כשברקע האנטישמיות ההולכת וגואה בעולם, מעל ל-750 מתנדבים דוברי פרסית התגייסו למאמצי ההסברה הישראלית, במטרה להעלות את המודעות לאירועי 7 באוקטובר ולחזק את הלגיטימציה של ישראל בקרב דוברי השפה. הם עושים זאת במסגרת מערך הסברה חדש בפרסית שיזמה קרן מיראז', כאשר קהל היעד הוא האיראנים ברחבי העולם.
"כילידת איראן ודוברת השפה, נמשכתי לחדשות בשפה הפרסית, רציתי להבין איך מציגים את המלחמה שם ומהר מאוד מצאתי את עצמי מגיבה למספר גואה של גילויי שנאה, בעיקר בקבוצות טלגרם בפרסית", אומרת סיגל אפריאט כהן, מנהלת פרויקטים בקרן מיראז' ישראל, שזיהתה את הפוטנציאל ואת הצורך בנקיטת פעולה בשטח וברשתות החברתיות. "מהר מאוד הבנתי שלבד אני לא אצליח להשפיע, וחשבתי על כיוון שיוכל להסביר את הצד הישראלי באופן עקיף, כדי להעביר את המסר. הגעתי למסקנה ששימוש בשפה הפרסית תהיה הדרך הלא-שגרתית שדרכה נוכל להסביר את הצד הישראלי".
לדבריה, "איראנים דוברי פרסית לא רגילים לקבל מסרים חיוביים על ישראל בשפה שלהם, וכאן אנחנו משתמשים בשפה שנוגעת לבית שלהם, לרגש, למשפחה, דבר שיכול לפתוח את התת-מודע של הצופה לקבלת המסר, לעומת העברת מסרים באנגלית או בעברית שמראש נראים פחות אובייקטיביים מנקודת המבט שלהם".
פעילת ההסברה סהר סיידיאן: "עם פרוץ המלחמה אני והקולגות שלי הבנו שאנחנו לא יכולים להישאר אדישים למצב, וגייסנו בקהילה שלנו מתנדבים כדי לייצר דעה חיובית ואוהדת כלפי מדינת ישראל. כל אחד מאיתנו הרגיש מחויבות כלפי מדינת היהודים, וזו הדרך שלנו לתרום"
לאחר שפנתה עם הרעיון לניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, הוחלט לאמץ את הרעיון ולצאת אל הדרך. על רקע הקשר ארוך השנים של הקרן עם קהילת יוצאי איראן בישראל, שבמסגרתו מתקיימות תוכניות קהילתיות זה 25 שנים, יצא צוות הקרן בקול קורא ליוצאי הקהילה דוברי פרסית. בתוך פחות משבוע גויסו יותר מ-750 מתנדבים, ובהמשך הוענקה להם הכשרה בנושא הסברה בינלאומית בשיתוף ארגון Stand With Us.
3 צפייה בגלריה
שריפת דגל ישראל באיראן. "מצאתי את עצמי מגיבה למספר גואה של גילויי שנאה"
(צילום: Vahid Salemi, AP)
"אני פעילה חברתית ועוסקת בהסברה בשפה הפרסית זה זמן רב", מספרת סהר סיידיאן, מתנדבת במיזם. "עם פרוץ המלחמה אני והקולגות שלי הבנו שאנחנו לא יכולים להישאר אדישים למצב, וגייסנו בקהילה שלנו מתנדבים כדי לייצר דעה חיובית ואוהדת כלפי מדינת ישראל. כל אחד מאיתנו הרגיש מחויבות כלפי מדינת היהודים, וזו הדרך שלנו לתרום ולהיות בעשייה".
נחסמו פעמיים בטיקטוק
במסגרת המערך נפתחו עמודי פייסבוק, X (טוויטר לשעבר), טיקטוק, אינסטגרם וטלגרם רשמיים בפרסית שמשתפים תוכני הסברה מתורגמים, והמתנדבים ייצרו גם תכנים עצמאיים מותאמים. מכיוון שבשלב הגיוס התברר שמדובר בהון אנושי מגוון מבחינת ידע ומקצועיות, הוחלט לחלק את המתנדבים לפי תחומים: קבוצת מתרגמים, קבוצת עורכי וידאו, מנהלי תוכן, מנהלי סושיאל מדיה (רשתות חברתיות) וקבוצת השגרירים, שתפקידה הפצת התכנים לקהילות האיראניות ברחבי העולם וגם באיראן עצמה.
"הקמנו עמודים בכל הפלטפורמות, ואליהם אנחנו מעלים את התוכן שלנו שהוא בעיקרו תוכן עצמאי, מותאם קהל, שאנחנו מייצרים", מסבירה אפריאט כהן. "מעבר לזה, אנחנו לוקחים סרטוני הסברה חזקים שאנחנו חושבים שיתאימו לדוברי פרסית ומתרגמים אותם. אני יכולה להגיד בגאווה גדולה שקהילת יוצאי איראן בישראל היא אחת הקהילות החזקות בארץ, קהילה משפיעה ותורמת, לא רק בימי מלחמה אלא גם בימי שגרה. אני שמחה שבימים אלו הצלחנו לייצר פלטפורמה שבה אנשי הקהילה יכולים להשתמש בשפת האם שלהם כדי לתרום למאמץ ההסברה הלאומי".
