נהג המונית שתפס אותנו בשרוולנו בטרמינל שדה התעופה בבאקו זיהה מיד שאנחנו ישראלים. באנגלית רצוצה, ועוד בטרם התניע את המונית, הכריז "We are brothers" (אנחנו אחים), ובחצי השעה שבה נסענו איתו, הפרופ' אביעד הכהן והח"מ, שמענו שוב ושוב על הקרבה "המשפחתית" הבלתי-צפויה אל אזרחי המדינה שמרבית אוכלוסייתה מוסלמית-שיעית.
משהגענו למלון ידעו אנשי הקבלה, המסעדה והבר לומר לנו, כל אחד בתורו, "אנחנו אחים", "אנחנו חברים טובים ביותר", "אנחנו אוהבים את ישראל" – השתפכות רגשות חמים שהיום כבר קשה להאמין שנשמע כמוה באירופה או בצפון אמריקה. האם הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? מסתבר שלגמרי לא. בהבדל אחד. המערכת השלטונית במדינה שבה כעשרה מיליון תושבים, בדומה לישראל, מקפידה לעדכן את התושבים על הקשרים ההדוקים מאוד בין שתי המדינות.
3 צפייה בגלריה
נשיא המדינה יצחק הרצוג מניח זרים בקבר הנשיא השלישי של אזרבייג'ן ובאנדרטת שאהידלאר בבאקו
(צילום: חיים צח / לע"ם)
במשך שלושת ימי הכנס הבינלאומי של חוקרים שקיים מרכז דהאן (אוניברסיטת בר-אילן) בנושא "מורשתם ותרבותם של יהודי צפון הקווקז", נפגשתי עם אזרים רבים באולמות הכנס ובאתרים השונים של העיר, וכמעט כל מי שידע על זהותי מיהר לומר כמה מילים טובות על מדינת ישראל ושפע מחמאות חמות לנשיא המדינה ורעייתו, יצחק ומיכל הרצוג, שביקורם לפני חודשים ספורים, כפי שזה נשמע, זכה להצלחה גדולה מאוד. היו בכנס חוקרים מארצות שונות (ארה"ב, רוסיה, גרמניה ועוד) וכולם, יהודים ושאינם יהודים, זכו לשמוע ברכות ותשבחות על מדינת ישראל שכאן אצלנו כבר מזמן לא נשמעות.
מה עושה רשת "אורט" באזרבייג'ן?
שיחה אקראית עם ארתור לנק, לשעבר שגריר ישראל באזרבייג'ן, הביאה להחלטתי להקדים את בואי לבאקו יום לפני הכנס. בשיחה לילית ברחובות באקו, בליל שבת לפני כשנה, סיפר לי לנק כי הוא פועל במדינה האזרית מטעם "אורט". מאליה עלתה השאלה, מה לרשת החינוך הישראלית אורט ולמערכת החינוך באזרבייג'ן? ככל ששמעתי יותר הסתקרנתי יותר. התברר לי כי הסיוע האזרחי שנתנה בעבר מדינת ישראל בעיקר לארצות אפריקה, מקבל היום פנים חדשות באזרבייג'ן.
על מרבית הפעילות הישראלית והקשרים בין שתי מדינות איש לא פוצה פה, הן בארץ והן באזרבייג'ן. כן מספרים בהרחבה כי 50% מהנפט המיובא לישראל מגיע מאזרבייג'ן ומתארים קשרי מסחר ענפים, ייעוץ ופעילות בתחומי החקלאות השונים, תנועת תיירות גדולה ומשמעותית מאוד, עד שנדמה כי אין אתר תיירות באזרבייג'ן שהעברית אינה השפה שנשמעת בו יותר מכל שפה אחרת. הרבה יותר מהמידע הזה קשה לקבל, אף שידוע כי בחודש מרץ האחרון פתחה אזרבייג'ן שגרירות בישראל. שגרירות ישראל, לעומת זאת, פועלת בבאקו כבר שנים רבות. השגריר היום הוא ג'ורג' דיק, ערבי נוצרי אורתודוקסי מיפו שיש לו זכות ראשונים: הוא הערבי הנוצרי הראשון שמונה כשגריר לייצג את המדינה היהודית במדינה מוסלמית.
