לוחמים רבים וגם אנשי כיתות כוננות פנו בימים האחרונים לרב יוסף צבי רימון, רבה של מועצת גוש עציון, בשאלה איך אפשר לקצר את תפילות החג הארוכות. "למרות הקושי והאתגרים, הלוחמים מנסים להתפלל ככל יכולתם", אומר הרב רימון אשר גם מלווה באלון שבות, מקום מגוריו, שש משפחות שאיבדו בנים ואבות בשנה החולפת. "תפילות הימים הנוראים חשובות לנו בכל שנה, אולם חשובות פי כמה השנה, בזמן שיש אתגרים גדולים שעומדים בפני עם ישראל ובפני העולם כולו. אבל יש הקלות שונות לשעות דחק".
לפני שנפרט את ההקלות שמציע הרב, פנינו לשטח כדי לשמוע על מצב הרוח בקרב לוחמי צה"ל. מי שעדיין לא יודע אם יהיה לו מניין לתפילת ראש השנה הוא סג"מ נועם בטיט, מפקד מחלקה בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל. "אנחנו כבר שלושה חודשים וחצי ברפיח, מאבטחים את ציר פילדלפי", הוא אומר. "במחלקה שלי, כולל אותי, אנחנו שלושה דתיים 'על מלא', אז באמצע השבוע אין מה לדבר על מניינים ואין זמן – כי ברור שהמשימה היא בראש ובראשונה הלחימה, ו'העוסק במצווה פטור מן המצווה'.
"גם בשבתות רגילות אין לנו מניין, אבל יש הרבה מסורתיים בגדוד ולכן אנחנו משתדלים לעשות קבלת שבת גם בלי מניין. שרים ביחד כדי להרגיש את רגעי הקודש. הצבא משתדל להכניס לנו אוכל חם לשבת, אז כולם שרים ביחד 'שלום עליכם', אחר כך עושים קידוש וכולם אוהבים את זה".
בטיט בן ה-24, בוגר הישיבה הגבוהה באילת, הוא תושב סוסיא שבהר חברון. הוא נשוי להדר (24) ואב לדביר בן השנתיים ולטוהר, בת חצי שנה. בראש השנה אשתקד המשפחה הייתה אצל ההורים של אשתו, אבל הפעם נועם יהיה עם חיילי החטיבה שנכנסה לרצועת עזה בתחילת התמרון הקרקעי, ומאז לא יצאה משם.
4 צפייה בגלריה
סג"מ נועם בטיט מחויך. "נראה לי שנעשה תחרות תקיעות ומי שיהיה הכי טוב – יתקע"
(צילום: באדיבות דובר צה"ל)
"כולנו היינו שמחים לשבת עם המשפחה והילדים לארוחות החג, ולהתפלל בבית כנסת עם חזן ותקיעות שופר. אבל אני מבין שהשנה זה יהיה אחרת", הוא אומר. "הרבנות הצבאית דאגה לנו לערכת חג שכוללת סליחות, מחזורים וגם שופר, ואם יהיו מחלקות קרובות אולי יהיה לנו מניין, אבל אי אפשר לדעת".
מי יתקע בשופר?
"אולי אני. נראה לי שנעשה תחרות תקיעות ומי שיהיה הכי טוב – יתקע", הוא אומר ופורץ בצחוק.
ואיך האישה והילדים מרגישים?
"זה לא קל", הוא מודה בכנות. "חגים הם זמן של המשפחה והחוסר יורגש. אבל מצד שני, הדר היא לביאה לגמרי, ומרגישה תחושת שליחות – זה שאני שם, מגן ומבצע את המשימה, ונותן לרוב המוחלט של עם ישראל לעשות את החג בצורה סבירה, כדי להתנתק מכל רעשי הרקע ולהצליח לחגוג – בסוף, זה מאיר ומשמח אותה".
יש לך מסר לעם?
"חשוב להגיד לעם ישראל שירימו את הראש, גם עם מה שמתפתח עכשיו בצפון. הצבא שלנו הוא צבא חזק, צבא קדוש. הוא צבא שמביס את אויביו ונלחם בחבורת פחדנים שלא מעיזים להילחם בנו פנים אל פנים. אנחנו ננצח, זו לא שאלה, כי יש לנו מאחורינו היסטוריה של אלפי שנים שדוחפות אותנו קדימה".
