גולדי קליין מהיישוב לשם, נשואה ואם לשלושה, לא מתביישת לדבר על ההתמודדות שלה עם חרדות ודיכאונות. "המסר שלי הוא שצריך להתייחס להתמודדות נפש כמו לאתגר בריאותי אחר, כמו למשל סוכרת. אסור שהתמודדות נפש תהפוך לסוד, כי סוד עולה בכוחות, ואנחנו רוצים להוסיף כוח ולא 'לבזבז' כוחות על סודות", היא אומרת.
"גחליליות" בביצוע מקהלת הנשים
(צילום קליפ: חנה קדוש, צילום רחפן: רביב מוזס)
קליין (47), אחות במחלקת גינקולוגיה אונקולוגית בבית חולים במרכז הארץ, היא אחת המשתתפות בביצוע חדש לשיר "גחליליות" שנועד לעורר מודעות ציבורית למתמודדי הנפש, בפרט בחברה הדתית, ולסייע לפרויקט "גחליליות" המהווה בית חם למתמודדים ולבני משפחותיהם. בביצוע, שנחשף כאן (הקליפ בסרטון למעלה), משתתפות נשים ממערב השומרון. מי שיזמה את הפקת הביצוע המרגש, לשיר שכתבה והלחינה אַסְתָּר שמיר, היא נעמה זנבר (43), מנצחת מקהלות הנשים שומרון והדר גנים.
"המטרה שלנו היא להעלות את המודעות לשיח בנושא ובפרט בציבור הדתי, בדגש על הכוח של הקהילה והיחד ככלי לריפוי", אומרת זנבר. לדבריה, החיבור האישי שלה לנושא החל בעקבות קרובת משפחתה שמתמודדת עם חרדות.
5 צפייה בגלריה
גולדי קליין, מתוך הקליפ לשיר "גחליליות". "אי אפשר לקבל תמיכה אם לא מדברים על הקושי"
(צילום: חנה קדוש)
כשגולדי קליין הייתה נערה, קרובת משפחתה התמודדה עם דיכאון חריף שבגללו היא אושפזה בבית חולים. "הייתה בושה", אומרת קליין, "לא דיברנו ולא סיפרנו לאף אחד, מה שכמובן רק הוסיף לקושי – כי אי אפשר לקבל תמיכה אם לא מדברים על הקושי".
גולדי קליין: "יש לי שתי חברות שהבעלים שלהן היו במילואים השנה, שאחת מהן גם התמודדה במקביל עם דיכאון אחרי לידה, ושתיהן התחילו להיעזר גם בתרופות. אם גורם מקצועי מוסמך קבע שיש בזה צורך, השימוש בתרופה מראה על חוזק ולא על חולשה. חשוב לא להתבייש לבקש עזרה"
מתי התחלת להתמודד בעצמך עם אתגרים נפשיים?
"בגיל 29 התחילו אצלי התקפי חרדה מפחידים וזה די שינה לי את החיים. עד אז הייתי עצמאית, עליתי לישראל לבד ופתאום זה השתלט עליי".
איך מתבטא השינוי, לאחר ההחלטה שלך לא להסתיר את ההתמודדות הנפשית?
"כשאני פותחת את הקושי שלי בפני אנשים אחרים, זה מאפשר לאנשים אחרים לפתוח את הקושי שלהם. רבים גם מרגישים צורך להתייעץ איתי. אני מבהירה להם כמובן שאני לא נותנת ייעוץ מקצועי, אבל מעודדת אותם לדבר בפתיחות עם אחרים ולהבין שאפשר וצריך לקבל תמיכה נפשית, ייעוץ ואוזן קשבת".
5 צפייה בגלריה
מקהלת הנשים. "לרובן המוחלט יש בעלים, ילדים או חברים שמשרתים במילואים וחלקם אף נפגעו"
(צילום: חנה קדוש)
מתחילת המלחמה יש זינוק במספר האנשים שמרגישים שהם צריכים תמיכה נפשית.
"בהחלט. יש לי שתי חברות שהבעלים שלהן היו במילואים השנה, שאחת מהן גם התמודדה במקביל עם דיכאון אחרי לידה, ושתיהן התחילו להיעזר גם בתרופות. חשוב לי להבהיר – אני לא מעודדת את כולם להיעזר בתרופות, אבל אם גורם מקצועי מוסמך קבע שיש בזה צורך, השימוש שלהן בתרופה מראה על חוזק ולא על חולשה. חשוב גם להבהיר כי טיפול תרופתי הוא לא בהכרח לכל החיים, ובכל מקרה זה מראה על חוזק. קודם כול חשוב לא להתבייש לבקש עזרה. מעבר לכך, צריך לחפש דברים שמחזקים את הנפש, כמו לשיר, לרוץ או ללמוד, למשל".
