"אם אתה אנטישמי, אם אתה תולש מודעות של חטופים, אם אתה מהלל רוצחים וטרוריסטים ברשתות החברתיות או אם אתה תוקף יהודים – מילולית או פיזית – יש לזה השלכות. אנחנו נפרסם את שמך בפומבי, אנחנו נפנה למעסיקים שלך וניידע אותם על הדעות והפעילות שלך, ואנחנו נבהיר לכולם שיש השלכות לכך שאתה אנטישמי".
זאת האסטרטגיה של הארגון האמריקני Stop Antisemitism, שמאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר נמצא בשיא הפעילות, נוכח גל האנטישמיות הענק ששוטף את העולם כולו, וגם את ארצות הברית.
מנכ"לית הארגון, ליאורה רז, אומרת ל-ynet שאף על פי שהמונח "שיימינג" הוא פופולרי ברשתות היא מעדיפה לכנות את הפעילות שלה כ"הוצאה לאור" של האנטישמים, ובעיקר הבהרה, להם ולכל שאר השונאים, שבעולם האמיתי יש השלכות עמוקות למעשים שלהם.
"מאז 7 באוקטובר כמות המקרים האנטישמיים בארה"ב זינקה בצורה מבהילה. אנחנו מקבלים מאות פניות ביום על אירועים שונים ואנחנו לא עומדים בקצב. המצב מדאיג במיוחד בקמפוסים, כאשר סטודנטים יהודים מותקפים. זה ממש מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה", אומרת רז.
לדבריה, "מעבר להסתה ולהפגנות, יש מקרים של אלימות פיזית כמו ניסיון לייצר מצור על ספרייה שבה למדו תלמידים יהודים, התקפה על מזנון כשר באחד הקמפוסים ותקיפה של תלמידים יהודיים דתיים. הם לא מבדילים בין ישראלים ליהודים – מבחינתם כולם אשמים. קבוצות פרו-פלסטיניות ותאי שמאל קיצוני בקמפוסים פשוט מאשימים את היהודים במצב ותוקפים אותם על מה שקורה בישראל".
"אחרי שהם נחשפים, הם מחפשים תירוצים"
הארגון Stop Antisemitism נוסד בשנת 2018, ולדברי רז יש לו מטרה אחת – לייצר חשיפה והשלכות לכל מי שתוקף יהודים. "רבים מהאנטישמים חושבים שהם יתקפו יהודים או יתבטאו בצורה נוראה ברשתות, והחיים שלהם יימשכו כרגיל. זאת הטעות שלהם, ואנחנו דואגים שכולם יֵדעו בדיוק מה הם עשו ומה הם חושבים באמת – ויש לזה השלכות עצומות על החיים שלהם. יש לך זכות להיות אנטישמי ולהפיץ שנאה, אבל לנו יש זכות להציג את זה בפומבי בפני מיליוני אנשים ברשתות החברתיות, ליידע את מקום העבודה שלך ומעסיקים פוטנציאליים ולפרסם לכל חברי הקהילה שבה אתה מתגורר שיש בקרבם אדם אנטישמי".
לאנשים האלה אין בעיה לצעוד בהפגנות של שנאה, לצעוק נגד ישראל והיהודים או לתלוש מודעות של חטופים. למה פתאום זה מפריע להם כשמפרסמים את השמות שלהם בפומבי?
"אחרי שמוציאים אותם לאור הם פתאום מתחילים להסתייג. ברגע שהם רואים את הפרצוף שלהם נחשף בפני מיליונים, הם מתחילים להמציא כל מיני תירוצים והסברים קלושים. חלק אומרים שהם בכלל ניסו למנוע מחלוקות בזה שהם תלשו מודעות, אחרים מנסים לשכנע אותנו שהסיטואציה הייתה אחרת, ובכל מקרה הם מודאגים מאוד מהפרסום".