תיעוד מפעילות כוחות אוגדה 252 ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
"ערכת החגים" שקיבל סג"מ בטיט עם מפקדים נוספים בצה"ל הונפקה החודש על ידי מדור ציוד דת ולוגיסטיקה ברבנות הצבאית, שעד כה סיפק 18,000 מחזורי ראש השנה ו-8,000 מחזורים במהדורת כיס מיוחדת ללוחמים. נוסף על כך חולקו 5,800 שופרות, 12,000 חוברות "הלכה כסדרה" לימים הנוראים ו-10,000 חוברות "סימני ראש השנה".
הקלות בתפילה לשעת הדחק
כאמור, לוחמים רבים תוהים איך אפשר לקצר את תפילות החג. לדברי הרב יוסף צבי רימון, "שני הדברים המרכזיים שמאריכים את התפילה הם הפיוטים, והחזנים שמסלסלים במנגינות. הניגון והנעימה אינם חובה הלכתית ואפשר להתפלל ולצאת ידי חובה באופן מלא גם ללא מנגינות בכלל. אולם למעשה נראה שאין זה נכון לוותר על הניגון שבתפילה, כך פסק הרמ"א (רבי משה איסרליש) וטעם הדבר ברור – המנגינה עבורנו היא חלק מהתפילה, והיא מרוממת ומרגשת".
(מוקד ראש השנה: סרטון של הרבנות הצבאית בכיכובו של אמיר מויאל)
לגבי תפילת שחרית בראש השנה, אומר הרב רימון: "אני מציע לצמצם את החזנות והמנגינות, פרט לקטעים מרגשים שכולם אוהבים – מנגינות הקדישים יכול החזן לומר כרגיל. את חזרת הש"ץ יאמר החזן במנגינה הרגילה אבל בצורה מהירה, ויוותר על מנגינות נוספות כמו 'אתה בחרתנו'. לגבי פיוטים – גם לפי הדעות בהלכה שראוי להוסיף פיוטים, ברור שהם אינם חלק הכרחי מהתפילה אלא רק תוספת. כאשר יש צורך לקצר את התפילה, כמו בשנה זו, ניתן לדלג על כל הפיוטים שבחזרת הש"ץ. מי שרוצים יכולים לומר פיוטים אלה אחרי התפילה או הפעילות המבצעית".
"אם יש זמן לחלק מהפיוטים, רצוי לבחור ב'ה' מלך', ו 'לא-ל עורך דין'. רבים ירצו לומר את 'ונתנה תוקף'", הוא מציין. "בשורה התחתונה – בפיוט קצר כדאי לומר את כולו בלחש, ללא מנגינה, או במנגינה מהירה. בפיוט ארוך – כדאי לומר שניים או שלושה בתים מכל פיוט. בפיוט שמשמעותי לקהל – לומר במנגינה רק חלק מהפיוט, פעם אחת, ובלי לסלסל".
4 צפייה בגלריה
הרב יוסף צבי רימון. "למרות הקושי והאתגרים, הלוחמים מנסים להתפלל ככל יכולתם"
(צילום: יעקב סגל)
ומה לגבי תפילת מוסף? "הרמ"א פוסק שבדיעבד מי שלא אמר כלל את הפסוקים במוסף אלא רק 'ובתורתך כתוב לומר' וכו' יצא ידי חובה בדיעבד", אומר הרב רימון. "לכן, בשעת הדחק ניתן לקצר את תפילת מוסף, לדלג על הפסוקים ולומר 'ככתוב בתורתך, ככתוב בדברי קדשך, ככתוב על יד נביאך'".
תקיעת שופר
הרב רימון: "אם אין אפשרות לתקוע את כל התקיעות מפאת לחץ זמן, ניתן לתקוע פחות קולות מאשר בשנים רגילות, לפי הדירוג הבא – המינימום הוא 30 תקיעות לפני מוסף. אם יש עוד זמן, 30 תקיעות במוסף, או לפחות תשר"ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה) לאחר כל ברכה (הספרדים והתימנים יתקעו תשר"ת במלכויות, תקיעה-שברים-תקיעה בזיכרונות ותקיעה-תרועה-תקיעה בשופרות). כמובן אם יש אפשרות, מומלץ לתקוע בשופר מאה קולות כרגיל, דבר שלא לוקח הרבה זמן".
