הוא כלי להתעוררות הלבבות לחזרה בתשובה בחודש הרחמים והסליחות, זכר לעקדת יצחק וסמל לימים הנוראים: השופר הוא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים ביותר עם העולם היהודי. עם זאת, בביקור במפעל שופרות ירושלים, אחד המפעלים היחידים בארץ לייצור שופרות, הבעלים אלי מלכה מפתיע ומספר: "הלקוחות הגדולים שלנו הם נוצרים אוונגליסטים".
לדבריו, "לאורך כל השנה הם קונים שופרות, לא רק בתקופה הזאת. הם באים לארץ וקונים המון. יש להם טקסים ואירועים משלהם עם שופרות. זו קהילה ענקית, יש מאות מיליונים בעולם. להם אנחנו מכינים גם שופרות מצופים בכסף, שופרות עם ציורים עליהם ושופרות מקרניים שונות". בארץ תקופת השיא מבחינת מכירות היא כמובן עכשיו, בחודש אלול ולקראת חגי תשרי, אבל בארה"ב תקופות השיא הן לפני חג המולד וחג הפסחא.
השלבים השונים בייצור שופר
(צילום: שופרות ירושלים)
כמו שמרמז השם, המפעל נוסד בבירתו הנצחית של העם היהודי, אבל ממוקם היום בגבעת זאב – עדיין סמוך לירושלים, העיר המזוהה יותר מכל מקום אחר עם ימי הסליחות, שאליה רבים עולים לרגל בימים אלה לסיורים ליליים ואירועים שונים שמארגנת העירייה. מלכה מספר שעוד שני מפעלים ממוקמים במרוקו ובדרום אפריקה. המפעל בארץ מתמקד בתיקונים, בליטושים ובעיבוד של השופרות. בסך הכול, מדי שנה הוא מייצר מעל 100 אלף שופרות.
אפשר לומר בוודאות שאף חיה לא נשחטת לשם הכנת השופרות, אלא שמדובר בקרניים של חיות שנשחטו לאכילה בכל מקרה. האמת היא שלפי ההלכה מותר גם לתקוע בשופר מקרן של חיה שמתה מוות טבעי
השופר הקלאסי הוא שופר מקרן של אַיִל – כבשׂ בוגר ממין זכר. "קרני האַיִל, לשופרות הרגילים, מגיעות אלינו ממרוקו. קרניים של חיות אחרות מגיעות אלינו לרוב מנמיביה או מדרום אפריקה", אומר מלכה. "באופן כללי רוב השופרות מגיעים ממרוקו. זו מדינה מוסלמית, ובחג הקורבן כל משפחה מוסלמית צריכה לשחוט כבש, לכן יש שם שחיטה המונית. מדובר במדינה של קרוב ל-40 מיליון תושבים. מעבר לזה, הקרניים ממרוקו הן כאלה שקל לעבד אותן בלי שהן יישברו או ייסדקו, כי הן עסיסיות יותר ולא יבשות כמו קרניים ממקומות אחרים".
המפעל במרוקו סמוך למרקש, ועשרות הפועלים שם הרגישו היטב את רעידת האדמה שהכתה באזור בעוצמה בסוף השבוע, זרעה הרס וגבתה קורבנות רבים. המפעל עצמו לא ניזוק. "העובדים סיפרו לי שכולם יצאו מבתיהם ובילו את כל הלילה מחוץ לבית. הם ישנו ברחוב והרשויות הורו להם לא להיכנס לבתים בגלל האפשרות של רעידת אדמה נוספת", הוא משתף, "בעצמי תכננתי לנסוע ממש השבוע למרוקו, להיות שם לקראת ראש השנה. מזל שלא מצאתי טיסה בהתראה קצרה".
הרבה לפני הסכמי אברהם, היה לך שיתוף פעולה עם פועלים במרוקו.
