אחרי שנדד בשנה האחרונה בין ארצות הברית, אנגליה, צ'כיה וגרמניה, הפרויקט הגדול בעולם לאיתור ספרים של יהודים שנבזזו על ידי הנאצים בשואה הגיע לישראל. המיזם, שנקרא "ספריית הספרים האבודים", מזמין את הציבור הרחב לסייע באמצעות אתר אינטרנט ייעודי באיתור ספרים שבזזו הנאצים מספריית בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין – מהספריות היהודיות החשובות בעולם לפני מלחמת העולם השנייה. רבבות ספרים נבזזו משם בתקופת השואה והתפזרו לאחר מכן ברחבי העולם.
7 צפייה בגלריה
אחד מהספרים שנבזזו, והמבנה שבו פעלה ספריית בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין
(צילום: מכון ליאו בק ירושלים)
הפרויקט, שהושק בשבוע שעבר באירוע בבית אריאלה בתל אביב, הוא פרי יוזמה של מכון ליאו בק ירושלים ומקבילו בלונדון. הוא מתקיים בשיתוף אגודת הידידים של מכון ליאו בק בגרמניה ובמימון הקרן הגרמנית לזיכרון, אחריות ועתיד (EVZ), הנתמכת על ידי משרד האוצר הגרמני.
60 אלף ספרים נבזזו – 5,000 אותרו
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין – שכונה בקיצור Hochschule – נוסד ב-1872 והיה אחד מבתי המדרש המובילים לרבנים בגרמניה. במהלך השנים הפך המוסד למרכז תוסס עבור ענקי רוח כמו המזרחנים מוריץ אברהם לוי ויוליוס פירסט, כמו גם אברהם גייגר, מהאבות המייסדים של היהדות הרפורמית. הרב ד"ר ליאו בק למד בו בצעירותו ואף לימד בו שנים רבות עד לסגירתו הכפויה.
הספרייה הייתה ליבו הפועם של ה-Hochschule, עם אוסף מפואר של יותר מ-60 אלף כותרים. בשנת 1942 סגרו הנאצים את הספרייה. הם החרימו את ספריה במסגרת ניסיונם להשתלט על ספרי מקור מאוספים יהודיים, במטרה לשכתב את ההיסטוריה היהודית. חלק מהספרים האלו עלו באש המלחמה וחלקם התפזרו בספריות שונות ברחבי העולם.
עד כה, אותרו כ-5,000 ספרים וכתבי עת מהספרייה. מרביתם נמצאו בפראג ואחרים בלונדון, ברלין, היידלברג, פרנקפורט, לוס אנג'לס וירושלים. לאורך השנים, הופקדו היסטוריונים ומידענים על איתור הספרים, אלא שמאמציהם היו מוגבלים.
"גשר לקולות שהושתקו באופן ברוטלי"
שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, חנך את תערוכת "ספריית הספרים האבודים" בתל אביב והתייחס למשמעות שלה לזיכרון. "הפרויקט מלמד את הציבור הרחב פרק חשוב בעבר שעד כה היה מוכר בעיקר בחוגים אקדמיים. הוא מספק גשר להווה לקולות שהושתקו באופן ברוטלי בתקופת השואה", אמר באירוע. "ספריית הספרים האבודים מזכירה לנו עד כמה השנאה המוחלטת של הנאצים לאינטלקטואלים, למדע, למחשבה החופשית וליצירתיות הייתה חלק מרכזי באידיאולוגיה הנאצית".
7 צפייה בגלריה
שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, באירוע השקת תערוכת "ספריית הספרים האבודים" בבית אריאלה
(צילום: אריה דה האז)
לדברי זייברט, התערוכה היא קריאת השכמה לכך שדמוקרטיות ליברליות ברחבי העולם והיציבות העולמית מצויות כיום תחת איום מתמיד ומגננה, ולכן יש להגן על החופש האינטלקטואלי, על החופש האקדמי ועל חופש הביטוי. "אני שואב אופטימיות מהפרויקט, כי הוא מוכיח שגם אם נשרפו ספרים בעבר, רעיונות אי אפשר למחוק", אמר השגריר.
