שבת שבתון
יום כיפור נקרא בתורה "שבת שבתון". השביתה בו כפולה ומכופלת: גם שביתה ממלאכה כבכל השבתות, וגם שביתה מעיסוקים גשמיים אחרים – אכילה ושתייה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. השביתה הכללית היא המסגרת המאפשרת להתפנות לדברים החשובים של היום הזה. לתוכה אמורים לצקת את התכנים החיוביים של החג.
מלאכה: שביתה ממלאכה נוהגת ביום כיפור כבכל שבת. גם שאר האיסורים המיוחדים ליום כיפור נוהגים בכל פרק הזמן הזה. יש לסיים את הסעודה המפסקת עד זמן הדלקת נרות.
רכיבה על אופניים וצפייה בסרטים נכללים באיסורי המלאכה, אף כי אינם החמורים שבהם. גם יידוי אבנים אסור, והאיסור אף חמור יותר מכיוון שזו גם עבירה שבין אדם לחברו, ולפעמים יש בה גם סכנת נפשות. מי שלא מוצא את מקומו בבית הכנסת, עדיף שינצל את הזמן הפנוי לקריאה ולימוד, שיחת רעים בעניינים העומדים ברומו של אדם ועולם, התבוננות עצמית והתכנסות פנימה.
אכילה ושתייה: לפי ההלכה יש להימנע מלאכול ומלשתות כל דבר ביום כיפור, ורצוי להימנע גם מצחצוח שיניים ומשטיפת הפה. תענית יום כיפור אינה דוחה "פיקוח נפש", ולכן, חולים הנזקקים לתרופות, או החייבים לאכול, נשים בהיריון, יולדות ומיניקות, חיילים בתפקיד שיש חשש שיתייבשו או שלא ימלאו תפקידם כיאות – כל אלה יתייעצו עם המומחים בדבר מידת הצורך שלהם בהיתר, ועם מורי הלכה בדבר היקף ההיתר.
כך אוכלים ושותים לשיעורים: כל 9 דקות – אכילה עד 27 גרם אוכל (כשני ביסקוויטים או בגודל קופסת גפרורים מלאה), שתייה עד 37 מ"ל. נכון להכין מראש כוס מדידה עם סימון לשיעורים אלה. מי שחייב לאכול ולשתות לשיעורין, מומלץ להתחיל בתחילת הצום ולא לחכות למצב שבו יצטרך לשבור את הצום לגמרי.
רחיצה וסיכה: יש להימנע מלהתרחץ, ואין למרוח קרמים ומשחות. מותר ליטול ידיים אחרי השינה ואחרי שירותים – אך לא מעבר לכף היד. מותר לנקות תינוקות ככל הנצרך, גם אם במהלך שטיפת התינוק וניקויו גם ידי המטפלים נרטבות במים ובסבון.
נעילת הסנדל: אין לנעול נעלי עור. מקובל להתיר נעילת נעלי בד או פלסטיק. נעלי התעמלות עשויות עור אסורות באותה מידה ככל הנעליים. מי שנזקק ללכת למרחק, ללכת ברחוב מלוכלך או לעבוד במשימה המצריכה נעליים, כחיילים ואחיות, ואין לו תחליף יעיל, רשאי לנעול נעליים בדרך או במשך המשימה.
תשמיש המיטה: מלבד איסור יחסי אישות, יש להימנע גם מכל יחסי קירבה בין איש לאשתו, בדומה להלכות הנהוגות בעת נידתה.
כלל גדול בהלכות יום כיפור – האיסורים חמורים מן המצוות החיוביות, ולכן כשצריך לבחור יש להעדיף להימנע מן האיסורים. לדוגמה: עדיף להימצא במנוחה בבית ולצום צום מלא, מאשר ללכת לתפילה במחיר של הפסקת הצום, ואפילו אם מדובר על אכילה ושתייה בשיעורים מוגבלים.
ההכנה ליום כיפור
ערב יום כיפור: בבוקרו של יום מקצרים באמירת סליחות. נהוג לטבול במקווה, או במקור מים חיים – במעיין, בנחל זורם או בים. בכך מקיימים את ההקבלה של המשנה: "מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (יומא, פרק ח').
