ימים מתישים עוברים על הרב ד"ר עידו פכטר, ראש תחום רבנים וקהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה. אני משוחח איתו אחרי צאתו מדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לגבי הצעת החוק לשינוי אופן בחירת רבנים מקומיים – דיון שהוא מתאר כ"מייאש מאוד". כמי שנחשב לרב ליברלי, מהלכי הממשלה הנוכחית בתחום יחסי דת-מדינה מדירים שינה מעיניו.
יש מי שמרגישים שקולם של הרבנים לא נשמע מספיק בנושא צמצום עילת הסבירות, אבל בנושא הזה, פכטר חש שרבנים ורבניות לא מעטים דווקא עשו כל שביכולתם כדי לקדם הסכמה רחבה: "בקרב הרבנים המתונים כן היו קריאות להגיע להסכמות ולפשרות, כי הם רואים את אחדות ישראל כערך נעלה. הם לא מעוניינים להשליט בכוח הכרעות ועמדות על הצד השני".
4 צפייה בגלריה
הרב ד"ר עידו פכטר. "תורה לא יכולה להגיע לציבור על ידי כפייה והנחתה מלמעלה"
(צילום: לירון מולדובן)
בין הרבנים שקראו להסכמה רחבה אפשר למנות בין השאר את הרב יעקב מדן והרב דוד סתיו, כמו גם את פכטר בעצמו. "צירפתי את חתימתי לעצומה, והייתה עצרת בכותל בעד הסכמה רחבה שהיו שותפים לה רבנים ורבניות. מאחר שאין נציגות פוליטית ישירה לפלג המתון בציונות הדתית, הקול שלו ממילא מקבל פחות תהודה בתקשורת. באופן כללי יש בעיה שקולות מתונים וממלכתיים פחות נשמעים בתקשורת", הוא מעיר.
"בנושא של מינוי רבנים, אנחנו רואים עכשיו שהממשלה חותרת להשתלט על כל תפקידי הרבנות בישראל, ולמסור הכול בידי ש"ס. דווקא בזמן כזה, חשוב שתהיה יותר ביקורת עליה מצד בג"ץ"
צמצום עילת הסבירות עלול לדעתך להשפיע בצורה שלילית על נושאים שקשורים ליחסי דת-מדינה, כמו בחירת רבנים מקומיים?
"צמצום עילת הסבירות נוגע בעניין של מינויים בכלל, וממנו נגזרים גם מינויים בכל תחומי דת ומדינה. ככל שנוריד את מידת הביקורת והפיקוח על הממשלה בעניין מינויים, זה ישפיע גם על מינויים בתחום הדת. בהחלט עלולים לראות תופעות בעייתיות, מינויים לא ראויים של מקורבים וכדומה. מה גם שבג"ץ מתערב לאורך השנים בנושאים שקשורים לזכויות נשים, למשל לטובת הרבנית לאה שקדיאל שהייתה האישה הראשונה שנבחרה לכהן כחברה במועצה דתית. בג"ץ לא השתמש שם באופן מפורש בעילת הסבירות, אבל רוח דומה שרתה על פסיקתו, ומעל הכול צריך להתבונן במגמה. בנושא של מינוי רבנים, אנחנו רואים עכשיו שהממשלה חותרת להשתלט על כל תפקידי הרבנות בישראל, ולמסור הכול בידי ש"ס. דווקא בזמן כזה, חשוב שתהיה יותר ביקורת עליה מצד בג"ץ".
4 צפייה בגלריה
הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו לצד השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי
(צילום: אלעד זגמן, ענבה – לע"מ)
"הכול הפך לפארסה"
הצעת החוק של חברי הכנסת ארז מלול (ש"ס) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית), שאושרה בקריאה טרומית וכעת מכינים אותה לקריאה ראשונה, טורדת את מנוחתם של הרב פכטר ושל הדתיים הליברליים. ההצעה מבקשת בין השאר לשנות את הרכב בחירת רבני הערים, ולהוסיף לוועדה הבוחרת אותם את נציגי מועצת הרבנות הראשית (נוסף על נציגים שממנה השר לשירותי דת ונמצאים בוועדה). התוצאה היא שיהיה בגוף הבוחר רוב לנציגי הממסד הדתי והעסקנים הפוליטיים, במקום המצב כיום, שבו חברי מועצת הרשות המקומית מהווים את הרוב המכריע בוועדה. לפי נוסח מעודכן, שהניח על שולחן ועדת החוקה היו"ר שמחה רוטמן, מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יהיו חברים בה.
