, ההערכה היא כי הדמוקרטים בפנסילבניה, כמו בחלקים אחרים של ארה"ב, עדיין יצביעו ברובם להאריס, גם אם חלקם יעשו זאת רק כי הם חושבים שהיא פחות גרועה מטראמפ. למקום הזה גם מכוונים תשדירי בחירות של ארגונים יהודיים דמוקרטיים. סרטון של JDCA ‑ Jewish Democratic Council of America, המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, מתחיל בקריין שאומר: "זו תקופה קשה עבור יהודים אמריקאים רבים, תקופה מלאה בחוסר ודאות. הבחירה שלנו תשפיע על משפחותינו ועל הדמוקרטיה שלנו בשנים הבאות“. אחר כך יש חיתוך מהיר לשורת התבטאויות של טראמפ שגרמו גם לאנשים שעבדו איתו בבית הלבן לקרוא לו "פשיסט", ולבסוף נראה הנשיא לשעבר אומר כי "אם אני אפסיד, ליהודים יהיה חלק גדול באשמה". "דונלד טראמפ הופך יהודים לשעיר לעזאזל״, מוסיף הקריין.
בסוף התשדיר נראית האריס מדליקה חנוכייה ומגנה את התקפת 7 באוקטובר. האזכור המינימלי של ישראל אינו מקרי. המטרה העיקרית היא להזכיר ליהודים אמריקאים, בעדינות, כי הם צריכים קודם כל לדאוג לעתיד הדמוקרטיה בארצם, וזה יעזור גם לישראל.
"הקמפיין הזה הסיר את המסכות מעל הרבה אנשים״, אומר עוזר חבר הקונגרס הדמוקרטי, ״הסטנדרטים הכפולים שמוצבים בפני האריס כי היא אישה וכי היא שחורה פשוט מגעילים. וזה נכון גם לגבי הסוגיה הישראלית-פלסטינית. האריס היא לגמרי מיינסטרים דמוקרטי, לא שונה מביידן או קלינטון. כל מה שהיא אומרת זה שיש הרבה קורבנות חפים מפשע בעזה וצריך לסיים את המלחמה בעסקה שתחזיר את החטופים. זו לא אמירה שנויה במחלוקת. כמו כל נשיא, האריס תספק את כל הנשק שישראל תבקש".
התחושה בקרב חלק מהיהודים היא שבגדול, טראמפ טוב יותר לישראל.
"אני מצטער להגיד את זה, אבל יהודים שמצביעים לגזען שמסתובב עם אנשי עליונות לבנה והכת שלו מלאה אנטישמים, רק כי הם חושבים, בלי בסיס, שהאריס אנטי-ישראלית, הם בין אלה שהמסכות ירדו מהם בקמפיין הזה״.
סקר שערך בספטמבר ארגון JDCA מעלה כי מצבה של האריס בקרב יהודי אמריקה לא שונה בהרבה מזה של מועמדים דמוקרטים קודמים: היא הובילה על טראמפ 72-25, שזה אפילו יותר טוב מהמספרים של ביידן לפני הפרישה, אז הוביל 67-26. מהסקר עולה גם ש-76 אחוז מהיהודים מחזיקים בדעות ״שליליות מאוד״ על טראמפ, ואולי הנתון הכי מעניין - והכי שונה מתמונת המצביעים הארצית: 44 אחוז מהיהודים מצביעים על עתיד הדמוקרטיה כנושא החשוב ביותר עבורם בבחירות, ואחריו הפלות (28 אחוזים) והכלכלה/אינפלציה (24 אחוז).
עוד ממצאים מעניינים: יהודים אמריקאים קשורים רגשית לישראל (75 אחוז), אבל ישראל נמצאת רק במקום התשיעי בסדרי העדיפויות שלהם. הם מתנגדים לראש הממשלה בנימין נתניהו בפער של 63 אחוז מול 30 אחוז, ולא פחות מ-92 אחוז מהם מאמינים שאפשר להיות גם פרו-ישראלי וגם ביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל. רוב מוחץ (87 אחוז) תומך בעסקה להפסקת אש ושחרור בני הערובה. 24 אחוז אמרו כי מדיניות ממשל ביידן-האריס הורידה את הסיכוי שיצביעו להאריס.
לפי הסקר, יהודים אמריקאים מודאגים מאוד מהאנטישמיות (91 אחוז, כולל 66 אחוז שאומרים שהם מודאגים מאוד) וסומכים הרבה יותר על האריס והדמוקרטים במלחמה בה, מאשר על טראמפ והרפובליקנים. רוב היהודים (80 אחוז) לא מסכימים עם האמירה של טראמפ ש"כל יהודי שמצביע לדמוקרטים שונא את הדת שלו ואת ישראל וצריך להתבייש בעצמו“. 84 אחוז מביניהם, חושבים גם שמדובר באמירה אנטישמית.
אייב פוקסמן, שהיה עשרות שנים ראש הליגה נגד השמצה, העביר ביקורת חריפה על ההתנהלות של ממשל ביידן בנושא האנטישמיות הגוברת השנה, אבל בשבוע שעבר כתב מאמר תמיכה בהאריס, שהיה יוצא דופן בעוצמתו ובתחושת הדחיפות שעלתה ממנו: “הבחירות הקרובות הן ההצבעה המשמעותית ביותר שיהודים אמריקאים יצביעו, אולי בחייהם, ואני לא יכול לשתוק. היהודים תמיד בטוחים ביותר כשהחברה פלורליסטית ומוסדות דמוקרטיים וההגנות על זכויות האזרח חזקים. פופוליזם אוטוריטרי, עטור לאומנות נוצרית ועליונות לבנה שראינו מנורמל על ידי המפלגה הרפובליקנית, מפחיד אותי.
"ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון נהג לומר כי קיומה של ישראל נשען על שני נדבכים: צה״ל חזק וארה״ב חזקה. כשישראל נמצאת בסכנה גדולה יותר מכפי שרוב היהודים חוו בחייהם, אנו זקוקים לנשיא אמריקאי שיוביל ביד יציבה ויפגין מחויבות עמוקה ומתמידה לנורמות דמוקרטיות ולשלטון החוק. כל העדויות מבהירות שרק מועמדת אחת, קמלה האריס, יכולה להיות המנהיגה שישראל צריכה״.
נהוג לחשוב שהמדיניות האמריקאית כלפי ישראל לא ניצבת גבוה בסולם העדיפויות של יהדות ארה"ב בבואה להצביע, ובדרך כלל זה נכון, אבל גם כאן יש יוצאים מהכלל. ב-1976 קיבל ג'ימי קרטר 71 אחוז מקולות היהודים, אבל למרות הסכם השלום עם מצרים, נתפס כנשיא עוין לישראל והתמיכה היהודית בו צנחה ל-45 אחוז ב-1980. בצד הרפובליקני קיבל ג'ורג' בוש האב 35 אחוז מקולות היהודים ב-1988, מה שנחשב הישג גדול, אבל אחרי שסירב לתת לישראל ערבויות להלוואות לקליטת העלייה מחבר העמים ‑ ירד בבחירות הבאות ל-11 אחוזים. גם קרטר וגם בוש האב היו נשיאים של קדנציה אחת.
לטראמפ נפתחה הזדמנות שלא הייתה כמותה למועמד רפובליקני זה עשרות שנים, אבל הוא מתעקש שוב ושוב להזכיר ליהודי ארה״ב הליברלים מדוע הם כל כך מתעבים אותו מההתחלה. בכל פעם שטראמפ אומר כי יהודי שמצביע לדמוקרטים הוא שונא ישראל, הוא חוזר על אחת הקלישאות האנטישמיות המסוכנות בארה"ב, זו שליהודים אמריקאים יש "נאמנות כפולה". כשהוא אומר כי "כל יהודי שמצביע לדמוקרטים צריך לעבור בדיקת מוח", הוא מזלזל באחד מפלחי המצביעים האינטליגנטים והמעורבים ביותר פוליטית באמריקה. וכשהוא אומר ש"אם אפסיד זו תהיה אשמת היהודים, שלא הצביעו לי", הוא כבר שם את יהודי אמריקה בסכנה פיזית של ממש. ועכשיו הם צריכים להחליט איזו סיטואציה תגרום להם להרגיש קצת יותר בטוחים.
יש גם אפשרות שתחושת הסחף היהודי לכיוון טראמפ היא רק וייב, שהשינוי יהיה קטן ובקצוות ושאם האריס תאבד קולות של יהודים זה יקרה בעיקר במדינות כחולות בטוחות, שם יהודים ליברלים ירגישו שהם יכולים שלא להצביע לה כסוג של מחאה, ועדיין לא לגרום לניצחון של טראמפ. בת' בלסם, אשת יחסי ציבור מניו-יורק, היא מצביעה דמוקרטית קבועה ונאמנה, שהשנה האחרונה לא הייתה קלה גם לה. בסופו של דבר, היא הצביעה השבוע להאריס בהצבעה מוקדמת. ״התלבטתי אם להשאיר את השורה של בחירת הנשיא ריקה״, היא מספרת, "הרבה חברים שלי משאירים את השורה ריקה, רק כדי שהמצפון שלהם יהיה נקי אם האריס תפנה עורף לישראל. אם לרפובליקנים היה מועמד שפוי, הוא היה מקבל את הקול שלי, עכשיו אני רק צריכה לקוות לטוב״.
ואולי התעלומה הגדולה ביותר בכל הקשור לקול היהודי היא מה יעשו מצביעים צעירים, שנמצאים גם הם היסטורית בצד המאוד ליברלי, אבל רבים מהם עברו שנה קשה בקמפוסים. ״אני מכירה אנשים בגילי שהפכו מאוד מבולבלים השנה״, אומרת אנג׳י הזנברג מפרברי פילדלפיה שתצביע השנה בפעם הראשונה, ״הרבה דברים שהאמנו בהם קרסו, אבל יש גם לא מעט אחרים שדווקא הלכו יותר שמאלה״.
איפה את?
״בין אלה שהלכו שמאלה. אם כבר, השנה הזו שיכנעה אותי סופית שהדרך היחידה לביטחון ליהודים בכל העולם היא שלום בין ישראל לפלסטינים. ישראל שאנחנו רואים היום, היא לא המדינה שביידן זוכר, ולדעתי הבלבול הזה גרם לו לעשות הרבה טעויות. אני מצביעה להאריס בלב לא לגמרי שלם, אבל לא כי אני חושבת שהיא לא תהיה טובה לישראל. אם כבר להפך, אני חושבת שכמו ביידן, היא תתמוך בלי תנאים בממשלת ימין קיצוני בישראל. שום דבר מזה לא עוזר לביטחון של היהודים. נכון שעברנו שנה קשה, אבל להצביע לפשיזם מתוך הנחה שזה מה שיגן עלינו, זה להתעלם לגמרי מההיסטוריה שלנו״