"אנחנו עובדים איתם יותר מ-12 שנה. הכבוד שהם נותנים לישראלים וליהודים הוא נדיר. כשהייתי במרוקו, בכיכר ג'מע אל-פנא במרקש, ראיתי בפינה של מצחצחי נעליים איש מבוגר. הוא שאל אותי: מאיפה אתה? אמרתי לו שמישראל. הוא אמר: יהודי? אמרתי לו שכן, והוא התרגש מאוד, רעד. זה היה עוד לפני ההסכם, כשיהודים באו לשם בכמויות קטנות. הוא אמר: 'הייתם פה – הייתה לנו ברכה. הלכתם מפה – לקחתם את הברכה איתכם'. כשהייתי בכפר של אבא שלי, שעלה לארץ בגיל תשע, איש זקן חפר והוציא חתיכות עור מהאדמה. הוא הראה לי ואמר: 'אח של סבא שלך היה עושה פה נעליים'".
כך מייצרים שופר
לגבי זכויות בעלי חיים, אפשר לומר בוודאות שאף חיה לא נשחטת לשם הכנת השופרות, אלא שמדובר בקרניים של חיות שנשחטו לאכילה בכל מקרה. האמת היא שמבחינה עקרונית, לפי ההלכה מותר גם לתקוע בשופר מקרן של חיה שמתה מוות טבעי. למעשה, אפשר אפילו לתקוע בשופר מקרן של חיה לא כשרה. במקורות נכתב שאפשר להכין שופר מקרן של כל חיה, למעט פר. אחת הסיבות שציינו חכמים לכך שקרן הפר נאסרה היא זיכרון חטא העגל המופיע בתורה.
לאחר הוצאת העצם הפנימית מציפוי הקרן, מחממים את הקרן באש ומיישרים אותה באמצעות מלחציים מברזל. לרוב רק חלק מהשופר מיושר וחלקו מעוקל, אבל מלכה מצביע על שופר מרוקאי שמיושר מתחילתו ועד סופו. הוא מסביר שמקורו של השופר הזה ביהודים שגורשו מספרד, שם היה להם קל יותר להחביא בבגדיהם שופר מיושר לחלוטין, שכן הוא בולט פחות.
אלי מלכה מסביר על הסוגים השונים של השופרות ותוקע בשופר
לאחר היישור, חלקי או מלא, חותכים את קצה הקרן וקודחים בזהירות לתוך חלל הקרן. בהמשך מעצבים את הפייה כך שתהיה נוחה לשימוש. השופר עובר ליטוש והברקה, במידות שונות. יהודי תימן נהגו להשתמש בשופר איל לא מעובד, כאחת הדעות המופיעות בהלכה.
לצד השופרות המוכרים מקרני איל אפשר למצוא אצל מלכה גם שופר מסתלסל מקרן קוּדוּ – סוג של אנטילופה אפריקנית (מכונה "שופר תימני"), וכן שופרות מקרני אילנד (סוג נוסף של אנטילופה) ומקרני ראם. קרניים שנשברות בדרך לארץ, ולכן נפסלות לפי ההלכה היהודית, מצופות בכסף ונמכרות לנוצרים אוונגליסטים, ויש בנמצא שופרות עם עיטורים וציורים שונים. כשדונלד טראמפ הגיע לבקר בישראל כנשיא ארצות הברית, המפעל ייצר עבורו שופר מיוחד עם ציור של דגלי ארה"ב וישראל.
מה טווח המחירים של השופרות?
"יש שופרות לילדים שמתחילים ב-40-30 שקל לשופר. שופרות גדולים יכולים להגיע לאלף שקל. יש שופרות מיוחדים שקלים לתקיעה בזכות המבנה שלהם, והם יכולים להגיע עד 5,000 שקל, ויש דברים נדירים. למשל, שופר של איל שהמידה שלו היא יותר מ-80 ס"מ, שכמעט לא מוצאים דברים כאלה. זה שופר שיכול להימכר לאספנים ב-15 או 20 אלף שקל בקלות. שופר של קודו שמגיע ל-140 או 145 ס"מ, שזה דבר נדיר, יכול להימכר גם כן בסכומים גבוהים מאוד. מכרנו פעם שופר מצופה כסף עם זהב וכל מיני אבני חן, בכמה אלפי דולרים".
