אחרי מסע של שנות נדודים ארוכות, שברובן היה חבוי מעין הציבור, קודקס ששון חזר היום (ה') הביתה. ספר התנ"ך העתיק השלם ביותר נחת הבוקר בישראל – וכבר בשבוע הבא הוא יוצג לעיני הציבור בתצוגת הקבע של "אנו – מוזיאון העם היהודי" בתל אביב.
כשהגיע רגע האמת, הוכנס קודקס ששון למזוודה מאובטחת, ועלה למטוס מניו יורק בליווי של אנשי המוזיאון ומאבטחים. בטיסת "אל על" הוקרן סרט קצר שהסביר לנוסעים על ה"אורח" המיוחד שהצטרף לטיסה – הכרזה שזכתה למחיאות כפיים רבות מצד הנוסעים.
עשרות בני אדם קיבלו את פני ספר התנ"ך העתיק בנתב"ג, כמו גם גיבור ישראל אביגדור קהלני, מאמן נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל אופיר חיים והזמר והשחקן שולי רנד. משם הוא יצא בשיירה מאובטחת לעבר המוזיאון, שם יטפלו בו ויכינו אותו לקראת התצוגה במוזיאון "אנו".
קודקס ששון (או: כתר ששון) נכתב בתקופה שבין סוף המאה התשיעית לתחילת המאה העשירית במרחב המוסלמי של אותה תקופה, שהשתרע באזור דרום סוריה. מעל הפסוקים ומתחתיהם מופיעות הערות שכתבו חכמי המסורה – הערות שמסבירות איך יש להעתיק את ספר התנ"ך בצורה נכונה – היכן מתחילים פסוקים, והנחיות ניקוד.
רכישת התנ"ך העתיק, ששבר שיא כספר העתיק שנמכר במחיר הגבוה ביותר, עוררה לתחייה מחדש את הספר שהיה במשך שנים רבות סוד שעבר מפה לאוזן. כמעט 800 עמודי קלף כרוכים יחדיו, שעליהם כתובים בכתב יד ספרי התנ"ך, כמעט כפי שאנחנו מכירים כיום. כדי להבין עד כמה מדובר בפריט ייחודי ויוצא דופן, צריך לעקוב אחרי ההתפתלויות השונות שהוא עבר.
המסע לארץ ישראל
במהלך השנים עבר ספר התנ"ך העתיק מיד ליד. כל העברה כזאת תועדה בעמודים האחוריים של התנ"ך, כולל אזהרות חוזרות ונשנות שמי שימכור את הספר – יקולל. במאה ה-12 ניתן הספר במתנה לבית כנסת בעיר מקסין, כיום מקדה, בצפון סוריה. במשך עשרות שנים נשמר ספר התנ"ך בבית הכנסת של הקהילה היהודית בעיר. לא הרבה ידוע על אותה קהילה, אך ישנן הערכות שמדובר בקהילה של יהודים מגלות אשור – הגלות שבה עשרה שבטים של בני ישראל הוגלו בידי ממלכת אשור.
הטיסה של קודקס ששון
(צילום: אנו – מוזיאון העם היהודי)
העדות האחרונה שמופיעה בספר התנ"ך היא מתחילת המאה ה-14, אז ניתן ספר התנ"ך לסלמן אבן אבי-אלפכר, "עד שייבנה בית הכנסת" במקסין. ההשערות הן שבית הכנסת של הקהילה, וכנראה גם הקהילה כולה, נהרסו במהלך פשיטה של שבטים מונגוליים במזרח התיכון.
מאז המאה ה-14 ועד ל-1929, קודקס ששון נעלם מעל פני האדמה. באותה שנה פנה אדם מאנקרה אל אהרון פריימן, שהיה אחראי על אוסף כתבי היד של הברון רוטשילד, והציע לו לקנות את אותו ספר תנ"ך עתיק. רוטשילד החליט שלא לקנות את הספר, אבל הציע לחברו דוד ששון לרכוש את האוצר היקר. ששון רכש את הספר בכמעט חצי מהמחיר המבוקש – כ-380 אלף פאונד. הוא פנה לחוקר בכיר מאותה תקופה שקבע את התיארוך של הספר.
