במסגרת נסיעותיו לחו"ל, במיוחד לאסיה, נשאל אוהד טופור שוב ושוב למה היהודים מצליחים בעסקים. "כמומחה לפיננסים, אני רגיל ששואלים אותי מה הצפי לשינויים בריבית, מה המצב הכלכלי של מדינות שונות ומה הנתונים מלמדים על הצפי שלהן לעתיד. אבל במיוחד באסיה, אני נשאל שוב ושוב גם לגבי ההצלחה של יהודים", מספר טופור (44), מייסד ויו"ר חברת ההשקעות הבינלאומית TCK, שיש לה משרדים בקוריאה הדרומית ובבריטניה.
- בין רבי אליעזר לרפורמה המשפטית: מי מנסה למוטט את קירות בית המדרש?/ פרופ' רוחמה וייס
מה ענית?
"בחרתי לענות את מה שהיה נראה לי הכי מיוחד – בכמה מקרים הסברתי על החינוך, פעמים אחרות ציינתי שזה קשור למשפחתיות. אבל השאלה הזו חזרה שוב ושוב. כשהתחילה מגפת הקורונה לא יכולתי לטוס כרגיל, ומכיוון שהנושא דרש תשובה מסודרת יותר, השקעתי חודשים במחקר שקושר בין הערכים המרכזיים של התרבות היהודית, לבין הצלחה".
טופור הגיע למסקנה ששורשי ההצלחה נעוצים בתרבות היהודית ובשיטת החינוך היהודית, שיש בהן ייחודיות. בתרבות היהודית בכלל, ובתלמוד בפרט, יש מסורת של למדנים, והלימוד חשוב גם כערך משפחתי – אבל נקודה חשובה במיוחד היא שהלימוד נמשך כל החיים, ובכתבי חז"ל גם נאמר: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם".
6 צפייה בגלריה
אוהד טופור. "הערכים הבסיסיים בתרבות היהודית מעודדים אנשים להצליח"
(צילום: בית ההשקעות TCK)
תזה נוספת שעולה מהמחקר היא שהחשיבה היהודית היא גם לעומתית, וכוללת קריאת תיגר על האדם שאיתו לומדים וגם על החכמים בדורות הקודמים. האווירה התרבותית הזאת, הוא מראה, מתקשרת להצלחה בעסקים.
טופור מציין כי הגישה הזו חלחלה עד לצה"ל. כידוע, ב-1973 אגף המודיעין בצה"ל כשל ולא הבין שמלחמת יום הכיפורים עומדת לפרוץ. בתום הקרבות, הוחלט להקים את "מחלקת הבקרה" – יחידה קטנה באגף המודיעין שתפקידה לבחון את תוצרי המודיעין ולאמץ את שיטת "איפכא מסתברא" (מארמית: ההפך מסתבר), וכמו בתלמוד הבבלי – להציע לבחון דעה הפוכה.
לסייע נגד אנטישמיות
המחקר של טופור הפך לספר בשם "מאסטרים – 10 העקרונות החשובים ביותר מהתרבות היהודית להצלחה בניהול ובמנהיגות, בעסקים ובחיים" (הוצאת מטר, זמין גם להאזנה ב-Storytel), שלדבריו "יעניק לישראלים לא גאווה שטחית, אלא הבנה אמיתית שהתרבות היהודית היא מערכת הפעלה שגורמת להצלחה". הוא מוסיף כי "צריך להבין שגם אם קשה לנו לראות את זה מבפנים, התרבות שלנו שונה מאוד מתרבויות אחרות".
6 צפייה בגלריה
לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל. "מבין 30 האנשים העשירים בעולם, כ-30% הם יהודים או ממוצא יהודי – כלומר פי 166 מחלקם היחסי באוכלוסייה"
(צילום: AP)
כשטופור היה בן 4, משפחתו עברה לארצות הברית, ואחרי כשש שנים הם חזרו לישראל. "גדלתי בתל אביב, בסביבה חילונית, אבל בבית שהעריך את המסורת והחגים", הוא מספר. "בהמשך שירתּי בחיל המודיעין, למדתי כלכלה באוניברסיטת תל אביב ומִנהל עסקים בסטנפורד. זה המאסטר במנהל שהיה הכי קשה להתקבל אליו באמריקה, עם חבר'ה מוכשרים מכל העולם. שם לא עלתה השאלה האם יהודים פועלים או חושבים אחרת בתחום העסקי".
