המכתב החריף שפרסמו בשבוע שעבר רבני מועצת חכמי התורה של ש"ס נגד בתי ספר וגנים הפועלים תחת האגף הממלכתי-חרדי במשרד החינוך, משך את המפלגה המזוהה גם עם הציבור המסורתי עוד צעד משמעותי לכיוון המיינסטרים החרדי השמרן, שמזוהה בעיקר עם החרדים הליטאים.
בש"ס, שהופכת יותר ויותר למפלגה חרדית שפונה פחות למסורתיים, מביטים בחודשים האחרונים מהצד על הנעשה בנתיבות, שם קהילה חרדית-ספרדית גדולה בהנהגת הרב חיים יוסף דוד אברג'ל, בנו הרב יורם אברג'ל ז"ל, מצליחה לאתגר באופן משמעותי את תנועת ש"ס בעיר – עד כדי ניצחון עליה בגודל הייצוג במועצת העיר בבחירות המקומיות, שנערכו בסוף פברואר.
בנתיבות פרשו שני מוסדות חינוך חרדיים, שבהם לומדים יחד למעלה מ-1,000 תלמידים ותלמידות בגילי בית ספר, מהחסות של "מעיין החינוך התורני", הרשת של ש"ס. הם הצטרפו לחינוך הממלכתי-חרדי, תחת משרד החינוך. באופן רשמי המהלך הוצג בשל רצון בקבלת תקציבים, הוספת לימודי ליבה ושיפור התנאים הסוציאליים למורים, עובדי בתי הספר והתלמידים. אך מתחת לפני השטח, הצעד הזה מצטרף לדרמה הפוליטית המקומית בעיר הדרומית.
החודש הסביר הרב חיים אברג'ל שהוא לא מצטער על ניתוק בתי הספר שלו מהרשת החרדית. לדבריו "בש"ס אמרו לי 'עכשיו כולם יעברו', אמרתי להם: 'אם תתנהגו טוב, לא יעברו. אם לא תתנהגו טוב – טוב מאוד שיעברו'. אני שמח, ראיתי בממ"ח (הזרם הממלכתי-חרדי) דבר אחד שאהבתי מאוד – אין שם ביזוי של תלמידי חכמים, ושם (בבתי הספר החרדיים) ראיתי ביזוי של תלמידי חכמים. לא לקחו בחשבון כמה זה חמור, שעל זה חרבה ירושלים. בממ"ח לא מזלזלים בתלמידי חכמים, לא משנה מאיזו עדה, מאיזו השקפה, מכבדים כל תלמיד חכם. אנחנו לא קשורים לא לזה, לא לזה, רק להשם יתברך, אוהבים את כל העדות. לא בדקנו על אף אדם מה העדה שלו. שמחים בכל יהודי, כמו בכותל המערבי".
כאמור, בבחירות לרשות המקומית קהילת הרב אברג'ל לא תמכה בש"ס, אלא הריצה למועצת העיר רשימה נפרדת. הסיעה שזכתה לכינוי "אחי" הפכה לגדולה ביותר במועצת העיר עם שבעה מושבים מתוך 17, כאשר אחריה האיחוד של ש"ס ויהדות התורה עם חמישה מושבים, ואחריהן הליכוד עם שלושה, רשימה מקומית בשם "נתיבות של כולנו" עם מושב אחד וכך גם הציונות הדתית. מדובר בהישג של קהילה חרדית אחרת, שמהווה מכה לש"ס.
הקרע בין הרב אברג'ל לש"ס אינו חדש. בבחירות 2015, אז התמודד אלי ישי לכנסת בראשות מפלגת "יחד" שהייתה במאבק עם ש"ס על אותם מצביעים – הרב אברג'ל יחד עם הרב מאיר מאזוז הביעו תמיכה דווקא בישי. אלא שהסיעה לא עברה את אחוז החסימה ונותרה מחוץ לכנסת.
כעת במפלגה מנתיבות מרוצים מההישג, הן בבחירות לעירייה והן בעצמאות, אך נראה כי התמודדות לכנסת עוד רחוקה. לרב אברג'ל ישנם תלמידים ברחבי הארץ, אך בהתרשמות של אנשי הקהילה – לא בהיקף שיכול להביא נציגים מטעמם אל תוך משכן הכנסת. עם זאת, הם לא פוסלים אפשרות של תמיכה במפלגה אחרת, שיכולה לקום ולייצג את הקול המסורתי.
מאז אותה מערכת בחירות ב-2015 לא קמו לש"ס מתחרים פוליטיים, אך גם בין שורותיה ישנה תחושה כי עם הזמן התנועה מתקרבת יותר לציבור החרדי-ליטאי וכבר לא מייצגת את הקול העממי והמסורתי. סערת חוק הגיוס ביטאה זאת היטב. בעוד רבנים המזוהים עם ש"ס ואף שני חברים במועצת חכמי התורה של המפלגה הורו כי גיוס לצבא הוא אסור וגם מי שלא לומד בישיבה – אסור לו להתגייס, בקהילתו של הרב אברג'ל היחס לנושא רך יותר.
חלק מתלמידיו משרתים בצבא או שולחים את ילדיהם לצה"ל, ובדרשותיהם של בניו של הרב יורם ז"ל אין התנגדות לשירות. הרב חיים יוסף אברג'ל אף הגיע בראשית המלחמה לבסיס צאלים ובירך את החיילים שנערכו אז לקראת לחימה ברצועת עזה, ואמר להם: "עם ישראל כולו עומד מאחוריכם. אין לי דרך לומר עד כמה עצומה הערכתי אליכם. זו זכות עצומה להיות לוחם".
בבתים רבים, גם של מסורתיים או חובשי כיפות סרוגות, תלויה תמונה של הרב יורם אברג'ל – הרב שנולד להורים ממרוקו, ולמד בבית ספר ממלכתי-דתי ואחר כך במוסדות חב"ד. הוא היה תמיד שונה בנוף של רבני ש"ס. גם כאשר הקים כוללים ומוסדות לימוד ספרדיים, הקפיד על לימודי חסידות ומקורות ידע נוספים, והפך לרב בולט בנתיבות.
בשנת 2015 הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. בהלוויה הכריז הרב שלמה משה עמאר ששני בניו, הרב חיים יוסף דוד ואחיו הרב ישראל, הם ממשיכי דרכו. בנו, הרב חיים יוסף דוד, ממלא את מקומו בראשות מוסדות "קול רינה" ורשת החינוך "באר מים חיים", ובמסירת שיעורי התורה ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הוקמה גם רשת "המאיר לארץ" המפיצה חוברות ומכנסת שיעורי תורה ברחבי הארץ, שאותם מעביר הרב ישראל על בסיס דברי אביו.
