כבר ביציאה מתחנת הסאבוויי הסמוכה למטה חב"ד העולמי בברוקלין, מתבדית מיד כל מחשבה על כך שהשנה יוצנע כינוס הרבנים הגדול בעולם על רקע רצח שליח חב"ד בדובאי, הרב צבי קוגן. פרוז'קטור מקרין על קיר ענק את המילים "ברוכים הבאים לכינוס השלוחים העולמי" בעברית, והרחובות רוחשים באווירת פסטיבל: דוכנים ארעיים בצידי הרחוב מוכרים הכול – מכתבי קודש ומגבעות קנייטש ועד ממתקים כשרים. המוכרים, רובם ישראלים, עטים על 6,500 האורחים – כולם גברים (לשליחות חב"ד יש מדי שנה כנס נפרד) – שצפויים להניע פה כלכלה קטנה למשך חמישה ימים. כמה שליחים מצטלמים מול ביתו של הרבי מלובביץ' ומצביעים לעבר חלון חדרו, המואר במכוון 24 שעות ביממה.
"באנו כדי להתחזק": הקולות מכינוס שליחי חב"ד
(צילום: דניאל אדלסון)
כל זה נעשה תחת האבטחה הכבדה ביותר שידע הכינוס מאז היווסדו ב-1984, בדיוק לפני 30 שנה. הוא מעולם לא בוטל, ורק בשיא מגפת הקורונה עבר זמנית לפורמט וירטואלי. השנה, האזור כולו מוקף בשוטרים חמושים ברובי M4, ניידות ואמבולנסים. מפעם לפעם חולפים עוברי אורח חרדים ליד השוטרים שעומדים בכפור של נובמבר בניו יורק, מול פסל הסביבון הענק, ומפריחים לעברם קריאות "תודה על השירות שלכם".
לפני פתיחת הכינוס נפגשו שני בכירי המוסד עם המארגנים כדי לייעץ להם בנושאי אבטחה, אבל המסר שהועבר גם להם היה ברור: דווקא עכשיו, יותר מתמיד, חב"ד "תצא להפיץ את האור", ולא תתחבא. "זה לא מרתיע אותנו, להפך – זה מעלה את המוטיבציה", אמר אחד ממשתתפי הכינוס, הרב יוסי גרומך, שליח חב"ד בסרי לנקה – מדינה שהמטה לביטחון לאומי הוציא לגביה אזהרת מסע לישראלים באוקטובר האחרון. הוא לא העלה על דעתו לבטל הגעה מחששות ביטחוניים.
כינוס השלוחים העולמי של חב"ד בניו יורק
(צילום: דניאל אדלסון)
דווקא הרב עקיבא קמיסר, שליח חב"ד לקהילה הישראלית באמסטרדם, שמאז ההתקפות האלימות נגד אוהדי מכבי תל אביב בעירו נאלץ להסתובב עם מאבטח צמוד, מודה שהרהר בתחילה אם זה הזמן הנכון להגיע. "באנו לפה כי זה בדיוק המקום לקבל בו כוחות. אנחנו נפגשים עם הקולגות, הולכים לסדנאות שנותנות כלים לשליחות שלנו ביום-יום", הוא אומר. לדבריו, "כל יהודי בעולם היום נמצא בחשש כזה או אחר ובסוף יש רק מקום אחד הכי בטוח – ישראל. נחכה למשיח שיבוא וכולם יעלו לארץ ישראל, אבל בינתיים אנחנו בשליחות שלנו, ואנחנו בטוחים בעזרת השם ש'שלוחי מצווה אינם ניזוקים'. האנטישמיות עלתה ואני באמת לא רואה פתרון אחר חוץ ממשיח. אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים".
אחיו של הרב קמיסר הוא איש עסקים שמתגורר באיחוד האמירויות והיה בקשר קרוב עם הרב קוגן לפני שנרצח: "הוא הגיע למדינה לראשונה יחד איתו באותה טיסה והם עבדו המון יחד. חייו השתנו לגמרי, הוא לוקח עכשיו את ההתרעות מאוד ברצינות ונוקט זהירות, אבל יש שם עדיין אנשים וצריך לדאוג להם לאוכל כשר גם במציאות מורכבת".
