בסוף השבוע הקרוב יצוין ל"ג בעומר, היום ה-33 בספירת העומר, בצל המלחמה. מיזם חברתי לאומי מבית היוצר של "קדמה – התיישבות צעירים" והמִנהלת לזהות יהודית, שמתקיים זו השנה הראשונה, קורא לחבר את המדורות המסורתיות למורשת הקרב של הגיבורים והגיבורות בישראל של ימינו, כך שהשנה במקום להוסיף עוד קיסם למדורה – נוסיף תוכן של "גבורה במדורה".
ל"ג בעומר, שבו נהוג לציין את גבורת בר כוכבא, הוא גם יום הקמת הפלמ"ח (15 במאי 1941) והקמת צה"ל (26 במאי 1948). נוסף על כך, בשנת 2004 נקבע ל"ג בעומר כיום ההוקרה הממלכתי למשרתי המילואים. במסגרת המיזם (מרביעי בערב ועד ראשון בערב), בעלי מדורות ולוחמים – בעבר ובהווה – נרשמו באתר "גבורה במדורה" ומסרו את פרטיהם. לאחר מכן נוצר תיאום ביניהם, על פי המיקום בארץ. יותר ממאה מארגני מדורות נרשמו, לצד עשרות לוחמים ולוחמות, בהם גיבורים וגיבורות ישראל ממלחמת יום הכיפורים וממלחמת חרבות ברזל, כולל כאלה שלחמו בבוקר שבת שמחת תורה ב-7 באוקטובר.
מדורה של מיזם "גבורה במדורה"
(קרדיט: טליה אלטמן)
סרן (במיל') אלקנה (קונו) כהן, לוחם בחטיבת הקומנדו 551 (עוצבת חִצי האש), ישתתף במיזם החדש כשיישא דברים בפני משתתפי המדורה שתודלק במוצאי שבת ברעננה. הוא לחם בקרבות עזים ברצועת עזה, החל מלחימה בבית חאנון, דרך פיצוץ פירים בבית לאהיא ועד חשיפת מידע מודיעיני בג'באליה. ככל שחלף הזמן הבין כהן, שהחל את שירותו הצבאי ביחידת שלדג ולאחר מכן עבר ליחידת דובדבן, כי מדובר במלחמת קיום שבה ישראל חייבת לנצח. במחברות שמצא בעת שהותו שארכה 87 ימים ברצועת עזה, הוא החל לכתוב יומן בשם "מספר אישי 7.10.23", שראה אור לאחרונה כספר ועתיד להתפרסם גם בשפה האנגלית החודש (הוצאת סלע מאיר).
בכתיבתו מספר כהן על מעצרי המחבלים, על בתיהם של אנשי חמאס, על סיפורי חבריו שנפלו ועל התקווה להחזיר את החטופים הביתה בשלום. "חשוב לי לומר שהיומן הזה הוא לא רק הסיפור שלי, כי אני לא הגיבור אלא כל הלוחמים בכללותם", הוא אומר. "העוצמות שנבעו בשטח בעת הלחימה היו לא רק שלי, אלא של כלל הלוחמים, ללא הבדל מוצא או זיקה לדת".
את ההשראה הוא קיבל מסבו, סא"ל יהודה כהן, שלחם כצנחן במלחמת ששת הימים, תיעד במצלמתו את המלחמה והוציא לימים את הספר "שישה ימים ומצלמה". עם תום שירותו הסדיר, הקים כהן עסק לאימוני ילדים ובני נוער, והחל להעביר הרצאות בנושא שירות משמעותי. בפועלו החברתי, הוא שם לעצמו מטרה להוביל ליצירת אחדות בעם.
"כששמעתי על מיזם 'גבורה במדורה', לא היה לי ספק שאקח בו חלק, מתוך רצון אישי לחזק את האחדות ולספר את סיפורי הגבורה של הלוחמים בשטח", לדבריו. "אני מקבל תגובות חמות בעקבות ההרצאות שאני מעביר, ובסיומן המשתתפים מודים שהצלחתי להפיח בהם את עוצמת רוח האמונה שבסופו של דבר יהיה טוב יותר. לכן אני מאמין שתמיד צריך להסתכל על הצד החיובי, גם ברגעים הקשים ביותר. אסור להישאר מאחור וצריך תמיד לפעול לשם יצירת חברה מאוחדת, מאמינה ומגובשת".
להביא את סיפורי הגבורה לעם
למיזם הצטרפו נציגים מכל הארץ, בקשת רחבה של אוכלוסיות וגילים. במדורות שאליהן לא נרשמו לוחמים או לוחמות, מחולקת חוברת שמתארת בקצרה את סיפורי בר כוכבא, מרד גטו ורשה, הקמת הפלמ"ח והקמת צה"ל. כמו כן, מובאים בחוברת סיפוריהם של גיבורים וגיבורות שלחמו מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר: סרן עדן נימרי ז"ל מיחידת רוכב שמיים, שנפלה בקרב על בסיס נחל עוז, אחרי שהצילה עם צוותה את חייהן של מספר חיילות שהתחבאו איתה במיגונית ושילמה על כך בחייה; דניאל ונריה שרעבי, שהצילו רבים בפסטיבל נובה לאחר שנלחמו בעוז מול מחבלי חמאס; וסא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל שניהלה יחד עם חייליה קרב עיקש במוצב סופה, עד לחילוצם של הנצורים והחזרת השליטה במוצב.
