עזה נתפסת בתודעה הישראלית כמקום לא ממש נחמד ליהודים, אבל מאז המאה השנייה לפני הספירה ועד קרוב להקמת מדינת ישראל, הייתה בתוך העיר עזה קהילה יהודית ובה רבנים חשובים ומשפיעים.
ארגון "אליאנס – כל ישראל חברים" מפעיל מיזם בשם "החכם היומי" החושף את הגותם של חכמי ישראל, דרך אתר אינטרנט ייחודי. לרגל ז' באדר ב', היום שבו על פי המסורת היהודית נולד ונפטר משה רבנו שמקום קבורתו לא נודע, מציעים בארגון להכיר קצת יותר את רבניה וחכמיה של הקהילה היהודית שישבה בעזה.
4 צפייה בגלריה
דוד מנגן בנבל בפסיפס מבית הכנסת העתיק בעזה (העתק). קהילה יהודית קטנה התקיימה בעיר
(צילום: ד"ר אבישי טייכר)
המאה ה-6: דרך המלך
מתברר שכבר במאה ה-13 לפני הספירה, כאשר ארץ ישראל חולקה בין השבטים, עזה הייתה חלק מנחלת שבט יהודה. אבל מי ששלטו בעיר בפועל, לאורך תקופה ארוכה, היו דווקא הפלִשתים. "גם בעבר לא רצו שיהודים יגורו בעיר עזה, והיה היבט דווקאי כאשר יהודים התעקשו לגור שם", אומר הרב פרופ' ג'פרי וולף, מהמחלקה לתלמוד ולתורה שבעל-פה באוניברסיטת בר-אילן.
למה הכוונה בעבר?
"אני מתכוון כבר במאה השישית לספירה. אחרי 'המרד השומרוני הגדול', הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הגדול שיקם את עזה. הוא לא רצה שם יהודים, אבל לא רק שהם גרו שם, אלא גם הקימו את בית הכנסת המפורסם והמפואר, שתמונות מהפסיפס שהיה בו התפרסמו אחרי שצה"ל כבש את עזה במלחמת חרבות ברזל".
למה יהודים התעקשו לגור בעזה?
"עזה שימשה מסוף מסחרי חשוב מאוד בעת העתיקה ולכן תמיד נחשבה לאחת הערים המרכזיות בדרום הארץ. היא ישבה על 'דרך המלך', הציר המשמעותי שלאורכו נעו שיירות של סוחרים מאזור הלבנון של היום, ודמשק שבסוריה, דרומה אל מצרים. נתיב נוסף שהגיע לעזה הגיע מחיג'אב וסעודיה, וכמובן בעזה היה נמל עתיק וחשוב ששימש בסיס למסחר הענף. לכן עמים תמיד נלחמו על עזה, ובגלל אפשרויות המסחר הרבות, יהודים רצו לגור שם".
המאה ה-15: הרב שהגיע מפראג
רבי עובדיה מבַּרְטְנוֹרָא היה רב ופוסק הלכה באיטליה, אבל התפרסם בזכות הפירוש שלו למשנה. בשנת 1486 הוא עלה לארץ ישראל ותיעד את מסעו בין הקהילות היהודיות. בין השאר הוא תיאר את הביקור בעזה ב-1488 והזכיר בהערכה רבה את הרב של המקום.
"הוא לא ציין את שם הרב", אומר פרופ' וולף, "וכנראה זה היה רבי משה מפראג. אומנם אין עליו מידע רב, אבל עצם העובדה שרב עזב את הקהילה היהודית התוססת והחשובה של פראג, כדי לעבור לעזה, מלמדת אותנו שבעזה הייתה קהילה יהודית מספיק גדולה, משמעותית ובעלת ממון, כדי שהיא תוכל להביא לשם רב בעל שיעור קומה.
"גם רבי יעקב בירב, מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16, ומי שהיה מורו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך), ציין כי בעזה היה בית דין חשוב והוא אף השווה בין מעמדם של דייני עזה למעמד של רבני ירושלים באותה תקופה".
המאה ה-16: רבי ישראל נג'ארה
מי שבכל זאת שם את עזה על המפה, היה רבי ישראל נג'ארה. הוא נולד בצפת בשנת 1555 למשפחה של רבנים ממגורשי ספרד. "הוא זכה לכבוד רב כפוסק", אומר פרופ' וולף, "אבל מצד שני גם ספג ביקורת כפייטן ומלחין. רבים מכירים את הפיוט שלו לשבת 'יָה רִבּוֹן עָלַם', אבל הוא כתב עוד רבים אחרים ובהם 'יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי', ו'יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי'. הייתה לו נשמה פיוטית מאוד והוא הרשה לעצמו לכתוב גם בצורה שלא מצאה חן בעיניהם של קולגות שמרנים".
("יעלה" של ר' ישראל נג'ארה – גרסת דניאל זמיר, ברי סחרוף ומתיסיהו)
"בפיוט לשבועות 'ירד דודי לגנו', הוא מתאר את הקדוש ברוך הוא כחתן ואת עם ישראל ככלה וכותב: 'יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ, לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב'", מפרט וולף. "כתוצאה מכך פרצה מחלוקת קשה בינו ובין רבי מנחם די לונזאנו, רב חשוב מאיטליה שכתב על רבי ישראל נג'ארה שהוא 'התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה'.