לדברי אפריאט כהן, הסיכון היחיד שהיא ועמיתיה נזהרים מפניו הוא של עוקבים איראנים שמצדדים בתכנים ועלולים להיתפס על ידי המשטר: "את הסיכון הזה אנחנו לוקחים בחשבון, אל מול הסיכויים הגדולים של תועלת המיזם וההשפעה הרחבה שלנו"
מטרת המיזם היא להעביר את המסר הישראלי לדוברי פרסית גם באירופה ובאמריקה, בהנחה שקיימת האפשרות לשנות את דעת הקהל באמצעות חשיפה לאמת ולעובדות, כאשר ההתמקדות בקהל היעד של יוצאי איראן דוברי הפרסית מגדיל את הסיכויים להשפיע באופן ישיר. המידע והתוכן מכוון ומונגש גם לאיראנים שחיים באיראן, זאת כחלק מהמאבק הכללי של הקרן ושל מדינת ישראל באנטישמיות בעולם.
מטרת העל של המיזם היא לשנות עמדות כלפי ישראל דרך הנגשת מידע ותוכני הסברה. אחד מהיעדים שהוגדרו בראשית הדרך, וקורם עור וגידים בימים אלה, הוא הרחבת מודל המיזם למדינות באירופה, באמצעות קשרים שיצרו חברי המיזם עם ראשי קהילות איראניות. המטרה היא שאותם ראשי קהילות יפעילו את המיזם במדינותיהם, ממש כמו שהוא פועל בישראל, במטרה ליצור השפעה גדולה יותר בתוך אותן מדינות.
3 צפייה בגלריה
צוות מיזם ההסברה מטעם קרן מיראז', בעת ביקור במשרד החוץ
(צילום: מתוך דף הפייסבוק של שר החוץ לשעבר אלי כהן)
לדברי אפריאט כהן, לא היה סיכון רב בהקמת המיזם, והסיכון היחיד שהיא ועמיתיה נזהרים מפניו הוא של עוקבים איראנים שמצדדים בתכנים ועלולים להיתפס על ידי המשטר. "את הסיכון הזה אנחנו לוקחים בחשבון, אל מול הסיכויים הגדולים של תועלת המיזם וההשפעה הרחבה שלנו. אני מאמינה בחשיבות של המיזם הזה ובתרומה שלו ללגיטימציה של ישראל להגן על עצמה", היא אומרת.
תגובות אוהדות רבות מאיראנים
שלל הסרטונים והתכנים מגיעים לעשרות אלפי צופים בכל העולם. במבחן התוצאה, מתקבלות תגובות אוהדות רבות מאיראנים שתומכים בחשיפת האמת ובהנגשת המידע בשפתם – לפעמים תוך הודאה כנה על כך שאילולא ההיחשפות לתכנים, הם לא היו מודעים למצב ולמה שקורה באמת במלחמה. "מבחן ההשפעה הרחבה נמדד גם בכך שחסמו לנו פעמיים את עמוד הטיקטוק עקב דיווחים בלתי פוסקים על העמודים", מציינת אפריאט כהן, "זה מעיד על כך שעלינו ברדאר והגענו לכמות גדולה מאוד של צופים, בהם גם כאלה שפחות בעדנו".
מיזם ההסברה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ ומחלקת דובר צה"ל בפרסית. עד כה התקיימו מספר כנסים משותפים ויש רצון ליצירת תכנים מתורגמים משותפים באופן רציף. אפריאט כהן אומרת כי "תוכני הסברה חזקים שאנחנו מתרגמים תופסים בצורה טובה ברשתות, כך שחשוב לנו להעלות אותם בהתאם לשיח התקשורתי, כך שיהיו כמה שיותר רלוונטיים ואקטואליים. חשוב לנו מאוד גם להעביר את המסר שישראל היא מדינה חזקה, מעצמה כלכלית ומתקדמת בתחום ההייטק והחדשנות, זאת לצד המסר שמדובר במדינה שמשלבת בתוכה מגזרים רבים, בדגש על ערביי ישראל ששותפים ומשולבים בחברה – זאת במטרה לשלול את הסטיגמה שישראל מקיימת מדיניות אפרטהייד, כמו שנוהגים לפעמים לחשוב בעולם".
"קרן מיראז' פועלת מעל לשני עשורים עם קהילות יוצאי איראן. לאנשי הקהילות חשוב לשמר את התרבות ואת המורשת שלהם מהמקום שבו חיו יהודים רבים מעל ל-2,000 שנים", מוסיפה ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, "אני גאה מאוד לראות איך אותן קהילות נרתמו בתוך זמן קצר כל כך להתנדב במיזם החשוב הזה, שנותן לי את התקווה שאפשר להגיע לאלפי איראנים בעולם, לקרב אותם ולשנות את עמדותיהם כלפי יהודים וישראלים כאחד".
