מבזקים
המייל האדום
10°
תל אביב
חיפוש
כניסה/הרשמה
התנתקות
ראשי
+ynet
חדשות
24/7
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
עוד
מנויים
+ynet
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
מבזקים
חדשות
דעות
24/7
כלכלה
ספורט
פודקאסטים
מזג אוויר
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
מנטה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ynet original
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
אתרים נוספים
כלכליסט
ynet news
ynet espanol
vesty
mynet
יד2
משחקים
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
זמני כניסת שבת
דעות
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
רוחמה וייס
השלג ישמח רק את מי שזכו לבית ולמקור חום. לשאר הוא קללה
השנה השלג לא יציע תמימות. חדוותו תיבלע בדאגה לחטופים שיסבלו מקור כפול ומכופל, והוא יזכיר לנו את החיים הצעירים שנקטפו | אגדה תלמודית על הלל הזקן שכמעט קפא למוות על גג בית המדרש מבטאת את הניתוק מהמציאות של ההנהגה הרוחנית בזמנו, ומזכירה גם את מי ששכחו את החובה היהודית שלהם בזמננו
רוחמה וייס
|
07:16 | 21.02.25
מה קורה כשאלוהים נשלח להשתתף בסדנה לשליטה בכעסים?
האל המתואר בתלמוד לא מאוזן. מידותיו הן דין ונקמה, והוא נדרש לכוחות מיוחדים כדי לפעול ברחמים. כל שנותר לחכמים הוא להצביע בכאב על האמונה הבלתי-אפשרית שבה הם דבקים. הדורות באים יהפכו את הצהרת הכאב לשיר פופ-חסידי קליט
רוחמה וייס
|
07:00 | 14.02.25
היומן השמיימי: מה אלוהים עשה בבוקר 7 באוקטובר?
אגדת חז"ל מפרטת את הלו"ז היומיומי של האל: סדר היום השגרתי שלו כולל עיסוק בתורה, עבודה כשופט וניהול של בית התמחוי הגדול בעולם, וחיי הלילה שלו כוללים האזנה למוזיקה שמיימית או גלישת גלים בין עולמות. מה האגדה יכולה ללמד אותנו על דמותו של אלוהים בעיני חז"ל, ואיזו מחשבה מטלטלת עולה ממנה
רוחמה וייס
|
07:00 | 07.02.25
למה המשורר הלאומי התייחס לנשים כאילו הן בובות?
שיר תמים למראה של חיים נחמן ביאליק משקף יחס מחפיץ כלפי נשים וחושף את סודו של זכר האלפא המתגאה בהישגיו. איך הוא מתקשר לאגדת חז"ל על שתי אחיות שמנסות למרוד בממסד הגברי, ולדורסנות של הממסד כאן ועכשיו?
רוחמה וייס
|
07:00 | 31.01.25
הסיפור מעורר הקנאה על המורה הסבלני ביותר בעולם
בתלמוד מסופר על רבי פרידא, שנהג לחזור ולשנן את חומר הלימוד עם תלמיד אחד 400 פעמים (לפחות). האגדה ממשיכה ומספרת שהוא תוגמל על כך כהוגן. איפה הוא ואיפה אנחנו, שחיים במציאות שבה מקצוע ההוראה אינו זוכה להכרה הראויה
רוחמה וייס
|
07:00 | 24.01.25
הלחם המעופש שכולנו אוכלים: מעשה בהנהגה שלא מוכנה לקחת אחריות
הסיפור על רבן גמליאל, שסמך על הסולת של רבי יהושע כשהשניים יצאו להפלגה, מזכיר לי מנהיג אמיד שמתנהל בלי ארנק וסומך על כספי הזולת | הלב נקרע בין שמחה על החטופות והחטופים שסוף-סוף ישובו לגבולם ובין זעם וכאב על ההפקרות שבה מנוהלת המדינה
רוחמה וייס
|
07:00 | 17.01.25
אל תנסו למצוא חוקיות בעולם הניצול המיני
הזמר בני אלבז, שהביע את תמיכתו באייל גולן, ציטט את סבתו כשאמר: "ילדה שבאה לפתוח את הרגליים – היא כבר לא ילדה". ראוי שהוא ושכמותו יזכרו: העובדה שמישהי נוצלה פעמים רבות לא מקילה על חומרת המעשה נגדה. כמו שהילדה מהאגדה התלמודית לימדה את רבי יהושע, השודד החמישים הוא עבריין בדיוק כמו השודד הראשון
רוחמה וייס
|
07:11 | 10.01.25
מי החצופים שמעיזים להתערב ביחסי אם ובן?
