"בשמונה הלכתי לסדר (פסח של) החיילים ב(מחנה) שנלר". במשפט תמציתי וקצר, שורה אחת מתוך שלושה כרכים גדולים, סיכם דוד בן גוריון בספרו "יומן המלחמה" את חוויית ליל הסדר שבו השתתף, שלושה שבועות לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
יום שישי, ערב פסח תש"ח, לפני 76 שנים, 23 באפריל 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, היה יום חגיגי מאוד ליהודי ארץ ישראל ששמחו לחגוג את כיבוש העיר חיפה על ידי כוחות ההגנה. כותרות העיתונים שלאחר מכן עסקו כמעט כולן בכיבוש עיר הנמל, שהייתה ועודנה המפתח לחלק הצפוני של ארץ ישראל. כיבוש חיפה התרחש שבוע ימים לאחר סיומו המוצלח של מבצע "נחשון" (15 באפריל 1948) שבו נפרצה הדרך לירושלים, שהייתה מנותקת במשך זמן לא קצר מרוב חלקי הארץ והיישוב היהודי.
4 צפייה בגלריה
דוד בן גוריון עם חיילי "ההגנה" החוגגים את סדר פסח, שלושה שבועות לפני הכרזת העצמאות
(צילום: הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית)
האבא היה עוזר של בן גוריון, הבן ממשיך את דרכו
(צילום: רועי עידן, תסריט ועריכה: תמר אברם)
שני ההישגים הצבאיים הגדולים, בימים שקדמו לערב פסח, כאשר כבר היה ידוע שמועד עזיבת שלטון המנדט הבריטי מתקרב והולך, החזירו לפסח בעיני רבים באותם ימים את משמעותו המקורית של "חג החירות". אלא שהמשפט הקצר, הטכני והסתום שכתב דוד בן גוריון ביומן המלחמה שלו הסתיר חוויה חד-פעמית שחווה באותו ליל הסדר במחנה שנלר בירושלים. במקום שבו קיצר מאוד בן גוריון, אף שבדרך כלל כתב בפירוט רב, הרחיבו אחרים. האם ייתכן שקיצר בשל "השליחות" המפתיעה והחד-פעמית שהוטלה עליו באותו ליל הסדר?
סדר צבאי מרכזי ראשון
על דעתו של בן גוריון, יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית שהייתה "הממשלה שבדרך", הרב הראשי הרצוג והרב מימון מינו בחודש פברואר 1948 את הרב הצעיר שלמה גורונצ'יק-גורן לתפקיד הרב הראשי של הצבא העברי, לימים צה"ל. בתוך זמן קצר, כפי שמעיד הרב גורן בספרו, התברר כי המשימה הגדולה הראשונה שעמדה בפניו הייתה הכשרת 36 מטבחים, בראש ובראשונה בבסיסי הצבא בירושלים, שהיו בסיסי "ההגנה".
הרב דוד גפן כתב כי "כאשר הסדר הגדול ביותר יצא לדרך בירושלים, הודיע הרב גורן כי 'אליהו' מיוחד יגיע ולכן ביקש מכולם כי ימלאו, כבר בתחילת הסדר, כוס יין 'הכוס החמישי' לאורח המיוחד. להפתעת כולם הגיע דוד בן גוריון"
את עריכת סדר פסח המרכזי במחנה שנלר, בהשתתפות 600 חיילי ההגנה בירושלים, לקח על עצמו הרב גורן. באוטוביוגרפיה שלו, "בעוז ובתעצומות", הוא סיפר בהרחבה על ההכנות הרבות והבלתי שגרתיות שלפני פסח, ועל הסדר באותו ערב שהיה לימים, כלשונו, המודל לכל סדרי פסח המתקיימים עד היום בצה"ל.
במקום שקיצר בן גוריון מרחיב הרב גורן – וכפי שיתברר לנו מיד, במקום שקיצר בו הרב גורן ירחיב בן גוריון. הרב גורן סיפר כי מוקדם באותו יום של ערב פסח נודע להם שבן גוריון יבוא להשתתף ב"סדר המרכזי": "בן גוריון אכן הגיע למחנה שנלר במטוס פייפר, וההמולה הייתה גדולה ורבה. אלפי חיילים עמדו והריעו. נטלתי את רשות הדיבור ואמרתי לכולם: תדעו לכם שלהושיב את כולכם לשולחן הסדר ולחוג את חג הפסח כפי שהייתם רגילים בבית – את זה לא יהיה אפשרי לעשות, אבל לפחות כדי שתזכרו וכדי שתקיימו את המצוות, קחו מצה, כוסית וחסה. את הסדר הזה עשינו בעמידה".
"בתוך ההמולה הגדולה עצמה התחיל בן גוריון לדבר. הוא אמר שזו הפעם הראשונה אחרי אלפיים שנות גלות שעם ישראל חוגג את חג החירות מתוך חירות של הארץ ומתוך חירות של העם", כתב הרב גורן. "מיד לאחר מכן נאלץ בן גוריון לחזור לשפלה, למפקדה הארצית, כדי לארגן את כל החזיתות, את כל המאבקים, המלחמות והקרבות בכל הארץ".
