בספרו החדש של הרב יובל שֶרְלוֹ העוסק באתיקה יהודית, יש פרק מיוחד הקורא לשתף פעולה עם הוגי דעות בעולם המעודדים חיים מוסריים. על רקע זה, כבר בתחילת הריאיון איתו, הוא מתקשה להסתיר את האכזבה שלו מכך שחלק מארגוני הרבנים לזכויות אדם והוגי הדעות באירופה ובארצות הברית, אשר ביקרו בעבר את ישראל על התנהלותה כלפי הפלסטינים, לא מיהרו להביע זעזוע מהמעשים הברבריים של חמאס בתחילת המלחמה – וכעת לוחצים על ישראל להפסיק את המלחמה ואת המאבק בטרור.
"אסור למוסר להיות מניפולטיבי. עקרונות מוסריים נכונים לכל הצדדים, ולא אמורים לנצל אותם למטרות פוליטיות או צבאיות", הוא אומר, "העובדה שהעולם פוגע בעקרונות המוסריים האלה ומשתמש בהם רק כאשר זה משרת אותו פוליטית, זו אחת התבוסות הגדולות של ההתקדמות המוסרית. עם זאת, הדבר מחייב גם אותנו – מה שאנחנו סוברים שאסור לעשות לנו, מובן שאנחנו חייבים ועושים כל מה שנדרש כדי להימנע מלעשות לאחרים".
עד כמה מצער לראות אנשי רוח שהכזיבו?
"אני רואה חשיבות בברית עם אנשי מוסר בעולם שהם כנים, ישרים ומוּנעים מהעמדות האתיות והמוסריות, ורואה בכאב גדול את העובדה שחלק מהם הכזיבו בשעת מבחן. נדרש מהם לשקם את תפיסותיהם הבעייתיות".
אתה כותב שאתה שואב חלק ניכר מהעמדות שלך בנושא מוסר ואתיקה יהודית מהרמב"ן ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, אבל גם כתבת שהרב קוק עצמו הסתייג ממוסר שלא שואב את כוחו מהדת.
"הרב קוק כתב המון על מוסר, ותמיד כשלומדים את משנתו, חייבים לאסוף את החומר כולו – כך אפשר לראות שהוא דווקא נתן משקל גדול מאוד למוסר האנושי והטבעי. בד בבד הוא אכן ציין שיש חשיבות יתרה למוסר מתוך אמונה. באופן אישי אני מאמין מאוד במשקלו של המצפון, של היושרה, של ההגינות, הנובעים מתוך האדם, ומאמין שהתורה עצמה מעצימה את המחויבות הזו ומכוונת לכך, וזו דרכו של הרב קוק".
"עקרונות מוסריים נכונים לכל הצדדים, ולא אמורים לנצל אותם למטרות פוליטיות או צבאיות. העובדה שהעולם פוגע בעקרונות המוסריים האלה ומשתמש בהם רק כשזה משרת אותו פוליטית, זו אחת התבוסות הגדולות של ההתקדמות המוסרית"
מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מהרבנים מהזרם האולטרה-אורתודוקסי נמצאים בפיגור בתחומים כמו זכויות נשים ולהט"ב, פגיעה מינית מצד בעלי שררה או להבדיל תרומות איברים.
"יש להבחין בין הנושאים השונים. במקום שבו יש פגמים מוסריים – חובה לתקן אותם. בהלכה ובתפיסה של התורה, המוסר הוא מהותי מאוד ויסודי מאוד, אבל הוא לא הדבר היחיד שאנו מחויבים אליו. אנו מחויבים לקדושה ולטהרה, ולמצוות שבין אדם למקום. בספרי אני לא מנסה לפתור את השאלה בקלות ולומר שלעולם קודם המוסר. אין בספר פתרון כולל, כי לא ייתכן פתרון כולל, אלא מסע שיש בו התקדמות. אני מציע קריאה מוסרית של התורה ופסיקות שעומדות בקריטריונים מוסריים, אבל דובר אמת – חלק מהסתירות תישארנה, ואנחנו נחיה איתן בגלל החשיבות הגדולה של עוד נושאים שהם לא רק המוסר".
בעד שחרור חטופים, נגד "כל מחיר"
הרב שרלו (66), מבכירי הרבנים בציבור הדתי-לאומי, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול בתל אביב, ממייסדי ארגון רבני צֹהר ואחד ממקימי "פורום תקנה", עוסק כבר שנים ארוכות באתיקה יהודית ובאתיקה רפואית. בין השאר היה ראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים. כעת הוא מוציא לאור את ספרו ה-15: "כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית" (הוצאת ידיעות ספרים).
(סרטון של הרב שרלו על שימוש בזרעו של חלל)
אף על פי שהכותר רואה אור יותר משמונה חודשים לאחר 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החלק העוסק במוסר בזמן מלחמה מתמקד בפרשת "אשת יפת תואר" ולא בנושאים הבוערים באמת, ובהם סוגיית השימוש בזרע חייל שמת, האם לוחמים צריכים לתת "גט על תנאי" כדי למנוע עגינות והאם צריך לשלם כל מחיר כדי לשחרר את החטופים.