היא מציינת כי "החברה רואה במתמודדי נפש סוג של מסכנים. זו טעות וזה לא צריך להיות ככה. מי שלא מתביישים לקבל עזרה וגם לדבר על הנושא יאפשרו לאחרים להבין שגם אם יש התמודדות נפשית, אפשר לחיות חיים מלאים של משפחה, עבודה ותחביבים, בלי להסתיר ובלי להתבייש. מה גם שאין במה להתבייש, במיוחד לא אחרי השנה האחרונה".
איזה תפקיד ממלאת המקהלה בחיים שלך?
"הייתי בעבר במקהלות אחרות וברור שהשירה היא העיקר, אבל המקהלה של נעמה היא גם מעין תירוץ להיפגש עם החברות לקפה ולעוגה שנעמה תמיד מכינה, או למרק שמישהי אחרת מכינה בחורף. השירה ביחד פותחת שער לריפוי של הנפש. יש בה כוח ריפוי. מאז תחילת המלחמה נעמה בחרה שירים כמו 'גחליליות' שמתחברים למצב. המסר הוא לא להיות לבד, לשתף ולפתוח את הלב".
שירת מקהלה בצל המלחמה
זנבר מספרת שהיא אוהבת את השיר "גחליליות" מאז שאסתר שמיר שרה אותו לראשונה, לפני קצת יותר מ-20 שנה. "אני אוהבת שירים שבאים מבפנים וכששמעתי לראשונה את השיר הזה, התאהבתי בו. כשהיו משמיעים אותו ברדיו והייתי ברכב, לא הייתי יוצאת ממנו עד שהסתיים השיר עם המילים המיוחדות: 'אם תבוא ליבי לשם / תבוא אל העבר בלי לעצור / נאסוף את כל הטוב / נאסוף את כל התם / נאסוף גחליליות ונחזור'".
5 צפייה בגלריה
נעמה זנבר. "המטרה היא להעלות את המודעות לשיח בנושא ובפרט בציבור הדתי"
(צילום: חנה קדוש)
אנחנו נמצאים בשנה שבה גם מי שלא מוגדר מתמודד נפש, מתמודד בפועל עם קשיים נפשיים אינסופיים.
"ממש כך. במפגשים הראשונים של חברות המקהלה, שלרובן המוחלט יש בעלים, ילדים או חברים שמשרתים במילואים וחלקם אף נפגעו, התקשינו רק לשיר – אז פשוט הדלקנו נרות במרכז השולחן וכל אחת דיברה על מה שמחזיק אותה. באופן אישי הרגשתי שהן גם נותנות לי כוחות".
ומה שרים בשנה כזו?
"בחירת השירים הייתה מאתגרת. לא ביצענו שירים שיכולים לדכא, אלא בחרנו שירים ש'מרימים', ועדיין שרנו את הכאב. בין השאר ביצענו את 'גחליליות', ואז קלטתי שהשיר הזה יכול לסייע באיסוף תרומות למען פרויקט 'גחליליות' שהקימה חברתי ורד מזומן-אביעד, שייסדה את עמותת קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש, וכמה מבני משפחתה הם מתמודדי נפש".
5 צפייה בגלריה
ורד מזומן-אביעד. ייסדה את עמותת קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש
(צילום: יוסי זליגר)
זנבר מספרת שהעבודה על השיר הייתה לא רק מהנה, אלא גם ליכדה את חבורת הנשים. חלק מהחברות היו גם שותפות להפקה: "ההקלטה בוצעה באולפן של מוריה מוזס, מוזיקאית ששרה במקהלה והקימה אולפן חדש בביתה, והיא גם הייתה אמונה על ההפקה המוזיקלית. אסתי בראל ניגנה בכינור, צוף כץ שהיא זמרת מקצועית נתנה ליווי בקולה, חנה קדוש צילמה את הקליפ, אילה טננבוים ביימה וגיסתה שושי טננבוים ערכה בכישרון את הצילומים".
מתברר שגם אסתר שמיר התלהבה מהביצוע המיוחד ואמרה בתגובה: "מרגש אותי לשמוע בתקופה הזאת קבוצת נשים שרה באהבה ובתום – 'נאסוף את כל הטוב / נאסוף את כל התם / נאסוף גחליליות'... היכולת הזו, שיש בכל אחד, לחזור לעבר, למצוא אור קטן ולהביאו להווה, היא מתנה שכדאי לאמץ גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. לאסוף את הטוב ולצמוח. אולי זה הריפוי שלנו".
