קטעים מיומני חדשות ישנים בשחור-לבן, שלקוחים מאוסף יומני כרמל, מספקים הצצה נדירה לחגיגות חנוכה בימי ראשית מדינת ישראל – מהדלקת נרות בהשתתפות נשיא המדינה ועד למצעד לפידים המוני בלב תל אביב. הסרטונים מובאים כאן באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים.
באחד מיומני החדשות, מדצמבר 1957, נראית משלחת של בני נוער מתל אביב שהגיעה לצריף הנשיא לכבוד חנוכה. בתיעוד הנערים מופיעים בריקודים ובשירה לעיני הנשיא השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי, ורעייתו רחל ינאית. במסגרת האירוע התקיימה גם הדלקת נרות חנוכה. יומן החדשות מראה איך לאחר הטקסים הרשמיים "נישאים אלפי לפידים ברחובות תל אביב, כסמל לשמחה ההמונית בחג המכבים" – כלשון הקריין. בצעדה נראים גם דגלי ישראל ושלטים עם שמות בתי ספר ממלכתיים שהשתתפו בחגיגה.
חנוכה בצריף הנשיא ובת"א, 1957
(ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
חלוץ הקולנוע העברי נתן אקסלרוד הוא שביים וערך את יומני החדשות האלה. לימים הם עברו דיגיטציה כדי שיהיו נגישים לציבור הרחב. "התנועה הציונית שמה דגש חזק על חנוכה, הזדהו מאוד עם החג", אומרת שירה מאירסון, מנהלת אתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. "בין תקופת התנ"ך לימינו, ממלכת החשמונאים הייתה הפעם היחידה שבה הייתה ריבונות יהודית בארץ – המכבים הקימו שושלת ושלטו פה, אחרי הניצחון שלהם – אז התנועה הציונית אימצה את זה בצורה חזקה והיו המון טקסים וחגיגות פומביות. חנוכה היה אחד החגים החזקים פה. היום יש פחות צביון ציבורי או דגש על הניצחון בחגיגות".
העברת הלפיד
ביומן מצולם אחר, מינואר 1949, נראה "מסע לפיד מודיעין" לירושלים. תחילה נראים בו צעירים וצעירות במדים תואמים שצועדים בתל אביב עם דגלי ישראל, בזמן שקהל צופה במתרחש בשולי הדרך, שם נראים גם דגלי אגודת אליצור. בהמשך עושים הנערים את דרכם לירושלים עם הלפיד.
"כמה שנים לפני כן, ב-1944, תנועת 'המכבי הצעיר' התחילה לקיים את מרוץ הלפיד שלה, גם בהשראת הלפיד האולימפי וגם בהשראת האופן שבו היו מעבירים מסרים בין יישובים בתקופות עתיקות", מזכירה מאירסון. עם השנים נערכו מרוצי לפיד ומצעדי לפידים רבים ברחבי הארץ. "מסע הלפיד שרואים ביומן כבר נראה קצת יותר ממוסד, בחסות של משרד הדתות, לאחר הקמת המדינה", לדבריה.
מסע לפיד מודיעין, 1949
(ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
בקטע מוזכרים בין השאר מנכ"ל משרד הדתות בזמנו, שמואל זנוויל כהנא; שר הדתות, הרב יהודה לייב פישמן מימון; והרב הראשי לישראל באותם ימים, יצחק אייזיק הלוי הרצוג – שמתועד כשהוא מתפלל תפילת מנחה בהרי ירושלים. לפי הקריין, הרב הרצוג, סבו של נשיא המדינה הנוכחי, אמר בהתרגשות לצעירים שהוא "קורא את הנוער להמשיך במסורת החשמונאים". עם הגעת הלפיד לעיר הבירה, מקבלי הפנים נשמעים שרים את "מעוז צור" לכבוד השיירה.
3 צפייה בגלריה
המוני ילדים נושאים לפידים בחנוכה, תל אביב 1957
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
3 צפייה בגלריה
הדלקת נרות חנוכה בצריף הנשיא, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק בן-צבי ואשתו רחל ינאית, 1957
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
"אקסלרוד היה ממש חלוץ פה בארץ. כבר בשנות ה-20 הוא וירושלים סגל התחילו ליצור את יומני מולדת, יומני חדשות שרובם אילמים. בהמשך אקסלרוד המשיך לבד, עם יומני כרמל (1927–1958)", אומרת מאירסון. "גם אשתו לאה הייתה איתו בעסק, והם צילמו וערכו ביחד. המדינה רכשה את האוסף מהמשפחה ואנחנו קיבלנו את זכויות ההנגשה שלו לציבור. משרד המורשת נתן את התקציב למפעל העצום הזה של הדיגיטציה וההנגשה של היומנים. התיעוד ההיסטורי הוא ייחודי מאוד, אין לנו עוד תיעוד קבוע מהימים האלה של דברים שקרו פה בארץ".
השירים לא השתנו
ביומן חדשות שצולם כעשור לפני קום המדינה, בנובמבר 1937, נראים תלמידי בית הספר "בורוכוב" מעלים הצגה לכבוד חג החנוכה. התלמידים הקימו לתחייה את סיפור החג, חלקם התחפשו ליוונים לצורך המופע ואחרים גילמו את החשמונאים. בהמשך הילדים שרים "סביבון סוב סוב סוב" למילותיו של לוין קיפניס, וכן את השיר "הנה הוא בא" ("הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ, בַּשּׁוֹפָר נָרִיעַ לוֹ") – גרסה עברית של אהרן אשמן לקטע מפורסם מהיצירה "יהודה המכבי" שהלחין גאורג פרידריך הנדל למילים של תומאס מורל.
"די מדהים שיש פה הצגה של בית ספר שמגיעים לסקר אותה מטעם החדשות. זה רק מראה לנו שזה היה כנראה מאורע מיוחד שלא רגילים אליו. אגב, בית הספר קיים עד היום בגבעתיים", מציינת מאירסון.
3 צפייה בגלריה
הצגה של תלמידי בית הספר בורוכוב שממחישה את סיפור חנוכה, מתוך יומן חדשות מ-1938
(באדיבות ארכיון המדינה וארכיון הסרטים הישראלי – סינמטק ירושלים)
אתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים מאפשר לציבור הרחב להיחשף לחומרי ארכיון היסטוריים שתיעדו את ארץ ישראל החל מ-1896, לצד סרטי קולנוע ישראלי, סרטים תיעודיים, יומני חדשות ועוד. לאתר עלו לצפייה חופשית מאות סרטים עלילתיים והיסטוריים שנשמרו במרתפי הארכיון לאורך שנים. סרטי הצילום הישנים – הפילמים – נוקו ונסרקו במסגרת פרויקט הדיגיטציה של הסינמטק. אחרי הסריקה, הסרטים עברו לעריכה – ושם איחדו את התמונה עם הקול, במקרה שהפסקול נשמר.
זיהיתם את עצמכם או את קרוביכם בסרטונים? כתבו לנו במייל האדום