השנים חלפו וילדיו של ששון מכרו את הקודקס, כמו גם כתבי יד אחרים, לקרן הפנסיה של עובדי הרכבת הבריטית. הקרן הביאה את הספר למשמר בספרייה הלאומית הבריטית – וב-1982 הוא הוצג לציבור למשך זמן קצר. מאז, במשך כמעט שישה עשורים, קודקס ששון נשאר מתחת לאדמה, כמו סוד שמור.
במהלך הזמן הזה הוא החליף שוב ידיים, ונעשה בו מחקר קצר ובדיקת פחמן שאימתה שהספר נכתב בסוף המאה התשיעית עד תחילת המאה העשירית, מה שהקנה לו את התואר התנ"ך העתיק בעולם שהשתמר כמעט בשלמותו. בשנה שעברה הספר הגיע לבית המכירות סותבי'ס – וכאן מתחיל המסע הקצר של קודקס ששון למשכן הקבע בישראל.
"כאילו היה צריך להיות פה כל הזמן"
כשקודקס ששון הגיע בשנית אל סותבי'ס קיבלה אותו לידיה ד"ר שרון ליברמן-מינץ, יועצת בכירה בבית המכירות, וההתרגשות הייתה ניכרת. "לעם היהודי יש אוצרות רבים, חלק מהם הייתה לנו ההזדמנות למכור. אבל לתלמוד במבורג, למשל, היו עוד 11 עותקים, והיו עוד מחזורים – אבל יש רק תנ"ך עתיק עברי אחד כמעט שלם. זה מה שגרם לכולם להתפעל ולהתרשם", סיפרה ליברמן-מינץ.
6 צפייה בגלריה
"ביממה הראשונה כולם אמרו לי 'עבדו עלייך, אף אחד לא שמע על זה'". קודקס ששון
(צילום: יהונתן בניה)
בבית המכירות יצאו לסיבוב תצוגה עם קודקס ששון – וכך נוצר הקשר עם מוזיאון אנו, קשר שהוביל לעלייה של ספר התנ"ך לארץ. "ערב אחד התקשרה אליי חברתי מסותבי'ס שרון ושאלה אם אני רוצה להציג את התנ"ך הכי עתיק בהיסטוריה", סיפרה ד"ר אורית שחם-גובר, האוצרת הראשית של מוזיאון אנו.
"לא היה לי שמץ של מושג מה זה התנ"ך הזה, והתחלתי לשאול אנשים מה הם יודעים עליו. ביממה הראשונה כולם אמרו לי 'עבדו עלייך, אף אחד לא שמע על זה'", שיתפה שחם-גובר. "אמרו לי לבקש את המספר הקטלוגי של ששון, היא שלחה לי – וכל מי שאמר שעבדו עליי אכל את הכובע".
במשך שבוע ימים הוצג קודקס ששון בלב תערוכה של המוזיאון, והציבור הגיע בהמוניו. "כולם הגיעו לראות אותו, אי-אפשר להגיד שיש מגדר, מגזר או גיל שעניין אותו יותר מאחרים לבוא לראות את הקודקס", סיפרה שחם-גובר. "מרגש כל כך לראות ספר בן 1,100 שנה, שאנחנו מזהים את הניקוד שבו ואפילו הנכדים שלי יכולים לקרוא בו ולהבין מה כתוב. יש בזה משהו ממש מיסטי".
העובדה שכל מי ששולט בשפה העברית יכול לקרוא את הפסוקים הכתובים בספר התנ"ך העתיק היוותה גם סוג של סגירת מעגל ליו"ר דירקטוריון המוזיאון, אירינה נבזלין: "גדלתי בבית שהיה אסור לדעת בו שאתה יהודי. עד גיל 13 לא ראיתי שום תנ"ך או ספר תורה. כשראיתי תנ"ך בפעם הראשונה זה היה בגיל 13, בבית ספר יהודי, ולא יכולתי לקרוא עברית. עכשיו, כשאני מגיעה לכאן, מול קודקס ששון, אני יכולה לקרוא 'שמע ישראל'".
