"יותר מדי מבני עמנו סוגדים לאידיאל מזויף, ולאידיאל הזה קוראים ציונות. זה לוקח את הסיפור התנ"כי שלנו והופך אותו לקולוניאליזם ורצח עם. מההתחלה הציונות פגעה בחופש של האדם והרגה ילדים פלסטינים", מאשימה נעמי קליין, הסופרת האקטיביסטית הקנדית.
"7 באוקטובר היה אקט של התנגדות צבאית. זה לא טרור ולא אקט אנטישמי. זאת הייתה מתקפה נגד ישראלים" – כך טוענת הפילוסופית והתאורטיקנית האמריקנית הידועה ג'ודית באטלר, מהמפורסמות ביותר בתחום המגדר. אף שהיא מזוהה לאורך שנים ארוכות עם ערכי הפמיניזם, לגבי התקיפות המיניות ומקרי האונס וההתעללות שאירעו במהלך המתקפה בישראל היא אמרה: "אנחנו רוצים לראות את ההוכחות שזה קרה. זה לא פשע לבקש הוכחות וראיות שאירעו מעשי אונס".
5 צפייה בגלריה
ג'ודית באטלר. הפמיניסטית הידועה הטילה ספק בפשעי המין של חמאס
(צילום: Wirestock Creators / Shutterstock.com)
"המהלך הצבאי בעזה הולך הרבה מעבר להגנה עצמית. זה נכנס לאזורים של עונש קולקטיבי", מנתח הדוקטור למדעי המדינה נורמן פינקלשטיין, שעוסק רבות בישראל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעבר הוא גם קרא לעזה "מחנה ריכוז" וטען ש-7 באוקטובר היה אירוע "הרואי".
המשותף לכל ההצהרות הקשות האלה נגד ישראל הוא שהן באות מיהודים. היהודים האלה, שרבים נוטים לכנות אותם "אוטו-אנטישמים" או "יהודים ששונאים את עצמם", הם חלק מתופעה שמלווה את העם היהודי לאורך שנים כמעט בכל צומת. מאז הקמת מדינת ישראל, ובנקודות מסוימות לאורך ההיסטוריה שלה, היהודים "האנטי-ציוניים" לא היססו לתקוף אותה, ובעצם לנסות לקעקע את הרעיון של הגדרה עצמית לעם היהודי ולהטיל ספק בכלל בלגיטימיות של הקמת המדינה.
5 צפייה בגלריה
נעמי קליין. טענה שהציונות תרגמה את הסיפור המקראי ל"קולוניאליזם"
(צילום: Carsten Koall / Getty Images)
איך אפשר להסביר את התופעה שבה יהודים יוצאים נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל? החוקר הוותיק פרופסור מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה, ראש מוסד הרצל לחקר הציונות, מסביר ש"הסיפור שאנחנו רואים כאן, אחרי מתקפת 7 באוקטובר, הוא אותו אחד ששולט בשמאל העולמי הרדיקלי כבר שנים – אנטי-ציונות על סטרואידים. זה מתחבר נהדר עם הקתוליות הישנה ולא סתם רואים לזה ביטוי במדינות כמו ספרד ואירלנד. אנטי-ציונות היא היום נושא מקובל אצל אנשים משכילים ואקדמיה עולמית. לתפיסתם, הציונות היא עוול מוסרי שמן הראוי שייעלם מהעולם".
פרופ' מעוז עזריהו: "בשבילי, כשיהודים יוצאים בגלוי ברמות כאלה של טורבו נגד הציונות, זה סימן שאנחנו נמצאים במצב אנטישמי, כי אלה יהודים שמרגישים צורך להגיד – 'אנחנו זה לא הם, הם היהודים הרעים, אנחנו בסדר'"
מאיפה נובע העיסוק העולמי הזה דווקא בציונות?
"אני חושב שהאובססיה שלהם לגבי ישראל נובעת דווקא מההצלחה של המדינה. ישראל היא אחת מהמדינות הלאום האחרונות שנוצרו בעולם והשמאל הרדיקלי הוא תמיד נגד הרעיון הלאומי. על פי התזה שלהם, ישראל נולדה בחטא. זה כל הסיפור כולו: החטא הוא הנכבה, ומה שנולד בחטא צריך להיעלם מהעולם. לתפיסתם, היה פה עם פלסטיני, ופתאום אומות העולם האימפריאליסטיות והקולוניאליזם היהודי הציוני חברו יחדיו ונישלו את העם הערבי הפלסטיני הגדול ונוסדה מדינת ישראל, זה הסיפור שלהם".