על השאלה האם הוא התחמק בכוונה מהסוגיות הנפיצות האלה, הוא משיב בשלילה: "בהחלט ייתכן שצריך ספר חדש ונוסף על מוסר ואתיקה בזמן מלחמה, אבל אני לא נמנע מלדבר על הנושא. לדוגמה – במלחמת העצמאות הרב שלמה גורן התנגד לחדש את הנוהג מתקופת דוד המלך ולפיו כל מי שיוצא למלחמה 'כותב גט כריתות לאשתו', כדברי הגמרא במסכת שבת. הרב גורן העריך שהדבר יחליש את מורל הצבא, אבל כיום יש פתיחות בנושא, ויש מקרים של חיילים פגיעות ראש קשות שנשותיהם הופכות לעגונות-בפועל. לכן כיום זה לדעתי דווקא יחזק את החייל, לדעת שאם חס וחלילה יקרה משהו, אשתו האהובה לא תישאר כבולה. ההצעה שלי היא שהדבר יבוצע בעזרת מינוי שליח.
"לגבי שימוש בזרעו של חייל לאחר מותו, יש בין פוסקי ההלכה גישות ופסיקות שונות בנושא. העמדה העקרונית שלי היא שאין להשתמש בזרע של חלל צה"ל ללא הבעת רצונו מראש, אך גם לכך יש סייגים שונים, בעיקר כאשר מדובר באלמנה".
עצרת מטה משפחות החטופים
(צילום: Satview)
האם צריך לשלם "כל מחיר" תמורת החטופים?
"החטופים הם לא 'השבויים' שבהם עסקה ספרות השו"ת (שאלות ותשובות). החטופים הם כישלון של המדינה למלא את החובה לשמור על ביטחונם של האזרחים. לכן המדינה צריכה לשלם מחיר מסוים כדי להחזירם, אבל היא אינה צריכה לשלם כל מחיר, ואני מתנגד מאוד לביטוי 'כל מחיר'".
"התורה צעדה שני צעדים לפני האנושות"
הטענה העיקרית בספר היא שלאור העובדה שבימי התנ"ך בלטה היהדות בעמדותיה המוסריות – שוויון בפני חוק, עבדות נאורה במושגי התקופה ההיא, יחס לאשת יפת תואר וכדומה – אנו צריכים גם היום לבלוט ולקיים חברה מוסרית.
"הטענה שלי היא שאנחנו צריכים ללמוד מהתורה, ובכל נושא מוסרי לצעוד שני צעדים קדימה לפני אחרים. העובדה שכיום האמונה הדתית והמוסר אינם מזוהים זה עם זה – היא חורבן גדול גם למוסר וגם לאמונה הדתית"
כאמור, הרב שרלו כולל בספרו התייחסות נרחבת לסוגיה ההלכתית של "אשת יפת תואר". למי שאינם בקיאים בנושא נציין כי מאז העת העתיקה יש תיעוד וממצאים המצביעים על חיילים שביצעו מעשי אונס, כולל בתקופת היוונים והרומאים, בימי הביניים ועד המאה ה-20, בין השאר בשתי מלחמות העולם וב"טבח ננקינג" שביצע הצבא האימפריאלי היפני בסין.
3 צפייה בגלריה
הרס בקיבוץ בארי לאחר טבח 7 באוקטובר. "אנשי מוסר בעולם הכזיבו בשעת מבחן"
(צילום: גדי קבלו)
גם התנ"ך התייחס לתופעה ובספר דברים נקבע שאם חייל יהודי לקח שבויה בזמן מלחמה, חלות עליו הגבלות שונות. בין השאר הוא חייב להמתין חודש ולאחר מכן עליו להחליט אם לשאת אותה לאישה או לשחרר אותה. "התורה תמיד צעדה שני צעדים לפני האנושות בנושא המוסרי", קובע הרב שרלו. "לפני 3,000 שנים היה מקובל ומותר לחיילים לאנוס, להתעלל ואף למכור שבויות. דווקא על רקע זה, בולט הפסוק שלא ייאמן: 'לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ'. כלומר, אם החייל היהודי לא רוצה את השבויה, אסור לו להפוך אותה לסחורה ולמכור אותה כשפחה. הטענה שלי היא שאנחנו צריכים ללמוד מהתורה, ובכל נושא מוסרי לצעוד שני צעדים קדימה לפני אחרים".
מצד שני, המוסר של התורה קובע למשל שלאדם שאחיו מת יש מצווה להתחתן עם האלמנה, אבל חז"ל הבינו שיש בעיה מוסרית בנישואים עם גיסה וקבעו שאין לקיים את מצוות הייבום.
"אנחנו מאמינים בביטוי 'תורתיי', תורה שבכתב ותורה שבעל פה. יש מפגש בין הדברים כפי שהם ניתנו בתורה הכתובה ובין הסמכות שהקדוש ברוך הוא עצמו נתן לחכמי התורה שבעל פה, לדרוש את התורה ואת הדרך שבה יש ליישם אותה. זה תפקידם של תלמידי חכמים, להפגיש את מה שכתוב בתורה שבכתב והנאמנות לה עם המציאות ועם עקרונות אחרים, כולל עקרונות מוסריים שכתובים בתורה עצמה".
"ההתנהגות המוסרית היא החובה הדתית הבסיסית ביותר, עוד לפני שניתנה התורה עצמה", מסכם הרב שרלו, "מטרתי העיקרית היא לפעול לחיזוק ההתנהגות המוסרית, דווקא מתוך עולמה של התורה. העובדה שכיום האמונה הדתית והמוסר אינם מזוהים זה עם זה – מסיבות מוצדקות יותר ומוצדקות פחות – היא חורבן גדול גם למוסר וגם לאמונה הדתית".