6 צפייה בגלריה
אירינה נבזלין, יו"ר דירקטוריון "אנו", לצד המזוודה השמורה וטייס "אל על" בניו יורק
(צילום: marabou.pr)
"כשהוא הגיע לשבוע במוזיאון קרה משהו מוזר מאוד, מהדברים שאין להם הסבר", אמרה נבזלין, "כשהוא התיישב אצלנו בתצוגה – זה היה כאילו הוא היה צריך להיות שם כל הזמן. בדיוק בתצוגה על התנ"ך וההשפעה שלו. באותו שבוע אחד התורמים, אלפרד מוזס, הרים אליי טלפון ואמר שזה שייך למוזיאון וחייב לחזור ארצה".
התחרות של "אנו" לא הייתה פשוטה, והם התמודדו מול עוד אספנים פרטיים, מוזיאונים וספריות – אך לבסוף ניצחו במכירה הפומבית ושברו לא מעט שיאים בדרך. קודקס ששון נרכש בידי שגריר ארה"ב ברוסיה לשעבר, אלפרד מוזס, בכ-38 מיליון דולר – סכום שיא לכתב יד יהודי, ובכלל לספר עתיק בעולם – והוא רכש אותו במטרה שיוצג במוזיאון בתל אביב.
"הפחד היה שאם לא ננצח אנחנו נפסיד לא רק כמוזיאון, אלא כמדינה, ולא נחזיר אותו הביתה", אמרה נבזלין. "זאת זכות להיות חלק מתהליך היסטורי. זאת הזדמנות שכולנו קיבלנו. לכמה אנשים נופלת הזדמנות כזאת, להיות חלק ממשהו כל כך היסטורי? אני מרגישה שליחות עבור העם ועבור מדינת ישראל".
אחרי חודשים של עבודה מאומצת, שכללה הכנות מצד בית המכירות, המוזיאון וחברת "אל על", שהטיסה את התנ"ך בטיסה מיוחדת, היום נחת כאמור קודקס ששון בישראל – והגיע הביתה. "זה מרגש מאוד, וזאת בעצם סגירת מעגל. אחרי כל כך הרבה שנים, הספר הזה מגיע לארץ ישראל, וזה כמו קיבוץ גלויות של עם ישראל", אמר רפי טל, קצין ראשון ב"אל על" שהתלווה לטיסה. "קשה להתכונן לזה. מצד שני, כשזה נופל עליך במפתיע זה הכי כיף. ידעתי על זה רק כמה שעות לפני שיצאתי מהארץ".
המונה ליזה של העולם היהודי
מלבד הרושם החזק שקודקס ששון משאיר על מי שרואה אותו, מה שהוביל לכך שמכנים אותו במוזיאון "המונה ליזה של העולם היהודי", יש לא מעט דברים שאפשר ללמוד מספר התנ"ך העתיק. "הספר משקף בתוכו את התפתחות השפה העברית והכתיבה בעברית", תיארה ד"ר שחם-גובר.
"מגילות ים המלח (העתק ספרי התנ"ך הקדום ביותר שאינו בצורת ספר – י"ב) כתובות בלי פיסוק או ניקוד. אבל במאות השנים שחלפו מאז העם היהודי הפסיק לדבר עברית כשפת יומיום, ואז מתעוררים חכמי ישראל וממציאים את הניקוד. קודקס ששון הוא אחד העותקים הראשונים, זה התנ"ך המנוקד הראשון", הוסיפה. "זה כל כך התחלתי שזה לא רק מנוקד, אלא יש גם הערות על הניקוד – כדי להסביר למי שמעתיק איך לא לעשות טעויות".
יש לציין שלא מדובר בנוסח האחרון של התנ"ך, וסדר הספרים הוא לא כפי שמופיע בספרי התנ"ך שמודפסים היום. כדי לשמר את צורת ההעתקה, חכמי המסורה כתבו הערות והנחיות למי שמעתיק את התנ"ך. בקודקס ששון אפשר למצוא הערות של חכמים משני דורות שונים. הראשון, כנראה מאזור שנת 1000, כתב את ההערות למטה, ואילו השני, כ-150 שנה אחריו, מחק את הערות החכם הראשון וכתב את הערותיו מעל הפסוקים.
