מבזקים
המייל האדום
19°
תל אביב
חיפוש
כניסה/הרשמה
התנתקות
ראשי
+ynet
חדשות
24/7
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
עוד
מנויים
+ynet
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
ישראל 2048
אתרים נוספים
כלכליסט
ynet news
ynet espanol
vesty
mynet
יד2
משחקים
טיסות זולות
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
זמני כניסת שבת
דעות
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
רוחמה וייס
מה מברכים על נפיחה? תתפלאו, יש לשאלה הזו תשובה
מחלוקת בתלמוד בין רבי אבא לרב יהודה, על הרצון לעלות מבבל לארץ ישראל, התגלגלה לדיון על נפיחות באמצע התפילה – ולניסוח ברכה מיוחדת לרגע המביך הזה שמדיף ריח רע. זו אחת הסיבות לכך שאני מאוהבת בתרבות היהודית: הפילוסופיה שמסרבת להפריד בין גוף לנפש ולהגדיר את עולם החומר כנחות. במקרה הזה, הרוחניות של החכמים הובילה אותם אל הקצה
רוחמה וייס
|
07:00 | 02.05.25
מתי תהיה אפיפיורית – והאם זה בכלל משנה?
שוויון בין המינים הוא דרישה הכרחית להתפתחות מוסרית, אבל זו רק ההתחלה. הפוליטיקה הישראלית תעיד: מירי רגב או טלי גוטליב לא מציעות פוליטיקה יפה מזו של הגברים. רבּה או רב, אפיפיור או אפיפיורית – המגדר של בעלי השררה לא יחולל שינוי. יש לערער את השיטה מהיסוד, שכן החטא הקדמון הוא האמונה בעליונות של חלק מהאוכלוסייה על חלק אחר
רוחמה וייס
|
07:00 | 25.04.25
מה גרם לי לחלק ממתקים למי שמוגדרים כ"אויבים" שלי?
באוקטובר 2023 הייתי בקפריסין, וכשנפלו השמיים הרגשתי שאני חייבת לדאוג שממתקים שהוכנו בידיים טורקיות יימסו בפה של "האויבים" היוונים שלהם, ושאני חייבת להעביר ממתקים גם למי שמוגדרים כ"אויבים" שלי – למשל חבורת מהגרים מסוריה. כאילו אפשר להמס את הגבולות והשנאה באבקת סוכר | בחג הזה יצאתי למסע בעקבות החידה של הרחת לוקום ואלת המסטיק
רוחמה וייס
|
07:00 | 18.04.25
האם חכמי התלמוד בזבזו את זמנם על שטויות? לא בהכרח
את הלימון היהודי הפכו החכמים ללימונדה. הם חרצו לשון מול הערכים המקובלים, התחברו אל העולם דרך מושגים הלכתיים ולמעשה התריסו נגד המחשבה שעיסוק בתנועת לגיונות צבאיים חשוב יותר מתנועה של ילד קטן, עכבר או חולדה. בעולם שמלא בכיבושים ובמלחמות, אולי עדיף לעסוק בחידות על עכברים וחולדות שנושאים בפיהם כיכר לחם ומותירים פירורים?
רוחמה וייס
|
07:05 | 04.04.25
התורה היא שעשוע לשעות הפנאי, לא תחליף לעבודה
פוליטיקאים ומנהיגים חרדים, אם אתם רוצים להמשיך להנהיג קהילה שבויה ולשדוד את הקופה הציבורית, אל תערבו את התורה במעשים המגונים שלכם. התורה נועדה לשמח את מי שעובדות ועובדים במשך היום. העם היהודי מעולם לא החזיק קהילה של לומדי תורה; להפך, התורה החזיקה את רוחו של העם העובד
רוחמה וייס
|
07:00 | 28.03.25
מנהיג שבטוח שאין לו תחליף? זו לא המצאה חדשה
רבי יהודה הנשיא הצהיר שהוא לא יוותר על מעמדו הרם לטובת איש בסביבתו. גם האופוזיציה הרופסת שהייתה לו מזכירה את האופוזיציה לנתניהו בימינו. ההבדל הוא שרבי יהודה הנשיא ערך את המשנה וגם לא נכנע לקולות המשיחיים של זמנו
רוחמה וייס
|
07:00 | 21.03.25
אומנות הפיתוי: מתברר שיש באלוהות צד נשי, והוא הצד הטוב
חומר נפץ רוחני שמסתתר בספרות חז"ל מעלה את המסקנות הבאות: אלוהים יכול להתפתות, כשהוא מתפתה זה לטובה, והפיתוי נחשב לתכונה נשית. אני בוחרת לחבק את המושג "פיתוי" בשתי ידיי, וממליצה להקשיב לרגשות ולתת את מרכז הבמה לאהבה ולחמלה, ולא לשיקולים שמתחפשים לרציונליים | וגם: למה כדאי שחברי הממשלה ישתכרו בפורים הקרוב?