באחד המקרים, שתי אחיות מניו יורק שתלשו מודעות חטופים הגיעו עד לשער העיתון "ניו יורק פוסט" עם התמונה והפרטים שלהן. "אבא שלהן מאוד נלחץ מזה. הוא התחיל להגיד שהן ילדות טובות, שעברו טראומה בגיל צעיר ושהמצב הצית להן טריגר מהילדות. ממש לא, אדוני! אתה גידלת שתי אנטישמיות ועכשיו הן נחשפות בפני כולם בעיתון פופולרי – והמעשים האלה ירדפו אותן כל חייהן", אומרת רז.
את חושבת שמקרים כאלה מרתיעים אנטישמים אחרים?
"אני לא יכולה להגיד את זה בוודאות, אבל אני כן יכולה לייצר השלכות ולהשאיר 'טביעת אצבע' דיגיטלית לכל מי שעושה מעשים כאלה. האינטרנט לא שוכח, והמעשים האלה יצוצו מחדש בכל פעם שהם יחפשו עבודה, יֵצאו לדייט או בכלל ינסו להיות חלק מקהילה. המעשים שלהם יישארו בגוגל וברשתות החברתיות ויהיו לזה השלכות על החיים שלהם. הם תמיד יזוהו כאנטישמים".
במהלך החודש האחרון פרסם הארגון עשרות פוסטים לגבי אנטישמים שנחשפו, בהם גם רופאים, אחיות ועובדים בחברות גדולות. בחלק מהמקרים, לאחר הפרסום הם פוטרו או זומנו לשיחות בירור. באחד המקרים האחרונים, ממש בתחילת השבוע, זיהה הארגון עובדת בסנגוריה הציבורית בניו יורק כשהיא תולשת מודעות של חטופים. לאחר הפרסום היא התפטרה והיא כבר לא חלק ממערך השירות הציבורי בעיר.
איך עובד התהליך עצמו, הזיהוי והבירור של המקרים?
"אנחנו מקבלים המון פניות ביום ובוחנים את המקרים. חשוב לנו מאוד להיות מדויקים, לאתר את המיקום, להבין את הסיטואציה ולזהות במאה אחוז את האנשים לפני שאנחנו מוציאים אותם לאור. לפעמים זה לוקח כמה שעות, אבל במקרים אחרים זה סבוך ולוקח לנו יותר זמן לאמת את הפרטים ולהגיע לאנשים. יש מקרים שבהם אנחנו לא מפרסמים בכלל, כי אנחנו לא בטוחים במאה אחוז בפרטים ואנחנו בטח לא רוצים לפגוע או להרוס למישהו את החיים אם יש לנו ספק כלשהו. אם אנחנו לא מצליחים לזהות אותם בעצמנו, אנחנו לפעמים פונים לרשתות החברתיות ומבקשים עזרה מהגולשים".
במהלך החודש האחרון פרסם הארגון עשרות פוסטים לגבי אנטישמים שנחשפו, בהם גם רופאים, אחיות ועובדים בחברות גדולות. בחלק מהמקרים, לאחר הפרסום הם פוטרו או זומנו לשיחות בירור
אתם בקשר עם ארגונים או גורמים ממשלתיים בישראל לגבי הפעילות שלכם?
"אנחנו מאה אחוז במימון פרטי, בלי מעורבות ממשלתית כלשהי. אנחנו כן משתפים פעולה בהעברת מידע עם ארגונים שונים, כולל כאלה מישראל".
"אתה רוצה שייצג אותך עורך דין שתומך בחמאס?"
לרז יש בטן מלאה על כל המצעדים הפרו-פלסטיניים, אשר לדבריה מלאים בצביעות ומהווים מסווה לשנאת יהודים. "איפה כל האנשים האלה היו כשהרגו ילדים ערבים בסוריה? הרחובות היו ריקים אז ואף אחד לא הפגין. איפה כל מדינות ערב שדואגות לפלסטינים? האם הן לוקחים אליהן פליטים? ממש לא. המפגינים רוצים שישראל תרחם על חמאס שטבח באזרחיה? זה ממש מביך להפגין עבור דברים כאלה ולתמוך בטרור. יש שטיפת מוח די מסיבית בקמפוסים, והם סוחפים אחריהם סטודנטים, אבל פתאום כשהשם שלך נמצא בחוץ ומתפרסם, אתה מבין שעשית טעות גדולה".
