שבת בבוקר ברחבת הכותל המערבי. שוטר מג"ב חובש כיפה עובר בין המתפללים ומעדכן אותם שהייתה במהלך הלילה תקיפה באיראן, ואת פרטיה הוא שמע כחלק מהעדכון הכללי שהועבר לגורמי הביטחון. הסצנה הזו, שהתרחשה באמת, היא רק דוגמה אחת. החל ממתקפת הטרור האכזרית של חמאס שפרצה בשמחת תורה שחל בשבת, חלק ניכר מהאירועים הדרמטיים במלחמה הזו התרחשו בשבת או בחג: חיסולי מוחמד דף, סינוואר ונסראללה, מבצע ארנון לחילוץ ארבעה מהחטופים ועוד.
יש דתיים שהתעדכנו בחדשות מרעישות רק במוצאי השבת או במוצאי החג, כמובן, אך לא פעם מוצאים שומרי המצוות דרכים להתעדכן במהלך השבת או החגים, גם בלי להדליק את הרדיו, הטלוויזיה או הטלפון. ברחבי הארץ התעדכנו שומרי שבת בחדשות באמצעות שכניהם, וגם ביישובים דתיים, משרתי המילואים או אנשי כוחות הביטחון סיפרו לחבריהם בבתי הכנסת על אירועים חדשותיים שקרו בשבת או בחג.
6 צפייה בגלריה
מפקד חיל האוויר תומר בר לצד הרמטכ"ל הרצי הלוי בבור בקריה, במהלך התקיפה באיראן בשבת שעברה
(צילום: דובר צה"ל)
במהלך המלחמה היו חילונים שתלו בקרבת מעליות בבניינים מודעות שבישרו לשכניהם הדתיים על שחרור חטופים במבצע צבאי או על חיסול בכיר בארגון טרור, כדי לשמח אותם. היו במגזר הדתי ובמגזר החרדי קולות שהסתייגו מכך, בין השאר מאחר שמודעות כאלה גורמות הנאה מחילול שבת של יהודי, שנחשבת דבר אסור מבחינה הלכתית.
הרב נתנאל הלפרין: "אחרי 7.10 הבינו שיש מגזר של מאות אלפים שאין איך להעביר להם מידע בשבתות. לשם הדגמה, בעיר אופקים במהלך הטבח, היה בית כנסת של מאות מתפללים שחגגו את שמחת תורה בריקודים כי הם פשוט לא ידעו מה קורה בחלק אחר של העיר"
חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה סיפרה בחשבון ה-X שלה: "יש לנו שכן יקר, לחם במלחמת יום כיפור, שאני קוראת לו 'איציק חדשות מתפרצות'. כל פעם שקורה משהו, קופץ אלינו לעדכן". אחרים סיפרו על חברים מהמילואים שמסרו פרטים במהלך שמירה משותפת. על שחרור ארבעת החטופים משבי חמאס במבצע ארנון עודכן שר הפנים משה ארבל משכנו, חבר הכנסת רון כץ, שהוזמן אליו לסעודת שבת. במשפחות שבהן לא כולם דתיים, לא פעם עדכנו חלק מבני המשפחה את שאר אנשי הבית ובתוך זמן קצר השמועה הופצה.
6 צפייה בגלריה
אחת המודעות שנתלו בעקבות חילוץ ארבעת החטופים ביוני. מתוך הרשתות החברתיות
(שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
הרב דוד סתיוצילום: גיא אנטויו"ר ארגון רבני צֹהר, הרב דוד סתיו, התייחס לסוגיית עדכון שומרי השבת בחדשות דרך קרוביהם או שכניהם ואמר כי על פי ההלכה "אדם ששמע חדשות בהיתר, כגון שזה במסגרת תפקידו, רשאי לספר לאחרים מה ששמע ובלבד שהבשורה משמחת, כמו שחרור שבויים, הריגת נסראללה וכדומה. אין לספר בשורות מצערות. לא ראוי לשאול אדם ששמע חדשות באיסור מה חדש, אלא אם זה לצורך".
שיחות עם הרבנים
מתברר כי שומרי שבת מקבלים את העדכונים החשובים לא רק במקומות שבהם מתגוררים יחד חילונים ודתיים. גם בריכוזים החרדיים, שם לא גרים חילונים בסמיכות לדתיים, יש דרכים למסור לציבור על פי ההלכה עדכונים בעלי חשיבות. הרב נפתלי הלפרין, ראש תחום הלכה באיחוד הצלה, עדכן בעצמו את בתי הרבנים החרדים הבכירים על התקיפה באיראן בשבת ועל ההיערכות לאפשרות של תגובה כלפי ישראל, דרך מערכת חירום שנבנתה בעצת הרבנים ופיקוד העורף.
