ד"ר ריצ'רד אוּמָנְסקִי נולד וגדל עמוק בתוך תודעת היהודי הנודד. הוריו היגרו מאוקראינה לניו יורק אחרי מלחמת העולם הראשונה, והוא עצמו נדד מהברונקס ללימודי רפואה באוהיו, ומשם התגלגל ליפן להתמחות ברפואת ילדים. בשנת 1960 הוא השתקע לבסוף באוקלנד שבקליפורניה, אבל כנפי היהודי הנודד לא הניחו לו. מדי שנה הוא נהג לעזוב הכול ולהתעופף לאיזה חור בעולם כדי לפגוש אנשים, להכיר תרבויות ובעיקר כדי להרחיב את התחביב הבלתי-מצוי והיקר שלו – אוסף מפות עתיקות.
בני משפחתו של הדוקטור התבדחו לא פעם על כך שיצר הנדודים שלו הוא שדוחף אותו להלך באופן וירטואלי במפות ברחבי הגלובוס הקדום. לד"ר אומנסקי הייתה עין מיומנת וחוש בלתי רגיל לקרטוגרפיה (מַפָּאוּת) אותנטית. הוא ידע להבחין בקלות בין מפה מקורית ששווה את ההון שמבקשים עבורה לבין זיוף שרלטני מחוצף.
במשך עשרות שנים הוא אסף בעמל שני ספרי מסע קדומים ונדירים ביותר ו-38 מפות אותנטיות, כולן מן המאות ה-16 וה-17. בכל פעם ששב ממסע כזה עם מפה נדירה, הוא צלל בהתלהבות אל צפונותיה הנסתרים, ואחר כך מסר אותה למחקר ולקִטלוּג מדעי באוניברסיטת סטנפורד – לאוסף שנקרא על שמו.
המאגר הנדיר הזה של מפות עתיקות שימש במשך שנים חוקרים מכל העולם, שביקשו להרחיב את ידיעותיהם בדרכים רומיות, במרחבה של מסופוטמיה הקדומה, ובעיקר בנושאים המרכזיים של האוסף – מסעות בני ישראל במדבר, מראיה של ארץ הקודש ודמותה של ירושלים.
5 צפייה בגלריה
מפה שצייר הכומר הגרמני היינריך בינטינג, עם כריש שמבצבץ בים. תיאר את ארץ ישראל מימי הכנענים ועד ימיו של ישוע הנוצרי
(צילום: מתוך אוסף ד"ר ריצ'רד אומנסקי, באדיבות אוניברסיטת חיפה)
ההסכם המפתיע של ד"ר אומנסקי עם סטנפורד היה שלאחר מותו יועבר האוסף במלואו לספריית אוניברסיטת חיפה בישראל. ביולי 2020 הלך הרופא הטוב לעולמו, ובצוואתו שב והזכיר את היעד המובטח של המפות. לפני מספר חודשים עמדה סטנפורד בהתחייבותה, והעבירה את האוסף של ד"ר אומנסקי למעונו החדש בחיפה.
"אין דרך לתאר את שמחתנו על האוצר שהגיע לידינו", אומר ד"ר צור שלו, העומד בראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. "לפני 20 שנה כתבתי מאמר מדעי על שתיים מהמפות האלו, שלא היו כל כך מוכרות – והנה זכיתי והן הגיעו לבסוף אלינו, לכאן".
בלי מכשור מתקדם
ד"ר שלו שקוע בימים אלה במחקר הבודק כיצד מלומדים נוצריים גילו, פירשו ותרגמו טקסטים גיאוגרפיים עבריים, ולכן מפות ארץ הקודש ששורטטו על ידם הן, מבחינתו, חומר ויזואלי שלא יסולא בפז. "ניקח למשל את המפות של הכומר הגרמני היינריך בינטינג", הוא אומר. "הרוב זוכרים את מפת התלתן האיקונית שבינטינג שרטט לפני כמעט 450 שנה, זו המציגה את העולם כפרח בעל שלושה עלי כותרת של היבשות היוצאות מירושלים. אבל האמת היא שבינטינג צייר לא מעט מפות יפהפיות נוספות, שבהן מתוארת ארץ ישראל החל מימי הכנענים ועד ימיו של ישוע. מפות אלו, שמסתמכות על תיאורים מהתנ"ך ומהברית החדשה, הגיעו אלינו עם האוסף של ד"ר אומנסקי".