תפילת מנחה: מקדימים להתפלל מנחה. בתפילת המנחה אומרים בפעם הראשונה "וידוי", כדי להגיע לסעודה המפסקת אחרי וידוי ראשון. במשך היממה של יום כיפור מגיעים בסך הכול לעשרה וידויים.
וידוי: הווידוי, לדעת הרמב"ם, הוא המצווה העיקרית של התשובה והכפרה. לכל הדעות, מדובר בתנאי הכרחי לקיומה של תשובה ולכפרת עוונות. המתוודה מונה את חטאיו, מביע חרטה עליהם ומבקש כפרה.
הנוסח הבסיסי ביותר של הווידוי נאמר על ידי הכהן הגדול: "חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך". כיום, הנוסח הקצר של הווידוי הוא נוסח פיוטי: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..." המסודר לפי 22 אותיות האל"ף-בי"ת. הנוסח המורחב ליום כיפור: "על חטא שחטאנו לפניך..." מסודר על פי אל"ף-בי"ת כפול, ובסופו עוד רשימה הממיינת את החטאים לפי סוג העונש שנקצב להם בתורה. יש הנוהגים להוסיף ולפרט, מעבר לנוסח הפיוטי, גם רשימה ממשית של חטאים שחטאו וזכורים להם.
סעודה מפסקת: הסעודה האחרונה לפני הצום. יש לסיימה עד זמן הדלקת נרות. זו סעודת חג לכל דבר. יש מצווה לאכול בערב יום כיפור במשך כל היום, כדי להתכונן לקראת הצום, ובמיוחד בסעודה זו. מנהגי האכילה בסעודה זו הם שילוב בין מסורות עדתיות ומשפחתיות, לבין שלל עצות כמו-רפואיות לגבי "מה כדאי" ומה בריא לאכול לפני הצום.
הדלקת נרות: מדליקים נרות כבכל ערב שבת וחג, מברכים "להדליק נר של יום כיפור" ו"שהחיינו". מקובל להשאיר גם נר שידלוק במשך כל היום, ובו ישתמשו להבדלה במוצאי היום. יש הנוהגים להדליק נרות לזיכרון הנפטרים, שאת זכרם יעלו בתפילה ב"הזכרת נשמות".
יש הלובשים בגדי לבן ורבים נוהגים להתעטף בטלית גם בערב, שלא כבשאר ימות השנה.
תפילות – כללים כלליים
כל נדרי: מנהג רוב עדות ישראל לפתוח את תפילת יום כיפור ב"התרת נדרים" קיבוצית, כאשר החזן ושניים מחשובי הקהל משמשים מעין בית דין, והם מתירים לכל הציבור את נדריהם. השאלה אם ההתרה הזאת מועילה מבחינה הלכתית לפטור אדם מהתחייבויותיו המילוליות לא הוכרעה, וודאי שאינה פוטרת אותו מחובות ממוניים.
על אף מעמדה המסופק מבחינת דיני נדרים, אין ספק שהתפילה הזאת הפכה להיות סמל רב-עוצמה של יום כיפור. הן מצד מיקומה בפתחו של היום, הן בשל התכנסות כל הקהל, הן מצד המטען הרגשי וההיסטורי של הדורות שהיא נושאת, והן בתוכנה – התחושה של ההזדכות מכל ההתחייבויות הקודמות והתקווה לפתוח דף חדש, נקי וחלק.
ערבית: התפילה הקבועה של כל ערב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. השינויים הבולטים: אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע בקול רם, תפילת העמידה הכוללת קדושת היום של יום כיפור, ואמירת פיוטים, סליחות ווידוי אחרי תפילת העמידה. יש המוסיפים גם אמירת שירי הייחוד והכבוד ומזמורי תהילים.
שחרית ומוסף: כבכל שבת ויום טוב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. גם בשחרית וגם במוסף מתוודים – הן בתפילת היחיד והן בחזרת הש"ץ. קריאת התורה ליום כיפור – בחומש ויקרא, תיאור עבודת הכהן הגדול בכפרת המקדש. בספר השני קוראים מחומש במדבר, את קורבנות המוסף של היום. ההפטרה – מישעיהו, על דמותו הראויה של יום הצום. בתפילת מוסף אומרים שליח הציבור והקהל עימו את "סדר העבודה" של הכהן הגדול. אחרי קריאת התורה ולפני מוסף – הזכרת נשמות.
