כבר שנים שד"ר יגאל בן-נון שוחט פרות קדושות להנאתו. לפעמים נדמה שהתחביב הראשי של החוקר וההיסטוריון הנודע הוא לחפור בקרקע ההיסטוריה ולהפיק ממנה בכל פעם מחדש מסקנות המרעישות את העולם.
הנה ארבע טענות רק מספרו האחרון, שהתפרסם לאחרונה: התורה שבעל פה נכתבה רק במאה העשירית לספירה; רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבי יהודה הנשיא לא חיו מעולם, אלא הן דמויות שהומצאו; את האוונגליונים (הבשורות) – שהדמויות בהם הן רובן ככולן בדיוניות לחלוטין – כתבו בניגוד לכל המקובל זמן קצר מאוד לאחר מות ישו; והקוראן כלל אינו יצירה אסלאמית.
4 צפייה בגלריה
הכניסה לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, ארכיון. "לאנשים קשה לקבל חלל ריק, והם ממלאים אותו בסיפורים גדולים"
(צילום: איתן גליקמן)
זו רשימה חלקית, אך די בה כדי לזעזע את עולמם של לא מעט יהודים, נוצרים ומוסלמים מאמינים. זו אינה הפעם הראשונה שבן-נון מפרסם טקסטים "קשים" ביחס למונותאיזם. בספרו הקודם, למשל, טען כי חרף התפיסה שהאל במקרא הוא יחיד ובני ישראל עבדו רק לו במשך אלפי שנים – סגד העם היהודי לאלים רבים ולמעשה לא נבדל מהותית משכניו הפגאניים. ספריו של בן-נון היו לרבי מכר, והוא גם נהנה ממאות אלפי צפיות להרצאותיו המפורסמות ביוטיוב – מספרים שאינם מובנים מאליהם יחסית לתכנים אקדמיים.
הפרסומים שלך, הפרובוקטיביים לעיתים, לא מכעיסים אנשים מאמינים?
"אולי אפתיע אותך אם אחשוף בפניך שחלק ניכר מצופיי הם אנשים דתיים וחרדים, שמספרים לי בפגישות כי הם סקרנים ומבקשים ללמוד ולהרחיב אופקים. אומרים שזו פרובוקציה? זה אינו נכון. אני בפשטות מרצה בפני הציבור הרחב, וההרצאות שמצולמות עולות ליוטיוב וכך מגיעות להמונים. בכלל, הידע היום זולג מהאקדמיה למדיה, הוא מטפטף ממסדרונות האקדמיה לאתרי האינטרנט ולרשתות החברתיות, זו מציאות חדשה שלא הכרנו".
מה לא נמצא אצל יוספוס פלביוס
אחת מהטענות הנפיצות המופיעות בספר החדש, "מתי הפכנו ליהודים – ואיך נוצרו הדתות המונותאיסטיות" (הוצאת כנרת זמורה דביר), היא שאישי המשנה והתלמוד הן דמויות שהומצאו. "לפני הנצרות לא הייתה דת, גם היהדות לא הייתה דת. מה כן? היא הייתה מערכת של פולחן וקורבנות", טוען בן-נון. "דת במובן של דוגמה, טקסטים, דינים של 'מותר ואסור', ספרות ענפה וויכוחים פולמוסיים עם האחר, היא המצאה נוצרית".
4 צפייה בגלריה
ד"ר יגאל בן-נון. "לסיפורים על חז"ל יש קונוונציה ספרותית שחוזרת על עצמה"
(באדיבות המצולם)
לדברי ההיסטוריון, היהדות הרבנית שאנו מכירים היום קמה בעקבות הנצרות וכתגובה לה: "זה הבסיס להנחה שלי כי הספרות החז"לית הגדולה כמו המשנה והתלמוד נכתבה רק במאה העשירית לספירה".
אז מה כן קרה במאות הראשונות לספירה? בן-נון מודה שהוא לא באמת יודע. המחקר המדעי לא מחזיק מספיק ממצאים בידיו, אולם הוא סבור שהיהודים היו הלניסטיים, ושהם חיו ביחד עם שכניהם הלא-יהודים והאלים שלהם היו משותפים. לתפיסתו, הם היו בפשטות פוליתאיסטיים (האמינו בריבוי אלים).
תמיכה ברעיון הזה הוא מוצא בפסיפסים שנותרו מאז ונשזרו בהם דמויות, סמלים ואלים יוניים. לצד זאת, אומר החוקר כי הוא אולי אינו בטוח מה אירע, אך הוא משוכנע מה לא היה: דמויותיהם הגדולות של חז"ל, ביניהם השמות ההיסטוריים רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי ואפילו הלל ושמאי מאות שנים קודם לכן.
4 צפייה בגלריה
דמותו של רבן יוחנן בן זכאי בסרט "אגדת חורבן". "איך ההיסטוריון היהודי החשוב ביותר של התקופה לא כתב על אותם חכמים?"
(איור: דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט)
על סמך מה אתה מבסס את הקביעה הזו?
"צריך להבין, לאנשים קשה לקבל חלל ריק, והם ממלאים אותו בסיפורים גדולים. לסיפורים הללו יש קונוונציה ספרותית שחוזרת על עצמה. סיפור אחד שמקבל צורות שונות. הסיפור לא התרחש במציאות, אבל הוא מסופר בדרכים שונות כדי לייצר תפיסת עולם.