6 צפייה בגלריה
סריקות של כוחות משטרה באופקים בעקבות מתקפת המחבלים ב-7 באוקטובר 2023. לא כולם ידעו מה קורה
(צילום: אילנה קוריאל)
"במערכת הביטחון ופיקוד העורף עבדו קשה כדי למצוא דרכים להעביר מידע לכלל האוכלוסייה, מתי להיכנס למרחב מוגן ועוד", הוא אומר. "אחרי 7.10 הבינו שיש מגזר של מאות אלפים שאין איך להעביר להם מידע בשבתות. לשם הדגמה, בעיר אופקים במהלך הטבח, היה בית כנסת של מאות מתפללים שחגגו את שמחת תורה בריקודים כי הם פשוט לא ידעו מה קורה בחלק אחר של העיר. אז חוץ מהאזעקות, שבהן הם נכנסו לממ"ד, לקח להם הרבה זמן להבין מה קורה. אז הוצפה הבעיה".
לדבריו, "זה עלה על שולחננו בדיונים עם פיקוד העורף וחשבנו מה לעשות. הבנו ששומרי השבת, בעיקר החרדים, משתייכים לקהילות מגובשות. יש הרבה אנשים, מאות או אלפים, שנמצאים ביחד במרכזי כינוס. כולם נמצאים בבית הכנסת או בבית המדרש, ואם נודיע שם, בתוך זמן קצר כולם ידעו, כי כל אחד יודיע לבני המשפחה שלו. כל שמועה רצה כמו וירוס. למשל בעיר כמו בני ברק – מספיק שבשבת תעביר מידע מעניין לכמה אנשים וכל העיר תדע מזה, כי כולם הולכים לבית הכנסת, פוגשים אחד את השני, והמידע מופץ מהר מאוד. דבר חשוב נוסף הוא ההבנה שאם ההנהגה הרבנית תיתן הוראה – רוב גדול של הציבור ימלא אותה. אם תגיע לאדם הנכון שיורה אפילו לסגור את בית הכנסת ולחזור הביתה – כולם יקשיבו לו".
תיעוד: רגע החילוץ של נועה ארגמני. גם זה קרה בשבת
(צילום: דוברות מג"ב)
תיעוד של חילוץ החטופים אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו
(צילום: דוברות המשטרה)
בשיחות בין הרבנים לאנשי פיקוד העורף מצאו את הפתרון בדמות מתנדבי איחוד הצלה, שנמצאים בבתי הכנסת בריכוזים החרדיים וזמינים להודעות בשבת. "לארגון יש אלפי מתנדבים עם ביפר גם בשבתות ובחגים, והם פזורים בקהילה. אנחנו יכולים בלחיצת כפתור להעביר את המסר לכולם במהירות", מסביר הרב הלפרין. "בפיקוד העורף היו קשובים מאוד, יצרנו איתם שיתוף פעולה והם משתמשים במערכת שלנו כדי להעביר כל הודעה. סגרנו עם ראשי הקהילות החרדיות, הפגישה עם פיקוד העורף הייתה עם הרב דוב לנדו אצלו בבית, נפגשנו עם רבנים נוספים מהזרם הליטאי ועם האדמו"רים של החסידויות, מכולם קיבלנו גיבוי מלא וכך זה עובד".
"יש בתי רבנים שאצלם יודעים שאם יש שיחה ממני צריך לענות", אומר הלפרין. "בשבת האחרונה, כשהייתה תקיפה באיראן, קיבלתי שיחת טלפון בשבת בבוקר מפיקוד העורף. שיחת הטלפון הייתה כדי לעדכן, עדיין לא היו הגבלות באותו שלב. אבל כן הודיעו שצריך להיות מוכנים לאפשרות שתהיה תקיפת נגד, וצריך לפזר את המתפללים. נערכנו למצב בהתאם. הודענו לרבנים. אני אישית באתי באמצע התפילה לרבני בתי הכנסת, הם הלכו איתי לצד והודעתי להם מה קרה. הרב יצחק זילברשטיין אמר שזה דבר חשוב מאוד וישר אמר לכל הציבור לקרוא תהילים, וכך בתוך דקות כולם ידעו שקרה משהו".
6 צפייה בגלריה
הרב נפתלי הלפרין. "יש בתי רבנים שאצלם יודעים שאם יש שיחה ממני צריך לענות"
(צילום: איחוד הצלה)
הוא מוסיף ומספר: "אמרנו לרבנים באחת הפגישות, 'אי אפשר להעביר רכב עם רמקול, רכב נוסע בשבת זה לא דבר דבר ראוי בתוך עיר חרדית'. הרב זילברשטיין הורה לנו להכין רכב עם רמקולים מראש, לצאת ברחבי העיר ולהקריא הוראות, ולומר שהן מטעם הרבנים ופיקוד העורף, כך שיתקבלו בלי התנגדות – והיינו מוכנים עם כל אלה בשבת האחרונה למקרה שהתקיפה תגרור תגובה שתדרוש היערכות בעורף".
הרב הלפרין מודה שהמערכת עדיין לא מושלמת. "יש לנו מחשבות איך להודיע על ביטול מצב חירום. לזה כבר אי אפשר לקרוא פיקוח נפש, לכן צריך לחשוב איך לומר לאנשים שאפשר לצאת מהמרחב המוגן או לא לשהות בקרבתו. עובדים על זה כל הזמן", הוא מציין.
