"תמיד הזכירו לי שאבי היה הנין של הרב עבדאללה סומך, אחד הרבנים הגדולים בבגדד שהיה רב פתוח מאוד והרשה ליהודים להדליק אור בשבת, אבל מי שבא אחריו ביטל את הפסיקה שלו", נזכר המשורר רוני סומק, בשיחה בפודקאסט היהדות השבועי של ynet, "אלוהים שלי". במסגרת ההסכת מספרים מפורסמים על הקשר שלהם למסורת ולאמונה.
- "עזר כנגדו"? חוה המקורית הייתה אישה דעתנית שדורשת שוויון/ פרופ' רוחמה וייס
השיחה עם סומק – שלאחרונה התפרסם ספר שירה חדש שלו, "הרמס" – עברה מהלידה בעיראק, דרך הילדות המאושרת במעברה והעיסוק באמנות, ועד לספר השירים הקודם שלו, "כל כך הרבה אלוהים". "לפני כמה שנים הוזמנתי לתפילה בביתו של הרב עובדיה יוסף ואחת הסיבות היא אותו קשר משפחתי לרב סומך, שהרב עובדיה העריץ", סיפר. "באתי לבית של הרב עובדיה, שבו הייתה ספרייה של אלפי ספרים. הוא אמר לי 'תבחן אותי', וכבוגר החוג לפילוסופיה בחרתי באברבנאל".
לדבריו, "אחד הדברים שהרשימו אותי הוא שבין מנחה לערבית הוא איפשר לציבור לשאול שאלות. שאלתי אותו: 'למה בתפילת שמונה-עשרה יש הוראה לעמוד, אבל בסוף, ב'עושה שלום', צריך ללכת שלושה צעדים לאחור? למה עוברים מעמוד דום לעמוד נוח'. התשובה שלו הדהימה אותי – 'ברגע שאדם עושה שלום במרומיו – אם הוא עושה שלום, הוא לא יכול להתבצר בעמדתו. הוא חייב ללכת לאחור – שתהיה פשרה'".
סומק סיפר בריאיון על בני הדודים שהתחרדו, איך אביו הגיב כאשר טעות הקלדה גרמה לשינוי שם המשפחה, איך גילה שהוא יודע לכתוב שירים – ומה אמרה אימו כאשר גילתה שבית הכנסת "מאיר אליאס" שבו המשפחה התפללה, ובו רוני עבר ברית מילה, הפך למסגד. הריאיון כלל גם "שיחה בהפתעה" עם המשורר נדב הלפרין, שבנערותו השתתף בסדנת כתיבה אצל המשורר הוותיק.