רוחמה וייס
|
07:05 | 07.03.25
הלוואי שנמצא אומץ לפתור בעיות בתבונה ולא בדם
אגדת חז"ל על אלכסנדר מוקדון מתארת את השיעור שקיבל המצביא המפורסם מנשים שפגש מעבר להרי החושך. האמת היא שהוא לא ממש הפנים את השיעור, כי בסופו של דבר הוא בחר בקרבות ולא האריך ימים. אני מתפללת שמנהיגי המדינה ומצביאיה ילמדו שיעור דומה, יבקשו סליחה וילכו הביתה
רוחמה וייס
|
07:05 | 28.02.25
השלג ישמח רק את מי שזכו לבית ולמקור חום. לשאר הוא קללה
השנה השלג לא יציע תמימות. חדוותו תיבלע בדאגה לחטופים שיסבלו מקור כפול ומכופל, והוא יזכיר לנו את החיים הצעירים שנקטפו | אגדה תלמודית על הלל הזקן שכמעט קפא למוות על גג בית המדרש מבטאת את הניתוק מהמציאות של ההנהגה הרוחנית בזמנו, ומזכירה גם את מי ששכחו את החובה היהודית שלהם בזמננו
רוחמה וייס
|
07:16 | 21.02.25
מה קורה כשאלוהים נשלח להשתתף בסדנה לשליטה בכעסים?
האל המתואר בתלמוד לא מאוזן. מידותיו הן דין ונקמה, והוא נדרש לכוחות מיוחדים כדי לפעול ברחמים. כל שנותר לחכמים הוא להצביע בכאב על האמונה הבלתי-אפשרית שבה הם דבקים. הדורות באים יהפכו את הצהרת הכאב לשיר פופ-חסידי קליט
רוחמה וייס
|
07:00 | 14.02.25
היומן השמיימי: מה אלוהים עשה בבוקר 7 באוקטובר?
אגדת חז"ל מפרטת את הלו"ז היומיומי של האל: סדר היום השגרתי שלו כולל עיסוק בתורה, עבודה כשופט וניהול של בית התמחוי הגדול בעולם, וחיי הלילה שלו כוללים האזנה למוזיקה שמיימית או גלישת גלים בין עולמות. מה האגדה יכולה ללמד אותנו על דמותו של אלוהים בעיני חז"ל, ואיזו מחשבה מטלטלת עולה ממנה
רוחמה וייס
|
07:00 | 07.02.25
למה המשורר הלאומי התייחס לנשים כאילו הן בובות?
שיר תמים למראה של חיים נחמן ביאליק משקף יחס מחפיץ כלפי נשים וחושף את סודו של זכר האלפא המתגאה בהישגיו. איך הוא מתקשר לאגדת חז"ל על שתי אחיות שמנסות למרוד בממסד הגברי, ולדורסנות של הממסד כאן ועכשיו?
רוחמה וייס
|
07:00 | 31.01.25
הסיפור מעורר הקנאה על המורה הסבלני ביותר בעולם
בתלמוד מסופר על רבי פרידא, שנהג לחזור ולשנן את חומר הלימוד עם תלמיד אחד 400 פעמים (לפחות). האגדה ממשיכה ומספרת שהוא תוגמל על כך כהוגן. איפה הוא ואיפה אנחנו, שחיים במציאות שבה מקצוע ההוראה אינו זוכה להכרה הראויה
רוחמה וייס
|
07:00 | 24.01.25
הלחם המעופש שכולנו אוכלים: מעשה בהנהגה שלא מוכנה לקחת אחריות
הסיפור על רבן גמליאל, שסמך על הסולת של רבי יהושע כשהשניים יצאו להפלגה, מזכיר לי מנהיג אמיד שמתנהל בלי ארנק וסומך על כספי הזולת | הלב נקרע בין שמחה על החטופות והחטופים שסוף-סוף ישובו לגבולם ובין זעם וכאב על ההפקרות שבה מנוהלת המדינה
רוחמה וייס
|
07:00 | 17.01.25
אל תנסו למצוא חוקיות בעולם הניצול המיני
הזמר בני אלבז, שהביע את תמיכתו באייל גולן, ציטט את סבתו כשאמר: "ילדה שבאה לפתוח את הרגליים – היא כבר לא ילדה". ראוי שהוא ושכמותו יזכרו: העובדה שמישהי נוצלה פעמים רבות לא מקילה על חומרת המעשה נגדה. כמו שהילדה מהאגדה התלמודית לימדה את רבי יהושע, השודד החמישים הוא עבריין בדיוק כמו השודד הראשון
רוחמה וייס
|
07:11 | 10.01.25
מי החצופים שמעיזים להתערב ביחסי אם ובן?
