"בשבילי הבורא הוא רק אהבה-אהבה-אהבה", אומרת השחקנית שרונה אלימלך, בריאיון לתוכנית "אלוהים שלי" ב-ynet radio. לאחר שעברה תהליך מרתק של חזרה בתשובה, היא החליטה בהמשך לוותר באופן חלקי על שמירת מצוות, אבל לא איבדה לרגע את האמונה.
"בגיל 24 התחלתי להתפתח בעולם הרוחני. מצאתי את עצמי הולכת לכל מיני שיעורי קבלה ודת, ואמרתי: 'זה מדהים, איזה שפע יש לנו ביהדות'", היא נזכרת. "מצאתי את עצמי פשוט נמשכת לזה ומתחילה גם לשמור שבת. אבל כנראה עשיתי את זה בצורה לא מדויקת, וזה לא גרם לי לשמחה. הייתי מאוד עצובה וכששמרתי שבת, לא שמרתי מהמניעים הנכונים. לא הסכמתי להמשיך להיות עצובה ורציתי להיות שמחה, כי הבורא רוצה שנהיה שמחים ומאושרים".
אלימלך נולדה בשם שרון בנהריה ב-1971, ומגיל צעיר בלטה ביכולת המשחק והשירה. "תמיד חלמתי להגיע לתל אביב ולהיות זמרת מפורסמת, זה מה שהניע אותי כל הזמן. בילדות שלי הייתי משחקת משחק שקוראים לו 'פסטיבל לילדים'. הייתי קוראת לכל הילדים ואומרת: 'תשבו ואני אשיר שירים'. ככה העברתי את הילדות שלי, עם חלום להגיע לתל אביב ולהיות זמרת".
בצבא היא שירתה בצוות הווי של חיל החינוך ובצוות הווי מפח"ש. "כשהייתי בלהקה צבאית, יובל זמיר אמר: 'בשביל להיות זמר אתה חייב גם ללמוד משחק'. לכן הלכתי ולמדתי משחק בבית צבי, ואז גילו שאני קומיקאית, אבל רציתי להיות זמרת. כל הזמן רציתי לשיר".
מתי החלום התגשם?
"הופעתי במחזות זמר, אבל כשחקנית ולא כזמרת. בערך בגיל 35 אחי הופיע במועדון ה'גנקי' וסיפר שהזמרת שמופיעה איתו שברה צלעות. אמרתי לו: 'אני אחליף אותה', ואחרי הצגה בקאמרי הלכתי לשיר. למחרת צלצל אליי מכר ואמר: 'בני זוג מסן דייגו, שראו אותך אתמול, יממנו לך הפקת אלבום תוך שנה'. התחלתי לבכות, וזה מה שקרה, אבל לא תוך שנה אלא תוך 10 שנים. בשנה האחרונה גם שחררתי סינגל חדש – 'אפשר לנשום', שאותו כתבה השחקנית מירב גרובר והלחין שרלי סבח, והוא גם מבצע איתי את השיר".
לאורך השנים היא השתתפה ועודנה משתתפת באינספור הצגות, תוכניות טלוויזיה וסרטים. בימים אלה היא מופיעה בהצגה "חיזו בטטה" של תיאטרון רמלה, מלמדת ילדים ונוער תיאטרון ומוזיקה, ועובדת על מופע יחיד שלה שמבוסס על השירים ועל סיפור חייה וצפוי לעלות בסוף החודש בתיאטרון הסמטה.
המחלה הנדירה וההחלמה המסובכת
בשנים האחרונות התמודדה אלימלך גם עם משבר בריאותי מסובך במיוחד, שהחל במקביל לצילומי הסרט "ישמח חתני" שבו היא השתתפה. "במשך חודשים העין הייתה נתפסת לי והייתי שומעת טינטון באוזניים, אבל לא התייחסתי לזה כי הייתי אדם בריא מאוד ואפילו לא לקחתי כדורים אף פעם. הלכתי לרופא והוא אמר לי שזה פסיכוסומטי: 'לכי תעשי מדיטציות, הכול בסדר'".
בסופו של דבר היא הגיעה לנוירולוג פרופ' עמוס קורצ'ין, שביצע בדיקת MRI וחשף כי לקתה ב"תסמונת סוסק". מדובר במחלה אוטואימונית נדירה שפוגעת בכלי דם קטנים במוח, וגורמת לאיבוד שמיעה ולפגיעה בראייה ובחשיבה, ואפילו לאיבוד זיכרון לטווח קצר.
איך התמודדת עם המחלה ועם הפחד לאבד את היכולת לשחק ולשיר?
"החלטתי שאני אהיה בריאה, שאני אצא מזה. אז כן, יש לי עכשיו נזקים שאני חיה איתם כמו טינטון, רעש קבוע בראש ועוד, אבל ברוך ה' – שזה יישאר ככה... נולדתי מהכוח ומהחיבור הזה לבורא, עם הידיעה שהכול באמת משם, ואני פה צינור בשבילו".
בנוגע לפמיניזם ולקידום נשים, יש לאלימלך כמה תובנות. "אני חושבת שעכשיו הזמן שלנו הנשים להוכיח שאנחנו חזקות. לא מלחמה עם הגברים, אלא חוזק שיש לו חשיבות", היא מסבירה. "נשים תבאנה את השלום. חד משמעית – אני מאמינה בזה בכל מאודי, משום שיש לנו תפקיד. לא כי אנחנו יותר טובות, פשוט האנרגיה הליניארית של הגברים היא לכבוש. אבל כדור הארץ צריך עכשיו שלווה, נחת ושלום. אני חיה באמונה שנשים באמת צריכות להביא את הרכות הזו של הרחם ולכן לא סתם אנחנו רואים שנשים בעצם מקבלות כיום תפקידי מפתח".