"לפי תקנות שהעביר בזמנו מתן כהנא, יש למועצת העיר רוב מוחלט בוועדה הבוחרת את רב העיר. כלומר, מועצת העיר בוחרת רב שמתאים לעיר (כמובן רב שיש לו הסמכה וכשירות לתפקיד). הצעת החוק הנוכחית רוצה לשנות את מאזן הכוח, כך שהכוח המרכזי, למעלה מחמישים אחוז, יהיה של המשרד לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית", מסביר פכטר. "כך יכולים להיבחר רבנים בניגוד לדעת מועצת העיר ורצון התושבים. זה יאפשר להנחית עליהם רב מלמעלה".
"הפוליטיקה השתלטה על הבחירות לרבנות הראשית באופן שמעורר דאגה מאוד. זה מזכיר את מה שהגמרא מתארת על הכהנים בבית שני, שמינו את מקורביהם, את בני המשפחה שלהם, והשתלטו על הכהונה"
"יותר מזה, רוצים שהרב יהיה כפוף להחלטות מועצת הרבנות הראשית", הוא מדגיש. "למשל, אם הרבנות הראשית מחליטה שאסור לעלות להר הבית, לרב העיר יהיה אסור לקרוא לאנשים לעלות להר הבית, גם אם דעתו שונה. לפי ההצעה, כל מי שרוצה לקבל כשירות לכהן כרב עיר, יצטרך לחתום על תצהיר שלפיו הוא נאמן להחלטות הרבנות הראשית. הרבנות הראשית תוכל לפי החוק גם למנות נציב תלונות על רבנים, יחד עם השר, ותוכל להדיח רבני ערים שהיא רואה לנכון להדיח".
לדבריו, "יש כאן ניסיון להשתלטות מוחלטת על כל שדרת הרבנות בישראל, וזה נוגע גם לרבני שכונות ורבנים אזוריים, שגם הם ייבחרו על ידי המשרד לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית. דרך המינויים הזו מנוגדת למודל שתמיד היה נהוג במסורת ישראל, ובו אנחנו מאמינים, שלפיו הרבנות צריכה לצמוח מלמטה – שהקהילה ממנה את הרב והוא מקובל עליה".
אתה מאוכזב ממפלגת "הציונות הדתית" שנותנת יד למהלך הזה?
"לא רק שאני מאוכזב מחוסר הפעולה נגד ההשתלטות של ש"ס על תפקידי הרבנות, אלא שאני מאוכזב משיתוף הפעולה שלהם. הצעת החוק תפגע בציונות הדתית. הם סגרו דיל עם ש"ס שמן הסתם כמה מקומות יקבלו רבנים דתיים לאומיים, אבל אני לא מבין איך מפלגה שקוראת לעצמה הציונות הדתית הופכת את הרבנות למוסד שנשלט בידי ש"ס החרדית. זה חורבן הרבנות. גם רבנים יוצאי ישיבת 'מרכז הרב', מהשמרנים בין הדתיים הלאומיים, יוצאים נגד הדבר הזה. זה יביא להרחקת עם ישראל מהתורה".
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה ואחד מיוזמי הצעת חוק שירותי הדת היהודיים, בחר שלא להתייחס לטענות המועלות בכתבה. אתמול (יום ג') בדיון בוועדה אמר רוטמן בין השאר: "נבהיר שבכל מקום שבו ניתנת סמכות לרבנות הראשית, מדובר בשיקול דעתה ההלכתי הבלעדי. הרבנות הראשית היא זו שנותנת הסמכה לאדם ספציפי אם הוא ראוי להיות רב בישראל. כדי שחס ושלום לא יהיה ספק למישהו שיש לבג"ץ שיקול דעת בשאלה הזו, נבהיר בחוק שזה שיקול דעתה הבלעדי".
