לפני כחודשיים, בשבוע האחרון של חודש טבת, שלח הרב לוי נחום, ראש עדת יוצאי לוב בירושלים, הודעות לכ-200 רבנים של קהילות טריפוליטאיות ברחבי הארץ עם תזכורת - לציין את חגי הפורים של יהדות לוב: בכ"ג טבת את פורים אשריף, ובכ"ט בטבת את פורים בורגול.
פורים אשריף מציין מעשה שתועד בשנת 1704, כאשר איברהים אשריף, שר צבאו של מושל תוניסיה, הטיל מצור על טריפולי כדי להכניעה, אבל אחרי שהובס בקרב נס בבהלה עם צבאו חזרה לתוניסיה. פורים בורגול מציין נס שאירע 89 שנים לאחר מכן, כאשר שליט בשם עלי בורגול כבש את הבירה הלובית והתעמר ביהודיה. הוא כפה עליהם לחלל שבת, לשלם מס גבוה, איים על חיי כל הקהילה ואף הוציא להורג שלושה יהודים. מנהיגי הקהילה היהודית גיבשו קואליציה מקומית שלחמה בו, גירשה אותו מהעיר והוא נמלט. יום זה, כ"ט בטבת, הפך לפורים נוסף של יהודי לוב.
"באותם ימים אנחנו לא אומרים תחנון כמו בימי החג וגם אומרים חלק מתפילת הלל, שנאמרת בתפילה בחגים וראש חודש", מסביר הרב נחום. "אני גר בירושלים, אז בכותל אנחנו מציינים את זה במסגרת המניין שלנו, אבל במושבים שבהם יש קהילות גדולות של טריפוליטאים יש ממש סעודות ומשלוחי מנות, וכמו שבשבת שלפני פורים קוראים בתפילה פיוט מיוחד בשם 'מי כמוך', גם בשבת שלפני ימי הפורים האלה יש פיוט ייחודי שמציין את הניסים. בסידור שלנו, 'עוד אבינו חי', יש ממש תפילות מיוחדות לציון הימים האלה ואנחנו משתדלים להזכיר את המסורת הזאת ולהודות לה' על הניסים כל שנה".
יום הפורים הקהילתי, שהפך גם לבסיס ההלכתי לקביעת ימי הודיה רבים כחג דתי, בהם גם יום העצמאות, הוא פורים פרנקפורט. בשנת 1616 קבעה הקהילה היהודית בפרנקפורט פורים משלה לציון נפילתו של "המן החדש", או בשמו וינצנץ פטמילך, בעל מאפייה שהתעמר ביהודי פרנקפורט. הוא הוביל מחאה נגד השלטונות ודרש בין היתר את צמצום מספר היהודים בפרנקפורט, שאותם האשים בכך שהם מלווים בריבית גבוהה מדי לתושבי העיר. הקיסר הגרמני התעלם ממנו, מה שהביא אותו ליזום פוגרום נגד הרובע היהודי. בהוראת וינצנץ פורעים הגיעו לשכונה היהודית, העלו אותה באש ובזזו אותה, והיהודים ברחו על נפשם. שנתיים לאחר מכן הורה הקיסר להוציא להורג את וינצנץ וחמישה משותפיו, והיהודים שבו בבטחה לבתיהם הגזולים. את יום כ' באדר הם קבעו לחג פורים שני, שבו שרו שירים מיוחדים על הנס וקראו את "מגילת וינץ" המגוללת את סיפור הנס.
בספר ההלכה "חיי אדם" נכתב כי, "כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה". על בסיס קביעה זו נקבעו ימי פורים רבים. המוכר שבהם הוא פורים סרגוסה, בחודש שבט. סיפור נסי על יהודי שהמיר את דתו והעליל על היהודים, שהיו בקשרים טובים עם המלך, שהם אינם מכבדים אותו. המומר סיפר למלך כי כשהיהודים מוציאים לכבודו את ספרי התורה ברחובה של עיר - הם משאירים את הספר עצמו בבית הכנסת ויוצאים לכבודו עם הנרתיקים הריקים בלבד.
על פי הסיפור, שאף הפך למגילה קהילתית, ערב לפני אחד ממסעותיו של המלך בסרגוסה היהודים הכינו מראש את הנרתיקים והוציאו מהם את ספרי התורה כדי שיוכלו לצאת עם הקופסאות הריקות לכבד את המלך. אך גבאי בית הכנסת חלם בלילה שוב ושוב כי אדם לבוש לבן נקרא אליו ומורה לו להחזיר את הספרים לנרתיקים. כשהמלך ביקש מהיהודים לפתוח אותם כדי לבדוק את דברי המומר, הוא מצא שהספרים נמצאים בנרתיקים, והורה להוציא אותו להורג.
ביום ב' בחשוון מציינים יהודי שיראז שבפרס את פורים אבו-אלחסן, לציון יום נס מהמאה ה-12, כאשר קצב מוסלמי העליל עלילות שווא על היהודים, שהוכרחו בעקבות כך להתאסלם. לפני מותו הוא הודה ששיקר והיהודים הורשו לחזור לדתם. עלילת דם שפורסמה על יהודי נרבונה בצרפת גרמה לפוגרום שהתחולל נגדם, אך מושל העיר התערב, הציל אותם ובכך כ' באדר הפך ליום חגם.
תאריכים נוספים שבהם מציינים את החג הם ב' בכסלו - פורים היטלר בקזבלנקה, יום הצלת יהודי מרוקו מהגעת הנאצים; י"א בטבת - פורים לודנבורג, המציין קריסת בית כנסת בצ'כיה ללא פגיעה במתפללים; כ"ב בשבט - פורים ליבורנו, נס הצלה מרעידת אדמה; י"ח באדר הוא פורים צנעא - על פי האגדה, היהודים הואשמו ברצח נסיך מבית המלוכה, אך הוא קם לתחייה והצביע על הרוצח האמיתי, שלא היה יהודי; כ"א באדר, פורים קסטיליה - עיר בספרד שהשליט שלה הסית את המלך נגד תושביה, אולם הוכרז כבוגד ונהרג בעצמו.
פורים בלגרד מציין יום הצלה ליהודי העיר שניצלו מהמלחמה בין סרביה לטורקיה בשנת 1822; פורים פדובה, י"א סיוון, לזכר הצלת יהודי העיר משריפה ב-1795; ופורים פירנצה המציין ניצחון על כנופיות אנטישמיות ב-1790. פורים שלג הוא חג ליהודי תוניס שמצוין בכ"ד בטבת, לזכר נס השלג שגרם נזקים כבדים לתושבי תוניס, אך לא ליהודים שביניהם. גם בחברון נחגג יום פורים ייחודי ביום י"ט באייר: בשנת תקצ"ד הפחה המוסלמי שלח את חייליו לפרוץ לעיר האבות, אך ברגע האחרון בדרך נס הורה לחיילים שלא יפרצו לשכונת היהודים.
אבל ימי פורים נקבעו לא רק לערים וקהילות אלא גם למשפחות ושושלות, צאצאי רבנים שאירעו להם ניסים ועוד. גם מי שאוהב את החג וירצה לקיים את כלל ימי הפורים לאורך השנה כולה, אולי ייאלץ לקבל על עצמו גם תעניות שנקבעו לציון צרות שחוו אותן קהילות, ולא בטוח שזה משתלם.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.03.25