"אבל רבי ישראל נג'ארה עמד על שלו, וגם לא פחד מלנכס לעצמו לחנים ערביים, ולהכניס אותם לשירה שלו. המעמד שלו היה כה גבוה, עד שאפילו אבטליון, מגדולי המשוררים היהודים בטורקיה, הגיע לעזה כדי ללמוד מרבי ישראל. אחרי מותו, רבי ישראל נקבר בעזה, ובנו משה הפך לרב ופוסק חשוב של הקהילה היהודית".
המאה ה-17: נתן העזתי
אף על פי שרבים יזדעזעו לראות את נתן העזתי ברשימת הרבנים החשובים של הקהילה היהודית במקום, בתור נביאה של התנועה השמרנית שהכתירה את שבתי צבי כמשיח, פרופ' וולף מתעקש על הכללתו ברשימה. "הוא נולד בירושלים ב-1643 והיה לא רק רב שבקיא בהלכה, אלא גם מקובל מפורסם, וב-1665 הוא נפגש עם שבתי צבי".
לדבריו, "בין החוקרים יש מחלוקת – יש כאלה הסבורים שהאישיות הדומיננטית בצמד הזה הייתה שבתי צבי, אבל אני בין אלה שחושבים שדווקא נתן העזתי היה הדומיננטי. נתן לא עזב את עזה, ורק אחרי שב-1666 שבתי צבי נעצר בפקודת הסולטאן העות'מאני, נאלץ לבחור בין מוות להמרת דת ובסוף הסכים להתאסלם, נתן עזב את עזה ונסע לטורקיה".
ומה קרה לקהילה היהודית בעזה?
"ההתאסלמות של שבתי צבי הייתה מכה קשה לקהילה, אבל צריך לומר שנתח עצום בעם היהודי רצה להאמין ששבתי צבי הוא המשיח, ולכן לפני ההתאסלמות רק מעטים יצאו נגדו".
למה?
"אין מה לעשות, אין איסור לקוות שיש רב שהוא המשיח, ודי לחכימא ברמיזא", פורץ פרופ' וולף בצחוק.
יצוין כי בתחילת המאה ה-17 התגורר בעזה, במשך תקופה קצרה יחסית, הפוסק והמקובל רבי אברהם אזולאי. במהלך מגוריו בעזה הוא כתב שני חיבורים: "חסד לאברהם" ו"בעלי ברית אברם". אבל לא פחות חשוב מכך, הוא זכה גם לצאצא מפורסם במיוחד – בן נינו היה החיד"א, הלא הוא רבי חיים יוסף דוד אזולאי.
רב נוסף ששימש במאה ה-17 כדיין בעזה, למשך מספר שנים, היה רבי אליעזר בר ארחא. החיד"א כתב בספרו "שם הגדולים" כי רבי אליעזר בר ארחא כתב כ-50 ספרים, ובהם פירוש ל"מדרש רבה".
הרב פרופ' ג'פרי וולף צילום: אוניברסיטת בר-אילןהמאה ה-18 וה-19: הקהילה יורדת מגדולתה
במאה ה-18, אחרי ההתאסלמות של שבתי צבי ועזיבתו של נתן העזתי, הקהילה היהודית בעזה ספגה מכה שממנה התקשתה להתאושש. החיים היהודים נמשכו, אבל לא היו רבנים בעלי שם שרצו להתגורר במקום.
לקראת סיום המאה, ב-24 בפברואר 1799, נפוליאון כבש את עזה – מה שלא הקל על החיים בקהילה היהודית, אשר המשיכה לפעול גם במאה ה-19, אבל בראשה לא עמדו רבנים בעלי שם.
המאה ה-20
אלי ברקת, מנכ"ל "אליאנס – כל ישראל חברים", מבקש להזכיר ברשימת הרבנים החשובים שחיו בעזה את הרב נסים בנימין אוחנה, שמונה ב-1907 לרב הראשי של יהודי עזה וכיהן בתפקיד זה כחמש שנים. בין השאר ייסד הרב אוחנה בית ספר שבו למדו תנ"ך וגמרא בעברית, ובאותם ימים הקשרים בין אנשי הדת בעזה היו טובים למדי. הרב אוחנה סיפר לימים כי המופתי של עזה, השייח' עבדאללה אל-עלאמי, סיפר לו כי פנו אליו מוסלמים שנפגשו עם מיסיונרים ונשאלו שאלות שלהן לא היו לו תשובות.
עוד סיפר הרב כי המופתי ביקש להכיר גם את תורת היהודים, ולכן השניים נפגשו פעמיים בכל שבוע, כדי ללמוד תורה. לימים, כשהתמנה הרב אוחנה לרבה של העיר חיפה, הוא הוציא לאור את תשובותיו של המופתי, שנכתבו במקור בערבית, בספר בשם "ודע מה שתשיב לאפיקורס".
מאז מלחמת העצמאות לא התקיים יישוב יהודי בעיר עזה. "זה המקום להודות", אומר פרופ' וולף, "שבעזה באמת לא היו לאורך הדורות הרבה רבנים מפורסמים, אבל זה לא משמעותי".
מה כן משמעותי בעיניך?
"שבאזור למוד פלישות ומלחמות כמו עזה, התקיימה במשך יותר מ-1,500 שנים קהילה יהודית חשובה, עם בית כנסת, בית עלמין, בית דין, חיים דתיים סדורים וגם רבנים שזכו לכבוד, גם אם רובם לא היו מפורסמים".
לרגל ז' באדר ב', מזמינים בארגון "כל ישראל חברים" להיכנס לאתר שלהם ולהכיר את חכמי המזרח, להדליק נר דיגיטלי להילולת חכמים ולהוריד ערכות לימוד שמתאימות לטווח גילים רחב.