גברים מנסים לייצר חלופות ליכולת ההולדה הנשית. מסחר, מנהיגות, מלחמות ולמדנות הן חלופות פופולריות – אבל בסופו של דבר אין תחליף לחמימות הטרייה שנרקמת בין אם לבנה. יש כאלה שרוצים ביס מהחוויה שלפניהם, אבל אין טעות גדולה יותר מפריצה לבועת אם-ילד. לפעמים הקנאה הופכת את האהבה ל"נחש רע"
רוחמה וייס
|
07:00 | 03.01.25
כך הפך חנוכה מחג של חקלאים לחג של קנאים
בראשית דרכו היה חנוכה חגם של חקלאים שציינו את תחילת התגברות השמש על חשכת הלילה. בימי החשמונאים הפך החג לחגה של משפחת קנאים ממודיעין שנלחמה בשלטון היווני אבל גם באחים היהודים שהתקרבו לתרבות יוון. במאה שעברה הפך חנוכה לחג חילוני-צבאי בחסות הציונות, והשנה? השנה הוא חג של מבוכה והשתאות
רוחמה וייס
|
07:00 | 27.12.24
מעשה באישה שעיקרה את עצמה
יהודית, אשתו של החכם המפורסם רבי חייא, בחרה לערער על החיבור בין אישה למשימת ההולדה. לאחר שחכמים גזלו ממנה את מצוות פרייה ורבייה ואת שכרה, היא שמה קץ למכאובה. מה הדמיון ומה השוני בינה ובין יהודית מסיפור אחר, שערפה את ראשו של המצביא הולופרנס?
רוחמה וייס
|
07:00 | 20.12.24
לפעמים כדי להשיג ניצחון אמיתי צריך להודות בהפסד
תתפלאו, אבל לא רק הנצרות מציעה להגיש את הלחי השנייה – התורה הזו קיימת גם במקורותינו. אלוהים בכבודו ובעצמו מתואר כמי שפעל בדרך הזו, למשל בסיפור המבול או בהחלטה "להיכנע" למשה ולא להשמיד את בני ישראל. הלוואי שכולנו היינו מאמצים את הגישה, ומבינים שהשבת החטופים היא תמונת הניצחון היחידה
רוחמה וייס
|
07:00 | 13.12.24
מכוער, אבל לפניך: האם נאבד את הנשק הסודי של העם היהודי?
החברה הישראלית ניצבת ברגע של הכרעה בין הומניזם לכיבושים ומלחמות בלתי נגמרות, בין פאר חיצוני לדאגה לברואים בצלם אלוהים, בין יבנה לרומא. מצערת אותי המחשבה ששוב ניפול לפח המלחמות, שיש יהודים שמתקנאים בהישגים של האימפריה הרומית ורוצים מ"האדום האדום הזה"
רוחמה וייס
|
07:00 | 06.12.24
עד מתי ההנהגה שלנו תנסה לברוח מהבכי שנשמע מהמנהרות?
רבן גמליאל שמע את שכנתו בוכה בעקבות אובדן בנה, ומצא דרך איומה להושיע את עצמו מהייאוש: לגרש את מקור הבכי. בדומה לנשיא בתקופת החורבן, המנהיגים שלנו מעדיפים להתעלם מהסבל שהם אחראים לו ומחוסר הישע של החטופות והחטופים
רוחמה וייס
|
07:00 | 29.11.24
כשההלכה הופכת לסכנה: החכם שבגללו חרבה ירושלים
חשבתם שחורבן בית שני קרה בגלל קמצא ובר קמצא? תחשבו שוב. התלמוד מספר איך בגלל אבק של בעיה הלכתית הקשורה לקורבן, רבי זכריה בן אבקולס מנע ניסיונות להציל את העם מנחת זרועם של הרומאים. אנשים קטנים ונשים קטנות יש בשפע, גם תככים ונקמנויות – אבל האחריות מוטלת על כתפי המנהיגות הכושלת
רוחמה וייס
|
07:00 | 22.11.24
העבר מלמד: לאופוזיציה אסור להתרפס בפני בריונים
הבעיה בירושלים שלפני חורבן בית שני לא הייתה רק בהחלטות הרעות של הבריונים אלא גם ברפיסות של החכמים, שלא הבינו את הצד שלא מדבר בשפתם המעודנת. זה האתגר הקבוע בשיחות בין קבוצות מתונות לקבוצות בריוניות, קנאיות או גזעניות. כאז כן היום, הבעיה אינה רק במנהיגות בריונית אלא באופוזיציה רופסת ולא אפקטיבית
רוחמה וייס
|
07:00 | 15.11.24
בדרך לחורבן: מעשה באליטות מנותקות, פערים כלכליים והנהגה בריונית
בתו של נקדימון בן גוריון מתוארת במקורות כאישה עשירה ומפונקת, סמל להסתאבות ולניתוק של משפחות ירושלים העשירות בתקופה שלפני חורבן הבית השני, שמידרדרת לאשפתות. חז"ל לימדו מה סופה של קהילה שעשיריה מנותקים, חכמיה מתבודדים, והיא מונהגת בידי בריונים שמאמינים ב"תמות נפשי עם פלישתים". לכולנו אחריות – האם נלמד את הלקח?