המינוי המפתיע
שני "הכוכבים" הראשיים של הסדר הצבאי הראשון מסתירים מאיתנו פרט חשוב ביותר. את שהם העלימו סיפרו אחרים, ובהם עיתונאי שהיה באירוע וכתב על כך בכמה וכמה מקומות. יונה כהן, לימים בכיר עיתונאי "הצופה", כתב ב-1954 על אותו סדר פסח בכתב העת "מחניים" של הרבנות הצבאית: "בשעות אחרי הצהריים הגיע בן גוריון ב(מטוס) פרימוס מיוחד מתל אביב והתקבל 'כאורח חשוב מעולם אחר'. מתקופת מצרים לא נערך סדר בחיפזון כזה. וככה אכלו שם כזית מצה, רוביהם בידיהם ועליהם חגור מלא. מספרים ביציאת מצרים ומצפים בכל רגע להוראה 'זוז' ולצאת לקרב. עיניהם של רבים זלגו דמעות כאשר קראו 'השתא עבדי (השנה עבדים) – לשנה הבאה בני חורין'. בן גוריון קם, נרגש ונשא דברים על עמידתה של ירושלים".
4 צפייה בגלריה
דוד בן גוריון והרב שלמה גורן. "עיניהם של רבים זלגו דמעות"
(צילום: דוד רובינגר, הנס פין / לע"מ)
תשע שנים מאוחר יותר, ב-1973 (גיליון "במערכה"), הרחיב יונה כהן את תיאורו והביא מדבריו של בן גוריון שנאמרו על רקע מבצע "נחשון" ופריצת הדרך לירושלים: "ירושלים... עמדת בגבורה מתוך סבל מחריד. העם היהודי כולו איתך. תפארת בחורינו חירפו ויחרפו את נפשם למענך. לא נשכחך ירושלים ולא תשכח ימיננו".
מידע חשוב ומעניין ביותר על אותו סדר פסח מביא הרב דוד גפן, הכותב כי "כאשר הסדר הגדול ביותר יצא לדרך בירושלים, הודיע הרב גורן כי 'אליהו' מיוחד יגיע ולכן ביקש מכולם כי ימלאו, כבר בתחילת הסדר, כוס יין 'הכוס החמישי' לאורח המיוחד. להפתעת כולם הגיע דוד בן גוריון, לאחר שהוטס מתל אביב לירושלים באווירון פייפר. שש מאות החיילים היו המומים – מנהיג ארצם שתהיה בקרוב מולדת העם היהודי לא שכח אותם. כעבור שעה קלה הגיע הזמן שבן גוריון-אליהו הנביא היה צריך לחזור לתל אביב. אבל החיילים היו כל כך דחוסים עד שבן גוריון לא היה יכול להגיע ליציאה, אז החיילים הרימו אותו והעבירו אותו מעל ראשיהם כדי שיוכל לצאת ולטוס חזרה לתל אביב".
אגדה של הגדה
יומנו של בן גוריון אומנם מקצר מאד בסיפור אותו ליל הסדר, אך מרחיב מאד בתיאור עשייתו של מנהיג היישוב היהודי באותו שבוע גורלי. על פי היומן המפורט הוא הגיע בשיירה של 200 מכוניות שעברה בשער הגיא ונכנסה לעיר ירושלים כבר ב-20 באפריל 1948, כלומר ביום שלישי של אותו שבוע. בימים הבאים, שלישי, רביעי, חמישי ושישי שקדמו לסדר פסח, קיים בן גוריון עשרות פגישות, בהן עם יצחק שדה, זלמן ארן, דוד שאלתיאל, אליהו ששון, יצחק רבין ורבים נוספים. רק לאחר שסיים את פגישותיו, ביום שישי בערב, יצא בן גוריון למחנה שנלר כדי להשתתף בסדר המרכזי של 600 לוחמי ההגנה.
4 צפייה בגלריה
כשיהודי תל אביב חיפשו גוי שאפשר למכור לו את החמץ: ידיעה מהעיתון של ערב פסח תש"ח, 1948
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
אין ספק, ראשו של בן גוריון באותו שבוע היה טרוד יותר בקרבות שהתנהלו בעיר חיפה וסביבתה, וכן, על פי עדותו, בארגון החטיבות הלוחמות והמלחמה עצמה, שהייתה בעיצומה. ככל הנראה הוא לא היה נתון כלל לטקסט ההגדה ולסיפור ההיסטורי הארוך שהוא לב ליבה.
שהותו הקצרה של בן גוריון בסדר הפסח הגדול לא נבעה, ככל הנראה, מהצורך לחזור בדחיפות בטיסה לתל אביב. ההפך הוא הנכון. מנהיג היישוב היהודי נשאר והתעכב בירושלים עוד שלושה ימים, ורק ביום השלישי של החג הוא חזר בטיסה מיוחדת לתל אביב.
האם אפשר לשער מניין נובעת האגדה, שאין לה כל יסוד, על נחיתתו של בן גוריון במטוס פייפר בערב ליל הסדר במחנה שנלר וטיסתו חזרה כבר באותו הלילה? כל מי שמכיר את השטח יודע שרק מסוק יכול לנחות בשטח מחנה שנלר. לדעת הד"ר מרדכי-מוטקה נאור, באותו שבוע של ליל הסדר נחנך מסלול המראות ונחיתות זמני בעמק המצלבה, בפארק גן סאקר של זמננו. ממסלול זה המריא, כנראה, בן גוריון בדרכו חזרה לתל אביב – אך אין ספק שהגעתו לעיר, על פי עדותו, הייתה במכונית, אחת מאותן 200 מכוניות בשיירה הגדולה שעברה בשער הגיא והביאה כמות גדולה של אוכל וציוד לירושלים לקראת חג הפסח.