מתברר כי המפות של בינטינג, ובתוכן גם מפת התלתן, מופיעות יחד בספר עב כרס בלטינית שהוא פרסם בשם "ספר מסעות לפי כתבי הקודש". "מה שמדהים בספר הזה", מסביר ד"ר שלו, "הוא שבינטינג ארגן בו מחדש את סיפורי התנ"ך כאוסף של מסעות, כלומר כל דמות מתוארת על פי תנועותיה במרחב, מהאדם הראשון ועד לדמויות מהברית החדשה. קשה שלא להתלהב מהאיש הזה, שהצליח במאה ה-16 לתאר מקומות, למדוד את המרחקים ביניהם בלי שום מכשור מתקדם – ועוד להסביר את המשמעות הרוחנית בעיניו של מסעותיהם של אברהם אבינו או של יוחנן המטביל".
המפות של בינטינג מעלות חיוך כשמגלים למשל שהר תבור המופיע בהן הוא חתיכת אוורסט תלול באמצע הגליל, או שהאתרים הנוצריים המודגשים בהן הם פינות שכוחות אל כמו כפר נחום או מגדלא, בזמן שעיר חשובה כמו עכו כלל לא מופיעה. מצד שני, אי אפשר שלא ליהנות מהחן הוויזואלי של הווילות לחוף הים בקיסריה או מהקריזה של הכריש המעוצבן בים התיכון. "ספרו היפהפה של בינטינג זכה להצלחה עצומה בכל העולם הנוצרי", מספר ד"ר שלו, "והוא הודפס במהדורות רבות בכמה שפות. עכשיו זכינו שמפות אותנטיות שלו נמצאות אצלנו בחיפה".
בין המסורת לגילויים החדשים
ד"ר אומנסקי נמשך דווקא למפות מהמאות ה-16 וה-17 מפני שזו הייתה תקופת מעבר מרתקת בין העולם המסורתי הישן, לעולם המדעי ההולך ומתפתח. מהפכת הדפוס והתגליות החדשות בעולם, עם גילוי אמריקה, הביאו אז להתעניינות עצומה ולתקופת פריחה של ספרות גיאוגרפית בכל התחומים. בעקבות כך הודפסו אטלסים וספרי מסעות, ושורטטו מפות עולמיות ואזוריות שלא נראו כמותן לפני כן.
5 צפייה בגלריה
מפת דרכים רומיות. המפה מעוותת את צורת חבלי הארץ לטובת תצוגה נוחה יותר של הדרכים
(צילום: מתוך אוסף ד"ר ריצ'רד אומנסקי, באדיבות אוניברסיטת חיפה)
"מה שמוזר בכל הסיפור הזה הוא שלמרות ההיכרות ההולכת ומעמיקה שהייתה אז עם אזורים ברחבי הגלובוס, ובטח עם מרחב המזרח התיכון וארץ ישראל – המפות שבאוסף מוכיחות כי לאורך זמן עוד הוסיפו לשרטט מפות מקראיות ארכאיות", אומר שלו. "מפות אלו הסתמכו על המקורות הקדושים ולא על מסעות פיזיים, שבהם מצופה היה מהקרטוגרף לצאת ממש לשטח, למדוד ולשרטט את המרחב באופן מדעי".
כמה מהמפות שבאוסף אומנסקי הן, למעשה, שעטנז עיצובי מרהיב בין תפיסת המרחב המסורתית לבין גילויים גיאוגרפיים חדשים. אחת הדוגמאות המצחיקות בעניין הזה היא מפה מאמצע המאה ה-17, שמתארת את ירושלים ואת מקדש שלמה. באותה עת עוד לא נערכו כמובן חפירות ארכיאולוגיות בירושלים, ואיש לא ידע לומר איך הר הבית נראה בימי בית המקדש, ובכל זאת היו לא מעט נוסעים אירופים משכילים שביקרו בעיר וסיפרו על כותלי הר הבית שעדיין עומדים – ועל גודלה של העיר העתיקה. כל זה לא הפריע ליוצר המפה להתעלם כמעט לגמרי מהידע הגיאוגרפי, ולצייר את ירושלים באופן מסורתי על פי מפה בת מאה שנה.
