כולל שירות: בעוד הוויכוח סביב גיוס בני ישיבות קורע את החברה הישראלית, מאות חרדים המתגייסים לשירות לאומי-אזרחי משתלבים בגופי ביטחון והצלה כמו שב"ס, מד"א ומשטרת ישראל. הם חשים כי מצאו מקום המאזן בין החששות שלהם מ"חילון" בצבא לבין הרצון להשתלב ולתרום. התפקידים שהם ממלאים עוברים "חלק" בחברה החרדית, משום שהם אינם לובשים מדי ירוק זית.
ישראל, תושב ירושלים בן 25, גדל כל חייו במסגרות חרדיות. לפני כשנתיים התגייס למסלול הכשרה ולימודי מקצוע ואחריו שירות לאומי. הוא שובץ בשירות בתי הסוהר, בתפקיד מטה.
3 צפייה בגלריה
"היום יותר קל לדבר על המאמץ הלאומי". ישראל
"היום יותר קל לדבר על המאמץ הלאומי". ישראל
"היום קל יותר לדבר על המאמץ הלאומי". ישראל
(צילום: דוברות שב"ס)
"כל חיי גדלתי בקהילה מאוד חרדית", אומר ישראל, "אמנם ספרדית אבל שמרנית. למדתי בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים ואחרי זה התחתנתי ולמדתי בכולל, המסלול החרדי הרגיל. אחרי שנתיים בכולל החלטתי שאני רוצה גם שיהיה לי מקצוע, הכשרה, וגם לעשות משהו עבור המדינה והחברה. חבר סיפר לי על המסלול שמציעים בשירות הלאומי – הכשרה מקצועית ואז שירות משמעותי. זה התאים לי. ענה לי על שני הצרכים".
ישראל התגייס לשירות עוד לפני 7 באוקטובר 2023. הוא חש כי הטבח הקשה בדרום הפך את השירות הלאומי למקובל יותר בחברה שבה גדל. "היום קל יותר לדבר על מה שאז היה לי חשוב – להיות חלק מהמאמץ הלאומי", הוא אומר היום, כאיש שב"ס.

משמעות ועניין

בשנת 2021 היו היו כ-1,200 מתנדבים במסלול, ב-2022 כ-1,170. ב-2023 השתתפו 1,265 וב-2024 נרשם מספר שיא – יותר מ-1,600. כ-30% מהמשרתים החרדים נמצאים בשירות לאומי ביטחוני, היתר בגופים אזרחיים. אחרי אוקטובר 2023 חל זינוק של 189% בהצטרפות לשירות האזרחי לעומת השנה הקודמת.
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, אומר ש"השירות האזרחי משמש כלי משלים לשירות הצבאי. המתנדבים החרדים פועלים במאות מסגרות בגופי הביטחון, בשירות הציבורי ובארגונים אזרחיים".
ואולם, יש רבנים חרדים שגם השירות האזרחי פסול בעיניהם. "מבחינתם זה ביטול תורה, כי זו עזרה למדינה, אבל בגדול ההתנגדות הרבה יותר שולית ופחות נוקשה", טוען ד"ר אסף מלחי, חוקר בכיר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "המשרת החרדי בשירות הלאומי לא לובש מדי צה"ל, זה הבדל גדול. לכן זה לא נראה כמו יציאה מהמחנה. לגברים חרדים יש פריבילגיה – אם לשרת ואיפה לשרת. האפשרות הזאת יותר קורצת, הוא יכול להפיק ממנה לא פעם תועלת כמו קורסים, הכשרות, ועל הדרך גם תרומה לחברה. אבל זה לא יושב על החוזה הבלתי כתוב בין האזרח למדינה שכולל מערכת זכויות וחובות באופן שיש בו הקרבה וסיכון כמו בשירות הקרבי".
מחאת חרדים בתל השומר
(צילום: מאיר תורג'מן)

