עם רקורד של שבע מדליות זהב אולימפיות, 19 מדליות זהב מאליפויות העולם, 16 שיאי עולם ששברה לאורך הקריירה ומשחים שבהם היא שולטת ביד רמה כבר יותר מעשור, קייטי לדקי (26) היא מועמדת ראויה לתואר השחיינית הגדולה בכל הזמנים.
עם זאת ועל אף גדולתה, לדקי של השנים האחרונות מעט פגיעה יותר מבעבר. היא עדיין הטובה בעולם במשחים הארוכים ל-800 ו-1,500 מטר, אבל במשחים הקצרים יותר – היא כבר איננה השליטה הבלעדית. כך למשל את הגמר ל-200 מ' חופשי באולימפיאדת טוקיו היא סיימה מחוץ לפודיום וב-400 מ' חופשי, משחה שבו נחשבה פעם למלכה הבלתי מעורערת, היא הפסידה לאריארן טיטמוס האוסטרלית. בסוף החודש שעבר, נפל מבצר נוסף. אחרי שנים שרק שחייניות זרות הצליחו לאתגר אותה – ללדקי נוצר פתאום איום מבית.
באליפות ארה"ב, שהיוותה גם את המבחנים האמריקניים לאליפות העולם שנפתחת השבוע ביפן, ספגה לדקי הפסד ראשון זה תשע שנים ב-200 מ' חופשי לשחיינית אמריקנית. מי שהצליחה לערער את שלטון היחיד של לדקי במולדתה היא נערה יהודייה בת 16, קלייר ויינשטיין, אולי הדבר הגדול הבא בשחייה האמריקנית והעולמית.
הניצחון של ויינשטיין לא היה מפתיע בלבד – אלא גם דרמטי מאוד. 150 מ' לתוך המשחה נראה היה שלדקי, שהובילה ב-28 מאיות, בדרך לניצחון. אלא שוויינשטיין בפיניש מסחרר הותירה מאחוריה את השחיינית המעוטרת והמנוסה, ועצרה את השעון על 1:55.26 דקות, תוצאת השיא שלה שמציבה אותה במקום ה-24 בהיסטוריה (בחישוב של תוצאה אחת לשחיינית). "בכנות, לא ממש רדפתי אחריה", אמרה ויינשטיין הנרגשת, "תוכנית המשחה שלי התבססה בעיקר על 50 המטרים האחרונים ופשוט נצמדתי לתוכנית. זה לא שממש חיפשתי לתפוס את לדקי, המטרה היחידה שלי הייתה להשיג את הכרטיס לאליפות העולם".
לדקי, למרות האכזבה מההפסד הנדיר, הייתה מלאה במחמאות למנצחת: "ויינשטיין היא שחיינית מעולה. היא הולכת ומשתפרת כבר תקופה ונראה שהיא מאוד בטוחה בעצמה. זו השראה עבורי, לראות מישהי צעירה ממני מנצחת אותי. זו תזכורת לכך שיש מישהי שעובדת קשה יותר ממני – ושאני צריכה להמשיך ולדחוף את עצמי".
מסורת יהודית ארוכה
לקהילה היהודית בארה"ב יש מסורת ארוכה ומפוארת בענף השחייה. השם המפורסם מכולם הוא כמובן מארק ספיץ, מי שזכה ב-1972 בשבע מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדה אחת. אבל מלבדו יש עוד רשימה ארוכה של שחייני-על יהודיים (ראו אינפוגרפיקה).
ויינשטיין אמורה להיות היהלום הבא בשרשרת ההצלחות היהודיות בבריכה. היא עצמה אמנם הופתעה מעט מההישג האחרון שלה באליפות ארה"ב, אבל קשה לומר שהוא הגיע משום מקום. יודעי דבר בענף השחייה מסמנים אותה כבר מספר שנים כמי שעשויה לפרוץ ולהפוך לאחת מהכוכבות הגדולות בשחייה האמריקנית והעולמית.
במסגרת פרויקט המצווה, שבו ילדים יהודים המגיעים לגיל מצוות מתנסים בהתנדבות ובעשייה למען הזולת, היא סייעה באימון שחיינים צעירים – ותרמה כסף לעמותה המסייעת לשחיינים צעירים המגיעים מרקע כלכלי קשה
ויינשטיין נולדה בעיר ווייט פליינס במחוז ווסטצ'סטר שבמדינת ניו יורק. היא גדלה כיהודייה רפורמית וכשהייתה בת 12 ערכה בת מצווה בבית הכנסת "קול עמי" שבעירה ועלתה לתורה. במסגרת פרויקט המצווה, שבו ילדים יהודים המגיעים לגיל מצוות מתנסים בהתנדבות ובעשייה למען הזולת, היא סייעה באימון שחיינים צעירים – ותרמה כסף לעמותה המסייעת לשחיינים צעירים המגיעים מרקע כלכלי קשה.
