היא רק בת 21 – אבל הסטודנטית נועה כהן, שהשתתפה בעבר בפרויקט "תגלית", נהפכה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" לשגרירת הסברה של ישראל בקמפוסים אמריקניים. "שבועיים לתוך המלחמה, המון אנשי צוות מאוניברסיטאות בארצות הברית חתמו על עצומה שבה הגדירו את הטרוריסטים של חמאס כ'לוחמי חופש', תוך הצדקת פעולותיהם. המחאות בקמפוסים התגברו והתגברו, ובער לי לעשות עם המצב הזה משהו", היא מסבירה. "ניסיתי להבין איך אוכל בצורה הדומיננטית ביותר להגיע לכמה שיותר סטודנטים ולספק להם את האמת, וכך למקסם את יכולות ההסברה שלהם, בצורה הכי ישירה וחברית".
נושא ההסברה נחשב לעקב אכילס של מדינת ישראל, בטח בעיני גורמים רשמיים. יוזמות של אנשים פרטיים מאפשרות הסברה נמרצת שמטרתה להציג את האמת ולהילחם באנטישמיות, ונועה כהן היא אחת הדוגמאות לכך. היא מציינת שמאז ומתמיד היא אדם סקרן מאוד, ואוהבת לדעת ולהפיץ ידע בקרב הסובבים אותה.
"התנדבתי בשלל עמותות ותנועות עם אוכלוסיות מגוונות. תוך כדי זה, גיליתי יכולת שטמונה בי – פיתוח חיבור עמוק, במהירות יוצאת דופן, לאנשים שונים ממני, והשתלבות ביניהם", לדבריה. "כשסיימתי את התיכון, לאחר מיונים ממושכים, התבשרתי שהתקבלתי לשנת שירות של הסוכנות היהודית, והייתי אמורה לטוס לשליחות של שנה בקהילה היהודית במקסיקו סיטי. הרגשתי שזה המקום האידיאלי שדרכו אוכל להגשים את מטרתי – לחבר בין אנשים שונים ורחוקים באופן ישיר וממוקד, ולייצג את ישראל בצורה החיובית, הצעירה והכנה ביותר, כפי שאני רואה ומרגישה אותה".
"חברותיי לקבוצה מארה"ב הרגישו שהן לא מצליחות להבדיל בין העובדות לבין הפייק-ניוז שרץ בתקשורת וברשתות החברתיות. הן שיתפו אותי שציירו להן צלבי קרס על הדלתות בחדרי המעונות באוניברסיטה כי ראו שיש עליהן מזוזות"
לצערה, מגפת הקורונה פרצה באותה עת ובעקבותיה בוטלה השליחות שציפתה לה כל כך. החלום נשאר בליבה, ואיתו התגייסה לצה"ל, לחיל המודיעין, שם שירתה קרוב לשלוש שנים. בחודש האחרון לשירות, יוני 2023, יצאה כהן בתור חיילת לתוכנית "תגלית", שבה הכירה סטודנטים אמריקנים מאוניברסיטת פן סטייט בפנסילבניה. שם, כשהתרשמה מהאופן שבו הם מתפעלים מהארץ על כל גווניה ומרגישים קשורים אליה, התעוררו בה תהיות שאותן תרגמה לטקסט באנגלית, ששזר בתוכו נאום מרגש שנשאה לאחר ביקור ביד ושם, בימיה כחיילת – נאום שתיאר את גאוותה הגדולה להשתייך לעם היהודי, על כל מסורותיו ותרבותו.
"אחרי השואה הנוראה, הכול השתנה. נוסדה לנו מדינה, יש לנו צבא, אנחנו מדברים פה את השפה שלנו, חוגגים את החגים ומרגישים הכי בבית בעולם. ואני שואלת את עצמי – האם זה רק עניין של זמן? האם יש לנו דדליין לאפשרות לחיות את החיים שלנו כיהודים בביטחון ובחופש, תחת קורת גג משותפת אחת?" כתבה כהן, "אם גם ככה מחצית מהיהודים לא חיה כאן בארץ, מעניין מה שאר מדינות העולם חושבות – כל כך דחוף להמשיך את קיומה של ישראל? להמשיך להילחם במדינות אויב, בטרור? להמשיך להרוג ולמות בשביל המדינה הזו? מה כל כך דחוף לנו, הרי גם ככה אנחנו פחות מחצי אחוז מכלל אוכלוסיית העולם, ולא כל כך אוהבים אותנו בעולם בתור מדינה. זה נשמע כמו פתרון לגיטימי והגיוני, פשוט לוותר עלינו – זה יעשה חיים קלים לכולם, לא?"