רוחמה וייס
|
07:00 | 08.11.24
העשיר שרצה להיות הבן הנבחר של אלוהים, והביא על עצמו צרות
נקדימון בן גוריון רצה לקבל ליטוף אלוהי באמצעות גשם – ובסוף נאלץ לבקש מהאל להזיז את הזמן לאחור. האגדה על אודותיו מלמדת שלמרות הנטייה להפנות שאלות ותלונות כלפי אלוהים, את רוב הצרות האנושות מביאה על עצמה | הטור של רוחמה וייס במתכונת חדשה, בעקבות אגדות חז"ל
רוחמה וייס
|
07:00 | 01.11.24
לקבל את החושך: איך בוראים עולם מתוך תוהו ובוהו?
הפסיכולוגית ד"ר אילת כהן-וידר סייעה בשנה החולפת לשורדי המסיבות מ-7.10, לילדות וילדים שחזרו מהשבי, למפונים ועוד: "ברגעים רבים השנה הייתי במצב שבו אני 'לא יודעת', למרות שאני במקצוע כבר 30 שנה". בשבוע שעבר השכול הגיע גם למשפחה שלה. בשיחה בעקבות פרשת בראשית, היא מסבירה איך אפשר בכל זאת לעזור למי שנמצאים בתהום
רוחמה וייס
|
07:00 | 25.10.24
סתירות, כנות ועצב קיומי: המגילה מהתנ"ך שנכונה השנה יותר מתמיד
שנים רבות חונכתי להכות על חטאים שלא חטאתי ולבקש סליחה מאלוהים קפדן, נוקם ונוטר. מבחינתי, הקריאה במגילת קהלת בחג הסוכות היא תיקון להשטחה הרוחנית של יום כיפור. קחו שעה של שקט וקראו במגילה הזו. היא נכונה תמיד ונכונה שבעתיים בשנה זו, שנה שתמימות דתית לא אפשרית בה
רוחמה וייס
|
07:00 | 18.10.24
מתי נלמד שאין בעולם "התקרבנות" ונתחיל לכבד את הסבל של הזולת?
אין מונח ששנוא עליי יותר מ"התקרבנות". זה מונח מניפולטיבי שנועד להרגיע את מצפונה של הקהילה שאחראית, באופן ישיר או עקיף, לסבל של הפרט. הוא נשלף בכל פעם שהקהילה בוחרת להפנות עורף, והוא עוסק בהאשמת הקורבן. אולי השנה נלמד, כמו יונה הנביא, שגם אובדנים קטנים יכולים להכאיב עד מוות – וחובה לגלות חמלה
רוחמה וייס
|
07:30 | 11.10.24
האשמת הקיבוצים בטבח של עצמם זו עבודה זרה של ממש
כותב הטור השערורייתי בעיתון "המודיע" קשר בין טבח שמחת תורה לציפייה שקורבנות האסון יחזרו בתשובה. ולאן יחזרו? לעולמו שלו, כמובן. הוא מצייר עולם דתי אלים שמנוהל בידי אל רצחני. אני נדהמת מהזחיחות ומהביטחון העצמי שלו. כדי להבין איך נולד הטיעון המקומם, צריך להתחקות אחר שורשי הביטוי "חזרה בתשובה"
רוחמה וייס
|
07:10 | 27.09.24
פרשת "החיים שלנו תותים"
פרשת השבוע, "כי תבוא", פותחת בתקציר ההיסטוריה היהודית מימי "לך לך" ועד התנחלות השבטים, ומציגה תמונה מתוקה למדי של החיים בכנען. לא מסופר שם על שנות הנדודים במדבר, או על כך שהקרקע שקיבלנו הייתה מיושבת וה"מתנה" נכרכה במלחמות שמעולם לא הסתיימו. אבל רק כשהכאב המושתק יוצא לאור השמש, מגיעה גאולה
רוחמה וייס
|
07:00 | 20.09.24
חז"ל היו מלכי החתרנות והמהפכנות. יש מה ללמוד מהם
הרב שלימד אותי תורה שבעל פה בכיתה י"א טען בפניי שיש כללים לפסיקת ההלכה, אבל חז"ל לא חשבו שיש כללים. הם העריצו יצירתיות ובזו לצייתנות. מספיק לראות את האופן שבו הם ניגחו וסקלו את חוק "בן סורר ומורה" שמופיע בפרשת השבוע