"הבנתי שאם הספר יתורגם לשפה לא אסייתית, יהיה צורך לעדכן את פרק הפתיח, כדי לא לעודד אנטישמיות. חשוב לי לציין שהספר נכתב מראש עם רגישות לנושא, והוא כתוב בצורה מאוד הסברתית וניטרלית עם נימוקים שכל אחד יכול לאמץ"
לדבריו, "כשהתחלתי לעבוד באסיה, לעומת זאת, הרגשתי מיד שהנחת היסוד של הציבור היא שהיהודים חכמים במיוחד ומצליחים מאוד בעסקים".
עד כמה זה נכון?
"נוסף על פרסי הנובל, ידעתי כמובן שיש יהודים שייסדו חברות מצליחות ברמה עולמית, אבל כשהפכתי את הסוגיה למחקר, הנתונים שאספתי הדהימו אותי – מתוך כ-8 מיליארד אנשים על כדור הארץ, פחות מ-20 מיליון הם יהודים, כלומר פחות מ-0.25 אחוז. אבל על פי פורבס, מבין 30 האנשים העשירים בעולם, כ-30% הם יהודים או ממוצא יהודי – כלומר פי 166 מחלקם היחסי באוכלוסייה".
בפתיח לספרו מופיעה רשימה של תאגידי ענק שבהם המייסדים, או לפחות אחד מהם, ממוצא יהודי. כאלה הם לדוגמה גולדמן זקס וליהמן ברדרס מתחום הפיננסים; גוגל, פייסבוק, וגם ווטסאפ מעולם הטכנולוגיה; האגן דאז, דנונה, בן אנד ג'ריס וסטארבקס מענף המזון; ליווייס, גאפ, ראלף לורן וגאנט מתחום ההלבשה – ובספר יש פירוט של עוד עשרות חברות ותאגידים מצליחים.
"השמות והמספרים האלה נותנים תמונה כל כך חד-משמעית וברורה, עד שהבנתי שאם הספר יתורגם לשפה לא אסייתית, יהיה צורך לעדכן את פרק הפתיח, כדי לא לעודד אנטישמיות", הוא מוסיף. "חשוב לי לציין שהספר נכתב מראש עם רגישות לנושא, והוא כתוב בצורה מאוד הסברתית וניטרלית עם נימוקים שכל אחד יכול לאמץ. לכן אנשי עסקים שאיתם דיברתי אמרו שהספר עשוי דווקא לסייע נגד אנטישמיות".
"רוצים שהילדים יצליחו כמו היהודים"
טופור מציין כי יש הבדל עצום בין שאר העולם לאסיה, ביחס להצלחה של היהודים. בעוד יש מקומות רבים שבהם מדובר במצב שיכול לייצר קנאה, באסיה מתייחסים להצלחה של היהודים כעובדה ברורה וחיובית – מה שמזכיר את הביטוי "קנאת סופרים תרבה חוכמה", שמקורו בתלמוד הבבלי. "זה לא גורם שם לשנאת יהודים, אלא לרצון להבין את הסיבות. אינספור פעמים, במזרח בכלל ובקוריאה בפרט, אומרים לי: 'אנחנו רוצים ללמוד מכם, ולחנך את הילדים שלנו כדי שהם יצליחו כמו היהודים'".
בישראל דווקא הציעו בשנים האחרונות לאמץ את שיטת החינוך הקוריאנית.
"ההשקעה בחינוך של הילדים בקוריאה הדרומית היא עצומה. הילדים לומדים כל יום עד שעות מאוחרות. ההורים לוחצים עליהם להצטיין בלימודים, וזו לטענתם גם הסיבה שהילודה אצלם היא מהנמוכות בעולם – ההורים משקיעים את האנרגיה והכסף במספר קטן יותר של ילדים. אבל כשהם בודקים את התוצאות, הם רואים שהיהודים מצליחים במיוחד".
"אני לא טוען שההצלחה נובעת מהדת או המצוות, אלא מהתרבות היהודית. זו תרבות שמייצרת מצוינות, בגלל הערכים הבסיסיים ביותר שלה – כמו זריזות וישירות, שמירה על הרמוניה במשפחה, העצמה קהילתית, התמדה ועקביות, גמישות והסתגלות"
אז מה עושה את ההבדל?
