הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, מאמין שגיוס חרדים הוא אפשרי. הוא משוחח עם בני ישיבות רבים, שמודים כי הם מעוניינים לעלות על מדים, אבל החברה שבה הם חיים כמובן לא פתוחה ליוזמה. למרות זאת, הרב הדתי-לאומי שאיבד בתחילת המלחמה את בנו אמִתי ז"ל לא מוכן להישבר. הוא מציג מתווה בן שלושה חלקים שלדעתו עשוי להוביל לשינוי אמיתי בכניסה ללשכות הגיוס.
"אחיי ורעיי בני הישיבות הקדושות הליטאיות והחסידיות, הספרדיות והאשכנזיות, אברכים יקרים, רבני וראשי הישיבות ותלמידי החכמים, ברצוני לומר לכם דברים לקראת זמן חורף הבא עלינו לטובה", אמר השבוע הרב גרנות בסרטון שהוציא, "אינני מבקש שתקשיבו לי מחמת שאני ראש ישיבה או רב, אלא הקשיבו ללב מורתח, לעיניים דומעות, מכוח בני הקדוש בן הישיבה אמתי צבי שמסר נפשו על קידוש השם. העבירו את דבריי איש לרעהו, ודברים היוצאים מן הלב ייכנסו אל הלב".
הרב גרנות, שכאמור שכל את בנו, סרן אמתי, במלחמה, המשיך ואמר בסרטון שהפך פופולרי בקבוצות וואטסאפ במגזר החרדי: "אצלי בישיבה לומדים עכשיו רק שיעורים א' ו-ב', ושאר התלמידים, שזה חמישים אחוז מהם, נלחמים בלבנון ובעזה. ככה הוא המצב בכל ישיבות ההסדר. אם הם לא היו נלחמים, לא היה צבא. לא היה מי שיחסום את חיזבאללה וחמאס".
(הסרטון של הרב גרנות הפונה לתלמידי הישיבות החרדיות)
הרב גרנות קורא לציבור החרדי להיכנס תחת האלונקה, בימים שבהם מתחוללת סערה סביב החוק שנועד לקבוע מכסות של בחורי ישיבה שיגויסו לצה"ל, בעוד היתר יזכו לפטור גורף. "הדי-אן-איי של הציבור החרדי נשאר אותו דבר 200 שנה", הוא אומר, "הגלות גרמה לתורה להתכנס בלי חשיבה כללית, לאומית, ציבורית. בסופה הגיעה השואה שגרמה לציבור החרדי לרצות לשקם את עולם התורה שכמעט נכחד, ובאמת בזכות מדינת ישראל הוא קם לתחייה. אבל מה שהחל בפטור מגיוס למעטים הפך היום לחמישית מילדי כיתה א' שנמנים עם הציבור החרדי. דבר כזה לא היה מעולם בעם ישראל – ציבור כל כך גדול, אוכלוסייה שלמה, לא משתלב בחברה. הנשים עובדות והגברים לומדים. כשהמצב הזה היה קטן ושולי זו הייתה ברכה. כשהוא הולך וגדל זה לא מוסרי".
כוח אדיר
הרב מספר על שיחות עם צעירים מהחברה החרדית שהיו רוצים לעשות שינוי ביחס לשירות הצבאי ולהתגייס. זאת מול האווירה הציבורית והווטו מצד ההנהגה החרדית. "אני מכיר צעירים חרדים שהלב שלהם דוקר והם רוצים ולהתגייס", הוא מסביר, "אבל המקום שהם חיים בו לא נותן להם. בימים האחרונים כתב לי מישהו מעומק החברה החרדית, 'הרב, אנחנו רוצים אבל זה לא מתאפשר'. רב חרדי שאני בקשר איתו כתב לי: 'אנחנו שבויים בידי הנהגה שלא יודעת לחנך ולא רואה את צרת הכלל'. הייתי בשנה האחרונה בקשר עם מאות בחורי ישיבות. אפשר להבין את המציאות, לא לפחד, לכבד, לאהוב ולשנות את המצב באופן יסודי".
סרן אמתי צבי גרנות ז"לצילום: דובר צה"ליש יוזמות רכות יותר, כמו מכינות לחרדים, הקמת חטיבה ייעודית, אבל המגמה הכללית לא משתנה. אתה אופטימי?