6 צפייה בגלריה
רס"ן (במיל') יאיר טיקטין. "חשבתי איך אפשר לחזק את תחושת האחווה בקרב עם ישראל"
(צילום: סער זונטג)
רס"ן (במיל') יאיר טיקטין, ראש בתי המדרש של "קדמה – התיישבות צעירים" ששירת במשך 152 ימי מילואים בגדוד 79 של חטיבה 14 בשריון, ולחם בשכונה העזתית שיח' רדואן, מספר איך הגה את הרעיון: "בתוך עזה הייתה תחושה של רוממות רוח, ובזמן שהייתי במגנן (מתחם מוקף בחומות ובסוללות חול, עפר או אדמה, שנועד להגן על כלי רכב קרבי משוריין וחיילים בזמן שהם חונים בו), חשבתי כיצד אפשר לחזק את תחושת האחווה בקרב עם ישראל".
הוא ממשיך ומתאר: "באחד הימים בעזה הודיעו בקשר שבניין קרס, ובלי לקבל פקודה, יצאתי עם שני לוחמים נוספים ממחלקת הפינוי כדי לחלץ שני חיילים פצועים (אחד מהם היה פצוע אנוש). למרבה השמחה, שניהם ניצלו ושלומם כיום טוב – ומכאן נולד הרעיון להביא את סיפורי הגבורה לכל עם ישראל".
6 צפייה בגלריה
רס"ן (במיל') טיקטין במדורה שהוא וחבריו למילואים הדליקו במחנה יפתח ליד זיקים
(צילום: מהאלבום הפרטי)
לדברי טיקטין, ל"ג בעומר הוא חג שנועד להשמיע את קולה של הגבורה. "לשמחתי, יש היענות יפה מצד מקימי מדורות שהזמינו מילואימניקים, לוחמים או גיבורים במטרה לשמוע את מורשת הקרב שלהם סביב האש", הוא מציין. "המפגש שייווצר סביב אש המדורה ישים במרכז את ערכי האחווה והאחדות שאותם רצינו להבליט בהקמת המיזם. כולי תקווה שהוא יהפוך למסורת ישראלית שתלך ותגדל במרוצת השנים. יש סביבנו גיבורי על, אנחנו רק צריכים להבחין בהם ולהפוך באמצעות סיפוריהם לאנשים טובים יותר".
"תמיד צריך לחפש את האור"
לא רק לוחמים מוזמנים להירשם, אלא גם אזרחים גיבורים: אחד המשתתפים במיזם הוא העיתונאי והכתב הוותיק של גלי צה"ל בדרום, רמי שני, שהיה בקרבת מסיבת נובה סמוך לקיבוץ רעים, הגיע במכונית הפרטית שלו לאזור הטבח וחילץ עשרות נפגעים תחת אש בזמן מתקפת הטרור של חמאס. שני הסתכן וחזר מספר פעמים אל התופת, לעיתים אף תוך כדי שידור, כשהוא מפגין גבורה ותושייה בניסיון להציל כמה שיותר נפשות. עשרות בני אדם שהוא הצליח להציל חייבים לו את חייהם.
"כשחיברתי את כל חלקי הפאזל, הבנתי בדיוק מה קורה והחלטתי להצטרף לכוחות סיוע משטרתיים בלי לחשוב פעמיים", הוא משחזר. "ראיתי אנשים שבורחים, וידעתי שהם נמלטים מאש המחבלים". שני שומר על צניעות בכל הנוגע להגדרתו כגיבור: "אני מבין את המושג גיבור, אבל לא בטוח אם אני עונה על ההגדרה הזו. אני הצלתי אנשים, לא נלחמתי במחבלים. מי שנלחם והרג מחבלים כדי שאחרים ימשיכו להתקיים הוא גיבור. אני בחרתי להציל אנשים למרות שלא הייתי חמוש, מכיוון שזו ההחלטה שקיבלתי באותו רגע ונראתה לי הנכונה ביותר".
שני מאמין שהשנים הרבות שבהן הוא נמצא בעוטף עזה עזרו לו לבנות חוסן אישי ויכולת התמצאות במרחב. באותו יום נורא, הוא נכנס ויצא מהשטח הבוער והמדמם לא פחות משבע פעמים. במסגרת מיזם "גבורה במדורה" הוא יספר את סיפורו סביב מדורה שתודלק בבאר שבע ביום ראשון בערב. "שמחתי מאוד להצטרף למיזם, מכיוון שההיסטוריה מלאה בסיפורים של גבורה יהודית – מימי המקרא ועד ימינו", הוא אומר. "המסר שאני רוצה להעביר באמצעות המיזם הוא שלמרות העובדה שיש תקופות קשות, בייחוד הנוכחית מאז 7 באוקטובר, תמיד צריך לחפש את האור. גם בלילות הכי שחורים וחשוכים, תמיד יגיע בסוף אור של תקווה".
