העלייה באירועי אנטישמיות באירופה בשנת 2024 הגיעה לרף חדש שטרם נראה בשנים האחרונות. המגמה המטרידה, שהוחרפה על רקע המלחמה בישראל, באה לידי ביטוי בצורות שונות – החל מאלימות פיזית ועד אפליה ממסדית, כשההבדלים במדיניות האכיפה בין המדינות הובילו לפערים משמעותיים באופן הטיפול באירועים אנטישמיים.
על פי נתוני הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי (FRA), כמעט 96% מיהודי אירופה נתקלו באנטישמיות בצורה כלשהי. מנתוני ההסתדרות הציונית העולמית עולה כי ישנה עלייה של מעל ל-400% באירועי האנטישמיות ברחבי העולם לאחר 7 באוקטובר 2023. העלייה מתווספת לעלייה הקבועה שחלה כל שנה בעשור האחרון, ומציגה שיא חדש באנטישמיות בעשורים האחרונים.
ריאיון עם יהודי תושב אמסטרדם
(צילום: ליאור שרון)
בריטניה למשל היא דוגמה קיצונית למצב, עם עלייה של 581% באירועים אנטישמיים לאחר 7 באוקטובר. ארגון ה-CST האחראי על אבטחת קהילות, דיווח בפברואר 2024 על יותר מ-4,000 אירועים, כמעט פי שניים מהשיא הקודם שנקבע ב-2021 לאחר אירועי מבצע שומר החומות.
גם צרפת היא אחת מהמדינות עם השינוי המשמעותי ביותר מאז פרוץ המלחמה. ב-2024 בוצע בפריז פיגוע דקירה נגד גבר יהודי, ושישה קטינים יהודים הותקפו ליד בית קולנוע. באירוע מטריד אחר בקרטיי, שוטרים הסירו בכוח את הפאה של אישה יהודייה אורתודוקסית. אנדרטת השואה בפריז הושחתה בטביעות יד אדומות, ויותר מ-80 מצבות יהודיות בדורדון הושחתו בכתובות אנטישמיות. בית כנסת במרסיי הושחת בגרפיטי שנאה, והפילוסוף ברנאר-אנרי לוי נתקל בהטרדות אנטישמיות באירוע בבית כנסת.
תקיפת אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם
בשבדיה נתקלו עסקים בבעלות יהודית ובתי כנסת בוונדליזם, ויהודים במאלמו דיווחו על הטרדות גוברות. תעשיית הבידור נקלעה למחלוקת כאשר אנשי מקצוע קראו לאסור על ישראל להשתתף באירוויזיון. הפגנות אנטי-ישראליות חצו לעיתים קרובות את הקו והפכו לאנטישמיות גלויה שהתגלגלה לאירועים פיזיים כאשר אוהדים ישראלים הגיעו לאירוויזיון במאלמו.
גם באירלנד המצב לא פשוט. אתמול הותקף יהודי שנכנס לבר. לדבריו, "שלושה צעירים חיכו שאהיה לבד, שאלו אותי אם אני יהודי והכו אותי". האירוע מצטרף להפגנות ואירועי תעמולה רבים באירלנד בשנה החולפת, ובכלל זה המקרה שבו הנבחרת האירית סירבה ללחוץ ידיים לנבחרת הנשים של ישראל בכדורסל במוקדמות אליפות אירופה והקריאות לחרם על ישראל, כאשר חנויות מציגות שלטים שלפיהם הן לא מוכרות תוצרת ישראלית.
בגרמניה הותקף בית כנסת בבקבוק תבערה, והפגנות פרו-חמאס מחוץ לבתי כנסת כללו קריאות אלימות נגד יהודים. האנדרטה היהודית בבבנהאוזן הושחתה, וכך גם אבני זיכרון לשואה, מה שמסמן דפוס מטריד של התקפות הן על החיים היהודיים העכשוויים והן על הזיכרון ההיסטורי. עם זאת, הטיפול של הרשויות והיד הקשה שמשליטה המדינה מרתיעים את המפגינים. כך למשל הביטוי "מהנהר עד לים, פלסטין תהיה חופשית" נאסר לשימוש וצעירה נעצרה ונקנסה בגללו.
המדיניות הרפה של הולנד
בנובמבר 2023 הוצג בכנסת מסמך שמציג את העלייה הדרמטית באירועים אנטישמיים בהולנד, זירת האירועים החמורים מסוף השבוע האחרון, אז הותקפו אוהדי מכבי תל אביב בסיום המשחק מול איאקס. המסמך הציג עלייה של 813% אחוזים באירועי האנטישמיות בהשוואה לשנה החולפת – תוצאה ישירה של מדיניות רופפת ותגובה בלתי מספקת מצד הרשויות.
לוי (שם בדוי), יהודי תושב אמסטרדם שהתראיין היום (א') ל-ynet בלי לחשוף את זהותו ("ראינו מה קרה לכל אחד באמסטרדם שיש לו איזשהו קשר לישראל, אז לא אקח סיכון"), אמר על האירועים בעיר: "זו לא הייתה הפתעה בכלל. ראינו את השנאת הטהורה ליהודים, את האנטישמיות, ואני הייתי עד לזה באוניברסיטאות. הייתה לי שרשרת של מגן דוד ואני לא עונד אותה ברחובות באמסטרדם. אתה בטוח כאן רק אם אתה לא נושא סממן יהודי בפתיחות ובוודאי לא תומך בגלוי בישראל".