קהל הסטודנטים שמולה היה קשוב ונרגש עד דמעות. בשיחה שערכה עימם לאחר מכן, ניסתה כהן לגרום להם להבין על בשרם שעם כמה שטוב להם בארה"ב, במסיבות קולג'ים, הם לא ימצאו מקום אחר שירגישו בו בטוחים כיהודים כמו שהרגישו בישראל. "הייתי נחושה לגרום להם להבין על בשרם שכאן זה הבית האידיאלי והאמיתי שלהם, ממש כמו שהוא שלי", אומרת כהן.
בינה ובין כמה אמריקניות בקבוצה נוצר קשר טוב, הן טיילו יחד בארץ ואף קבעו להיפגש שוב בחג המולד, כשכהן תגיע לבקר אותן. אלא שאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, ושינתה את התוכניות שלה. כהן מצאה את עצמה הופכת שגרירה הסברתית צעירה בלילות, דרך שיחות וידאו בוואטסאפ. "חברותיי לקבוצה מארה"ב הרגישו שהן לא מצליחות להבדיל בין העובדות לבין הפייק-ניוז שרץ בתקשורת וברשתות החברתיות. הן שיתפו אותי שציירו להן צלבי קרס על הדלתות בחדרי המעונות באוניברסיטה כי ראו שיש עליהן מזוזות, שהן הורידו שרשרת מגן דוד שקנו בשוק מחנה יהודה ושהן מפחדות לצאת מהדירה מחשש לפגיעה פיזית", מספרת כהן.
ההסברה נחוצה גם ליהודים
כהן לא יכלה לשבת בחיבוק ידיים. היא ערכה סרטון שמציג את ההפגנות האלימות נגד ישראל בקמפוסים ברחבי ארה"ב. הסרטון זכה לצפיות ושיתופים רבים, ובעקבותיו צעירים אמריקנים רבים פנו אליה ושיתפו אותה באירועי האנטישמיות שהם חווים, תוך שהם מבקשים את עצתה בנושא. "הבנתי שהרבה מהסטודנטים היהודים כיום מכחישים את זהותם או מסווים אותה", היא מסבירה. "הרגשתי חובה לגשר על פערי הפייק-ניוז ולגרום לסטודנטים להבין איך זה לחיות בישראל עכשיו, דרך מפגש אמיתי, פנים מול פנים".
7 צפייה בגלריה
"בואש בקמפוס". מודעה אנטי ישראלית בלוח מודעות באוניברסיטת קולומביה
(צילום: באדיבות נועה כהן)
באותם ימים, התחילה כהן את השנה השנייה בלימודי פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. היא ניצלה את העובדה שהתואר לא פרונטלי, ועל אף שהסמסטר התחיל, ארזה תיק עם מחשב נייד, בגדים חמים, שקיות במבה ושוקולדים ישראלים, וטסה לניו יורק בסוף ינואר. אנשים וארגונים שונים תמכו בה ובזכותם גייסה כהן כ-1,200 דולר, שכיסו את כרטיס הטיסה לניו יורק וכן את טיסות הפנים בארה"ב.
"בסוף המפגש באוניברסיטת בוסטון, סטודנטית ניגשה אליי וסיפרה לי שהיא בכלל קתולית ולא סיפרה למשפחתה ולחבריה על השתתפותה כי ידעה שלא יתמכו במעשה הזה. היא שיתפה אותי, בעודה דומעת מהתרגשות, שהיה חשוב לה לשמוע בגובה העיניים מישראלית, מה מתחולל באמת בישראל. באותו רגע הבנתי כמה השפעה יש לי בידיים"
כהן התארחה אצל משפחות יהודיות, שליחים של הסוכנות היהודית, בית חב"ד וחברות קרובות, כשאת שאר ההוצאות מימנה מכספה. במהלך המפגשים שקיימה בחמש אוניברסיטאות מובילות – הרווארד, קולומביה, בוסטון, פן סטייט וג'ורג' וושינגטון – קיבלה כהן תגובות שהבהירו לה כמה נחוצה ההסברה גם ליהודים עצמם, שלא תמיד מעורים בפרטים ולא תמיד יודעים כיצד להגן על הסנטימנט שיש להם לצד הישראלי.
