רווקים מהציבור הדתי-לאומי נופלים לא פעם בין הכיסאות: בעוד בני גילם החרדים מתחתנים בדרך כלל בגיל צעיר מאוד, גיל הנישואים הממוצע בציונות הדתית מבוגר יותר; ובניגוד לחילונים, בחברה הדתית מצופה מרווקים להתנזר ממין לפני החתונה, מה שעלול לגרום למצוקה מתמשכת לאורך שנים.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רבים מהגברים הדתיים מתקשים להתמודד עם הציפייה להתנזרות ממין בתקופת הרווקות, ובפרט עם האיסור על הוצאת זרע לבטלה. עד כמה המצוקה קשה, והאם דתיים אדוקים יותר בהכרח סובלים יותר מרגשות אשמה? מחקר של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל, בדק את הנושא.
קראו עוד בערוץ היהדות:
"נמצא קשר מובהק בין אשמה ובושה בעקבות התנהגויות מיניות המנוגדות להלכה, לבין מידה רבה יותר של חרדה, דיכאון וחוסר שביעות רצון מהחיים", אומר הדוקטורנט יהודה וקס, פסיכולוג בהתמחות שיקומית, שערך את המחקר בשותפות עם פרופ' אריה לזר. "ככל שאנשים דיווחו על רמת דתיוּת גבוהה יותר, הן מבחינה התנהגותית והן מבחינה אמונית, אנשים דיווחו יותר על תחושות של אשמה ובושה בעקבות התנהגויות מיניות שאסורות על פי ההלכה".
נתונים שעלו במחקר, שבו השתתפו 165 גברים דתיים

מה הפתיע אותך בממצאים? "שיערנו שהקשר בין אשמה ובושה מינית ובין עלייה ברמות הדיכאון והחרדה, או הירידה בשביעות הרצון מהחיים, יהיה חזק יותר אצל אנשים בעלי רמת דתיות גבוהה. בפועל, הקשר בין אשמה ובושה מינית לרווחה נפשית היה חזק יותר דווקא בקרב גברים בעלי רמת דתיות נמוכה".
איך זה ייתכן? "זו כבר השערה: אמנם רמת הדתיות גבוהה יותר כשאדם מזדהה עם הערכים הדתיים ומחובר אליהם, וזה יכול להוביל לתחושה של אשמה ובושה מינית, אבל מצד שני הדת יכולה לתרום לרווחה הנפשית של האדם. הדת עוזרת לפעמים לאדם להתמודד בצורה טובה יותר עם רגשות שליליים. זה גם יכול להתקשר לחמלה עצמית. ביהדות יש אפשרות של חזרה בתשובה, אפשרות של חרטה ותיקון דרך עזיבת החטא וקבלה לעתיד. כשהתהליך נעשה מתוך חמלה עצמית ולא מתוך ביקורת, הוא יכול לסייע לאדם הדתי להתמודד עם תחושות האשמה והבושה בצורה טובה יותר, ולהפחית את המצוקה".
2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
"רמת דתיות גבוהה קשורה למידה רבה יותר של אשמה ובושה, אבל לא בהכרח לעלייה בחרדה ובדיכאון". אילוסטרציה
"המחקר מסתכל על הדברים בצורה מורכבת", הוא מדגיש. "רמת דתיות גבוהה קשורה למידה רבה יותר של אשמה ובושה, אבל לא בהכרח לירידה בשביעות הרצון מהחיים ולעלייה בחרדה ובדיכאון".