"כמו משפחה שנקטע לה איבר"
השלוחים הוותיקים משווים את האווירה השנה לזו של הכינוס אחרי רצח בני הזוג גבריאל ורבקה הולצברג, בפיגוע הטרור בבית חב"ד במומבאי ב-2008. באופן טרגי, אשתו של קוגן המנוח, רבקה, היא אחייניתו של גבי הולצברג. "היינו כאן אז, וכך אנחנו כאן עכשיו – כמשפחה אחת שנקטע לה איבר", אמר רב קהילת חב"ד ברחובות, מנחם מנדל גלוכובסקי. "ברור שמה שקרה באיחוד האמירויות גורם לכל אחד ואחד מאיתנו זעזוע מסיום. כשמשהו קורה לאח שלנו, זה משפיע על כולנו, אבל זה גם מחזק את תחושת האחריות שלנו לעם ישראל. אנחנו מייצגים את העם היהודי ונמצאים בכל החזיתות בעולם – זה רק מחזק את המחויבות ואת הזכות שיש לנו בתפקיד הזה".
קוגן המנוח היה אמור להשתתף השנה בכנס, אך גם בהיעדרו, דמותו נוכחת בכל פינה: משער המגזין שמחולק בכניסה ועד לעמדת סופר סת"ם, שבה כל שליח מוזמן לכתוב אות בספר תורה שיישלח לבסוף לדובאי. הכינוס השנה יכלול גם טקס אזכרה וסדנאות שיוקדשו לטובת נושאי אבטחה, לניסיון ללמוד מהאירוע ולמחשבה כיצד אפשר להנציח את מורשתו של קוגן.
בינתיים מודיעים בכינוס לראשונה גם על פתיחת חמש נציגויות חב"ד חדשות – "בתגובה לטרגדיה האחרונה, כדי להפוך את האבל לפעולה": באנדורה, בטטרסטן שברוסיה, בפיירבנקס שבאלסקה, בלאבק שבטקסס ובווילמורה שבפורטוגל.
לקראת סיום הכינוס, ביום ראשון תצולם כמיטב המסורת מדי שנה תמונת דיוקן ענקית של כל השלוחים מול בניין המטה. הם מגיעים מ-110 מדינות שונות, חלקם מנהלים את גני חב"ד, אחרים מנהלים נציגויות בקמפוסים או בתי חב"ד שמיועדים לקהילה היהודית ולתיירים ישראלים. בקהל נמצאים גם שלוחים ממדינות ערביות כמו מרוקו, טורקיה ואיחוד האמירויות עצמה – אך הם קיבלו מסר ברור שעדיף להם לא לדבר עם תקשורת. המצב נפיץ מדי.
כדי להתקבל לשליחות צריך לעבור דרך נציג חב"ד במדינה המיועדת ולזכות באישורו הסופי של הרב מנחם מענדל (מענדי) קוטלרסקי, שמכהן השנה גם כיו"ר כינוס השלוחים. קוטלרסקי, בן 44, ירש את תפקידיו מאביו, הרב משה יהודה קוטלרסקי, שהלך לעולמו השנה וכיהן בתפקידיו הבכירים בחסידות ובתנועה בהוראה ישירה של הרבי מלובביץ' (ליובאוויטש), הרב מנחם מנדל שניאורסון. "השבוע לא היה קל למשפחת השלוחים", הוא אומר. "חזרתי מההלוויה של הקדוש צבי קוגן, וזה היה קשה מאוד. נאלצנו לשנות את כל תוכנית הכינוס ברגע האחרון. חווינו פגיעה קשה, אבל עצם זה שאנחנו כאן יחד, מחזקים אחד את השני, נותן לנו, השלוחים, הזדמנות להחלים קצת מכל מה שקרה".
לדבריו, "זו לא תהיה החגיגה הרגילה כמו בכל שנה, אבל אנחנו כן מקווים למשהו מוצלח מאוד. מאז מתקפת 7 באוקטובר, היהדות בעולם השתנתה לחלוטין. המצב על הפנים – האנטישמיות גואה, ואז רואים את מה שאנחנו רואים בערים שבהן אנחנו פועלים. פתאום יהודים שלא היו חלק מהקהילה מרגישים לבד, ואנחנו משמשים עבורם מקור חיזוק. גם להגיע לכאן ולראות שלוחים מכל פינה בעולם זה מחזק".
ובאמת, כל מי שיושב בחדר האוכל הכשר למהדרין, ונהנה מטחינה, שווארמה, פלאפל ועוגיות רוגלך, מבין שהכינוס הוא הרבה יותר מרשימת סדנאות על טיפול בילדים, תרמילאים, זקנים וטף. מדובר באירוע חברתי, שבו אנשים שלא ראו זה את זה שנה – ולעיתים אף יותר מזה – מתכנסים מחדש. כשמביטים באלפי השלוחים מתרגשים לקראת תמונת הענק המסורתית מול בניין מרכז חב"ד העולמי, אפשר אולי לראות את הסיפור כולו: פסיפס של אנשים שנמצאים "עמוק בשליחות", ובעיניהם מקדישים את חייהם להפצת אור – גם כשחושך מאיים מסביב.