"אני מעדיף תקווה שהיא מניע לפעולה. אם יעשו כמה פעולות, יש לי תקווה שדברים יעבדו. הדבר הראשון הוא לפנות לציבור החרדי מתוך כבוד. לבוא לשיח מולו מתוך הערכה לעולם התורה שלו. לא רק הציבור הדתי, שגם הציבור החילוני יפנה לציבור החרדי ויעשה זאת מתוך הבנת הערך של לימוד התורה ועולם התורה שהוקם פה. הדבר השני הוא הבטחה שתגובה ברמה המשפטית שהבחור החרדי שנכנס לצבא ייצא ממנו חרדי. הדבר השלישי הוא שלא צריך לחוקק חוק גיוס ייחודי. יש חוק שמחייב את כולם להתגייס, לא צריך חוק נוסף. יש היום תקצוב שניתן לציבור החרדי מהמדינה, לישיבות, וכל מיני הקלות וסבסודים. אני מציע שמי שלא מתגייס, לא יוכל לקבל בכלל".
הרב גרנות מוסיף ש"בעיית אי-הגיוס לא נמצאת רק בחברה החרדית. יש עוד אנשים שמוציאים פטורים מכל מיני סיבות ולא מתגייסים. הם יכולים להיות חלק מהמאמץ הלאומי שלנו. החברה החרדית היא כוח אדיר, ערכי, עם סט כלים מיוחד מאוד".
בציבור החרדי אומרים שבציונות הדתית יש נשירה גדולה מהדת, אז הם לא יכולים להטיף להתגייס כשהרבנים הסרוגים לא הצליחו לשמור על התלמידים שלהם.
"יש נשירה בעולם הציוני-דתי, הצבא הוא לא הבעיה שם. אם הציבור החרדי יצטרף לצבא, זה יעזור גם לציבור הדתי-לאומי כי יהיה פה ציבור יותר חזק. תחשוב על זה, יבואו חיילים חרדים, יהיו יחידות עם עוצמה דתית. אם החרדים יקימו מסגרות משלהם, הם יוכלו לשמור על עצמם. אם יהיו ביחידה דתיים נוספים, הם יתחזקו כולם ביחד".
ריאיון עם הרב גרנות מחודש מרץ
(צילום: ירון שרון)
אולי צריך לתת לתהליך להבשיל?
"רבים אמרו שיהיה תהליך, וזה יקרה לאט. חשבנו שזה ייקח עוד 70 שנה. אבל מה לעשות שבשנה האחרונה נשותינו קורסות, אמותינו דומעות, והצבא שלנו צריך עוד אנשים. מוטב שיהיו מהציבור החרדי, מתגייסים שבאים מחברה ערכית, חברה מוסרית עם משמעת שיכולה להביא עוד המון כוח".
"הדנ"א של הציבור החרדי נשאר אותו דבר 200 שנה. הגלות גרמה לתורה להתכנס בלי חשיבה כללית, לאומית, ציבורית. בסופה הגיעה השואה שגרמה לציבור החרדי לרצות לשקם את עולם התורה שכמעט נכחד, ובאמת בזכות מדינת ישראל הוא קם לתחייה"
העובדה שאמתי נפל היא מניע משמעותי עבורך להיכנס לשיח הזה?
"הוא לא הסיבה, אבל אי אפשר לנתק. הוא היה בחור ישיבה, התגייס לצבא, התלבט אם לצאת לקצינים. בישיבה אמרו לו: אתה בחור מצוין – תחזור ללמוד, תישאר בישיבה; בצבא אמרו לו: אתה תהיה קצין מצוין. הוא החליט לצאת לקורס קצינים ואמר לעצמו שבהמשך יחזור ללמוד תורה. הוא רצה ללמוד תורה, הוא לא הגיע לזה כי הוא נפל. היה לו חשוב גם להגן על עם ישראל, כולל על החברה החרדית".
לא פעם המענה החרדי האוטומטי הוא האשמה באנטישמיות. מסיטים את השיח לשאלה למה הערבים לא מגויסים.
"גם אזרחי ישראל הערבים צריכים לתרום את חלקם למדינה. אם הם לא יכולים בצבא אז בשירות אחר. בכלל, אי אפשר להכניס מישהו לכלא אם הוא חושב שללמוד תורה כל היום זה הדבר הכי טוב בעולם. אבל זו חוצפה ורשעות לקחת כסף מהמדינה כדי לעשות את זה. לזה אי אפשר להסכים".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.24