5 צפייה בגלריה
נורמן פינקלשטיין. רבים מכנים את היהודים האנטי-ישראלים "אוטו-אנטישמים"
(צילום: A Katz / Shutterstock.com)
אבל גם אם נניח שקרו אירועים בהיסטוריה, אנחנו עכשיו ב-2024. מה הם מצפים שיקרה כאן? מה יוכל בעיניהם "לתקן" את החטא?
"הם רוצים שתהיה פה מדינת כל אזרחיה, משהו כמו סוריה או לבנון. ואז אנחנו מגיעים ל-7 באוקטובר והם מקבלים סטירה עצומה, כי פתאום הם רואים איך נראה במציאות 'החלום' הזה שלהם. 7 באוקטובר מוכיח שהפתרון שלהם, שכולם יחיו פה בשלום במדינה שהיא לא יהודית או ציונית, לא יכול להתגשם. אולי זה הפחד הגדול שלהם, כי הם קיבלו שיקוף של מה יקרה פה אם לא יהיו גבולות ונפרק את צה"ל. האנטי-ציונים בנו על ישראל מגדל בן 80 קומות של טיעונים, אבל הבעיה היחידה היא שאין לתיאוריות האלה קומת קרקע. לכן מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא נורא כל כך מבחינתם, ולכן הם גם מנסים לגמד או להכחיש חלק מהמתקפה ובהמשך להתמקד בתגובה הישראלית".
תעשיית ההנצחה היא כלי ישראלי?
אחת היהודיות הפעילות הגדולות נגד ישראל היא נעמי קליין. קליין, עיתונאית וסופרת קנדית שפעילה מאוד בקרב חוגי שמאל רדיקלי והתפרסמה בזכות ספריה נגד עולם התאגידים, הרימה לאחרונה עוד יותר את הרף במאמר ארוך שהתפרסם ב"גארדיאן" שבו טענה כי "תעשיית ההנצחה הישראלית" לגבי אירועי 7 באוקטובר היא ניסיון של ישראל לנצל את הטראומה כ"נשק" עבור המלחמה שלה בעזה.
"כדי להתמודד עם הטענה צריך קודם כול להבין מאיפה קליין מגיעה. היא מגיעה מחוגים שמחזיקים בתפיסה שמחלקת את העולם לשני חלקים – קורבנות ותוקפנים", מסביר פרופ' עזריהו. "כל המאבק האינטלקטואלי הוא על מי בעצם הקורבן בסיפור, והוא זה שמוכרז כמנצח. בעולם שלהם יהודים בישראל לא רשאים להכריז על עצמם כקורבנות. כאשר אנחנו טוענים שהיינו יעד למתקפה אכזרית, היא טוענת שאנחנו מנסים לרמות, כי לתפיסתה במהותנו אנחנו רעים, היות שאנחנו 'קולוניאליסטים לבנים', ובמשחק הקורבנות אנחנו מנסים לקחת לעצמנו תפקיד שהוא לא שלנו. במילים אחרות, היא פוקדת עלינו – אל תיגעו בקורבנות שלנו, שהם העזתים".
(ג'ודית באטלר קוראת ל-7 באוקטובר "התנגדות צבאית")
בהמשך טוענת קליין כי כל תעשיית ההנצחה הישראלית – טקסי הזיכרון, המיצגים, אנדרטאות, שירים, סיורים בעוטף, מתחם הנובה ועוד – היא רק חלק מניסיון ישראלי לזעזע את הקהל הרחב ולתת לישראל לגיטימציה לפעול באגרסיביות בתגובה הצבאית.
פרופ' עזריהו, שהוא גם מומחה להנצחה, אומר כי קליין בעצם מנסה להגן בכל כוחה על תזת הקורבנות שהיא בנתה: "מה שהיא אומרת זה שכדי שלא ניגע בקורבנות שלה היא דורשת להכחיש את מה שהיה. זה גובל בהכחשת שואה. 'אל תספרו מה קרה, כי זה מסב את תשומת הלב מהקורבנות האמיתיים'".
למה באמת הישראלים מנציחים כל כך הרבה ובמגוון דרכים רחב כל כך?