על מרבית הפעילות הישראלית והקשרים בין שתי מדינות איש לא מדבר, הן בארץ והן באזרבייג'ן. כן מספרים בהרחבה כי 50% מהנפט המיובא לישראל מגיע מאזרבייג'ן ומתארים קשרי מסחר ענפים, ייעוץ ופעילות בתחומי החקלאות השונים, ותנועת תיירות גדולה ומשמעותית
באותו טיול לילי ברחובות באקו גילה לי לנק כי לאחר שסיים את תפקידו יזם ויצר את הקשר בין מערכת החינוך באזרבייג'ן ובין אורט. על משמעות אותו שיתוף פעולה ייחודי מאוד שמעתי מד"ר שרון גרינברג, סמנכ"ל אורט, המשמש כראש המנהל למחקר, פיתוח והכשרה של רשת החינוך הישראלית. בבאקו שמעתי על כך בשיחות ארוכות עם אווז ממדוב, מומחה לשיתוף פעולה בינלאומי המרכז את הנושא באגף לקשרים בינלאומיים של משרד החינוך שם. מדברי שני האישים נשמעה שביעות רצון גדולה ביחס להתפתחות הקשרים ויותר מכול ביחס לתרומתם העצומה לשתי המערכות.
בקיץ האחרון אירח המרכז למחקר ופיתוח של רשת אורט את הסבב השביעי של משלחות אנשי חינוך מאזרבייג'ן. שבע משלחות, ובסך הכול 350 מובילי חינוך מאזרבייג'ן, הגיעו להשתלמות של שלושה שבועות בישראל והם העדות הטובה ביותר להצלחת שיתוף הפעולה. אך בכך לא די – מנהלי בתי הספר המגיעים לארץ מוצמדים כל אחד למנהל בית ספר של אורט, וזה האחרון נוסע פעם בשנה לעבוד עם המנהל האזרי בבית ספרו שם. הרקע לשיתוף הפעולה מקורו בדוח שהזמינה ממשלת אזרבייג'ן מרשת אורט ישראל לקראת רפורמה כוללת במערכת החינוך. הדוח המליץ על מעבר למודל חדשני שפותח בישראל ויכין את תלמידי בתי הספר במדינה המרכז-אסייתית לשוק העבודה העתידי. ממשלת אזרבייג'ן קיבלה את ההמלצות וחתמה עם הרשת על מסמך הבנות, לפיו אורט תכשיר מאות מורים ומנהלים בפדגוגיה חדשנית ולימודי מדע וטכנולוגיה.
למה לא בישראל?
כבר בראשית 2019 הוכשרו המנהלים והמורים הראשונים בסמינר בן חמישה שבועות שאירחה אורט בישראל. במהלך שהותם למדו, חוו, צפו והתנסו במיטב התוכניות, ביקרו בבתי הספר ונפגשו עם צוותי ההוראה המובילים של רשת אורט ישראל. בין התוכניות שהועברו: ננוטכנולוגיה, מדעי המוח, לב העניין ולמידה ניידת. סמינר הכשרה משלים נוסף בן שבועיים, לקבוצת המורים, התקיים בבאקו מספר חודשים לאחר מכן. לאור הצלחת מתכונתו של הסבב הראשון, הוחלט על הרחבת שיתוף הפעולה ועל סבבים נוספים. חלקו הראשון של הסבב השביעי נפתח במהלך חודש מאי 2023 במרכז המחקר והפיתוח של רשת אורט בישראל, בהשתתפות 50 מנהלי בתי ספר, מורים ואנשי משרד החינוך מאזרבייג'ן, בליווי מוכתר ממדוב, שגריר אזרבייג'ן החדש והראשון בישראל בתפקיד זה. במהלך יוני 2023 הסתיים כאמור קורס ההכשרה השביעי של 50 מנהלי בתי ספר ומורים מאזרבייג'ן, שנפרס על פני שלושה שבועות בישראל ושבוע אחד בבאקו.
הצלחת רשת אורט בפעילותה הבינלאומית היא עדות בראש ובראשונה להישגים הבלתי-רגילים שהגיעה אליהם מבחינה מקצועית וחינוכית. יתר על כן, שוב מתאמתת האמרה "אין נביא בעירו". אצלי, כמי שהתחנך לפני שנים רבות במערכת החינוך הישראלית, ונכדיו לומדים בה היום, זה עורר קנאה רבה. מדוע לא תשמש רשת זו על הישגיה יוצאי הדופן מודל לפעילות החינוכית-לימודית של משרד החינוך?