"לאמיתו של דבר ההנהגה היהודית הייתה בידי הכהנים, והתיאורים של חכמים שחיו אז לא התקיימו במציאות. אין כל דיווח על כך. באחת הרשימות ההיסטוריות החשובות ביותר של אותה תקופה – של יוספוס פלביוס, שחי כידוע במאה הראשונה לספירה ותיאר לפרטים את המרד הגדול, כולל אזכור של המוני שמות – אין זכר לכל אותם חכמים שהוזכרו, גם לא לסיפור המכונן של יבנה וחכמיה: כיצד זה ייתכן? איך יכול להיות שהאירועים הגדולים הללו התרחשו, וההיסטוריון היהודי החשוב ביותר של התקופה לא טורח לכתוב על כך ולו שורה אחת?"
מתי נוצר האסלאם?
בן-נון נולד לפני כ-70 שנים בקזבלנקה. בגיל 18 הוא עלה ממרוקו לישראל, מה שמסביר את שרידי מבטאו הצרפתי-מרוקאי. בצעירותו היה פעיל חברתי-פוליטי מוכר וחבר של שלמה בן עמי ורבים אחרים. את שתי עבודות הדוקטורט שלו – בנושא היחסים החשאיים בין ישראל למרוקו בשנות ה-50, ועל ההיסטוריוגרפיה של המקרא – עשה בפריז, ומאז הוא חוקר ומלמד באוניברסיטאות בפריז ובישראל.
מחקריו המקיפים על אודות יהדות מרוקו והגירתה לישראל, ועל יחסיה של הממלכה עם המדינה החדשה, שירותיה החשאיים ומלחמותיה, הפכו אותו לאחד המומחים המוכרים והעסוקים בעולם בתחום. אלא שבשנים האחרונות קנה החוקר הסקרן את עיקר פרסומו בשל ספריו שמקעקעים, כאמור, לא מעט מאושיות הדתות המונותאיסטיות.
כך למשל הוא משוכנע כי כל הדמויות בבשורות הנוצריות חוץ מיעקב ופטרוס הן דמויות וירטואליות לצרכים נרטיביים בתיאטרון המפואר של צליבת ישו. הוא מטיל "פצצה" נוספת וטוען כי הן נכתבו זמן קצר מאוד לאחר מותו של ישו – בניגוד גמור לתפיסה המקובלת שהאירוע התרחש כ-150 שנים מאוחר יותר. "זו הסיבה לכך שבית המקדש, שמוזכר למעלה מ-170 פעמים בברית החדשה, לא 'נחרב' בה – וזו גם הסיבה שרגימתו למוות של יעקב אחיו של ישו, כ-25 שנים לאחר מותו, לא מדווחת בבשורות", הוא מדגיש.
ביחס לאסלאם הוא טוען בפשטות כי אין באמת קשר בין הקוראן למוחמד, בין הקוראן לאסלאם ובין הקוראן לעיר מכה. "את הקוראן כתבו בכלל נוצרים, כפי הנראה, וזה הגורם הישיר לכך שהגיבורים הראשיים שלו הם מריה וישו לצד דמויות מקראיות", הוא אומר. "מוחמד אינו מופיע בו כדמות ממשית, וכך גם קורות חייו ופעולותיו הגדולות. גם דיווחים על מקום הולדתו, על בני משפחתו, חבריו ועוזריו, נעדרים ממנו לחלוטין".
כריכת ספרו של בן-נוןצילום: הוצאת כנרת זמורה דביראז מתי נוצר האסלאם?
"מוחמד חי במאה השביעית, והוא היה סוחר קרקעות בין-לאומי בסוריה אך לא בארצות ערב. אנחנו יודעים – כאמור, לא באמצעות הקוראן – שהוא הגיע לטורקיה, ואנחנו יודעים שהוא היה מצביא ואף הוצג בידי עצמו או בידי אחרים כנביא. לכל זה אין דבר וחצי דבר עם האסלאם. רק 250 שנים מאוחר יותר, במאה העשירית, החלו תאולוגים חשובים לייצר באופן הדרגתי את החדית', כלומר את ההלכות ואת הסיפורים שעברו בעל פה מדור לדור. הם לא באמת הכירו את מוחמד אך הם בנו את דמותו על סמך המסורות והשמועות. בשלב זה נולד האסלאם ונוצר החיבור בין מוחמד לקוראן".
טענותיו של בן-נון, חרף הפרובוקטיביות האינסטינקטיבית הנלווית אליהן, מתוחמות בשדה האקדמי, שבו הוא מוצא את מגרשו הביתי. הוא לא מתעניין במיוחד בחדשות או בפנאי בכלל, שכן אלו מהווים בעיניו "רעש" שמפריע לו לשקוד במשך שנים על מחקריו. את הטיעונים שלו הוא מבסס על המחקר ההיסטורי, ומספר כי בין קהל קוראיו אפשר למצוא את 'המאמינים הטבעיים', אלו שחיצי הממצאים שלו פוגעים באבני היסוד שלהם, לצד חילונים אתאיסטים: "מתברר שהם עוסקים ללא הרף בשאלה האם אלוהים קיים. הם מנסים להוכיח, אולי לעצמם, שהוא אכן לא קיים".
מה מניע אותך לעסוק במחקרים המורכבים והרגישים הללו?
"לא הייתה לי שאלת מחקר כשיצאתי לדרך, רק המון סקרנות: איך הכול התחיל? מי כתב את הטקסטים הקאנוניים לשלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות? מתי הם נכתבו? מדוע? בספרי הראשון הגעתי עם תשובותיי עד האימפריה הפרסית. בספר הנוכחי אני עורך את מסעי עם היוונים וקדימה, עמוק לתוך האלף הראשון ועד למסעי הצלב".