עירוב תבשילין
השנה ראש השנה חל בימים חמישי ושישי, ולפי ההלכה יש להכין "עירוב תבשילין" כדי שיהיה מותר לבשל בחג עבור השבת. לשם כך יש לקחת ביום רביעי, לפני כניסת החג, תבשיל ורצוי גם לחם המיועדים לשבת, ולומר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". אחר כך אומרים בארמית או בעברית: "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת" ("בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת").
ריאיון עם הרב מוני אנדר מחב"ד
(צילום: ירון ברנר)
מה קורה אם שכחתם? בהלכה נקבע שבדיעבד אפשר לסמוך על העירוב שעשה רב העיר. השאלה המתבקשת היא כמובן מה יעשו חיילים בעזה, שהרי כבר שנים שאין לעזה רב ראשי. הרב רימון קובע שאפשר לסמוך על רבנים מטעם הרבנות הצבאית בעזה שיעשו עירוב עבור החיילים. מעבר לכך, אפשר להחליט שהאוכל לשבת יהיה גם לשישי ולטעום מהאוכל לפני כניסת השבת.
מקלחת בחג
גם מי שנמנעים מרחיצה בחג, בין השאר מחשש לסחיטת השיער, מבינים שאי-אפשר לשרוד שלושה ימים בלי מקלחת, אבל כמו בהלכות רבות, גם כאן יש הבדל בין העדות.
אשכנזים: דוד שמש – ניתן לרחוץ כרגיל את כל הגוף, ויש המקפידים לרחוץ במים פושרים בלבד. בוילר שכובה לפני החג – יש המקילים במים פושרים. לגבי השאר – ניתן לרחוץ פנים, ידיים ורגליים (או כל הגוף, איבר אחרי איבר).
ספרדים: דוד שמש – רחצה כרגיל. בוילר שכובה לפני החג – רחצה כרגיל. בוילר שנשאר דולק בחג – ניתן לרחוץ פנים, ידיים ורגליים.
מי שהרטיב שיער יכול להשתמש בשמפו אך ללא חפיפה. לאחר הרחצה מותר לנגב את השיער, אך לא לסחוט. כמו כן, מותר להשתמש בחג רק בסבון נוזלי ולא בסבון מוצק.
תשליך
ביום הראשון של ראש השנה רבים נוהגים לקיים מנהג שבו כביכול הם משליכים את החטאים לנהר או לים. הרב רימון מעיר: "מובן שיש בכך מעשה סמלי, המנסה להביא אותנו להבנה שאנחנו מתחילים דף חדש, שיש לנו כוח להוסיף טוב לעולם. אין חובה במנהג זה, וגם אפשר ללכת לכל מקור מים. אפשר ברצועת עזה לראות את הים מרחוק ולומר תשליך, או אפילו לפתוח את הברז. עיקר התשליך הוא רק כמה פסוקים, ובעיקר הפסוק מספר מיכה: 'וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם'. לכן אם רוצה בכל זאת לומר תשליך, אך רוצה לומר בקצרה, יכול לומר את הפסוק הזה בלבד".
זמני החג והשבת שאחריו
שעת כניסת החג – 2 באוקטובר (יום רביעי), היום הראשון של ראש השנה: בירושלים 18:00, בתל אביב 18:17, בחיפה 18:09, בבאר שבע 18:18, בטבריה 18:04, בצפת 18:09, באילת 18:06, בעזה 18:09.
שעת צאת החג – 4 באוקטובר (יום שישי), היום השני של ראש השנה: בירושלים 18:56, בתל אביב 18:58, בחיפה 18:57, בבאר שבע 18:58, בטבריה 18:55, בצפת 18:55, באילת 18:58, בעזה 18:59.
שעת כניסת השבת – 4 באוקטובר: בירושלים 17:44, בתל אביב 18:01, בחיפה 17:53, בבאר שבע 18:02, בטבריה 17:48, בצפת 17:53, באילת 17:52, בעזה 17:54.
שעת צאת השבת – 5 באוקטובר: בירושלים 18:55, בתל אביב 18:57, בחיפה 18:56, בבאר שבע 18:57, בטבריה 18:54, בצפת 18:54, באילת 18:56, בעזה 18:58.
פורסם לראשונה: 07:35, 01.10.24