"השיא היה בסוף המפגש באוניברסיטת בוסטון, בארוחת שישי שארגנתי יחד עם הסטודנטים ועם ארגון 'מאור'. סטודנטית ניגשה אליי וסיפרה לי שהיא בכלל קתולית ולא סיפרה למשפחתה ולחבריה על השתתפותה כי ידעה שלא יתמכו במעשה הזה. היא שיתפה אותי, בעודה דומעת מהתרגשות, שהיה חשוב לה לשמוע בגובה העיניים מישראלית, מה מתחולל באמת בישראל. באותו רגע הבנתי בדיוק כמה השפעה יש לי בידיים. דיברנו על הדרך שבה היא יכולה לשתף את תחושותיה, ולגרום לעוד אנשים לתמוך בישראל", מספרת כהן, ומוסיפה שקבעה עם אותה סטודנטית מפגש בישראל, יחד עם חברותיה.
בשיחותיה היא חזרה והדגישה כי פניה של ישראל לשלום, תוך שימת דגש על המשמעות של צה"ל ההומניטרי, אל מול מעשי הטבח והאונס האיומים והאכזריים שתועדו על ידי חמאס. היא דאגה להבהיר שחשוב להדגיש כמה חמאס הוא ארגון טרור, בשונה מצבא מדיני, שפוגע לא רק בצד היהודי-ישראלי אלא גם בצד הפלסטיני.
"אם חמאס היה אכפתי ודואג לאזרחי עזה, מספר הקורבנות היה נמוך משמעותית", היא אומרת. "אילולא הייתה כיפת ברזל או מרחבים מוגנים, הרי שישראל הייתה נראית כמו עזה. הבהרתי להם שהחזקת שלטים התומכים בחמאס משולה להחזקת שלטים התומכים במתקפת הטרור של אל-קאעידה ב-11 בספטמבר. צריך להבהיר למה חשוב שלישראל בכלל וליהודים בפרט יש זכות להגן על עצמם, במיוחד במלחמות שאותן ישראל או העם היהודי לא יוזמים".
כשחזרה מהמסע, יצרו עימה קשר מפרויקט "תגלית" וסיפרו שהשנה, אחוזי ההרשמה פחתו באופן קיצוני. כהן הבינה שאם היהודים בעצמם מפחדים להגיע לישראל, זה מדגיש עד כמה חמאס מימש את מטרתו. "בעיניי, רק דרך הביקור בארץ ושבירת הסטיגמות המפורסמות על ישראל דרך חוויות, יוכלו האמריקאים בעצמם לחזור בשיא הביטחון לקמפוסים ולומר לסובבים אותם עד כמה הם טועים", היא קובעת.
בינתיים היא גיבשה משלחת נוספת עם חברתה אליה אלון שהייתה אמורה להצטרף אליה למסע ההסברה הראשון, אך גויסה למילואים ביחידת החילוץ וההצלה. פניה של המשלחת אל אוניברסיטאות בחוף המערבי של ארה"ב, כשהמסע יאחד בין שתי מטרות: הסברה ישראלית אותנטית כצעירים לצעירים, ושכנוע לבוא לישראל ולהירשם לתוכניות תגלית המגוונות (לתמיכה במיזם ההסברה הפונה לסטודנטים בארה"ב – לחצו כאן. ליצירת קשר עם מובילות המיזם: exptourusa@gmail.com).
פועלה של כהן מתקיים במקביל ל"שבוע התפוצות" שחל בין 31 במרץ ל-5 באפריל, אשר נועד לחזק את הקשר והערבות ההדדית בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. "אני גאה לראות את היחסים העמוקים וארוכי הטווח שנוצרו בין משתתפי תגלית מהתפוצות וחבריהם הישראלים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר", מסכם גידי מרק, מנכ"ל "תגלית", "חיזוק הקשר הזה הוא קריטי להבטחת עתידה של ישראל כמדינה חזקה ועצמאית, בפרט בזמנים קשים אלה".