גברים מנסים לייצר חלופות ליכולת ההולדה הנשית. מסחר, מנהיגות, מלחמות ולמדנות הן חלופות פופולריות – אבל בסופו של דבר אין תחליף לחמימות הטרייה שנרקמת בין אם לבנה. יש כאלה שרוצים ביס מהחוויה שלפניהם, אבל אין טעות גדולה יותר מפריצה לבועת אם-ילד. לפעמים הקנאה הופכת את האהבה ל"נחש רע"
רוחמה וייס
|
07:00 | 03.01.25
כך הפך חנוכה מחג של חקלאים לחג של קנאים
בראשית דרכו היה חנוכה חגם של חקלאים שציינו את תחילת התגברות השמש על חשכת הלילה. בימי החשמונאים הפך החג לחגה של משפחת קנאים ממודיעין שנלחמה בשלטון היווני אבל גם באחים היהודים שהתקרבו לתרבות יוון. במאה שעברה הפך חנוכה לחג חילוני-צבאי בחסות הציונות, והשנה? השנה הוא חג של מבוכה והשתאות
רוחמה וייס
|
07:00 | 27.12.24
מעשה באישה שעיקרה את עצמה
יהודית, אשתו של החכם המפורסם רבי חייא, בחרה לערער על החיבור בין אישה למשימת ההולדה. לאחר שחכמים גזלו ממנה את מצוות פרייה ורבייה ואת שכרה, היא שמה קץ למכאובה. מה הדמיון ומה השוני בינה ובין יהודית מסיפור אחר, שערפה את ראשו של המצביא הולופרנס?
רוחמה וייס
|
07:00 | 20.12.24
לפעמים כדי להשיג ניצחון אמיתי צריך להודות בהפסד
תתפלאו, אבל לא רק הנצרות מציעה להגיש את הלחי השנייה – התורה הזו קיימת גם במקורותינו. אלוהים בכבודו ובעצמו מתואר כמי שפעל בדרך הזו, למשל בסיפור המבול או בהחלטה "להיכנע" למשה ולא להשמיד את בני ישראל. הלוואי שכולנו היינו מאמצים את הגישה, ומבינים שהשבת החטופים היא תמונת הניצחון היחידה
רוחמה וייס
|
07:00 | 13.12.24
מכוער, אבל לפניך: האם נאבד את הנשק הסודי של העם היהודי?
החברה הישראלית ניצבת ברגע של הכרעה בין הומניזם לכיבושים ומלחמות בלתי נגמרות, בין פאר חיצוני לדאגה לברואים בצלם אלוהים, בין יבנה לרומא. מצערת אותי המחשבה ששוב ניפול לפח המלחמות, שיש יהודים שמתקנאים בהישגים של האימפריה הרומית ורוצים מ"האדום האדום הזה"
רוחמה וייס
|
07:00 | 06.12.24
עד מתי ההנהגה שלנו תנסה לברוח מהבכי שנשמע מהמנהרות?
רבן גמליאל שמע את שכנתו בוכה בעקבות אובדן בנה, ומצא דרך איומה להושיע את עצמו מהייאוש: לגרש את מקור הבכי. בדומה לנשיא בתקופת החורבן, המנהיגים שלנו מעדיפים להתעלם מהסבל שהם אחראים לו ומחוסר הישע של החטופות והחטופים
רוחמה וייס
|
07:00 | 29.11.24
כשההלכה הופכת לסכנה: החכם שבגללו חרבה ירושלים
חשבתם שחורבן בית שני קרה בגלל קמצא ובר קמצא? תחשבו שוב. התלמוד מספר איך בגלל אבק של בעיה הלכתית הקשורה לקורבן, רבי זכריה בן אבקולס מנע ניסיונות להציל את העם מנחת זרועם של הרומאים. אנשים קטנים ונשים קטנות יש בשפע, גם תככים ונקמנויות – אבל האחריות מוטלת על כתפי המנהיגות הכושלת
רוחמה וייס
|
07:00 | 22.11.24
העבר מלמד: לאופוזיציה אסור להתרפס בפני בריונים
הבעיה בירושלים שלפני חורבן בית שני לא הייתה רק בהחלטות הרעות של הבריונים אלא גם ברפיסות של החכמים, שלא הבינו את הצד שלא מדבר בשפתם המעודנת. זה האתגר הקבוע בשיחות בין קבוצות מתונות לקבוצות בריוניות, קנאיות או גזעניות. כאז כן היום, הבעיה אינה רק במנהיגות בריונית אלא באופוזיציה רופסת ולא אפקטיבית
רוחמה וייס
|
07:00 | 15.11.24
בדרך לחורבן: מעשה באליטות מנותקות, פערים כלכליים והנהגה בריונית
בתו של נקדימון בן גוריון מתוארת במקורות כאישה עשירה ומפונקת, סמל להסתאבות ולניתוק של משפחות ירושלים העשירות בתקופה שלפני חורבן הבית השני, שמידרדרת לאשפתות. חז"ל לימדו מה סופה של קהילה שעשיריה מנותקים, חכמיה מתבודדים, והיא מונהגת בידי בריונים שמאמינים ב"תמות נפשי עם פלישתים". לכולנו אחריות – האם נלמד את הלקח?