אחד המקרים המפורסמים היה של 30 סטודנטים מהרווארד שעמדו בראש עצומה חריפה נגד ישראל, אבל ניסו בכל מחיר למנוע את פרסום שמם. למרות זאת, השמות שלהם התפרסמו ופירמות רבות הודיעו כי לא יעסיקו אותם בסיום לימודיהם. "זה היה נהדר", אומרת רז. "שום ארגון לא חייב להעסיק צעירים תומכי חמאס וחשוב שהם יֵדעו מי העובדים שלהם. אם אתה זקוק לשירותיו של עורך דין, האם היית רוצה שהוא יהיה תומך חמאס? אני בטח שלא".
איך את מבדילה בין ביקורת פוליטית לגיטימית נגד ישראל לבין מעשים או דיבורים אנטישמיים?
"יש הגדרה בינלאומית של אנטישמיות שאותה רוב הארגונים, כולל אותנו, מאמצים כלשונה. מה שכתוב בהגדרה הוא אנטישמיות וכל מה שמחוץ לזה, נשאר בחוץ ואנחנו לא מתעסקים איתו. הגבול הוא לפעמים דק אבל די ברור. אם מישהו קורא למשל 'לשחרר את פלסטין' – זו לא אנטישמיות. אם הוא מרסס בגרפיטי את אותו משפט על מוסד יהודי, אז זה במאה אחוז אקט אנטישמי. יש פה דקויות ולכן כל מקרה שאנחנו מטפלים בו נבדק לעומק לפני שהוא יוצא לאור".
ליאורה רז, מנכ"לית Stop Antisemitismצילום: באדיבות הארגוןאיך אתם מתייחסים לקריאה המפורסמת "מהנהר ועד לים פלסטין תהיה חופשית"?
"זה במאה אחוז אנטישמי, אבל עיקר הבעיה עם הקריאה הזאת היא שמרבית האנשים בכלל לא מבינים על מה מדובר. אם תשאל אותם, הם בכלל לא יודעים על איזה אזור הם מדברים ואיזה נהר זה בכלל. הם צועקים את זה, אבל לא יודעים שמימוש של הקריאה הזאת פירושו מחיקה של כל מדינת היהודים, ואם הם מחזיקים בזמן שהם צועקים את זה דגל של חמאס, אז בכלל אין פה שאלה לגבי הכוונות והאנטישמיות של האירוע".
אחת הדרכים שלהם להתגונן לגבי זה היא להגיד שזאת לא קריאה מעשית, אלא שאיפה פילוסופית.
"כן, ראיתי את הטיעון הזה. זאת אכן פילוסופיה – פילוסופיה טרוריסטית. גם לדאעש הייתה פילוסופיה טרוריסטית, וכך גם לחמאס. אם אתה תומך בזה, אתה בבעיה גדולה מאוד".
מה אתם עושים לגבי ארגונים יהודיים בשמאל הקיצוני שיוצאים נגד ישראל ותומכים בפלסטינים?
"זה עצוב מאוד. חלק מהארגונים שמו אומנם שמות של יהודים בהנהלה אבל נשלטים על ידי גורמים חיצוניים. הם מאוד לא מייצגים את הקהילה היהודית, והם מהווים שוליים הזויים של החברה. אני מטילה ספק ביהדות האמיתית שלהם, ואם הם חושבים שחמאס למשל היה מבדיל ביום ההתקפה בין 'יהודים ציוניים' ל'יהודים תומכי פלסטין' הם טועים טעות קשה".
