השהות במחנות המעבר בישראל, המפגשים המרגשים במרכזי הקליטה, וחגיגות הסיגד בירושלים. כל אלה ועוד אירועים רבים מונצחים בסדרת תמונות שנמצאו במוזיאון "אנו – מוזיאון העם היהודי" בתל אביב, ומציגות את סיפורו של מבצע משה, שיצא לדרכו ב-21 בנובמבר 1984 – בדיוק לפני 40 שנה.
מבצע משה, שבמסגרתו עלו ארצה כמעט 6,500 יהודי אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, היה מבצע העלייה המסיבי הראשון מאתיופיה. הוא הגיע בעקבות מצבם הקשה של היהודים באתיופיה, שנרדפו על ידי המשטר, לא הורשו לקיים טקסים יהודיים וסבלו מבצורת ומרעב.
6 צפייה בגלריה
קס שאגיאה באיינה מחזיק בידו מכתב מאת הרב עובדיה יוסף שקבע בשנת 1975 כי העולים מאתיופיה הם יהודים. התמונה צולמה ב-1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
החלטת הממשלה להעלותם ארצה הייתה מתבקשת, אך מימושה היה מורכב מאוד. לאזרחי אתיופיה אסור היה לצאת מהמדינה, לממשלת ישראל לא היו יחסים עם אתיופיה, וגם מבחינה מבצעית מדובר במדינה רחוקה מישראל הקטנה. נדרש נתיב בריחה – סודן במקרה הזה – ונדרשה גם סודיות מוחלטת, שלא החזיקה מעמד זמן רב.
היהודים עברו מסעות פרך רוויי תלאות וייסורים עד הגעתם לסודן, ומשם הועברו לאירופה בדרכם להגשמת החלום הגדול – העלייה לארץ ישראל.
6 צפייה בגלריה
נשים וילדים שעלו לישראל במסגרת "מבצע משה" במחנה המעבר, אשקלון 1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
6 צפייה בגלריה
עולה מאתיופיה, שהגיעה לישראל ב"מבצע משה", במחנה המעבר באשקלון, 1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
6 צפייה בגלריה
אחים מאתיופיה שהגיעו ב"מבצע משה" נפגשים במרכז קליטה באשקלון, נובמבר 1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
6 צפייה בגלריה
ילדה עולה מאתיופיה בישראל, 1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
לקראת ציון 40 השנה לאירוע החשוב כל כך בהיסטוריה של מדינת ישראל איתרו ב"אנו – מוזיאון העם היהודי" תמונות היסטוריות מימי אותו מבצע. באחת מאותן תמונות, שצולמה זמן קצר לפני תחילת המבצע בכפר וולקה שבאתיופיה, נראה הקֵס שאגיאה באיינה מחזיק את המסמך שבו קבע הרב עובדיה יוסף שהעולים מאתיופיה הם יהודים.
על אף חלומם של יהודי אתיופיה להגיע לירושלים, הם הופתעו לגלות עם הגעתם שיהדותם מוטלת בספק. בשנת 1973 הוציאה הממשלה צווי גירוש ליוצאי אתיופיה ששהו בישראל, בטענה שחוק השבות לא חל עליהם. כדי למנוע את גירושם, פנה הוועד הציבורי למען יהודי אתיופיה לרב עובדיה יוסף, שבהסתמך על כתבי רבנים מהמאות ה-15–16, שלפיהם מקורם של יהודי אתיופיה בבני שבט דן שהוגלו לאחר חורבן בית ראשון, קבע שקהילת ביתא ישראל הם יהודים לכל דבר וכי הם "מותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור".
6 צפייה בגלריה
במת הכוהנים, חג הסיגד בירושלים, 1984
(צילום: דורון בכר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
ועדה ממשלתית מיוחדת שדנה בנושא בשנת 1974, אחרי פסיקת הרב, סללה את הדרך להעלאת הקהילה לישראל.
בסוף החודש, זמן קצר אחרי ציון 40 השנה למבצע, יחול גם חג הסיגד, שהוא יום של התחדשות וטהרה על רקע תחושת הכמיהה לירושלים, שליוותה את בני הקהילה בשנים הרבות באתיופיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.24