"יש פתגם סיני מפורסם שאומר: 'המסמר שבולט יותר הוא הראשון לקבל את מכת הפטיש'. זו תרבות שמגיעה מהפילוסוף הסיני קונפוציוס, שמחנכת להרמוניה וסדר – אל תתבלטו, אל תתווכחו, תספגו מידע. המורה או המנהל הם בראש ההיררכיה, ולכן הרעיון הוא שבכלל לא מתווכחים. זה שונה מאוד מהתפיסה הרווחת אצל יהודים, כמובן".
ההצלחה קשורה לתרבות, לא למצוות
אם ההצלחה של יהודים מתקשרת למסורת היהודית, השאלה המתבקשת היא מדוע ברשימת העשירים ומייסדי תאגידי הענק אין דתיים וחרדים רבים, אלא מדובר ביהודים עם זיקה חלקית למסורת. "אני לא טוען שההצלחה נובעת מהדת או המצוות, אלא מהתרבות היהודית שעוטפת אותך כמו אוויר", מבהיר טופור. "זו תרבות שעברה בין הדורות וכוללת דרכי חשיבה, אידיאלים, סדרי עדיפויות ודברים רבים שאינם קשורים ישירות לאמונה".
הוא מציין כי "זו תרבות שמייצרת מצוינות, בגלל הערכים הבסיסיים ביותר שלה – כמו למשל זריזות וישירות, שמירה על הרמוניה במשפחה, העצמה קהילתית, התמדה ועקביות, גמישות והסתגלות ועוד עקרונות שכל אחד מהם הוא פרק בספר, שמבהיר בצורה פרקטית את מקורות דרך המחשבה והערכים שייצרה התרבות היהודית, ואיך כל אחד יכול ליישם אותם כדי להצליח".
זה לא מסתדר עם ההישגים של תלמידי ישראל במבחני ידע בינלאומיים.
"יש לי ילדה בגן וילדה בכיתה ד'. אני מכיר את מערכת החינוך בארץ ואני לא טוען שהיא לא טובה, אבל היא בטח בסיסית יותר מדרום קוריאה, שם הלימודים אינטנסיביים והתחרות מגיעה לגבהים שקשה להאמין. ועדיין – עם היזמות והנחישות פה, כלכלת ישראל שועטת קדימה זה כמה עשורים בצורה יוצאת דופן, וזה נוצר על ידי אנשים שעברו את מערכת החינוך בארץ. עד כדי כך שישראל לאחרונה עקפה מדינות כמו גרמניה בתוצר לנפש".
אז איך זה קורה?
"בארץ מערכת הסינון עובדת, והחזקים והמוצלחים מנותבים למקומות הנכונים. מעבר לזה, חלק קריטי הוא החינוך הלא-פורמלי שכולל את תנועות הנוער. בישראל מרגילים את הילדים מגיל צעיר לקבל אחריות, אפילו לפני הצבא. בתנועת הצופים בארה"ב רואים אנשים בוגרים שאחראים על החניכים. בארץ, לעומת זאת, המדריכים בתנועות הם נערים ונערות בכיתה י', שבלי שום מבוגר לידם מקבלים אחריות על ילדים שצעירים מהם. כשאני מספר את זה לאורחים מחו"ל, הם מתקשים להאמין".
מה המסקנות שאתה מנסה להנחיל לאנשים מחו"ל?
"שאין סיבות נסתרות להצלחה של היהודים, אלא תכונות ודרכי התנהגות שנוצרו מתרבות. כמעט כל אחד יכול להשתמש בעקרונות של התרבות היהודית כדי להצליח. משה רבנו, למשל, גדל עם לקות בדיבור ועם חוסר באמונה עצמית. אבל כשאתה בוחן את ההתנהגות שלו, את מה שהוא עבר, אתה מבין שלא משנה מי ההורים שלך ומי אתה – אתה יכול להפוך לגיבור של עם, למנהיג שמוציא את העם ממצרים. האידיאלים בתרבות היהודית מעודדים התנהגות מסוימת שמעודדת אנשים להצליח".