רוחמה וייס
|
07:00 | 13.09.24
ידיכם שופכות את הדם: לא ניתן להנהגה לשנות את האופי של העם היהודי
מחלוקות הן טובות ורצויות, הן אבני היסוד של התרבות היהודית, אבל יש עניין שלא יכול להיות שנוי במחלוקת – הצלת חיים. נחל האיתן היהודי הוא הערבות ההדדית. כמו זקני העיר בפרשת השבוע, המנהיגים שלנו בורחים מאחריות ומזמרים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ"
רוחמה וייס
|
07:00 | 06.09.24
הסיפור המסתורי על העיר שדיברו בה רק אמת
אגדה תלמודית מספרת על חכם שמעולם לא שיקר, והאמת הובילה אותו לעיר מופלאה שכל תושביה מעולם לא אמרו דבר שקר. כאשר אשת הרב חפפה את ראשה ושכנתם באה לביקור, העניינים הסתבכו. המסר? כדאי להיזהר מקנאות ומעולם של שחור ולבן
רוחמה וייס
|
07:00 | 30.08.24
בעיני נתניהו, המפגינים והמפגינות הם לא יותר מנמלים קטנות
אגדת חז"ל מספרת שדווקא נמלים קטנות הביאו לסופו של עוג מלך הבשן האימתני. כמו הענק המיתולוגי, ראש הממשלה רומס אותנו רק כי הוא יכול. גם הוא לא לוקח בחשבון שהמוחות נגדו הן נמלים עמלות ונחושות, שמפגינות אומץ ותושייה
רוחמה וייס
|
07:00 | 23.08.24
למה אני לא מוכנה להרגיש שאני "עם"?
החלופה להרגשה שאני "עם", היא להרגיש שאני אדם. אישה. חד-פעמית. ימיי כצל עובר ועל כן האחריות המוסרית שלי היא כאן ועכשיו. אין אלף שנים צעירות לפניי. כל שנייה שחטופה או חטוף נמצאים במנהרות עזה הוא מאה אחוז חטא. כל חיילת וחייל שנהרגים הם אובדן של חיים צעירים
רוחמה וייס
|
07:52 | 16.08.24
מעולם לא הייתה בישראל תחושה כה חזקה שהשלטון משטה בנו
ביד אחת משה כותב "לא תגורו מפני איש" וביד השנייה הוא מנקה את עצמו ומשכתב את ההיסטוריה. זה מה שקורה כשניתן כוח בלתי מוגבל ולא מופעלים מנגנוני בקרה. הציווי "לא תגורו" יכול להתקיים רק כאשר מערכות הבקרה – מערכת המשפט, המשטרה, העיתונות – מוגנות. לתשומת ליבה של המנהיגות הנוכחית בישראל
רוחמה וייס
|
11:03 | 09.08.24
בין בנות צלפחד, הסופרג'יסטיות וקמלה האריס: הנשים שהסתכנו למען שוויון
הסטייה מהדרך שההנהגה סימנה לנו מסוכנת, ועלולה לעלות בלעג ובבידוד חברתי, אבל ההליכה בתלם היא בזבוז של החיים. כמו גיבורות פרשת השבוע, נשים שאיימו על הפטריארכיה סיכנו את כבודן ולקחו בחשבון שאיש לא ירצה להתחתן עם "פמיניסטיות עצבניות". כמה טוב שהן עמדו על שלהן, והיום אישה יכולה גם להתמודד לנשיאות ארצות הברית
רוחמה וייס
|
07:00 | 26.07.24
הדמיון המפחיד בין פרשת בלעם לעקדת יצחק
אברהם ובלעם נשלחים שניהם למשימה על ידי אלוהים, הם חובשים את החמור/האתון, הם מבטיחים ומקיימים ציות מלא, ולבסוף הם נבלמים על ידי מלאך אלוהים. מה היה קורה אילו היה אברהם רוכב על האתון ואילו התחלפו המלאכים של אברהם ובלעם? אולי זה היה חוסך ליצחק את הטראומה
רוחמה וייס
|
07:05 | 19.07.24