הסתכלות על שטרי המכירה שמופיעים בסוף הספר משקפת את התפתחות התרבות היהודית, והגלגולים שעברה בקשר שלה עם הסביבה. כך, למשל, שטרי המכר הראשונים שכתובים בתוך הספר הם בעברית, אך אלה מימי הביניים כתובים בערבית-יהודית – שפה מקומית שבה נכתבו מילים בערבית באותיות עבריות, בדומה ליידיש.
קודקס ששון מגלם בתוכו לא מעט סודות וחידות שלא נמצא להן פתרון. החל מהנקודות האדומות שמופיעות על חלק מהדפים ומעורכות כדם, ועד לשאלת המקור שממנו הועתק התנ"ך. "אנחנו בטוח יודעים שהוא מועתק – כי יש לנו מקור במגילות ים המלח, אבל אנחנו לא יודעים ממי הוא העתיק", אמרה שחם-גובר.
לדבריה, "אנחנו יודעים שאדם אחד העתיק את כל הספר, לפי הדיו וסגנון הכתיבה. אנחנו גם יודעים שכדי לייצר פריט כזה בסוף המאה התשיעית צריך להיות איש עשיר מאוד – בכל זאת, צריך להרוג 200 כבשים, ולעבד את העורות, כדי לייצר 796 עמודים של ספר מהסוג הזה. זה היה תהליך יקר מאוד".
אל כל החידות האלה מתווספת החידה שלא ניתנה עליה תשובה עד היום – מה קרה לקודקס ששון בשנים שבין המאה ה-14 ל-1929. "אנחנו לא יודעים מי היה אותו אדם שהציע לאהרון פריימן את קודקס ששון, רק שהכסף הועבר לטורקיה", אמרה ד"ר ליברמן-מינץ. "לפריימן היו רשימות, אך הוא נמלט מגרמניה בזמן השואה והרשימות נעלמו".
"נותן פרספקטיבה"
הספר נחת היום בטיסה מיוחדת של "אל על" מניו יורק לישראל, הוא ישהה במתחם שמור ומוגן במשך מספר ימים – ובשבוע הבא כבר ייכלל בתצוגת הקבע במוזיאון אנו בבית התפוצות.
בזמן שהמדינה עסוקה בקרע שלא נגמר בין חלקים שונים בחברה הישראלית, ב"אנו" מקווים שהתנ"ך ייתן קצת השראה ורוגע במדינה: "אנחנו צריכים ללמוד מהקודקס שלעם שלנו יש היסטוריה מפוארת. התנ"ך מהמאה התשיעית לא רק שרד, אלא שהוא גם שלם. זה יכול לתת לנו פרופורציה אל מול המשברים שאנחנו עוברים. הנה – יש כאן משהו נצחי. זה נותן פרספקטיבה".
גם בעיני שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, שהגיע להיפרד מהתנ"ך באירוע מיוחד בניו יורק, הספר העתיק רלוונטי גם היום. "להבאת התנ"ך העתיק לישראל יש חשיבות בינלאומית מיוחדת", אמר. "התנ"ך העתיק הזה, קודקס ששון, הוא ההוכחה הטובה ביותר מול השקרים. כל האמת על ההיסטוריה שלנו וזיקתנו לישראל ולירושלים נמצאת בו. העם היהודי חזר למולדתו, ועכשיו ספר האמת הזה חוזר לארצו".
בין האנשים שבאו להיפרד מהספר באירוע שערך מוזיאון אנו בבית המכירות סותבי'ס בניו יורק היה גם נציג מאיחוד האמירויות. אחמד עובייד אל-מנסורי, שהקים מוזיאון לתולדות הציונות ולזכר השואה בדובאי. "בשבילנו, במזרח התיכון, אני חושב שהדת מחברת אותנו יחד ויש לנו הרבה דברים משותפים", אמר לנוכחים.
- הכותב היה אורח של אירינה נבזלין וקרן נדב