הרומן של ויינשטיין עם הבריכה והשחייה התחיל כשהייתה בת שלוש בלבד – וההתאהבות הייתה ממש מהרגע הראשון. בגיל שש היא כבר השתתפה בתחרויות שחייה. הוריה שזיהו את הכישרון יוצא הדופן שלחו אותה למועדון בווסטצ'סטר של קלייר פיירו, מאמנת שחייה מוערכת. פיירו מתארת את ויינשטיין הילדה כ"שחיינית שקל מאוד לאמן". "היא ידעה להסביר היטב איך היא מרגישה במים", אמרה פיירו, "היא הייתה מאוד מוכוונת מטרה וחרוצה – היא דחפה גם את החברים לקבוצה לעשות את המיטב שלהם".
כשפיירו זיהתה את החריצות יוצאת הדופן של ויינשטיין ואת חיבתה לשחייה למרחקים ארוכים – היא צירפה אותה לקבוצה מצומצמת של בנות שכינתה "Distance Diva Group" (קבוצת הדיוות למרחקים). אותה יחידת עילית של שחייניות צעירות ערכה אימונים נוספים בסופי השבוע הממוקדים בשחייה למרחקים ארוכים. פיירו מספרת כי שם, בקבוצת "הדיוות", הרגישה שויינשטיין עושה את הקפיצה הגדולה שלה קדימה.
ההתקדמות של ויינשטיין אכן הייתה מטאורית. בגיל 13 בלבד היא כבר קבעה את הקריטריון להשתתפות במבחנים האמריקניים לאולימפיאדת טוקיו. את הכרטיס למשחקים עצמם היא אומנם לא הצליחה להשיג, אבל עצם השתתפותה בתחרות המבחנים היוקרתית עוררה תשומת לב סביבה – והגדילה את הציפיות שסומנו סביבה.
עזבה את הבית כדי להתאמן
אחרי שכשלה בניסיון המוקדם מאוד להעפיל לאולימפיאדה, את הדרך למשחקים האולימפיים בפריז, ויינשטיין התחילה בהחלטה אישית משמעותית. בגיל 14, היא עזבה את בית הוריה ונדדה מערבה ללאס וגאס כדי להתאמן בקבוצת השחייה הוותיקה "סנדפייפרס אוף נבאדה", שהצמיחה תחתיה מספר מדליסטים אולימפיים ואלופי עולם.
העבודה האינטנסיבית בקבוצת השחייה הנחשבת נשאה פירות – ומהר. ויינשטיין התגלתה כשחיינית ורסטילית, כזו שמצטיינת במשחי חתירה בבריכה, אבל מצוינת גם במים פתוחים – כך למשל בשנה שעברה היא הוכתרה לאלופת ארה"ב לנוער בשחייה ל-5 ק"מ בפער של יותר מדקה מהמקום השני.
וזה היה רק הספתח. מספר שבועות לאחר מכן צלחה ויינשטיין את המבחנים האמריקניים לאליפות העולם שנערכה בשנה שעברה בבודפשט, והפכה לשחיינית האמריקנית הצעירה ביותר שמתחרה באליפות העולם זה 15 שנים. באליפות עצמה היא הייתה חלק מהרביעייה האמריקנית שזכתה במדליית הזהב במשחה השליחות 200x4 מ' חופשי וסיימה במקום העשירי במשחה האישי. באליפות השנה, תהיו בטוחים, היא לא תסתפק רק במדליה הקבוצתית.
המטרה: אליפות העולם הקרובה
לוויינשטיין, כך נדמה, יש את החבילה המלאה להצלחה בענף. היא מוכשרת בצורה יוצאת דופן, גובהה הוא 1.83 מ' – מבנה גוף אופטימלי לשחיינית, ומבחינה אישיותית היא מקפידה לשמור על ענווה ורגליים על הקרקע. כשנשאלה בשנה שעברה איך התחושה להיות השחיינית האמריקנית הצעירה ביותר שמעפילה לאליפות העולם זה שנים, קשה היה שלא להבחין במבוכה על פניה. "זה מגניב, זה כל מה שאני יכולה להגיד", היא אמרה בקצרה. היא אומנם העידה על עצמה בעבר כאחת שמתקשה קצת להתנהל עם שליטה בלחץ לפני משחים – אבל נוכח התוצאות האחרונות, נראה כי גם באספקט הזה היא רשמה שיפור ניכר.
גם באליפות השנה, ויינשטיין תהיה החברה הצעירה ביותר במשלחת האמריקנית והיא עוד נהנית מאלמוניות יחסית. במדינה ברוכת כישרונות וספורטאים מעוטרים כמו ארצות הברית, אינך זוכה להכרה ציבורית רחבה לפני שאתה מגיע להישגים גדולים בתחרויות הגדולות ביותר.
ויינשטיין אמנם מוכרת מאוד בחוגי השחייה, אבל היא עוד לא שם שמוכר בכל בית בארה"ב. כרגע יש לה 6,000 עוקבים בלבד באינסטגרם, קצת יותר מאחוז מכמות העוקבים של יריבתה וחברתה לנבחרת קייטי לדקי. כל זה כמובן עשוי ואף צפוי להשתנות בסיומה של אליפות העולם הקרובה – וביתר שאת אם תעמוד בציפיות ותכבוש בשנה הבאה את הבריכה האולימפית בפריז.