מה אתה חושב כשאתה מסתכל מהצד על הבחירות לרבנות הראשית, שנדחו בינתיים? נשמע שהתחרות על הרב הראשי הספרדי היא בין אח של דרעי, אבא של עמיחי אליהו ואח של הראשון לציון הנוכחי.
"הכול הפך להיות פארסה. הפוליטיקה השתלטה על זה באופן שמעורר דאגה מאוד. זה מזכיר את מה שהגמרא מתארת על הכהנים בבית שני, שמינו את מקורביהם, את בני המשפחה שלהם, והשתלטו על הכהונה. גם במועצת הרבנות הראשית זה קיים. וזה קורה בלי בושה. התוצאה היא שבעשורים האחרונים אין לנו גדולי דור עם כתפיים הלכתיות רחבות ברבנות הראשית, שיכולים להירתם לאתגרים ההלכתיים של התקופה. זה לא רק אני אומר, רבנים גדולים וחשובים מלינים על כך. הרבנות הראשית רחוקה מאוד מהחזון שצפה לה מייסדה, הרב קוק".
נגד הנחתת רבנים מלמעלה
בעוד הציבור החילוני אדיש ברובו לבחירות ברבנות, אף שלרבנות יש השפעה גם על חייהם של חילונים רבים – בפרט לגבי נישואים וגירושים – פכטר היה מצפה ממפלגת "הציונות הדתית" לפעול למען הערכים של הציבור שהיא מתיימרת לייצג. "הציונות הדתית היא היחידה שרואה ברבנות הראשית מוסד חשוב באמת, ובמשמרת הזו, עם כל כך הרבה מנדטים, שולחים את הרבנות לאבדון. זה חילול השם נורא ואיום", הוא אומר בכאב.
4 צפייה בגלריה
ח"כ מתן כהנא. הממשלה מנסה לבטל מהלכים שהוביל בימיו במשרד לשירותי דת
(צילום: יואב דודקביץ')
בהצעת החוק של מלול ורוטמן לגבי מינוי רבנים מקומיים יש סעיפים נוספים שמפריעים לו: "הצעת החוק הזו רוצה גם לבטל את עניין קציבת הכהונה. על פי התקנות הנוכחיות כהונת רבני ערים היא לעשר שנים, ואחר כך על רב העיר לעמוד לבחירה מחודשת. הרי בעשר שנים עיר יכולה להשתנות לחלוטין, אבל עכשיו רוצים ליצור שוב מצב שבו רב יוכל להישאר בתפקידו לכל החיים, ועוד אחרי שהוא הונחת מלמעלה. זה הרס הרבנות בעם ישראל".
"כיהנתי תשע שנים כרב קהילה ברמת פולג בנתניה", הוא אומר בנימה אישית, "הקהילה בחרה בי, ולכן הייתי מחויב אליה והקשבתי לה. תורה לא יכולה להגיע לציבור על ידי כפייה והנחתה מלמעלה. צריך שיהיו קשב וכבוד, ואלה מגיעים על ידי כך שלא כופים דברים על אנשים, אלא שהאנשים בוחרים ומעורבים".
מה דעתך על הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה" של יהדות התורה, שבינתיים לפי הודעת הליכוד הוקפאה?
"זה שמכירים בערך לימוד תורה לא סותר את העובדה שצריך להתגייס ולשרת את כלל הציבור. אני עצמי למדתי תורה, כיהנתי כרב ועם זאת שירתּי בשירות צבאי קרבי ועשיתי מילואים לא מעט שנים. בעיניי שורש הבעיה היא שהחרדים דורשים שהמדינה תכיר בערך לימוד התורה, אבל בשום מקום לא ראיתי שלומדי התורה צריכים להכיר בחשיבות המדינה. אין כאן באמת שותפות. יש כאן מהלך חד-צדדי, שהם מצפים שהמדינה תכיר בהם ובערך של מה שהם עושים, בלי שהם מכירים במדינת ישראל. מבחינת אידיאולוגיה זה נראה כאילו הם מתנהלים בשלטון זר ומנוכר, בלי שותפות ובלי אחריות קולקטיבית".