היום יש יותר מ-50 בני שירות חרדים בשב"ס שאותו מוביל הנציב, רב-גונדר קובי יעקובי. כך, למשל, נפתח פרויקט של הכשרת דאטה אנליסטים ושילובם בתחום המודיעין. "שירות צבאי היה עובר הרבה פחות טוב בסביבה שלי", מסביר ישראל, בן שירות טרי, "הייתי מרגיש הרבה פחות בנוח לעשות את זה. אני לא חוזר הביתה עם מדים. מי שמחפש זמני תפילה, כשרות ומקום בהפרדה בין בנים לבנות – יכול למצוא את זה בגופים שיודעים להתאים את עצמם".
חלק מפורצי הדרך בשנים האחרונות מכשירים את הצעירים שהתגייסו לאחרונה. במד"א פועל מוקד טלפוני שבו מתקבלות שיחות של אזרחים שמבקשים עזרה. יושבים בו עשרות מוקדנים ומוקדניות חרדים, ותיקים וחדשים, הפועלים בהפרדה.
מי ששירת במוקד בשירות לאומי והיום מכשיר את המתגייסים והמצטרפים הוא יעקב קרעי, חרדי תושב שכונת גני איילון (אחיסמך) בלוד. "למדתי בישיבה ולימדתי בתלמוד תורה אחרי שהתחתנתי", הוא מספר, "חשבתי לעשות משהו משמעותי, משהו שיעניין אותי, וככה הגעתי לשירות הלאומי. במד"א מבינים את הצרכים של המשרת חרדי. השירות הוא בהפרדה, ויש התחשבות מלאה בחגים, בשבתות ובזמני תפילה".
3 צפייה בגלריה
"יש התחשבות בחגים, בשבתות ובזמני תפילה". יעקב קרעי
"יש התחשבות בחגים, בשבתות ובזמני תפילה". יעקב קרעי
"יש התחשבות בחגים, בשבתות ובזמני תפילה". יעקב קרעי
(צילום: דוברות מד"א)
את המוקד מלווה רב שבנה פסיקה שלמה כיצד יש לפעול במצב חירום שבו נדרשים המוקדנים, גם החרדים, להתייצב בשבת. רק גורם אחד מוסמך להקפיץ בשבת, באמצעות אמבולנס שיאסוף את כולם מבתיהם. יעקב סבור כי הפתיחות של מד"א לקלוט מוקדנים מהחברה החרדית מייעלת את השירות לאזרחים. "יש מוקד שנפתח ביידיש", הוא מספר, "עם מוקדנים שדוברים את השפה ויודעים לתת מענה לחסידויות האדוקות".

שילוב מושלם

רפ"ק ברק יוסיפוב, ראש תחום טכנולוגיה וחדשנות באגף משאבי אנוש במשטרה, התגייס לפני כחמש שנים לשירות חובה במשטרה. זהו לא שירות לאומי אלא חלופה לשירות צבאי.
"כשהתגייסתי הייתי נשוי עם שני ילדים", הוא מספר, "לא חשבתי שבצבא יוכלו אז לשמור על אורח החיים החרדי שלי. אתה מחפש לא להתערבב עם כלל האוכלוסייה. במשטרה היה לי קל כי באנו קבוצה של חסידי גור, עוד קצת ליטאים ובוגרי ישיבות ספרדיות. הראו לנו שיש פתיחות לקלוט חרדים, שמרנו אחד על השני מהבחינה הדתית".
3 צפייה בגלריה
"התייעצתי עם הרב שלי לפני הגיוס". רפ"ק ברק יוסיפוב
"התייעצתי עם הרב שלי לפני הגיוס". רפ"ק ברק יוסיפוב
"התייעצתי עם הרב שלי לפני הגיוס". רפ"ק ברק יוסיפוב
(צילום: עמית שאבי)
ברק הוא היום אבא לחמישה. גם הוא עבר שנים רבות במוסדות ללימוד תורה. "חשבתי על גיוס", הוא אומר, "בלב ידעתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי. במשטרה חשבתי לשלב את הערכים שעליהם גדלתי בבית, כמו תרומה לחברה וחיי קהילה. יש פה אכפתיות למה שקורה סביבך וזה השתלב מצוין מצידי. כשהילד שלי בא להתקבל לבית הספר, הגעתי עם מדים ולא עשו בעיות. הגיוס שלי היה בהתייעצות עם הרב שלי, שעד היום אני בקשר איתו".
רק בימים האחרונים אמר השר איתמר בן גביר, על רקע סוגיית השוויון בנטל: "אני רוצה לראות כמה שיותר שוטרים חרדים במשטרה. זה חשוב ומציל חיים". יוסיפוב אומר כי המשטרה יכולה להתאים לצעירים חרדים יותר מאשר שירות בצבא. "התגייסנו למשטרה דרך הצבא, עשינו טירונות שם", הוא אומר, "הרגשנו שאין ממש הבנה לניואנסים של החרדים, לצרכים שלנו. שני הצדדים נפגעו מזה. במשטרה יש ממש התאמה לציבור החרדי. תוכניות שמיועדות לנו, שילוב של מפקדים חרדים בהכשרה. ככל שיש יותר שוטרים חרדים, הפער בין החברה שלנו למשטרה נסגר, למשל בתחומים של אכיפה ושמירה על החוק".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.11.24