"הנצחה היא חלק מהקוד התרבותי הישראלי, אנשים עושים את זה כי יש להם תחושה של מחויבות לזיכרון, זה הקוד הגנטי. הרעיון הזה של הנצחת קהילות שחרבו בשואה התחיל מיד אחרי המלחמה בשנת 1945. הרעיון הוא קודם כול לשחזר את העולם שנחרב וגם כמובן לתעד את הפשעים שנעשו. זה משהו מבפנים, שלא נוגע בכלל לפוליטיקה ולמלחמה בעזה, זו תחושה של מחויבות אין-סופית שלא מוגבלת להנצחה בזיכרון, ככה התרבות הישראלית בנויה. מי את, נעמי קליין, שתגידי למשפחות, ליישובים ולקהילות מה ואיך הם צריכים לזכור? יכולות להיות לך טענות פוליטיות כלפי מדינה, אבל ברמה של קהילות ומשפחות, אין לך שום זכות".
וממה נובע הרצון להקים מיצגים מזעזעים כמו למשל משקפי מציאות מדומה שמראים את העוטף אחרי 7 באוקטובר, או ממש לשחזר את השיחות האחרונות וזעקות האימה?
"אנשים לא בוחרים. זה תהליך שנעשה מעצמו בלי שליטה, לא הייתה איזו ועדה שהחליטה להנציח ככה. בשואה לא היה טיקטוק, במלחמת יום כיפור לא היה וואסטאפ, אבל היום יש אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים תיעוד ברמה של אחד לאחד. זה לא קשור למוטיבציות פוליטיות או לדברים אחרים, אלה הנצחות ומיצגים שבאים מהשטח, מתוך רצון של אנשים לא לשכוח ולהראות בדיוק מה היה שם".
ישראל מובילה בהנצחה יחסית לעולם?
"כן, זה הפך להיות קוד תרבותי. מספר האנדרטאות פה הוא כנראה הגבוה ביותר פר שטח, ופר אדם, בעולם כולו. זה חלק מתרבות של זיכרון, אולי מפני שזה עם עתיק, עם שזוכר. ייתכן שהדקדוק עכשיו לגבי כל בית שנשרף או כל תקרית שקרתה בשטח ב-7 באוקטובר הוא גם ניסיון לתעד ולהתמודד עם טענות של הכחשה מצד שונאי ישראל, אולי כלקח ממה שנעשה עם מכחישי שואה".
בישראל רבים ניסו לקרוא לאירועי 7 באוקטובר "שואה שנייה", וקליין טוענת במאמר שלה שזהו ניסיון ישראלי נוסף לקשר בין הטראומות ולנסות להוציא רווח פוליטי או צבאי מהסיטואציה. לדברי פרופ' עזריהו, יש כשל בסיסי בתיאוריה: "מה שקרה הוא לא שואה, זה היה פוגרום שגם לגביו לצערי יש לנו היסטוריה ארוכה. קליין טועה בהבנת ההיסטוריה ומנסה שוב להכחיש את מה שקרה".
בישראל וגם בעולם היהודי הממוסד, רבים מנסים להבין מה גורם ליהודים לצאת בצורה אגרסיבית כל כך נגד מדינת היהודים. "בשבילי, כשיהודים יוצאים בגלוי ברמות כאלה של טורבו נגד הציונות, זה סימן שאנחנו נמצאים במצב אנטישמי, כי אלה יהודים שמרגישים צורך להגיד – 'אנחנו זה לא הם, הם היהודים הרעים, אנחנו בסדר'. כרגע אנחנו במצב שבו הבלמים על האנטישמיות השתחררו ויש יהודים שמוצאים צורך להגיד שהם 'בצד הנכון'".
התשובה הישראלית היא בדרך כלל להגיד להם שכאשר האנטישמים יבואו לצוד יהודים, הם ייקחו גם אותם.
"פעם התווכחתי בנושא עם יהודייה מאנגליה. היא ניסתה להוכיח אותי על כל מיני דברים שישראל עושה. בסוף עניתי לה – 'אל תדאגי, אם זה יהיה נורא ויבואו לקחת אותך באנגליה, תוכלי תמיד לבוא אלינו, נקבל אותך לפי חוק השבות'. הייתם צריכים את הפנים שלה, זה היה אדיר", הוא צוחק לסיום.