5 צפייה בגלריה
מפה מאמצע המאה ה-17 שמתארת את ירושלים ואת מקדש שלמה
(צילום: מתוך אוסף ד"ר ריצ'רד אומנסקי, באדיבות אוניברסיטת חיפה)
המפה הישנה ההיא שורטטה בידי מלומד קתולי שהסתמך על התנ"ך, על כתביו של ההיסטוריון יוספוס פלביוס ועל תיאורים של עולי רגל קדומים. בית המקדש עצמו נראה בה כמו ארמון פאר אירופי מוקף בשלוש חומות, שבינו ובין מקדש שלמה אין כפי הנראה שמץ של דמיון.
שלו מסביר כי "הדימוי הזה של בית המקדש הוא העתקה כמעט אחד לאחד של איור ישן מתוך ספר נוצרי מסוף המאה ה-16, שמציע פרשנות לספר יחזקאל ולתיאורי המקדש המופיעים בו". המפה החדשה שידכה אפוא שני מקורות ישנים, אבל לפחות קיבלנו בה בונוס מרהיב, בדמות מלבושי הכהן הגדול לצד המזבח ואוהל מועד.
"רעיון שהוא בעצם חדשני"
מפה מרתקת במיוחד שהגיעה עם האוסף היא מהדורת דפוס הולנדית מהמאה ה-17 של מפה צבעונית מצוירת ביד מהמאה ה-13, כלומר פקסימיליה של מסמך בן כמעט 800 שנה. המפה מתארת את מערך הדרכים לאורכו ולרוחבו של העולם הרומי, ולכן נראה שהיא עצמה הועתקה ממפה רומית קדומה אף יותר. בתנאים כאלה, אל לנו לצפות לקרטוגרפיה מדעית מהוללת – והמפה אכן מעוותת את צורת חבלי הארץ לטובת תצוגה נוחה יותר של הדרכים, של תחנות המנוחה ושל המרחקים ביניהן.
"זה אולי נשמע מגוחך", אומר ד"ר שלו, "אבל הרעיון לעוות את המציאות הגיאוגרפית למען תצוגת מפה נוחה יותר, הוא בעצם קצת חדשני. הרי זה בדיוק מה שעושים בימינו במפות רכבת תחתית בכל העולם, כמו במפת ה-tube המפורסמת של לונדון. מה שנפלא במפה הספציפית הזאת הוא שהיא מאפשרת לנו לא רק לחקור את תוכנה, אלא גם להתחקות אחרי אופן מסירת הידע הגיאוגרפי מהעולם העתיק הלאה, לאורך הדורות".
5 צפייה בגלריה
מהדורת דפוס של מפה הולנדית צבעונית המצוירת ביד מהמאה ה-13. פקסימיליה של מסמך בן כמעט 800 שנה
(צילום: מתוך אוסף ד"ר ריצ'רד אומנסקי, באדיבות אוניברסיטת חיפה)
באוניברסיטת חיפה מתרגשים מאוד מהאוסף ההיסטורי שהגיע ממרחקים, אשר מצטרף לאוסף מפות קטן וותיק מהמאה ה-19. סריקות מודפסות של המפות מאוסף אומנסקי הוצבו בכניסה לספרייה, והציבור מוזמן לבוא ולהציץ בהן מקרוב. אם אתם כבר שם, תוכלו להתרשם מהאוסף המרשים של כ-3,000 ספרים עתיקים, ובהם לא מעט ספרי מסע, השמורים במחלקת הנדירים שבספרייה.
"למפות שבאוסף אומנסקי יש עותקים במקומות שונים בעולם, ואפשר לעיין בהן במאגרי מידע מקוונים", מסכמים בסיפוק באוניברסיטת חיפה. "עם זאת, אנחנו רואים יתרון עצום ביכולת של התלמידים שלנו ושל חוקרים בישראל לעבוד ישירות עם החומר המקורי, כלומר עם מפות בנות 500 שנה ולא עם צילום שלהן על גבי מסך. כל מי שעוסק במחקר ובהוראה מבין את חשיבות הדבר – ואנחנו מזמינים את הקהל לבוא לחיפה כדי להתרשם ולהתרגש איתנו".