מנחה: בתפילת מנחה קוראים בתורה את פרשת העריות בחומש ויקרא. מפטירים – ספר יונה, הוא סיפור התשובה הגדול של אנשי נינווה. גם במנחה יש שני וידויים. ממעטים בסליחות ובפיוטים כדי להזדרז ולהתחיל את תפילת נעילה מבעוד יום.
נעילה: יום כיפור הוא היחיד בשנה שבו נוספת תפילה חמישית, לחתימתו של היום. מתחילים להתפלל אותה "כשהחמה בראש האילנות" ומסיימים עם צאת הכוכבים. מרבים באמירת שלוש-עשרה מידות, ומשפטי ה"כתיבה לחיים" מוחלפים ב"חתימה לחיים" – "נחתם" במקום "נכתב", "חתמנו" במקום "כתבנו", "וחתום" במקום "וכתוב". משתדלים להספיק ברכת כהנים לפני השקיעה, ומסיימים בתקיעה גדולה בשופר בקדיש האחרון – עם צאת הכוכבים.
מוצאי יום כיפור: עם סיום יום כיפור מתפללים ערבית, כבכל מוצאי שבת וחג. רבים נוהגים לקיים "קידוש לבנה". הבדלה – בלי בשמים. רק יין ונר – שאותו משתדלים להדליק מנר שדלק במשך כל יום כיפור.
סוכה: רבים נוהגים להתחיל מיד אחרי הסעודה של צאת הצום לעסוק במצוות סוכה, לקיים "ילכו מחיל אל חיל".
המתפלל ביחידות:
אם אתם לא בקו הבריאות, שומרים את הכוחות לצום עצמו, מתרחקים מהשמש הקופחת או סתם מרגישים חולשה – אלה כללי התפילה עבור מי שלא מתפלל במניין.
הרב הראשי לישראל, דוד לאו: המתפלל ביחיד יאמר י"ג מידות רק בניגון הטעמים, כקורא בתורה. וידוי וכן "אבינו מלכנו" אומר כרגיל, וכן הזכרת נשמות.
נכון להוסיף בכל התפילות "אל נא רפא נא תחלואי גפן פורייה", המיוסדת על פי המשנה במסכת תענית.
בניגוד לרב יוסף צבי רימון, הסבור כי ניתן לומר "כל נדרי" ללא המשפט "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וכו', סובר הרב אורן דובדבני כי המתפלל ביחידות יתחיל בתפילה זכה, אך אינו אומר "כל נדרי" כיוון שיש לזה דין של התרת נדרים הצריך בית דין. אם יש בבית יותר מארבעה גברים יכולים לאומרו ויכוונו שכל השלושה מתירים לאחד. מי שעושים כן, יאמרו "כל נדרי" לפני שקיעת החמה.
ברכת "שהחיינו" יש לומר לפני שקיעת החמה, ובזה מקבל את קדושת היום. והנשים אומרות אותה בשעת הדלקת הנר.
מיד לאחר תפילת עמידה של ערבית יכול לומר את סדר הסליחות המצוי במחזור. את י"ג מידות יכול לדלג או לומר בטעמים כקורא בתורה. לאחר מכן יאמר שוב את סדר הווידוי, ואם יש בקשות בארמית יש לדלג ולא לאומרן. וכן הדין בכל פעם שיש סליחות במחזור. בכל פעם לאחר תפילות העמידה ראוי לחזור שוב ולומר את סדר הווידוי.
אפשר לומר יזכור ביחיד, ואז יידור צדקה עבור נשמות הנפטרים.
אפשר לומר את סדר העבודה ואפשר אפילו לכרוע, אך לא חייבים לעשות זאת על מחיצה כדרך שעושים בציבור בבית הכנסת.
אפשר לומר ביחידות את כל הפיוטים שיש בחזרת הש"ץ (ללא שום ברכות).
יש להיזהר להתפלל תפילת נעילה בזמן ("כשהחמה בראש האילנות". לאחר השקיעה אפשר לומר את פסוקי "שמע ישראל" ושבע פעמים "ה' הוא האלוהים").
יחיד יכול לתקוע בשופר 21 דקות אחרי השקיעה (השקיעה ב-18:37). לאחר תפילת ערבית ביחידות, אומרים קידוש לבנה.
הבדלה ועשיית מלאכה מותרות רק בצאת החג.
פורסם לראשונה: 12:00, 24.08.23