גורל של ספריות יהודיות בתקופת השואה הוא סוגיה שמוכרת בארץ בעיקר לחוג מצומצם של חוקרים וסטודנטים להיסטוריה. בשיח הציבורי קיים אולי שיח על אירועי שריפת הספרים שהנאצים ארגנו ברחבי גרמניה במאי 1933. מעטים יודעים כי המשטר הנאצי היה מעוניין באיסוף של ספריות יהודיות למען פיתוח מחקר אנטישמי על היהודים, ועוד פחות מודעים לכך שרבים מהספרים שנבזזו בידי הנאצים בזמן המלחמה הגיעו לישראל בשנים הראשונות שלאחר 1945.
היום יש בארץ לפחות עשרות אלפי ספרים שמקורם בספריות יהודיות שדודות, אם לא מאות אלפים, אבל לעיתים קרובות קשה לזהות אותם במבט ראשון, מפני שברוב הספריות אין מידע מפורט על מוצאם של אותם ספרים.
מי שמכירה מקרוב את הספרים מספריית המוסד היהודי בברלין היא ד"ר אנה הולצר-קוואלקו, חוקרת של ספריות יהודיות במאה ה-20, שנתקלה בשנים האחרונות בכמה ספרים במסגרת עבודתה. "אני רואה את הפרויקט 'ספריית הספרים האבודים' כיוזמה פורצת דרך שיכולה להביא את הסיפור המרתק של המורשת היהודית בזמן השואה ואחריה לקהל הקוראים בישראל", היא מספרת.
לדבריה, "ההיסטוריה של ספריית בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין היא דוגמה טובה לכך שהיום אפשר למצוא את הספרים היהודיים השדודים בעצם בכל מקום. למשל, 59 כתבי יד וספרים נדירים מהספרייה, שניצלו על ידי אחד המרצים של בית המדרש, הוצעו למכירה בבית מכירות פומביות סותבי'ס בניו יורק ב-1984. הודות לערנות של הקהל היהודי בארצות הברית, האוצרות הללו נקנו על ידי Judaica Conservancy Foundation, שמסרה אותם למספר מוסדות יהודיים ובהם לספרייה הלאומית בירושלים".
התלמידים שכבר החלו לחפש
סנונית ראשונה למבצע החיפוש בישראל נרשמה יומיים בלבד לאחר השקת התערוכה בירושלים, כשתלמידי מגמת הרוח של בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (יאסא) בירושלים התארחו במכון ליאו בק ירושלים ליום חיפוש, שכלל הסברים על פרויקט ספריית הספרים האבודים וחיפוש ספרים בספריית המכון.
במסגרת החיפוש העלו התלמידים שלושה ספרים שייתכן ושייכים לספריית בית המדרש הגבוה למדעי היהדות. התלמידים מילאו טופס למדור האבדות והמציאות של הפרויקט, והדברים הועברו לבדיקה של צוות המיזם.
"ההשתתפות בסדנה נתנה מקום לחדוות הגילוי ולסקרנות המאפיינת את הנגיעה 'בחומר האמיתי' של ההיסטוריה, ובזיקה ישירה לתכנים שבהם אנו עוסקים בלימודי המגמה, ההיסטוריה ומחשבת ישראל", אומרת נעמה עמיר, המורה מבית הספר שליוותה את התלמידים. "זו הייתה הזדמנות מדהימה לחבר בין רעיון למעשה – ללמוד בכיתה על מרטין בובר ולהחזיק ביד את הספר שלו, שבעצמו עבר מסע היסטורי תחת המשטר הנאצי". את החוויה הייחודית של ההשתתפות בסדנה סיכמה אחת מתלמידות המגמה: "נחשפנו לעבודה המיוחדת והמדהימה שנעשית במכון, והיה מסקרן ומרתק להיות חלק ממנה".
לאחרונה זכתה תערוכת "ספריית הספרים האבודים" בפרס ה-Grimme Online בקטגוריית "תרבות ובידור". הפרס מחולק מדי שנה בגרמניה לפרויקטים מצטיינים ברשת בעלי חשיבות ציבורית וחינוכית בתחומי העיתונות, התרבות, הבידור והמידענות. הוא נחשב לפרס יוקרתי ביותר מבחינה בינלאומית, ובגרמניה הוא מקביל בחשיבותו לאוסקר האמריקני.