רוחמה וייס
|
07:00 | 08.11.24
העשיר שרצה להיות הבן הנבחר של אלוהים, והביא על עצמו צרות
נקדימון בן גוריון רצה לקבל ליטוף אלוהי באמצעות גשם – ובסוף נאלץ לבקש מהאל להזיז את הזמן לאחור. האגדה על אודותיו מלמדת שלמרות הנטייה להפנות שאלות ותלונות כלפי אלוהים, את רוב הצרות האנושות מביאה על עצמה | הטור של רוחמה וייס במתכונת חדשה, בעקבות אגדות חז"ל
רוחמה וייס
|
07:00 | 01.11.24
לקבל את החושך: איך בוראים עולם מתוך תוהו ובוהו?
הפסיכולוגית ד"ר אילת כהן-וידר סייעה בשנה החולפת לשורדי המסיבות מ-7.10, לילדות וילדים שחזרו מהשבי, למפונים ועוד: "ברגעים רבים השנה הייתי במצב שבו אני 'לא יודעת', למרות שאני במקצוע כבר 30 שנה". בשבוע שעבר השכול הגיע גם למשפחה שלה. בשיחה בעקבות פרשת בראשית, היא מסבירה איך אפשר בכל זאת לעזור למי שנמצאים בתהום
רוחמה וייס
|
07:00 | 25.10.24
סתירות, כנות ועצב קיומי: המגילה מהתנ"ך שנכונה השנה יותר מתמיד
שנים רבות חונכתי להכות על חטאים שלא חטאתי ולבקש סליחה מאלוהים קפדן, נוקם ונוטר. מבחינתי, הקריאה במגילת קהלת בחג הסוכות היא תיקון להשטחה הרוחנית של יום כיפור. קחו שעה של שקט וקראו במגילה הזו. היא נכונה תמיד ונכונה שבעתיים בשנה זו, שנה שתמימות דתית לא אפשרית בה
רוחמה וייס
|
07:00 | 18.10.24
מתי נלמד שאין בעולם "התקרבנות" ונתחיל לכבד את הסבל של הזולת?
אין מונח ששנוא עליי יותר מ"התקרבנות". זה מונח מניפולטיבי שנועד להרגיע את מצפונה של הקהילה שאחראית, באופן ישיר או עקיף, לסבל של הפרט. הוא נשלף בכל פעם שהקהילה בוחרת להפנות עורף, והוא עוסק בהאשמת הקורבן. אולי השנה נלמד, כמו יונה הנביא, שגם אובדנים קטנים יכולים להכאיב עד מוות – וחובה לגלות חמלה
רוחמה וייס
|
07:30 | 11.10.24
האשמת הקיבוצים בטבח של עצמם זו עבודה זרה של ממש
כותב הטור השערורייתי בעיתון "המודיע" קשר בין טבח שמחת תורה לציפייה שקורבנות האסון יחזרו בתשובה. ולאן יחזרו? לעולמו שלו, כמובן. הוא מצייר עולם דתי אלים שמנוהל בידי אל רצחני. אני נדהמת מהזחיחות ומהביטחון העצמי שלו. כדי להבין איך נולד הטיעון המקומם, צריך להתחקות אחר שורשי הביטוי "חזרה בתשובה"
רוחמה וייס
|
07:10 | 27.09.24
פרשת "החיים שלנו תותים"
פרשת השבוע, "כי תבוא", פותחת בתקציר ההיסטוריה היהודית מימי "לך לך" ועד התנחלות השבטים, ומציגה תמונה מתוקה למדי של החיים בכנען. לא מסופר שם על שנות הנדודים במדבר, או על כך שהקרקע שקיבלנו הייתה מיושבת וה"מתנה" נכרכה במלחמות שמעולם לא הסתיימו. אבל רק כשהכאב המושתק יוצא לאור השמש, מגיעה גאולה
רוחמה וייס
|
07:00 | 20.09.24