לאן חותרת אזרבייג'ן מבחינה לימודית-חינוכית? בכך יכולנו להיווכח כבר במפגש הראשון שלנו עם אווז ממדוב ממשרד החינוך המקומי. בשעת בוקר מוקדמת הוא בא לקחת אותנו למכון לחינוך טכנולוגי לתלמידי בתי הספר – STEAM שבנתה בבאקו ממשלת פינלנד, שבה מערכת החינוך הטובה בעולם. המכון לחינוך טכנולוגי הוא מוסד צעיר ומרשים הפועל כשנה ועברו בו כ-12 אלף תלמידים, וכמספר הזה יעברו בכל שנה של פעילות. העין לא שבעה מלראות הפתעות ואמצעים לימודיים בלתי שגרתיים המכניסים את תלמידי בתי הספר העממיים לסודות המדע. סימולטור לטיסה, נוסחאות במתמטיקה, גלובוס ענק ובו עשרות אלפי פרטי מידע המוארים באורות שונים ועוד ועוד מכשירים וכלים מפתיעים, שבאמצעותם מכיר התלמיד ומבין כיצד מתרחשים חידושי המדע של המאה ה-21. אחרי ביקור במרכז STEAM היה לנו ברור כי אורט היא אכן המסגרת הלימודית חינוכית העשויה לשרת באופן המיטבי את אתגרי החינוך האזרי.
חבר הפרלמנט היהודי
בשולי הכנס שבו יותר ממאה חוקרים הדנים בעבר ובהווה ואף בעתיד הקהילה היהודית, כנס שמקיים מרכז דהאן (אוניברסיטת בר-אילן) בבניין היפה של אוניברסיטה לשפות בבאקו בשיתוף מוסדות אקדמיים נוספים, ובכללם מכללת אשקלון, אני פוגש את אחד המשתתפים, רפאלוב אנטולי שימחוביץ, יהודי שהוא חבר הפרלמנט – בית הנבחרים המקומי. 125 חברים בפרלמנט האזרי, והקהילה היהודית כולה מונה לא יותר מ-30 אלף יהודים, הרבה פחות ממספר הקולות הנדרש לבחירת חבר בפרלמנט. ובכל זאת הפרופ' לכירורגיה שימחוביץ מייצג בגאווה את הקהילה היהודית בפרלמנט המוסלמי. במסדרונות האוניברסיטה הוא נפגש עם הרב שניאור סגל שממהר להניח לו תפילין. כל שבוע, כך הוא מספר, הוא נפגש עם הרב סגל לשם הנחת תפילין. שלושה מאחיו עוסקים במסחר במוסקבה; אח אחד, רופא, חי בניו יורק, ורק הוא נשאר בעיר הולדתו – באקו, שבה הגיע לדרגת פרופסור בבית החולים האוניברסיטאי.
על עברו הוא מספר כי המשפחה חיה מדורי דורות בבאקו, ו-11 דורות הם היו רבני הקהילה. "בעבודה בבית חולים היה קשה לשמור על אורח חיים יהודי, אבל לא ויתרתי ולא התפשרתי", הוא אומר. על פנייתו לחיים הפוליטיים הוא מספר כי בעקבות יציאתו לגמלאות ויתר מראש על האפשרות לעבור למוסקבה או לניו יורק, והחליט להישאר בעירו. ומה עם ישראל? אני ממהר לשאול אותו. האפשרות הזאת לא נראתה לו: "אין אנטישמיות אצלנו, ולכן טוב לי במקום שבו נולדתי".
היום הוא מייצג את אזור קובה – "העיר האדומה", בצפון-מזרח המדינה, אזור שבו חייתה בעבר קהילה יהודית גדולה (יותר מ-20 אלף יהודים) והיום נותרו ממנה כשלושת אלפים יהודים שמרביתם עשירים מאוד. הוא עוסק הרבה בנושאי יהדות, והרב סגל שמפעיל בית ספר יהודי גדול בבאקו משבח מאד את פרופ' שימחוביץ על עשייתו. "יותר מכול, אני מתעניין ופועל בנושא ישראל ואזרבייג'ן. יש הרבה מה לעשות, אבל אסור לדבר ויש גם הרבה דברים שאני בעצמי לא יודע", מגלה שימחוביץ. "יש לנו בפרלמנט אגודת ידידות ישראל-אזרבייג'ן, ובאמצעותה אני פועל".
"ישראל ואזרבייג'ן זה סיפור אהבה גדול", מסכם חבר הפרלמנט שימחוביץ, "אני מאמין שכך זה יימשך עוד שנים לא מעטות. אנחנו צריכים אתכם לא פחות מכפי שאתם צריכים אותנו".