פער בין הרצוי למצוי

המחקר של וקס בן ה-32, בעצמו חובש כיפה סרוגה, בוצע במסגרת התזה לתואר השני שלו. הוא עבר שיפוט אקדמי ופורסם כמאמר באנגלית בכתב העת הנחשב "Archives of Sexual Behavior". במחקר השתתפו 165 גברים בני 30-18 שמזוהים כדתיים לאומיים. 92% מהמשיבים למדו במוסדות חינוך תורניים לאחר התיכון, ישיבות או מכינות.
מבין המשתתפים, 83% דיווחו כי הם אוננו לפחות פעם אחת בחודשיים שקדמו למחקר. מתוך המשתתפים שדיווחו על אוננות בחודשיים האחרונים, 70% דיווחו שהם אוננו בתדירות של לפחות פעם אחת בשבוע. 78% מכלל הנשאלים העידו שצפו בפורנוגרפיה לפחות פעם אחת בחודשיים האחרונים, וקרוב לחצי מהנשאלים הודו שצפו בפורנוגרפיה בשבוע האחרון. "זה לא בהכרח מדגם מייצג, אבל זה מעיד על תופעה שקיימת בשיעורים כאלה או אחרים", אומר וקס.
2 צפייה בגלריה
83% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם אוננו לפחות פעם אחת בחודשיים האחרונים. אילוסטרציה
83% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם אוננו לפחות פעם אחת בחודשיים האחרונים. אילוסטרציה
83% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם אוננו לפחות פעם אחת בחודשיים האחרונים. אילוסטרציה
(איור: Shutterstock)
לדברי החוקר, "התחושה שיש פער בין העצמי הרצוי לעצמי המצוי, עלולה להוביל אצל רבים מהצעירים הדתיים לתחושות של אשמה ובושה סביב התנהגויות מיניות שלהם, שמנוגדות להלכה ובעצם להשקפת עולמם".
אגב, איך הגדרת רמת דתיוּת? הרי אין לנו דתומטר. "כשבדקתי רמת דתיוּת התייחסתי להתנהגויות דתיות, למשל עד כמה מקפידים על נטילת ידיים או תפילה במניין. השתמשתי בשאלונים בעלי מהימנות ותוקף שמקובלים בספרות המחקרית. בדקתי גם את הצד ההתנהגותי וגם את הצד האמוני, למשל עד כמה הם מאמינים שהתורה ניתנה על ידי הקדוש ברוך-הוא. היה עוד שאלון שבודק את החלק המוטיבציוני – עד כמה אנשים מבצעים התנהגויות דתיות מתוך משמעות רוחנית-דתית".

"הנושא עדיין לא מדובר מספיק"

וקס מבהיר כי בין המשתתפים במחקר "היו כאלה שהגדירו את עצמם חרד"לים, והיו כאלה שהגדירו את עצמם ליברליים או לייטים. היו נשאלים מכל הקשת הדתית-לאומית".
"יש פה קונפליקט, ואני חושב שהוא מתגבר ככל שיש תופעה של רווקות מבוגרת", הוא מציין. "פעם התחתנו בגילים צעירים יותר, וזה לא פותר את כל הקונפליקט, אבל הייתה יותר אפשרות לספק את הצרכים המיניים בגיל צעיר. דתיים-לאומיים נמצאים בקשר זוגי, אבל אמורים להיות בקשר ללא מגע גופני, וזה מורכב".
יהודה וקסיהודה וקסצילום: לירון פילצקי
למה בעצם בחרת לחקור את הנושא הזה? "אני חושב שזה נושא שעדיין לא מדובר מספיק. אני כן חושב שבשנים האחרונות יש עלייה בשיח על מיניות בחלק מהמוסדות הדתיים, אבל לא מספיק, וחשוב לדבר על זה. כשזה לא מדובר, יש נטייה לחלק מהצעירים לחשוב שזה רק אצלם ורק הם חווים את זה – את ההתנהגות המינית עצמה וגם את ההשלכות שלה. שיח בריא על הנושא יכול לסייע בהתמודדות טובה יותר עם הקונפליקט ובמניעה או הפחתה של המצוקה הנפשית".
היום הוא אמנם נשוי, אבל כרווק דתי הוא ראה את התופעה סביבו. "עניין אותי לחקור את זה באופן מדעי יותר. ראיתי שאין על זה מספיק מחקר כמותני, שעוסק בסטטיסטיקה".
יהיו מי שיזכירו שגם חילונים יכולים לעיתים לחוש אשמה כתוצאה מהתנהגות מינית. "מחקרים בעולם בדקו אוכלוסיות שונות, כמו נוצרים ומוסלמים, ונמצא שבאוכלוסיות דתיות יש עמדות שמרניות יותר כלפי מיניות, ושיש קשר בין רמה דתית גבוהה לאשמה ובושה מינית".