4 צפייה בגלריה
אמסטרדם בלילה שבין חמישי לשישי. "תוודאו שאי-אפשר לזהות אתכם כישראלים"
(צילום: X / iAnnet / via REUTERS)
"אני הולנדי לגמרי, נולדתי כאן, ההורים והסבים שלי הולנדים, אז אני לא מתכוון לעבור למדינה אחרת בגלל העובדה שאני לא יכול להפגין בפתיחות חלק חשוב בזהות שלי. אבל חשבתי על זה ודיברתי על זה, וזה לא דבר מטורף בכלל", הוא שיתף. "זוהי נקודת מפנה לממשלה. הרשויות עשו הרבה טעויות. מה שקרה בחמישי בלילה באמסטרדם הוא משוגע. כולנו ראינו את זה בא, והעובדה שרשויות הביטחון לא ציפו לזה, או לפחות לא הביאו את עצמם למנוע מזה לקרות – זה משוגע. הממשלה עצמה מאוד בעד יהודים עכשיו והרבה פוליטיקאים אמרו שהם מודאגים מהאירועים ושיש להעמיד לדין את הפוגעים, אבל יש גם הרבה פוליטיקאים שיותר נוטים להבין את זה וחלקם אפילו רואים בזה דבר מוצדק".
לישראלים שמתכוונים לבקר בהולנד הוא המליץ לוודא שהם מסתירים סממנים ישראליים: "אל תביאו את הדרכונים הישראליים, תוודאו שאי-אפשר לזהות אתכם כישראלים. אני בעצמי לא מזדהה כיהודי, כולנו ראינו מה קרה. מביך שזו העיר שלי, זה מביך מאוד, ואני מקווה שזו נקודת המפנה שתביא למודעות בקרב ההולנדים שזו לא הדרך ללכת בה. אני די סקפטי לגבי זה, אבל נראה".
בחודשים האחרונים תועדו שורה של אירועים חמורים בהולנד: השלכת חפץ בוער על שגרירות ישראל בהאג, תקיפת רב אורתודוקסי במרכז קניות באוטרכט והטרדה של אזרחים ישראלים בנמל התעופה סכיפהול. במארס הותקפה והוטרדה יהודייה בביתה על ידי שלוש נשים, בגלל השירות של בתה בצה"ל. פרטיה האישיים הופצו בשכונה, אך התגובה המשפטית הייתה רפה. אתר ההנצחה במחנה הריכוז וסטרבורק ובית הכנסת במידלבורג חוללו. הפרעות באמסטרדם הן נקודת שבר, המחייבת את ממשלת הולנד לבחינה מחודשת של ההתמודדות עם תופעת האנטישמיות.
מדאיגה במיוחד התגובה של המוסדות האקדמיים. האקדמיה המלכותית והאוניברסיטה ברוטרדם ניתקו קשרים עם מוסדות ישראליים, תחת אצטלה של "דאגה לזכויות אדם". שיעורים בנושא השואה בוטלו באוניברסיטאות הולנדיות. כשמוסדות אקדמיים נכנעים ללחץ אנטי-ישראלי, הם מספקים לגיטימציה להתנהגות אנטישמית.
הגישות השונות לאכיפה, ספירת האירועים האנטישמיים וסיווגם הופכים את ההשוואה הסטטיסטית הישירה למאתגרת. בעוד מדינות כמו בריטניה וגרמניה מנהלות מאגרי מידע מפורטים ומסגרות משפטיות ספציפיות לטיפול באנטישמיות, מדינות אחרות חסרות מנגנוני דיווח סטנדרטיים או מציבות ספי כניסה שונים למה שמהווה עבירה הניתנת להעמדה לדין. לעיתים הדיווחים מבוצעים על ידי הקהילות והשליחים, ורוב המקרים אינם מדווחים כלל.
ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, אומרת כי "העלייה החדה במקרי האנטישמיות מחייבת אותנו לפעול בשני מישורים מקבילים: חינוך ואכיפה. חשוב להבין שאנטישמיות אינה 'בעיה יהודית' אלא סימפטום של קיצוניות וחוסר סובלנות בחברה כולה. במקביל, אנו קוראים לרשויות האכיפה בכל מדינות אירופה לאמץ מדיניות אחידה ונוקשה יותר כלפי גילויי אנטישמיות".
"איש ממשתתפי הפוגרום לא נעצר"
המטה לביטחון לאומי עדכן אמש כי גופי הביטחון מעריכים שתם גל האלימות באמסטרדם, ולכן "אין מניעה לישראלים להסתובב בעיר". עם זאת, במל"ל הדגישו כי על הולנד חלה אזהרת מסע ברמה 2 ולכן "מומלץ לנקוט אמצעי זהירות מוגברים".
במהלך הלילה שבו הותקפו האוהדים עצרה משטרת אמסטרדם 62 איש. אבל נכון לאתמול נותרו במעצר רק ארבעה, ובהם צעיר בן 26 שנעצר יום לאחר הפרעות לאחר שזוהה במצלמות האבטחה. התובעים באמסטרדם הטילו קנסות בגין הפרת הסדר הציבורי על 40 מהפורעים, מתוכם עשרה חשודים בעבירות שונות, כולל ונדליזם. התביעה עדיין בודקת את החשד שהפרעות היו מאורגנות מראש. "מצפים לעוד מעצרים", אמרו התובעים.
אלא שחירט וילדרס, ראש המפלגה הגדולה בהולנד, שאף נפגש עם שר החוץ גדעון סער שטס להולנד בסוף השבוע, טוען בהסתמך על דיווח מקומי כי כלל העצורים נעצרו בזמן המשחק או לפניו – ולא בפרעות שאחריו. "אף מעצר בליל חמישי, בזמן ציד היהודים?" תהה וילדרס ב-X בתגובה לדיווח. לאחר מכן טען כי המשטרה אישרה בפניו שכל העצורים נעצרו בזמן המשחק או לפניו. "לא נעצר אף אחד מאלה שהשתתפו בפוגרום", כתב.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.24
